אתה מבין מצוין!תיקונים כתב:אני לא מבין מה זה מקשמיא וכו'.
אוהב אוצר כתב:אולי אפשר בבקשה לשנות את כותרת האשכול [עד שימחק/ינעל]?
זו צורה להתבטא על גאון כזה שהיה בקי בהלכות שבת מהמומחים הגדולים בעולם?
כאילו מצאו בעיות רבות בספרו שצריך ליישב אותם.
שוב, באים אנשים שיושבים מול מקלדת ואינט' ומרשים לעצמם חופשי! בכל צורה! להשיג השגות על ת"ח מופלגים.
תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.
תיקונים כתב:תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.
חיפשתי בשמירת שבת וגם שאלתי את הרב ווייל שהיה מהעורכים של שמירת שבת וכולם מפנים אותי לחזון איש ולמה שהאריך בכל הסוגיא הגר"ח קנייבסקי שליט"א לגבי מזוזה ובגדר קבע וארעי - אם כי שגם את החזון איש ואת הגר"ח טרם מצאתי ורק הרש"ש שם מעיר קצת וכן השפת אמת נוגע בזה ותו לא. שאר המפרשים מילאו פיהם מים.
כתבתי בקובץ מסויים בעניין נגד איזה צוציק שכתב עקום ולא ידע מימינו ושמאלו ועתה ממתינים במערכת שאענה למה שטוען שם נגדי.
אנא מכם.
תיקונים כתב:תיקונים כתב:תיקונים כתב:דחוף אמרינן בגמ' סוכה דף ג עמוד ב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו. לימא רבי היא ולא רבנן? - אפילו תימא רבנן. עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין סוכה, דדירת עראי היא. אבל לגבי בית, דדירת קבע הוא - אפילו רבנן מודו, דאי אית ביה ארבע אמות על ארבע אמות - דיירי ביה אינשי, ואי לא - לא דיירי ביה אינשי.
ואני מבקש לדעת האם בשבת סוכה מותר לשים את העירוב חצרות גם בסוכה בגודל שבעה על שבעה כמו כן אם בשבת סוכה גם בית בגודל שבעה על שבעה יהיה חייב בעירובי חצרות על פי מה שאמרה הגמ' בהמשך
ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב. מאי טעמא - דלא חזי לדירה. עירובי חצירות אין מניחין בו, אבל שיתוף - מניחין בו. מאי טעמא? דלא גרע מחצר שבמבוי. דתנן: עירובי חצירות - בחצר, שיתופי מבוי - במבוי. והוינן בה: עירובי חצירות בחצר? והתנן: הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת - אינו עירוב, והדר שם אינו אוסר! אלא אימא: עירובי חצרות בבית שבחצר, ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי. ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות - דאפילו כבורגנין לא משוינן ליה. מאי טעמא? בורגנין - חזו למילתייהו, והאי - לא חזי למילתיה
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
דחוף ביותר.
חיפשתי בשמירת שבת וגם שאלתי את הרב ווייל שהיה מהעורכים של שמירת שבת וכולם מפנים אותי לחזון איש ולמה שהאריך בכל הסוגיא הגר"ח קנייבסקי שליט"א לגבי מזוזה ובגדר קבע וארעי - אם כי שגם את החזון איש ואת הגר"ח טרם מצאתי ורק הרש"ש שם מעיר קצת וכן השפת אמת נוגע בזה ותו לא. שאר המפרשים מילאו פיהם מים.
כתבתי בקובץ מסויים בעניין נגד איזה צוציק שכתב עקום ולא ידע מימינו ושמאלו ועתה ממתינים במערכת שאענה למה שטוען שם נגדי.
אנא מכם.
הרב בברכה הרב מילר הרב ברזילי אייכם - כל אלו שלומדים דף היומי בעיון אבקש עזרתכם.
גם לכאורה הגמ' סותרת את עצמה תחילה היא אומרת שלא חזי לעירוב ובהמשך היא אומרת חזי למילתייהו והרי בשבת סוכה הסוכה חזי למילתייהו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 192 אורחים