אשכול-ספרים שהיו שאמרו שאינם אמינים וכדומה

[שלח]

לפעמים מביאים ספרים שונים שהיה דיונים שונים לגביהם
חמדת ימים ידוע שנחשד מחלוקת ידועה
שו"ת בשמים ראש שאמרו שלא כולו מהרא"ש
איגרות מהרמב"ם מופיעה ברב שילת שחלקם אינם אמינות ויש לו מחלוקת עם הרב קאפח לחלקם
הגניזה החרסונית יש שחלקו על אמינותה ביחס לדברי חסידות שונים
נפלאות המהרל הסיפור על הגולם מפראג שהוציא הרב רוזנברג ויש שעירערו על כך

[חכם באשי]

לפעמים מביאים ספרים שונים שהיה דיונים שונים לגביהם
1. חמדת ימים ידוע שנחשד מחלוקת ידועה
2. שו"ת בשמים ראש שאמרו שלא כולו מהרא"ש
3. איגרות מהרמב"ם מופיעה ברב שילת שחלקם אינם אמינות ויש לו מחלוקת עם הרב קאפח לחלקם
4. הגניזה החרסונית יש שחלקו על אמינותה ביחס לדברי חסידות שונים
5. נפלאות המהרל הסיפור על הגולם מפראג שהוציא הרב רוזנברג ויש שעירערו על כך

ערבבת כאן ספרים שיש בהם מעט בעיות ו'חשדות' (כמו 3) עם ספרים שאין בהם כל חשד, שכן ברור מעל כל ספק שהם מזוייפים... (כמו: 2, 4, 5)

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=15199

[מן השורה]

יש להוסיף, מלבי"ם מפרשת כי תצא [עיין במשך חכמה (קופרמן) פר' כי תצא או בהקדמה],
מלבי"ם שה"ש [כידוע שגם 'עוז והדר' נפלו בזה]

[מ.ל.]

ספר שבילי דירושלים מיוחס למקובל ר' יצחק בר יוסף בן חילו.

[מ.ל.]

ערבבת כאן ספרים שיש בהם מעט בעיות ו'חשדות' (כמו 3) עם ספרים שאין בהם כל חשד, שכן ברור מעל כל ספק שהם מזוייפים... (כמו: 2, 4, 5)

לרשימת הספרים שברור מעל כל ספק שהם מזויפים, אפשר להוסיף:
viewtopic.php?f=7&t=15629#p146641

[מ.ל.]

ובל נשכח להוסיף את אגרות משה חלק ח', לרשימת הספרים בהם יש 'בעיות וחשדות'. כידוע.

[קולמוס הסופר]

ובל נשכח להוסיף את אגרות משה חלק ח', לרשימת הספרים בהם יש 'בעיות וחשדות'. כידוע.

בעיות וחשדות שאינם אמינים או מסוג אחר?

[חכם באשי]

ויש גם ספרים שיצאו אליהם עוררים ואין זה נכון. ולדוגמא בעלמא: פירושי התורה לר' יהודה החסיד, מהדורת לנגה.

[אמסטרדם]

קטעים בזוהר הקדוש - הרח"ו ז"ל מביא שמורו האריז"ל פקפק על איזה דבר ומסיים שאולי הוא פקפק על עוד דברים [וכמודמה שהגר"א ז"ל "מוחק" כמה דברים מהזוהר וכדרכו המיוחדת והמחודשת בשאר מדרשי וברייתות של חז"ל].
ואני מבקש בשם שלח [מדין זכין] שלא להתחיל לדון כאן בנושא מסובך [למי שמסובך] זה - כדי שלא לצאת ממסגרת האשכול.

[הוה אמינא]

ספר "האשכול" מהוצאה של אחד המולי"ם הגדולים מלפני השואה.

[הסרפד]

ספר שבילי דירושלים מיוחס למקובל ר' יצחק בר יוסף בן חילו.

שאר ספרי אליקים כרמולי (מו"ל/ממציאו של ס' שבילי דירושלים) - יש מהם אמיתיים יש מהם בדויים

[יין המשמח]

לפעמים מביאים ספרים שונים שהיה דיונים שונים לגביהם
1. חמדת ימים ידוע שנחשד מחלוקת ידועה
2. שו"ת בשמים ראש שאמרו שלא כולו מהרא"ש
3. איגרות מהרמב"ם מופיעה ברב שילת שחלקם אינם אמינות ויש לו מחלוקת עם הרב קאפח לחלקם
4. הגניזה החרסונית יש שחלקו על אמינותה ביחס לדברי חסידות שונים
5. נפלאות המהרל הסיפור על הגולם מפראג שהוציא הרב רוזנברג ויש שעירערו על כך

ערבבת כאן ספרים שיש בהם מעט בעיות ו'חשדות' (כמו 3) עם ספרים שאין בהם כל חשד, שכן ברור מעל כל ספק שהם מזוייפים... (כמו: 2, 4, 5)

שברור למי? לך?
אל תענה בשם כלל ישראל שזה ברור כשהוכח אחרת - ראה בקבצי התמים (ורשה).

