Re: למשומדים

[משולש]

אני מצטרף לתמיהה של ההודעה שמעלי. באמת יש פה חשש של "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות" ואם בדורות קודמים לא יכלו לומר מפחד הגוים, מה נאמר היום כשאין לנו שום מונע, וברור לנו כשמש שזה לא הברכה שתקנו כנה"ג.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד א

"אמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן - אין מעלין אותו, בברכת המינים - מעלין אותו, חיישינן שמא מין הוא! שאני שמואל הקטן, דאיהו תקנה".

רואים שזה כ"כ חמור לשנות בברכה הזו, עד כדי כך שיכלו רק מכח זה לחשוד בגדול התנאים שמא הוא נהיה מין. לולא התירוץ שם בגמ'.

[תורה תמימה]

מענין מאד שכל גדולי הדור שליט"א לא העלו בדעתם את חומר הענין הזה עד שבאו חכמי הפרום יר"ה וגילוהו. דבר זה אומר דרשני כי יש דברים בגו ולא כל אחד יכול לבא ולומר דעות בנוסח התפילה. לפלפולא בעלמא יישר אבל נא לשמור מרחק.

[איש רגיל]

מענין מאד שכל גדולי הדור שליט"א לא העלו בדעתם את חומר הענין הזה עד שבאו חכמי הפרום יר"ה וגילוהו.

לא נכון. שמעתי מחבר שהוא וקבוצת אברכים מתכננים לעשות סבב לשכנע רבנים להחזיר עטרה ליושנה [לתקנה] בענין זה.

נו.. נו...
--------
לגופו של עניין, חומר השינוי בברכה זו היא רק משום החשד, אך בזמננו ברור לכו"ע שמשנים מפני הצענזור ולא משום מינות.

[משולש]

גם בלי חומר העניין של "חיישינן שמא מין הוא" שגם לי נראה שזה לא שייך היום, בגלל שאלו שמסרבים לשנות עושים את זה דווקא בגלל שהם חושבים שזה מה שצריך לעשות על פי הלכה. למרות שהם לכאורה טועים.
יש בעיה כללית של "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות", הרי עיקר הברכה נקראת "ברכת המינים" ואיך יתכן שלא יזכירו בה מינים בכלל?????
זה כמו לברך ברכת המזון בלי להזכיר מזון.

[מ.ל.]

הרי עיקר הברכה נקראת "ברכת המינים" ואיך יתכן שלא יזכירו בה מינים בכלל?????
זה כמו לברך ברכת המזון בלי להזכיר מזון.

בסידור שלי כתוב "ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכו'".
אצלך לא?

[משולש]

בסידורים המכונים "נוסח אשכנז" אין מינים.

[חכם באשי]

על 'למשומדים' היו שני מאמרים רחבים, ב'צפונות' (כדומני מהרב הילמן) וב'ישורון' לפני כמה וכמה שנים,
ושם, בשני המאמרים, הובא שיש מגדולי הדורות האחרונים שנהגו בפועל לומר 'ולמשומדים'.

[מ.ל.]

בסידורים המכונים "נוסח אשכנז" אין מינים.

מי שקורא לחזור לומר 'למשומדים' לכאו' עליו לחזור גם 'והמינים כרגע יאבדו', כמופיע בנוסחאות הישנות.

אגב, נוסח מעניין מאר"י נמצא בגניזה הקהירית (שכמובן לא עברה צנזור): "למשומדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר, והנוצרים והמינים ברגע יאבדו, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים"

[משולש]

המשומדים והמינים מופיעים כנראה בכל הנוסחאות שאינן מצונזרות.

[מ.ל.]

הייחודיות של הנוסח הארצישראלי הוא קודם כל מקדמוניותו, שהוא הנוסח התפילה שהיה מקובל על יהודי אר"י שנותרו בארץ לאחר חורבן ביהמ"ק. ומלבד זאת ההוספה המפורשת של הנוצרים, והחתימה ''ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו'.

