אנסה לענות קצת על שלל הטענות שהובאו מאז הודעתי האחרונה:
(כמובן רק מה שנוגע למצות "כיבוש א"י")
בנוגע לחת"ס:
הרב אוצר החכמה הסכים כבר שצריך מלך בשביל מלחמת מצוה. רק נחלק עלי האם כל מנהיג יכול למלאות את מקומו. ואם כן ברגע שהחת"ס אומר שבזה"ז אין לנו מלך, אז זה מוכיח שמנהיג פסול לזה. ובעינן מלכות דווקא.
בנוגע לטענה השניה, א) ודאי מהסמ"ק יש ראיה ברורה שדעתו שלא נוהג בזה"ז. ב) החת"ס כתב לנו כאן כלל לכל התורה: 'כשרואים את הסמ"ק משמיט מצווה (שברור לנו שהיא מצוה ונמנית על ידי כל מוני המצוות), סימן שאינה נוהגת בזמן הזה', ולפי הכלל הזה באמת כל מצווה אחרת שנראה את הסמ"ק משמיט נדע בבירור שאינה נוהגת בזה"ז.
בנוגע לטענה השלישית: אני מסכים שעמלק אין ראיה ולא מטעמך, אלא בגלל ש'בא סנחריב ובלבל את האומות'. אבל יש ראיה ברורה מעוד הרבה מצוות שנוגעות למלחמת מצוה, (כמו משוח מלחמה, ויפת תואר, ועוד). שהסמ"ק השמיט את כל המצוות הנוגעות למלחמות לגמרי.
ואוסיף עוד טענה רביעית: החת"ס כתב בסתמא שאין נלחמים בזמן הזה כלל. ואין מקום לפלפל בדברי ולומר שהוא "התכוין" רק למלחמת רשות. (גם אם כעת הנושא הוא רשות).
בנוגע לרמב"ן:
אם הוא סתם ולא פירש אם מעכב או לא, וכשמביא את דברי הרמב"ם ששם מפורש שתנאי מלחמה מעכבים, והוא לא כותב אחרת. אם כן גם הוא סובר כך.
ועוד כתב הרשב"ש (סימן ב ) "אין ספק שהדירה בא"י היא מצוה גדולה בכל זמן בין בפני הבית בין שלא בפני הבית,
וא"ז הרמב"ן ז"ל מנה אותה מכלל מצות עשה כמו שנאמר וירשתם אותה וישבתם בה, וכן היא דעת א"א הרשב"ץ ז"ל בספר זוהר הרקיע שחיבר. ואף לדברי הר"מ ז"ל שלא מנאה מכלל מצות עשה, מ"מ אם אינה מצוה נמנית היא מצוה מדרבנן, וזה מזולת תועלות אחרות נמשכות ליושב בה. אמנם מצוה זו אינה מצוה כוללת לכל ישראל בגלות החל הזה,
אבל היא נמנעת כלל כשז"ל בגמרא כתובות פרק האחרון שהיא מכלל שבועות שהשביע הקדוש ב"ה את ישראל לא ימהרו את הקץ ושלא יעלו בחומה," וכתב על זה הגרע"י (תחומין הנ"ל): "כבר הבאנו דברי הרשב"ש,
שאף זקנו הרמב"ן מודה בגלות החל הזה שאין להסתכן לכבוש את הארץ, ואדרבה, יש איסור בדבר שלא יעלו בחומה".
בנוסף לזה, בשו"ת בית הלוי (ח"ב - נ) מסביר שבנוגע לכיבוש אין שום מח' בין הרמב"ם לרמב"ן, ושניהם מודים שאין שייך כיבוש בזה"ז. וכל המח' היא רק לעניין ישיבת א"י האם נוהג גם כשאין כיבוש או לא.
בנוגע לרמב"ם שהרמב"ן מעתיק, זה מדבר על מלחמת הרשות, ולפי דרכנו למדנו שכל התנאים שנאמרו במלחמה הם לעיכובא.