[חכם באשי]

יין,
כדומני שיצא קצפך על סעיף 4 (הגניזה החרסונית). אך במחילה ממך, לא ידעתי שחסידות חב"ד (שאני מוקירה ומכבדה) מהווה את 'כלל ישראל'!...

[מן השורה]

וכמדומה שהגר"א ... וכדרכו המיוחדת והמחודשת בשאר מדרשי וברייתות של חז"ל

רבי, הזהר בלשונך.
מי התבטא על הגר"א שדרכו 'מחודשת' ל'מחוק' דברים?

[יאיר]

ובנוסף, איך תרגיש אם אכתוב הבעש"ט ז"ל?...

[הכהן]

ובנוסף, איך תרגיש אם אכתוב הבעש"ט ז"ל?...

באותה שורה כתוב עוד שני ז"לים שמהם אף אחד לא מרגיש פגוע...

[יאיר]

צודק. לא שמתי לב, חוזרני בי. מחילה.

[מן השורה]

שתהיה בריא.

[יין המשמח]

יין,
כדומני שיצא קצפך על סעיף 4 (הגניזה החרסונית). אך במחילה ממך, לא ידעתי שחסידות חב"ד (שאני מוקירה ומכבדה) מהווה את 'כלל ישראל'!...

אני חושב שלא רק ליובאוויטש.
אבל היא לבדה מספיקה בכדי שלא תדבר בשם כל ישראל..

[אמסטרדם]

וכמדומה שהגר"א ... וכדרכו המיוחדת והמחודשת בשאר מדרשי וברייתות של חז"ל

רבי, הזהר בלשונך.
מי התבטא על הגר"א שדרכו 'מחודשת' ל'מחוק' דברים?

רבי ואלופי, אני מתודה שאמנם לא הייתי צריך לכתוב בנוסח שכתבתי, אך זה בהחלט נקודה הראויה להתייחסות מה שהגה"ח ז"ל בדעתו הרחבה [ורוח קדשו?] הגיה הרבה קטעים שלמים והיה יחיד בדבר.
וכבר ראינו קטע בנגלה שמחק הגר"א מחמת קושיא ובאו אחרונים אחריו ויישבו הדברים בבחי' ניכרים דברי אמת [כן מונח בזכרוני אך יתכן בהחלט שאני טועה].

ובנוסף, איך תרגיש אם אכתוב הבעש"ט ז"ל?...

באמת לא זכיתי לירד לעומק כוונתך, ומה הועיל מה שהכהן כ'

באותה שורה כתוב עוד שני ז"לים שמהם אף אחד לא מרגיש פגוע...

וכי מה לא טוב ב"זכרונו לברכה"? [עכ"פ בחסידות אליו אני משתייך יש "רב ז"ל" ולכן הורגלתי בכגון דא וכמו שתוכל לראות בעוד הודעות שלי...].

ועוד יותר אני תמה על:

שתהיה בריא.

שנראה שכתב כן במקומי.... ייש"כ!

איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!!! בהערכה ובברכה!!!

[שמח]

וכמובן וברור הירושלמי על קדשים...

[יאיר]

...בדעתו הרחבה [ורוח קדשו?] הגיה הרבה קטעים שלמים והיה יחיד בדבר.
וכבר ראינו קטע בנגלה שמחק הגר"א מחמת קושיא ובאו אחרונים אחריו ויישבו הדברים בבחי' ניכרים דברי אמת [כן מונח בזכרוני אך יתכן בהחלט שאני טועה].

http://www.otzar.org/aspcrops/83716_70_ ... 512014.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/83716_72_ ... 512014.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/83716_72_ ... 512014.asp

ועיין עוד שם בהרחבה.

[אמסטרדם]

ייש"כ ר' יאיר!
לכשתמצי לומר אמנם היה הגר"א ז"ל בגדר יחיד בדבר וזה היה מחמת יחודיותו בחכמה וקדושה...

[שלח]

שמעתי שבאוצר מדרשים של הרב איזנשטיין יש כמה מדרשים שאינם אמינים

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש על כך מאמר בישורון מפני מספר שנים.