מהו הנוסח המקובל במורשת אשכנז?

[הסרפד]

אני מצטרף לתמיהה. באמת יש פה חשש של "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות" ואם בדורות קודמים לא יכלו לומר מפחד הגוים, מה נאמר היום כשאין לנו שום מונע, וברור לנו כשמש שזה לא הברכה שתקנו כנה"ג.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד א

"אמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות כלן - אין מעלין אותו, בברכת המינים - מעלין אותו, חיישינן שמא מין הוא! שאני שמואל הקטן, דאיהו תקנה".

רואים שזה כ"כ חמור לשנות בברכה הזו, עד כדי כך שיכלו רק מכח זה לחשוד בגדול התנאים שמא הוא נהיה מין. לולא התירוץ שם בגמ'.

יצויין שיש, כמודמה, תשובה מהגר"מ שטערנבוך בספר תשובותיו על הצעה להחזיר הנוסח, אלא ששכחתי מסקנתו.

[משולש]

מהו הנוסח המקובל במורשת אשכנז?

"למשומדים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו בא"י שובר אויבים ומכניע זדים".

[משולש]

נוסח תימן:
למשומדים אל תהי תקוה כל המינים והמוסרים כרגע יאבדו ומלכות זדון תעקור ותשבור מהרה בימינו. ברוך אתה י"י שובר אויבים ומכניע זדים:

[הסרפד]

יצויין שיש, כמודמה, תשובה מהגר"מ שטערנבוך בספר תשובותיו על הצעה להחזיר הנוסח, אלא ששכחתי מסקנתו.

מצאתיו: תשובות והנהגות ח"ב או"ח סי' נ"ט (עמ' נ"ב/עמ' 56 מעמודי האוצר) שם הציע הנוסח "ולמלשינים ולמשומדים אל תהי תקוה וכל המינים והאפיקורסים כרגע יאבדו" וכו' - לצאת את כל הדעות.

[משולש]

נראה לי שבסידורים של צאנז גם כתוב הנוסח הישן בסוגריים.

[מבקש לדעת]

בס"ד

מענין מאד שכל גדולי הדור שליט"א לא העלו בדעתם את חומר הענין הזה עד שבאו חכמי הפרום יר"ה וגילוהו. דבר זה אומר דרשני כי יש דברים בגו ולא כל אחד יכול לבא ולומר דעות בנוסח התפילה. לפלפולא בעלמא יישר אבל נא לשמור מרחק.

היה יהודי גדול מאוד פוסק הדורות, אינני יודע אם שמעתם אליו ששמו היה רבי ישראל מאיר הכהן קאגאן מראדין. וחיבר ספר נעלם ששמו משנה ברורה, ושם הוא כותב בענין זה רמז דק כקורת בית הבד שהנוסח הרגיל הוא מצונזר . סימן קכ"ו סק"ד.

[הכהן]

היה יהודי גדול מאוד פוסק הדורות, אינני יודע אם שמעתם אליו ששמו היה רבי ישראל מאיר הכהן קאגאן מראדין.

viewtopic.php?f=19&t=4894

[החזן]

הנוסח הוא "למשומדים" או "ולמשומדים"?
בהלכות ומנהגי מהר"ש עמ' רה מופיע: "על המשומדים על תהי תקוה".

[משולש]

נשמע מאוד משובש לומר עם ואו. ובמקורות הקדומים אין ואו.
(ב"ולירושלים" מסבירים שזה שריד לברכה המשולבת של ירושלים וכסא דוד במנהג א"י. וכאן אפשר להסביר שהוסיפו את הואו ב"ולמלשינים" כדי שידעו שאומרים כאן בלחש עוד מילה לפני כן: "למשומדים ולמלשינים").

[איש רגיל]

חיפוש קצר בבר אילן מביא תוצאה זו:
משיבת נפש הוספות תשובות המינים

שאנו מקללים אותם בכל יום באמרינו, ולמשומדים וכל המינים וכל אויבי עמך במהרה יכרתו.