בקשר לקישור המזוהם של אוצר ישראל, כמובן שיש תשובה לכל הדברים שם, ונגענו בזה קצת בתחילת האשכול. (לגבי רבנים שממונים מטעם שלטון השמד כדי שיפסקו לפי רצונם). אבל כעת אנחנו אוחזים באמצע דיון לגופו של עניין, ואין לנו זמן להתעסק בסיפורי סבתא. אולי בהמשך יהיה זמן.
ולר' מבקש לדעת שליט"א:
אתה מצטט ציטוטים חלקיים מהרמב"ן אחרי שכבר הוכחנו שהכיבוש לא שייך בזמן הזה לכו"ע כולל הרמב"ן. (וכמו שביארו בדבריו הרשב"ש, הבית הלוי, והגרע"י).
וכיון שציטטת אביא את הציטוט המלא:
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין
"ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא
דירת ארץ ישראל עד שאמרו (ת"כ בהר פ"ה ה"ד וכעי"ז כתובו' קי ב, וש"נ, מלכים ספ"ה) שכל היוצא ממנה
ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שנאמר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י לאמר לך עבוד אלהים אחרים וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ
ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי (ראה יב כט) מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה
וישבת בה ושמרת לעשות אמרו
ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה:"
והנה תראה שאין כאן מילה על מלחמה וכיבוש, אלא רק על
ישיבה בא"י. וכמו שאתה בעצמך שמת לב לזה וכתבת:
מבקש לדעת כתב:אמנם לא כולם כתבו את ענין כיבוש הארץ להדיא כדברים הנידונים כאן, (מעניין מי כן כתב להדיא...) אבל פסקו את דברי הרמב"ן, והרמב"ן כתב דברים ברורים כנ"ל.
ומה שכתב בעל "מבקש לדעת" שמדובר בצנזור, הנה הוא משווה את כל דבריהם של הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"ש, הגהות מיימוני, החינוך, הרי"ף, הטור, הנוב"י, החת"ס, הנוב"י, הבית הלוי, האגרות משה, הגרע"י, ועוד רבים רבים מראשונים ואחרונים, כולם מזויפים ומצונזרים. ורק לך נתגלה במחזה הנבואה (בלי שום מקור בינתיים, רק מסיפורי חזו"א וגרי"ח זוננפלד) שיש מצוה לכבוש את הארץ גם בלי שיתקיימו אף אחד מהתנאים המעכבים המפורשים בתורה.
ומה שרוצה מקור מגדולי תש"ח שהקמת המדינה זה עבירה, הרי כל הדיון פה הוא רק תיאורטי, כי הרי בסופו של דבר המדינה המוקמת היתה ממשלת זדון ושמד, וכל גדולי ישראל התנגדו לה בעיקר בגלל השמד שבה. כמשנ"ת בעמודים קודמים. ולא היו צריכים להתחיל עם תיאוריות שגם לו היה הגרח"ע ראש ממשלה זה היה אסור. כי זה לא נוגע למעשה בכלל.
ומה הראיה מזה שמועגה"ת אמרו שא"י היא לעם ישראל? בגלל זה הם תמכו בהקמת מדינה???
והמעיישלך מהחזו"א עורבך ערבא צריך, אם היה מעשה זה בכלל, וגם אם כן, אין שום ראיה מזה שענה תשובה. וכי אם נפגש עם ב"ג סימן שהוא תמך בו?
ותיאור עליית תלמידי הגר"א אינו נוגע למלחמות וכיבוש.
בנוגע ליין המשמח והאדמור מליובאוויטש:
בנושא של פיקוח נפש זה לא מצד "כיבוש א"י" אלא מצד פיקוח נפש, וצריך להלחם כמו שצריך להציל חבירו מהנהר. (אמנם גם בזה נאמרו חילוקי דינים, ואין הדבר פשוט שתמיד צריך להציל).
אני מקווה שהתגובה הארוכה שלי לא תגרום לפיזור הויכוח לפינות חשוכות ומעורפלות. כמו שיש כאן כאלו שמקווים.