הודעהעל ידי בן החבורה » ב' אוקטובר 21, 2013 10:32 pm
אין לי גישה ללינקים הנ"ל ואולי זה כבר מובא שם, אך שמעתי שבחב"ד אומרים שהשם "שלום" זכר הוא ע"ש מאמר חז"ל כיון שבא זכר בא שלום לעולם.
ואגב דאיירינן בשלום זכר אכתוב רעיון שחשבתי בשלום זכר של אחד מבני דהנה אחד הטעמים לסעודת שלום זכר בליל שבת איתא בדרישה שבאין לנחם התינוק על ששכח התורה שלימדו המלאך במעי אמו, וצריך ביאור במה מנחמין אותו, וחשבתי דידוע ששבת קודש הוא זמן מסוגל לחדש חידושי תורה, ובזה מנחמין התינוק שאמנם קודם שנולד למד תורה מפי המלאך אבל אז היה יכול ללמוד רק מה שלימדו המלאך ולא היה שייך אצלו לחדש חידושי תורה, משא"כ בעולם הזה הגם ששכח את כל מה שלמד אבל מעתה יוכל לחדש חידושי תורה מה שלא היה לו מקודם.