[החזן]

נשמע מאוד משובש לומר עם ואו. ובמקורות הקדומים אין ואו.

יש לך אסמכתאות?

[משולש]

3. פירושי סידור התפילה לרוקח [יא] פרשת התמיד עמוד כו
עולת תמיד כת' י"ח פעמים בחומש נגדם תקנו י"ח ברכות, ואותה ברכה שתקנו ביבנה למשומדים32 סמכו על עולה, ול"ה פעמים כת' תמיד בחומש, נגד ל"ה מלאכות שנבראו בבראשית, שהרי ביום ראשון נבראו [השמים והארץ] והאורה הרי ג', וביום שני נברא ערב ובקר (וכהנים) [וגיהנום]33, להכי לא נאמר בו כי טוב, וביום שלישי נבראו עשבים ואילנות ומלאכים לכך נאמר כי טוב ב' פעמים, כך תמצא בכל יום ג', אבל בשישי, הוצרך לבראות אדם34 שהרי שבת ביום ז', סך הכל יעלו בידך ל"א עם י' שנבראו בין השמשות35, וד' של יש אומרים אילו של אברהם וכו'36, הרי ל"ה.

4. פירושי סידור התפילה לרוקח [כז] אשרי עמוד קמא
ז ה' בעזרך52. ח ה' רועי53. ט לה' ארץ54. י ה' אורי וישעי55. יא ה' אל באפך56. יב ה' אלקי תשועתי57. יג ה' מלך גאות58. יד ה' מלך תגל הארץ59. טו ה' מלך ירגזו60. יו ה' לא גבה לבי61. יז ה' קראתיך62. יח ה' שמע תפלתי63. יט ה' מעון אתה64. כנגדם תקנו י"ח ברכות, ואחד ברכת המינים למשומדים.

6. פירושי סידור התפילה לרוקח [נו] למשומדים עמוד שמב
(סודות התפילה) למשומדים כ"ט תיבותא, כנגד כ"ט פורעניות שעתיד הקב"ה לפרוע מאדום כי קצף לה' על כל הגויים עד ונטה עליה קו תוהו וכו'ב. [ג' מהירות נגד ג' גלויות שהגלנו סנחריב נבוכדנצר טיטוס הרשע. ועוד טעם אחר מצאתי כ"ט תיבות ולמשומדים, כנגד כ"ז אותיות שבאלפא ביתא וב' תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ, וכולן המשומד כופר בהןג].

7. פירושי סידור התפילה לרוקח [נו] למשומדים עמוד שמב
למשומדים1 אל תהי תקוה1א לאותם החוטאים בנפשותם ומשתמדים ועושים כגויי הארץ, אל תהי להם תקוה, כמו שכתו'2 מקוה ישראל ה' כל עוזביך יבושו, אבל לצדיקים וקווי ה' יחליפו כח3, גם כל קוויך לא יבושו4, אבל למשומדים אל תהי תקוה. וכל המינים כרגע יאבדו מיני ישראל הפוקרים בתלמוד ומיני האומות כרגע יאבדו מעל פני הארץ, כמו שאמר דוד5 משנאך ה' אשנא, הם מיני האומות. וכל אויבי עמך כל האומות, מהרה יאבדו6 ומלכות זדון אדום הרשעה, מהרה תעקר ותשבר ותמגר תגדריה, כמו [עמוד שמג] מיגרת לארץ7. ותכניע תשפילה במהרה בימינו. ברוך אתה ה'

