משולש כתב:א. ברור שמדינה יהודית שתקום ותעלה מליונים מאירופה ואפריקה, תדחק את רגליהם של הערבים המקומיים, גם בזכויות האזרחיות. כפי שאכן קרה לבסוף.
ב. גם אם נסכים שהצהרת בלפור מאפשרת להקים מדינה על כל שטח א"י ולהכליל גם את כל הערבים, הרי שאם הערבים לא מסכימים לזה ונלחמים נגדנו בכל תוקף, הרי שזה כבר לא נחשב "ברשיון האומות" כי גם אומות ערב הם נחשבות אומות לעניין זה. ולא יועיל מה שרוב האו"ם יחליט, כיוון שסוף סוף יש הרבה אומות שמתנגדות, ובפרט שהם בעלי הקרקעות בארץ, (מי הקנה למדינות אירופה בעלות על א"י להחליט לערבים למי שייך הבית שלהם?).
המדינות החברות באו"ם או שהיו חברות ב"חבר הלאומים" שלפני כן, בעצם החברות שלהן הן מחויבות לכללי הארגון וזה כולל לקבל את הכרעת הרוב גם אם אינן מסכימות לכך כי זה חלק מכללי הארגון (כמובן שהחלטות שלא מתקבלות בצורה עניינית כמו החלטות המתקבלות באו"ם גד ישראל ללא קשר האם הטענות נכונות לא שייכות לכאן), ולכן מדינות ערב והאיסלאם שהיו חברות ב"חבר הלאומים" היו מחויבות לקבל את הכרעת הרוב בועידת סאן רמו ואין משמעות להתנגדותן וואין כאן מרידה באומות לאחר הכרעת הרוב בועידת סאן רמו, ולכן ה"אור שמח" אמר שלאחר ועידת סאן רמו חזרה מצוות יישוב ארץ ישראל למקומה וכל אחד מחויב להשתתף בה, ואם יש עדיין מרידה באומות בגלל המיעוט של המדינות שהתנגדו להחלטה, אז איך אפשר לקיים את מצוות יישו הארץ? לכן בכל מקרה אין בהתנגדות של מיעוט המדינות כל מרידה לבין האומות.
ויתרה מזו, כבר הראיתי לעיל שהשבועה שלא למרוד באומות לא שייכת לעניין ארץ ישראל כי היא ארצנו ובהייתה גזולה בידי האומות ששלטו בה, ואיסור המדירה באומות היא רק בחו"ל שלא ימרדו יהודי חו"ל בשלטון האומות, אך ארץ ישראל זו ארצנו ואין איסור מרידה באומות בארץ ישראל.
ואביא הדברים מהקישור הראשון שהבאתי השייכים לנקודה זו:
לגבי השבועה "שלא ימרדו באומות האולם" פירשו זאת גדולים שונים שנאמרה לישראל בהיותם בגולה, ותוכנה שיהיו נאמנים למלכות בארץ גלותם, בכך שלא ימרדו בחוקי המלכות ע"י אי תשלום מיסים וארנונות או מרד צבאי, אך כל זה בחו"ל ולא בא"י (ראה מפרשי המדרש "עץ יוסף", רד"ל, "יפה קול" על שיה"ש רבה, פרשה ב', סעיף ז'; רש"ש הירש ב"חורב", "חובת המדינה והאזרח", סעיף ב', עמ' 437 ועוד; הגר"ח פלג'י בשו"ת "נשמת כל חי", יו"ד, סימן מ"ט, עמ' ר', ד"ה "וזה" כתב כי "השבועה שלא ימרדו באומות, היינו בשאר עניינים ובשאר ארצות [כלומר, בחו"ל ולא בא"י]; הגאון הרב חיים גריינמן ב"חידושים וביאורים למסכת כתובות", סימן י' הוסיף גם: 'להקים מלכות בחו"ל, וזה דווקא במרידה אבל ברשות שרי' [משמע מדבריו שבחו"ל מותר להקים מלכות רק ברשות, אך בא"י מותר גם שלא ברשות, שהשבועה שלא למרוד באומות קיימת רק בחו"ל, ולכן שם מותר להקים מלכות יהודית רק ברשות]).