[איש.dot]

שמעתי שבאוצר מדרשים של הרב איזנשטיין יש כמה מדרשים שאינם אמינים

זכורני שזה לא ספרו היחיד של אייזנשטיין שיש בו דברים לא אמינים, וגם - ואפילו - באנצי' אוצר ישראל יש כמה דברים 'חסרי דיוק'...

[חכם באשי]

שמעתי שבאוצר מדרשים של הרב איזנשטיין יש כמה מדרשים שאינם אמינים

שמעת נכונה.
לדוגמא, מכתב של ר' יוחנן בן זכאי, אלפא ביתא דבן סירא, ברייתא דמסכת כלים וכו'.

[מחולת המחנים]

זכורני שיש על כך מאמר בישורון מפני מספר שנים.

כוונתך לכאורה על מאמרו על רד"צ הילמן באחד מכרכי ירושתנו הראשונים, שבו הביא ציטוטים מבהילים מכל ספריו של אייזינשטיין.

[בברכה המשולשת]

לא לזה התכוונתי (אם כי זה גם נוגע לענייננו, כמובן), אלא למאמר בישורון (כמדומני שהכותרת היתה מדרס עם הארץ, או משהו מעין זה)

[חדש---]

כבר הוכיחו שאין זה נכון שמתייחסים למהר"ל עד דוד המלך ע"ה.

[אמסטרדם]

יין,
כדומני שיצא קצפך על סעיף 4 (הגניזה החרסונית). אך במחילה ממך, לא ידעתי שחסידות חב"ד (שאני מוקירה ומכבדה) מהווה את 'כלל ישראל'!...

אני חושב שלא רק ליובאוויטש.
אבל היא לבדה מספיקה בכדי שלא תדבר בשם כל ישראל..

יצויין שבהכשרת אברכים מצטט בהתלהבות [כדרכו ז"ל] מהאגרות שנמצאו בחארסאן.

[אבי קלמן]

להלן דברי ביקורת של מרן רשכבה"ג דפורומינו* שליט"א על מאמר מעניין:

"...אם נועד המאמר לבחון את כתיבותיו של מחבר 'מרא דארעא דישראל' באמות מידה היסטוריות - מלאכה של בטלה היא, והרי זה כדברי רבינו נסים בווידויו 'כקש לפני אש. וכעצים יבשים לפני האור. כסף סיגים מצופה על חרש'. כמוהו כנסיון לצרוף בכור המבחן את ספרי 'שרי המאה' של רי"ל פישמן מימון...."

(לתגובת כותב המאמר, ולמאמרו המשך)

___________________
* בשל העובדה שאני מעריך מאד את הרה"ג הנ"ל, לא חששתי משימוש בסגנון היתולי. (הוספתי הערה זו שלא להיכוות בגחלתן של חכמים מבלי-משים).

[מבקש לדעת ולהבין]

וכך צריך לומר
אם נועד המאמר לבחון את כתיבותיו של מחבר 'מרא דארעא דישראל' בדרך של עיוותים, סילופים, ושקרים, ללא כל בסיס וכפי שעשה
כאן מורינו הרה"ג הנ"ל.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
התבלבלתי, מישהוא יכול לעזור לי?
כותב דברי הביקורת שהביא ר' אבי קלמן הוא ר' בצלאל דבליצקי הי"ו, ההפניה של הרב המבקש לדעת היא להודעה (כנראה לא מדויקת) של הרב איש ספר, שכתב הכל בשם הרדצ"ה ז"ל.
לפי דברי הרב המבקש יוצא שהרב בצלאל דבליצקי הי"ו הוא הינו רדצ"ה ז"ל!, או אולי נתכוון שהרב איש_ספר הוא ר' בצלאל דבליצקי הי"ו ואינו מאמין לו ששמע הדברים מרדצ"ה ז"ל.
מבקש להבין.

[מבקש לדעת ולהבין]

אפשר שהגיע הזמן שתעזבו את השטויות ותתחילו ללמוד.

והנה כיון שאשכול זה מאוד פופולארי אמרתי לכתוב כאן במה שאני מתקשה זה כבר יומיים בגמ' סוכה.