8. פירושי סידור התפילה לרוקח [נו] למשומדים עמוד שמב
למשומדים1 אל תהי תקוה1א לאותם החוטאים בנפשותם ומשתמדים ועושים כגויי הארץ, אל תהי להם תקוה, כמו שכתו'2 מקוה ישראל ה' כל עוזביך יבושו, אבל לצדיקים וקווי ה' יחליפו כח3, גם כל קוויך לא יבושו4, אבל למשומדים אל תהי תקוה. וכל המינים כרגע יאבדו מיני ישראל הפוקרים בתלמוד ומיני האומות כרגע יאבדו מעל פני הארץ, כמו שאמר דוד5 משנאך ה' אשנא, הם מיני האומות. וכל אויבי עמך כל האומות, מהרה יאבדו6 ומלכות זדון אדום הרשעה, מהרה תעקר ותשבר ותמגר תגדריה, כמו [עמוד שמג] מיגרת לארץ7. ותכניע תשפילה במהרה בימינו. ברוך אתה ה'

9. פירושי סידור התפילה לרוקח [נו] למשומדים עמוד שמג
למשומדים א', וכל המינים ב', וכל אויבי עמך ג', ומלכות זדון ד', כנגד ד' מלכויות. וכן תעקר א' ותשבר ב' ותמגר ג' ותכניע ד', לגדע ד' קרנות הגוים, ד' חיות. אל תהי תקוה א' כרגע יאבדו ב' מהרה יכרתו ג' תעקר ד' ותשבר ה' תמגר ו' ותכניע ז' שובר ח' ומכניע ט', כנגד ט' שאמרו על ישראל בפרשת הנה ישכיל עבדי8: ותוארו א' לוקח ממנו ב' תואר ג' הדר ד' ונראהו ה' מראה ו' ונחמדהו ז' נבזה ח' ושפל ט'. וכן ט' עונות שם בפרשת הנה ישכיל עבדי9: מפשעינו א' מעוונותינו ב' עון ג' מפשע ד' ועוונותם ה' פשעים ו' חטא ז' ולפשעים ח' אשם ט'. וביחזקאל כתי' ט' ערלים10. וישראל אומ'

10. פירושי סידור התפילה לרוקח [סו] אלהי נצור עמוד שסה
י"ח קולות10 במתן תורה י"ג קול ה' קולות הרי י"ז ואחד בקול הרי י"ח10א, ואחד במשכן וישמע את הקול מדבר אליו11, כנגדו למשומדים י"ט ברכות12.

11. פירושי סידור התפילה לרוקח [סו] אלהי נצור עמוד שסו
מן השם יש בו י"ח אותיות. י"ח שנים מחזור התלי19. [עמוד שסו] כתיב20 וזה מעשה המנורה, מלמד שגובה המנורה י"ח טפחים21, לכך ג' המנורה22 מליאים בו', וג' ווי"ן הם י"ח. בשדרה23 יש בה י"ח חליות ואחד קטנה לוז שמה24. בתילים בין למדיני בין מלמד כלפי השכינה י"ח לימודים, וכנגד למשומדים ועידותי זו אלמדם25 כנגד גאולת מצרים י"ח ברכות, לכך צריך לסמוך גאולה לתפלה26 גאל ישראל ה' שפתי תפתח. י"ח חיזוקי לב וכבידות לב פרעה, וא' ואני אקשה את לב פרעה27, או מחזק את לב מצרים28. י"ח פלאים נעשו: [דצ"ך עד"ש באח"ב, הרי] י' מכות, מטה [נהפך]

12. פירושי סידור התפילה לרוקח [סו] אלהי נצור עמוד שסו
לשון עצה בישעיה. ג' אבות י"ב שבטים ד' אמהות הרי י"ט. י"ח בחומש כגון ה' חכם לב44, ב' נבון וחכם45, א' חכם ונבון46, א' חכמים נבונים וידועים47, א' חכמים וידועים48, א' חכמי49, א' החכם50, א' ולא חכם51, הרי ח' חכם ד' לשון רבים ג' נבון א' נבונים ב' ידועים הרי י"ח, א' ולא חכם כנגד למשומדים. י"ח שם קדשי בקרייה52 וא' והודו לזכר קודשו53. בתורה י"ז מלאך ה' א' מלאך אלהים54. י"ח ה' מלך בקרייה. וי"ח שמות בוידבר דוד55. וי"ח שמות בדברות ראשונות ואחרונות56. י"ט שמות במזמור לעבד ה' לדוד57, שכל המכוין בתפילתו נקרא עבד כדכתיב בדניאל58 עבד אלוה די אנת