בספר "באר לחי רואי" של הרב רפאל אליהו יצחק קצנלנבוגן, סימן ל"ד, הביא הוכחות לכך מדברי חז"ל:
בר כוכבא שמרד ברומאים עשה מבחן קבלה למי שרוצה להיות בצבאו ובדק האם הרוצים להתקבל הם אמיצים עד כדי כך שיחתכו אצבע שלהם בשיניהם. חכמים טענו נגדו: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין?" ולשאלתו: "וכי היאך אפשר לבודקן?", ייעצו לו שיקבל לצבאו מי שיכול לעקור ארז כשהוא רכוב על סוס, והוא קיבל עצת חכמים (ראה ירושלמי תענית, פ"ד, ה"ה ומדרש איכה רבה, פרשה ב', סעיף ד'). לכאורה, הרי היו צריכים לטעון חכמים נגד בר כוכבא שאסור כלל למרוד ברומאים שבכך עוברים על השבועה "שלא ימרדו באומות העולם", ואיך ייעצו לו כיצד לקבל חיילים לצבאו, שהרי ישתתפו במרד נגד הרומאים? אלא שאין השבועה קיימת בא"י.
בבראשית רבה פרשה ס"ד, סעיף י' מסופר שבימי רבי יהושע בן חנניה ניתנה רשות לבנות את ביהמ"ק, והיהודים החלו לאסוף כסף לכך. הכותים=השומרונים שהתנגדו ליהודים שלחו לקיסר ואמרו לו שכשייבנה המקדש, ימרדו בו היהודים ויפסיקו לשלם מיסים. אמר להם הקיסר: "מה אעשה, והלא כבר גזרתי?" ענו לו הכותים ימ"ש שיגזור על היהודים לשנות את מקום המקדש או להוסיף 5 אמות על מידות המקדש או לגרוע 5 אמות ממידות המקדש, והם מעצמם יחזרו מבנייתו. כשהגיעו הכתבים ליהודים, הם בכו ורצו למרוד בקיסר. אמר להם ריב"ח(אחרי שמושל להם משל יפה לעניין זה, ראו במקור): "דיינו שנכנסנו לאומה זאת בשלום ויצאנו בשלום". רואים במדרש שהשיקול שלא למרוד ברומאים היה שיקול צבאי, ולכאורה היה צריך ריב"ח לטעון שאסור למרוד ברומאים בגלל השבועה שלא למרוד באומות? אלא שהשבועות אינן תקפות בא"י. אמנם הרב משה מונק ב"שערים" ד', תשכ"ט, מאמר "שלושת השבועות", עמ' ג, כותב כנגד הראיה מהמדרש בבראשית רבה שהשיקול הצבאי שלא למרוד ברומאים כי אין סיכוי לנצחם ולבנות את ביהמ"ק היה בגלל שהשבועות עדיין בתוקפן, ובפרט השבועה שלא למרוד באומות. אך דבריו קשים מאוד, שאז העיקר חסר מן הספר, ואיך לא הוזכרה במדרש במפורש השבועה שלא למרוד באומות שהרי עברו על זה לפי הרב מונק?
הרב שמואל טוביה שטרן בספר השבי"ט, ירושלים תשל"א, ח"ד, עמ' קנ"ד כותב: 'השבועה שלא למרוד באומות אינו עולה על האומות שהם בא"י, כי אם ישנם אומות בא"י, יש לנו מצווה (לפי הרמב"ן) ללחום בהם ולהחזיר לנו את א"י, והשבועה לא נאמרה אלא על היושבים בחו"ל.' היהודים היושבים בחו"ל יושבים במקומות לא להם ולכן אין להם זכות למרוד באומות שהם יושבים בקרבם, בא"י האומות יושבות בארץ לא להם בגזל ובחמס ולכן ללחום בהם כדי לגרשם מהארץ אינו מרד אלא השבת הגזילה לבעליהן.
לכן ברור מכל האמור לעיל שמעשי המחתרות ניל"י, "ההגנה", האצ"ל והלח"י אינם עבירה על השבועה שלא למרוד באומות כיוון שכאמור השבועה נאמרה ליושבי חו"ל שלא ימרדו בגלותם במלכות אך לא ליושבי א"י.