הנה אמרינן בגמ' סוכה ד' עמוד ב' ושאינה גבוהה עשרה טפחים מנלן. אתמר. ארון תשעה וכפורת טפח. הרי כאן עשרה, וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה.
ואני שובר את הראש להבין מה הקשר בין זה שהקב"ה ירד על הכפורת, כלומר, מעל עשרה לזה שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה היא.
עוד קשיא לי בדברי התוס' שם (ד,ב) ד"ה עשרה טפחים מנלן. שכתב, והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן. ע"כ. - מדוע לא כתבו התוס' פשוט. שמה שאמרו אצל שבת שלמטה מעשרה טפחים אינה נחשב לרשות הרבים ילפינן מהכא.
כמו כן האם מישהו יודע מהו המקור שלמטה מעשרה טפחה אינה נחשב לרשות הרבים.

פרס כספי לכל מי שיעזור לי לפענח את כוונת הגמ' ואת התוס' בלי נדר.

אני פונה אליכם לאחר שכבר שאלתי כמה וכמה תלמידי חכמים וטרם הצלחתי לפתור את הקשיים שנתקלתי בהם.

[הסרפד]

אפשר שהגיע הזמן שתעזבו את השטויות ותתחילו ללמוד.
והנה כיון שאשכול זה מאוד פופולארי אמרתי לכתוב כאן במה שאני מתקשה זה כבר יומיים בגמ' סוכה.

הנה אמרינן בגמ' סוכה ד' עמוד ב' ושאינה גבוהה עשרה טפחים מנלן. אתמר. ארון תשעה וכפורת טפח. הרי כאן עשרה, וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה.
ואני שובר את הראש להבין מה הקשר בין זה שהקב"ה ירד על הכפורת, כלומר, מעל עשרה לזה שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה היא.
עוד קשיא לי בדברי התוס' שם (ד,ב) ד"ה עשרה טפחים מנלן. שכתב, והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן. ע"כ.
מדוע לא כתבו התוס' פשוט. שמה שאמרו אצל שבת שלמטה מעשרה טפחים אינה נחשב לרשות הרבים ילפינן מהכא.
כמו כן האם מישהו יודע מהו המקור שלמטה מעשרה טפחה אינה נחשב לרשות הרבים.
פרס כספי לכל מי שיעזור לי לפענח את כוונת הגמ' ואת התוס' בלי נדר.

התירוץ עצמי איננו זוכר, אלא שלפני הרבה שנים למדתי מס' סוכה עם שיעורי הג' ר' אשר אריאלי מ'קול הלשון', ושם ביאר ענין זה (שהייתי מתקשה בו גם אני אז) בטוטו"ד (אינני זוכר אם מדברי עצמו או מדברי אחרים).

[מבקש לדעת ולהבין]

אני רשמתי לפני כך.
אך שתיהם אינם נכונים!!!

ויש לדון אם כוונתם לומר, שכל שיש בגובהה עשרה טפחים נחשב לרשות, ומטעם זה ירד הקב"ה על הכפורת שהכפורת רשות בפני עצמו הוא ואינו בכלל 'מטה' והרי צריך שהסוכה תיחשב לרשות [וסברא הגמ' כי אלמלא שגובה הארון והכפורת היה עושה רשות בפני עצמו לא היה יורד הקב"ה על הכפורת כיון שאינו יורד למטה, והגבול שבין למעלה ללמטה הוא קצת מעל עשרה טפחים ולא ירד לשם, כלומר למטה, אלא מפני שהארון עשה רשות לעצמו וכביכול לא ירד למטה].

או אפשר שכוונת הגמ' לומר שאם אין לה לסוכה גובה עשרה הריהי מתבטלת אל הקרקע ובגובה עשרה אינה מתבטלת אלא עומד בפני עצמו, והא ראיה, שהרי ירד הקב"ה על הכפורת ובהכרח שבגובה עשרה טפחים מן הקרקע חשוב הוא ואינו מתבטל לקרקע וסברא הגמ' שבאמת אין הקב"ה יורד על הארץ ועניין העשרה טפחים הוא מפני שלמעלה מעשרה כבר אינו נחשב על הארץ. כלומר, לפי' הראשון מצריכים גובה עשרה לעשותה לרשות, והיה פשוט לגמ' שסוכה חייבת להיחשב רשות. ולפי' השני מצריכים גובה עשרה שלא תתבטל אל הקרקע.
ועיין מש"כ הגר"ח וכו'.

אדרבא, הלוואי ומשהו ימצא לי פירוש טוב בכוונת הגמ' ובמה שהקשיתי על דברי התוס'.
את השיעורים של הרב אריאלי לא שמעתי אך כבר דיברתי עם כמה וכמה תלמידי חכמים ואין פוצה פה.