13. פירושי סידור התפילה לרוקח [ע] אין כמוך - הפותח יד עמוד שצא
בוהיה עקב21, ב' בואתם נצבים22, א' בוזאת הברכה23. הרי בח' פרשיות (י"ט) [י"ח] פסוקים שכתוב בהם האבות ביחד, ובהם ש"ס תיבות להגן בפני השטן, כי שטן בגימ' א' פחות מן ש"ס. ועוד י"ח פסוקים אברהם יצחק ויעקב ביחד ואחד אברהם יצחק וישראל24, כנגד י"ח ברכות24א וא' כנגד למשומדים, כי אבות תיקנו תפילות25, בכולם ש"ס תיבות. י"ב לאברהם ליצחק וליעקב וז' הנותרים כנגד ז' ברכות של שבת, א' אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב כנגד מקדש השבת. באותן פסוקים י"ג פעמים ה' כנגד י"ג מידות שאינן חוזרות ריקן26, אברהם יצחק יעקב הרי י"ג אותיות.

14. פירושי סידור התפילה לרוקח [קלד] שופרות עמוד תרפח
קרבי את שם קדשו316 י"ג, להודות לשם קדשך317 י"ד, קדוש ונורא שמו318 ט"ו, ויברך כל בשר שם קדשו319 י"ז, להודות לשם קדשך320 י"ז, התהללו בשם קדשו321 י"ח, וא' והודו לזכר קדשו322 י"ט, הרי י"ח קדוש וא' זכר קדשו. וכן י"ח קדוש וא' קדושים אלהים, כנגדן י"ח ברכות וא' למשומדים, אין מפסיקין בין גאולה לתפלה ילפי' מיציאת מצרים בפ"ק דברכות323, הרי תפילה כנגד יציאת מצרים. וביציאת מצרים י"ח חזוקי לב וכבוד לב וא' קישיון הלב, ואלו הן: ואני אחזק את לבו324 א', ויחזק (ה') לב פרעה325 ב', כבד לב פרעה326 ג', ויחזק לב פרעה327 ד', והכבד את לבו328 ה',

16. ראבי"ה חלק א - מסכת ברכות סימן טז ד"ה וצריך אדם
וצריך אדם שלא יכוין בשעה שהקב"ה כועס להעניש את חבירו שנא' גם ענוש [ל]צדיק לא טוב +משלי י"ז כ"ו+, פי' מפני שהוא כהורגו בידים שאז בברור נענש, אבל בע"א שפיר דמי היכא דלית ליה דינא בארעא [וכענין] תפילה למשומדים וכמו שנמצא בספר תהלים:

17. רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב ג חלק ג דף כה טור א ד"ה החלק השלישי
בס"ד. אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו כתבתיו בנתיב הב' בדיני תח'. אסור להקדים תפלתו לתפלת צבור ודוקא בצבור פשוט בברכות. תפלת ערבית אם רשות או חובה כתבתיו בח"ה בתפלה יש י"ח ברכות וביבנה תקנו ברכה אחר' והם עתה י"ט והיא ברכת המינים כלומר למשומדים. מתי מזכיר מוריד הטל או מוריד הגשם או שאלה שהיא ותן טל ומטר כתבתיו בח"א. סומא ומי שאינו יכול לכוין הרוחו' יכוין לבו כנגד אביו שבשמים ובחוצה לארץ יכוין כנגד ארץ ישראל ובארץ ישר' יכוין כנגד ירושלם ובירושלם יכוין כנגד בית המקדש ובבית המקדש כנגד בית קדשי הקדשי' היה

18. רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב ג חלק ז דף כז טור ד ד"ה החלק הז'
צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב מאחר שהוא בקי כך פשוט בר"ה. וכן של פרקים כלומר כשאומרי' בתחלה מוריד הטל או הגשם צריך להסדיר וכמה שלשים יום צריך להסדיר כמו בראש השנה. טעה שליח צבור בכל הברכות של י"ח אין מסלקין אותו אבל טעה בברכ' המינים שהיא למשומדים וכו' מסלקין אותו ויעמוד אחר תחתיו ודוקא שלא התחיל בה וטעה בתחלתה אבל התחיל בה וטעה אין מסלקין אותו וגומרה כך פשוט בברכות. ואם טעה שליח צבור בשאלה בברכת השנים או בגבורת גשמי' במחיה המתים או בטל כתבתיו בח"ה בדיני טעה בתפלה. והעובר לפני התיבה

20. ספר השם עמוד קצה ד"ה יהו"ה בא"ת
עבדך ה. ושמעת אל תפלת עבדך עמך אשר יתפללו ו. והתפללו ז. והתחננו ח. והתפללו ט. כל תפילה כל תחנה י. והתפללו יא. והתפללו יב. את תפלתם יג. ואת תחינתם יד. והתחננו טו. והתפללו טז. את תפלתם יז. ואת תחינותיהם יח. לתפלת המקום הזה יט. תסיר והתפללו של נכרי כנגדו למשומדים. וכתיב (מ"א ח, נד) ויהי ככלות שלמה להתפלל קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו, כך אחר התפלה צריך לומר עלינו לשבח, וכנגד כל הי"ח השם שנעלם שלו ודאו"א בגי' י"ח, ודאו א' הוא אחד ודאי, ולעתיד לבא לא יקראוהו בכינוי כי אם בשם הנכבד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו

21. ספר סודי רזיי חלק א אות נ ד"ה וכנגד י"ח
בשיר השירים, וי"ח יראת ה' במשלי, וי"ח שמיעות בחומש, בהגר פסוק אחד, באברהם א בישמעאל ב בלאה ג ברחל א בישראל ו בעני ב במשה ב, הרי י"ח, שמוע אשמע צעקתו (שמות כב, כב) חשבנו כאחד לפי שהוא בפסוק אחד. וי"ח שמות בהבו לה' בני אלים (תהלים כט), וכנגד למשומדים אל הכבוד הרעים בהבו, ובמשלי (כד, כא) א' ירא את ה' בני ומלך, יראה בלא שם, ובתורה שמע ה' קול יהודה (דברים לג, ז) שמשה ביקש עליו שישמע בקולו. וכל אותן י"ח מאות מלאכים מזומנים לתפילה בשחקים הם מביאים התפלה לסנדלפו"ן, ובשחקים שוחקים ומזמרים להפג כעס

23. בן ידיד הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ב הלכה א ד"ה והנה מרן
מקשה דהיה לו להתחיל ואפיקורוסים וכו' מורה דאע"ג דקא מדכר להו אח"כ סוף סוף כיון דעיקר הברכה על האפיקורוסים נתקנה היה לו להתחיל באפיקורוסים וא"כ מאי משני דאגב אורחייהו וכו' דאדרבא איפכא משמע כאמור ועוד דמלשינים לאו מומרים הם והנראה דגירסתו היא למשומדים אל תהי תקוה אך עדיין קשה קושיא ראשונה ועוד דמרן ז"ל כתב לעיל בהל' תשובה שם גבי מומרים דרבינו ס"ל דלהכעיס הוי מומר לא אפיקורוס. ואולי הרב מנוח בדעת הראב"ד קאי דהשיג לרבינו שם דמומר אפיקורוס הוי עי"ש. ותרוצו הב' נמי תמוה הוא דאמאי חששו להא בימי ר"ג טפי

