ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
בן החבורה כתב:ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין
ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?
החזן כתב:בן החבורה כתב:ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין
תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!
ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?
מבקש לדעת ולהבין כתב:ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?
מה זה גזירת הפשר.
ואנוכי לא ידעתי.
איש רגיל כתב:התקנה היא לא רק לת"ח, וכמה קולמוסים נשתברו מדוע טעם התקנה 'שלא יהיו תלמידי חכמים...'
גזירת הפשר היא האיסור לחמם דבר במקום שיכול לבוא ליד סולדת אף אם דעתו ליטלו מן האש קודם שיבוא ליד סולדת דשמא ישכח.איש רגיל כתב:מבקש לדעת ולהבין כתב:ניים ושכיב כתב:הביאו לעיל שמותר לחמם מקוה בשבת.
סליחה על הבורות, נהי דאינו מגיע ליד סולדת, אבל למה אין בזה גזירת הפשר?
מה זה גזירת הפשר.
ואנוכי לא ידעתי.
כנראה כוונתו לגזירת רחיצה בחמין, הכוללת גם פושרין.
החזן כתב:בן החבורה כתב:ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין
תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!
ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?
צלל מר במים אדירים והעלה חרס בידו דמ"מ בהיעב"ץ מבואר שעיקר התקנה שלא ישמשו בכל לילה ולא מועיל מה שמתקדשים והדק"ל.בן החבורה כתב:ובכן, ישנה קושיא ידועה (איני יודע אם היא "פיקנטית" אבל אינה מהיעב"ץ) שלכאורה אלו הטובלים בכל יום מבטלים התועלת שבטבילת עזרא [לא כמובא לעיל 'שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית לא תעזור תקנתו' אלא שלכאו' אלה הטובלים מבטלים התועלת שבטבילה], ועל זה יש תירוץ מאחד הגדולים (ועפ"ל של מי שקראו מטופש) שאין להם לחשוש מכך מכיון שע"י שמתקדשים בטבילה ממילא לא יהיו כתרנגולים, דהיינו שאין הם זקוקים לתקנה זו בכדי שלא יהיו כתרנגולים ורק מי שאינם רגילים בטבילה (וכמו שהיה בזמן עזרא שלא טבלו בכל יום) הם הזקוקים לתקנה כדי שלא יהיו מצויין וכו' וק"ל.
ניים ושכיב כתב:מבקש לדעת ולהבין- אני שוב מתנצל על הבורות, אבל עד כמה שידוע לי, גזירת שמא יחתה היא באופן שמניח לפני שבת דבר שיתבשל בשבת, שאז אין בעיה עם הבישול, אלא רק שמא יחתה בשבת, ולזה יועיל גרופה וקטומה. וע''ז סובבת ראייתך מהרשב''א להתיר.
אני שואל מצד אחר, ישנו איסור לחמם (להפשיר) בשבת עצמה שמא יגיע לידי בישול. לזה לא יועיל גרופה וקטומה.
אבל אולי שעון שבת מהני לזה. מישהו יודע אם שעון שבת בכלל גזירה?
מבקש לדעת ולהבין כתב:מה זה קשור.
מה שאסרו לעמוד לפני האש כשהוא יוצא מבית המרחץ שמא יתקרב ויחמם את המים שעליו ועוד כהנה.
החזן כתב:בן החבורה כתב:ניים ושכיב כתב:סידור-יעב"ץ פיקנטי בנושא: הוא מקשה מטבילת עזרא על המנהג לטבול כל יום, שאם בימי עזרא נהגו הת"ח בטבילה יומית, לא תעזור תקנתו לשלא יהיו מצויים כתרנגולים.
ידוע התירוץ שע"י שמקדשים עצמן לא יהיו מצויין כתרנגולין
תירוץ מטופש. אם ממילא היו הת"ח טובלים כל יום, מה טעם יש לתקן להם תקנה לטבול בימים מיוחדים? והלוא בכלל מאתיים מנה?!
ועוד, אם עזרא הסופר רצה שיטבלו כל יום כדי שיקדשו עצמן וע"י כך לא יהיו מצויין כתרנגולין, מדוע פשוט לא תיקן שיטבלו כל יום, במקום לתקן שיטבלו רק לאחר תשמיש?
ניים ושכיב כתב:ימחול נא כת"ר להסביר שוב בצורה יותר מפורטת, כי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה.
אפרש טוב יותר את שאלתי:
התכוונתי לשיח,יד: "מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן, ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת בו, דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו, אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו, ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו, אסור כיון שיכול להתבשל שם".
לא הבנתי למה המים במקוה לא יכולים להגיע ליד''ס (אא''כ באמצעים מכניים, כגון שעון שבת או תרמוסטט, אם בכה"ג לא גזרו).
גם מש''כ על גרוק''ט לא הבנתי. כמדומני שגרוק''ט מהני כדי שלא יחתה, אבל מה מהני כדי שלא יתבשל? (בעצם זה תלוי בשאלה הקודמת שלי).
גם עוררת אצלי שאלה חדשה. למה אין פה בעיה של חזרה והנחה בתחילה (ז"ל המ"ב רנג,פז: "דקי"ל שאסור ליתן לכתחלה בשבת על הכירה אפילו נתבשל כ"צ והוא דבר חם וגם הכירה גרופה וקטומה")?
בנוגע לחזרה: אין כאן כל חשש של חזרה שלא אסרו חזרה בשבת אלא כאשר קיים חשש של שמא יחתה (ועיין מה שכתבתי לעיל הטעם מדוע אסרו חזרה בשבת) – אצל רדיאטור אין כל חשש של שמא יחתה.
כן הוא דעת האגר"מ עיין בדבריו שכתב. שמותר לשים מאכל על גבי פלטה חשמלית, היות וחז"ל לא אסרו אלא במקום שיכול לבוא לידי חיתוי ונמצא מבשל בשבת, אך בפלטה חשמלית (וה"ה - רדיאטור במקווה) שאינו יכול לזרז בישולו וגם לא לחתות בגחלים – על כגון דא לא גזרו חז"ל – וכן הוא דעת הרבה פוסקים ועיין שו"ת הר צבי.
רבינו אוצה"ח- מש'''כ בשם הגרשז''א שמותר להפעיל הסקה בשבת ע''י שעון שבת, שם היס''ב, ולמה אין בזה בישול? וגם הגריש''א אסר רק משום חזרה ולא משום בישול.
בברכה המשולשת כתב:כהערה- מה שהביא הרב להבין שאדוננו הגר"א סבר כהשו"ע בעניין בטלה טבילת עזרא- יעויין בתומע"ר תרמ"ד אות י"ג (מובא בסידור אזור אליהו בהשכמת הבוקר)- בטבילת בעלי קרי לתפילה היה נזהר ומזהיר מאד שלא להתפלל עד שיטבול
מבקש לדעת ולהבין כתב:מה זאת אומרת להתפלל בטהרה אי משום טבילת עזרא והרי על זה מדבר השו"ע ואם משום תוספת קדושה אם אין לי טעות המושג הזה של תוספת קדושה מקורו בהאר"י הקדוש והבעש"ט זי"ע ולפני כן לא שמענו. יש טהור ויש טמא אך תוספת קדושה מלנן.
שש ושמח כתב:מקור יפה, אך לא בדיוק לתוספת קדושה כפי שמקובל להבין, שם הכוונה שמחמיר לחשוש אולי בכל אופן נטמאו הכלים.
רש"י: שאין כאן תקון כלי ואינה טבילה, שהרי אינה צריכה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 340 אורחים