[קולמוס הסופר]

הנה אמרינן בגמ' סוכה ד' עמוד ב' ושאינה גבוהה עשרה טפחים מנלן. אתמר. ארון תשעה וכפורת טפח. הרי כאן עשרה, וכתיב ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת ותניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה.
ואני שובר את הראש להבין מה הקשר בין זה שהקב"ה ירד על הכפורת, כלומר, מעל עשרה לזה שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה היא.

רבינו חננאל על אתר.
כלומר כיון שמצאנו כי הארון יש בו עשרה טפחים וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. נמצא למעלה מארון רשות אחרת. ע"כ. נראה לי שזה כצד השני.

ערוך לנר.
בד"ה עשרה טפחים. מחיצה עשרה מהכא ילפינן. ה"ה דהוי מצי למימר ג"כ דדין דלמעלה מעשרה מקום פטור הוא לענין שבת כדאמרינן שבת (ו א) ד' רשויות לשבת וכו' ע"ש מהכא ילפינן והא דנקטו דוקא דין מחיצה משום דדמי למחיצה דהכא א"נ י"ל דלכך נקטו מחיצה דוקא דלכאורה קשה אכתי איך ילפינן עשרה דסוכה מכפורת דמזה לא ידעינן אלא דלמעלה מעשרה רשות אחר הוא אבל אכתי מנלן דמעשרה ולמעלה מתחיל רשות אחר דלמא כבר מתחיל משמנה ותשעה ולמעלה אכן י"ל דלחומרא ילפינן דאין להכשיר פחות מעשרה כיון דאין לנו ראי' דכלה רשות התחתון פחות מעשרה וכן י"ל לענין מקום פטור דשבת דלחומרא ילפינן אבל לענין הך דמחיצה לכאורה ה"א דבזה לא שייך לילף דקולא הוא דאם הוא פחות מעשרה וטלטל מתוכה לרשות הרבים פטור מן התורה ואימא דגם מחיצה פחות מעשרה חולק רשות היחיד לעצמו ובזה השמיענו התוס' דאעפ"כ גם זה מהכא ילפינן דלא פלוג. עוד י"ל ביישוב מה שהקשינו דמאי יליף מכפרת דלמא בפחות מעשרה מתחיל רשות אחר דהנה כבר לעיל (ד א) הקשינו מאי פריך הכא מנ"ל הא קמפרש לעיל הטעם משום דפחות מעשרה דירה סרוחה הוא ולכן נ"ל דלא פריך מנ"ל דבפחות מעשרה פסולה דזה באמת ידעינן דדירה סרוחה הוא רק פריך מנ"ל דסגי בגובה עשרה ולא נחשב גם דירה סרוחה למעלה מעשרה דהא קומת אדם בינוני היא יותר מעשרה טפחים ועל זה שפיר מתרץ מכפורת ילפינן דלמעלה מעשרה רשות אחרת היא שירדה שכינה עד לשם אלמא זה חלוק מדירת ב"א שהרי כתיב השמים שמים לד' וגו' אבל הא דלמטה מעשרה פסול באמת ידעינן מהא דדירה סרוחה היא ובזה יש ליישב מה שהקשתי לעיל (שם) על הברטנורא שכתב (פ"א מ"א) הטעם דלמטה מעשרה פסול משום דירה סרוחה:

[מבקש לדעת ולהבין]

את זה רשמתי להפריך את הפירוש השני.

והנה מקשה הגמ' בהמשך (ה,א) מהכ"ת שגובה חלל הסוכה צריך להיות עשרה טפחים ודילמא מספיק גובה תשע כגובה הארון שהרי טפח לקח הכפורת. והנה אם נפרש כפי הפירוש השני שכתבנו שהוכיחה הגמ' שבגובה עשרה שוב אין זה קרוי למטה ואינה מתבטל לקרקע אין לה מובן לקושיית הגמ' מהכ"ת שמספיק תשעה טפחים. שהרי שפיר הוכיחו שכל שהוא תוך עשרה מתבטלת אל הקרקע, אמנם אם נפרש כפי הפירוש הראשון שכתבנו, שהגמ' לומדת שהארון עשאהו לרשות בפני עצמו, שפיר מקשה הגמ' מהכ"ת שצריך מחיצות עשרה, והרי לארון היה מחיצות בגובה תשע ואעפ"כ ירד לשם הקב"ה ובהכרח שגם מחיצות בגובה תשעה עושהו לרשות בפני עצמו.
--
פלא עצום שאף אחד מן הראשונים לא טרח לפרש ולקשר אותו לרשות הרבים מעל עשרה עד הערוך לנר. - ובכל אופן יישר כוחך גדול על ההפניה לדברי הערוך לנר.