24. בן ידיד הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ב הלכה א ד"ה והנה מרן
שם גבי מומרים דרבינו ס"ל דלהכעיס הוי מומר לא אפיקורוס. ואולי הרב מנוח בדעת הראב"ד קאי דהשיג לרבינו שם דמומר אפיקורוס הוי עי"ש. ותרוצו הב' נמי תמוה הוא דאמאי חששו להא בימי ר"ג טפי מקודם ואי משום דכיון דנזקקו בימי ר"ג בעבור המינים לתקן ברכה הזכירו למשומדים ג"כ בעבור זה סוף סוף קושיתו שהקשה דהיה להם להתחיל באפיקורוסים עדיין במקומה עומדת דיזכירו תחלה לאפיקורוסים שעליהם נתקנה והדר יאמרו ולמשומדים אל תהי תקוה ואולי דאי מתחיל באפיקורוסים דכרגע יאבדו ואח"כ היה אומר ולמשומדים אל תהי תקוה הוה משמע










זה רק המקורות שיש בבר אילן.
יש כמובן עוד הרבה מאוד מקורות. אם תרצה אנסה לחפש יותר.

[החזן]

כל הרשימה כוללת רק רוקח, ראבי"ה (המובא באופן שאין לדייק ממנו) ורבינו ירוחם (שאיננו יכול להעיד על מנהג אשכנז). הקיצור, רוקח בעשרים מקומות.

[מגדל]

על 'למשומדים' היו שני מאמרים רחבים, ב'צפונות' (כדומני מהרב הילמן) וב'ישורון' לפני כמה וכמה שנים,
ושם, בשני המאמרים, הובא שיש מגדולי הדורות האחרונים שנהגו בפועל לומר 'ולמשומדים'.

אודה להפניות מדוייקות יותר

[מגדל]

עתה מצאתי; מעלה לתועלת הציבור.

[יוצא פוניבז']

על 'למשומדים' היו שני מאמרים רחבים, ב'צפונות' (כדומני מהרב הילמן) וב'ישורון' לפני כמה וכמה שנים,
ושם, בשני המאמרים, הובא שיש מגדולי הדורות האחרונים שנהגו בפועל לומר 'ולמשומדים'.

אודה להפניות מדוייקות יותר

אגב, מאז התפרסמו לפחות עוד שני מאמרים בענין זה בכלל, ובנוסח הספרדי של הברכה בפרט, האחד של הרב אהרונוב בקובץ עץ חיים, והשני של הרב אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום האחרון.

[יוצא פוניבז']

על 'למשומדים' היו שני מאמרים רחבים, ב'צפונות' (כדומני מהרב הילמן) וב'ישורון' לפני כמה וכמה שנים,
ושם, בשני המאמרים, הובא שיש מגדולי הדורות האחרונים שנהגו בפועל לומר 'ולמשומדים'.

אודה להפניות מדוייקות יותר

אגב, מאז התפרסמו לפחות עוד שני מאמרים בענין זה בכלל, ובנוסח הספרדי של הברכה בפרט, האחד של הרב אהרונוב בקובץ עץ חיים, והשני של הרב אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום האחרון.

לתועלת הרבים רצו"ב מאמר הרב אהרונוב

נוסח ברכת המינים.pdf

(2.55 MiB) הורד 147 פעמים

ומאמר הרב גבאי הוא בקובץ שבקישור הזה
viewtopic.php?f=65&t=56097&p=763089&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D#p763089

[הראל דביר.]

מצורף סיכום קצר שכתבתי לסוגיה בעבר.
בגדול אין בו הרבה חידושים מעבר למה שכתוב במאמרו המצוין של הרד"צ הילמן, אבל ייתכן שפה ושם יש מקורות נוספים שלא הובאו בדבריו, ובפרט במקורות מהאחרונים.

[ידבר פי]

בסידורים המכונים "נוסח אשכנז" אין מינים.

הגרי"ז נהג בברכת המינים להוסיף מינים מטעם זה דשם הברכה הוא ברכת המינים.
אגב, אצל צאצאיו יש חלוקי מנהגים בזה יש שאומרים וכל המינים כרגע יאבדו כבנ"ס ויש שאומרים ומלכות זדון והמינים מהרה וכו'