בס"ד
מאמר שכתבתי בעניין זה, חילקתי להודעות נפרדות עפ"י הנושאים.
המאמר נכתב לכבוד פורים ויש לראותו באור זה.
המן העבד - המחויב מצוות כאשה
המן המחויב במצוות
מבואר במדרשים שלפני שעלה המן לגדולה מכר עצמו לעבד למרדכי, וא"כ היה המן עבדו הכנעני של מרדכי, ועבד כנעני דינו שמחויב מצוות כאשה, ולכאו' גם מלו מרדכי והטבילו שהרי החיוב למול ולהטביל העבד הוא על הרב, ומסתבר שכך נהג מרדכי1, ועוד שבמדרש מובא כל לשון השטר מכירה, וכתוב שם שהמן קיבל עליו יהדותו של מרדכי 'בדעתי ובצביון ליבי', ובמשמעות לשון זה יש גם שנימול וטבל, וכיון שכן אם המן היה עבד כנעני שמל וטבל הרי שהמן היה מחויב מצוות כאשה2, ומאידך היה כישראל גמור לכל דיני התורה.
ומה שמקשים העולם על דבר זה, שאם המן היה יהודי הרי אין בהריגתו מצות מחיית עמלק, וא"כ מה קבעו חז"ל להקדים קריאת פרשת זכור לפורים בכדי 'להקדים זכירה לעשיה', שנראה מזה שבמחיית המן יש מעשה של מחיית עמלק, אולם לאחר העיון אין זה קשה כלל, שהרי ע"כ אין כוונת חז"ל להריגת המן, שהרי המן נהרג בטז' ניסן ולא בפורים, אלא ע"כ שכוונת חז"ל היא לשאר שונאי ישראל שנהרגו בפורים שהיו מזרע עמלק, וזה מדויק מאד בפסוק במגילה שהדגיש לומר 'ובביזה לא שלחו את ידם', ולמה לא שלחו את ידם והרי המלך התיר להם ככתוב באגרות 'ושללם לבוז', אלא שהם היו מזרע עמלק ורכוש העמלקים אסור בהנאה, ולכן לא נהנו מהביזה.
ואדרבה מכאן מוכח להדיא שהמן היה יהודי, שהרי אסתר לקחה את בית המן לעצמה, והרי המן היה עמלקי ואסור ליהנות מרכושו ואיך חזרה על עוונו של סבה שאול המלך, אלא מוכח שהמן היה יהודי.
1. וכך כתב היערות דבש. 2. וכך הסכימו גם החת"ס והצפנת פענח.