בריאת העופות מן המים - מקור?

[חכם באשי]

בחולין, דף כז, איתא, שהדגים נבראו מן המים, והעופות - מן הרקק (עפר ומים מעורב)
האם מישהו מקור, חזל"י או מהראשונים, שהעופות נבראו מהמים בלבד?

תודה מראש.

[יצג]

בגמרא שם יש מחלוקת בזה.
וראה רמב"ן בראשית פרק א פסוק כ:
ועוף יעופף על הארץ - ביום הזה היה מאמר הבריאה במים, והיה ביום הששי בארץ, אם כן פירוש "ועוף יעופף על הארץ" נמשך, ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף שיעופף. והכתוב שאמר ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים (להלן ב יט), כאלו אמר "ויצר ה' אלהים את כל חית השדה מן האדמה ויצר את כל עוף השמים", ורבים כמוהו. וכן דעת רבי אליעזר הגדול בפרקיו (ריש פרק ט), שאמר בחמישי השריץ מן המים כל עוף כנף:
אבל בגמרא (חולין כז ב) נחלקו בו, יש אומרין כן שמן המים נבראו, ויש אומרין שהעוף משניהם נברא, אמרו מהרקק נבראו. ואם כן בעבור שתולדותם היתה במים, והרקק בקרקע הים הוא, מפני זה היה המאמר בהם ביום החמישי:

[זקן ששכח]

מה עם זה?
מדרש תנחומא, פקודי, ב:
"בחמישי ברא עופות, שנא' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף".

[חכם באשי]

תודה לכולם.
ואשמח לשמוע מקורות נוספים.

[מיימונד]

לדעתי קצת יוקשה למצוא מקור כזה, היות והגמרא שם אומרת שאצל הבהמה שוחטים שני סימנים (קנה וושט) מפני שנבראה מן העפר, והעוף ניתר בשחיטת סימן אחד בלבד (או קנה או וושט) מפני שנברא מן הרקק- שהוא תערובת של עפר ומים (וההוכחה לכך שהרי יש ברגלי העוף כעין קשקשים של דג) והדג ניתר באסיפה בלבד ללא צורך בשחיטה מפני שנברא מן המים בלבד.
כעת אתה מחפש מקור בחז"ל שיסתור את דברי חז"ל הללו ויאמר שהעוף נברא ממים בלבד? לפי מקור זה העוף לא יצטרך שחיטה כלל, ויתאים לדעת הסוברים ששחיטת העוף דרבנן...
קצת קשה להאמין שתמצא, ואם תמצא אל תשכח לציין כאן בבקשה...

[חכם באשי]

מיימונד,
כנראה שלא קראת את ההודעות שמעלי, שבחולין כז ע"ב, נחלקו בכך חכמים.
עדיין לא עיינתי בפנים הגמרא בחולין שם, אך לנאמר בהודעות הקודמות, קיימת כזו דעה, אז מה התמיהה העצומה שכתבת?...

אני מתעניין בפרט זה, כי מצאתי בדברי פייטן קדמון שכתב כן בפשיטות.

[מיימונד]

מיימונד,
כנראה שלא קראת את ההודעות שמעלי, שבחולין כז ע"ב, נחלקו בכך חכמים.
עדיין לא עיינתי בפנים הגמרא בחולין שם, אך לנאמר בהודעות הקודמות, קיימת כזו דעה, אז מה התמיהה העצומה שכתבת?...

אני מתעניין בפרט זה, כי מצאתי בדברי פייטן קדמון שכתב כן בפשיטות.

אם תעיין שם בגמרא תראה שלפי לישנא אחרינא אין שום מחלוקת. (וככל הנראה לפי ההלכה שעוף צריך שחיטה מהתורה- (עיין ב"ח יו"ד סימן א) יתכן שאנו צריכים לומר שהעוף נברא מן הרקק ולהחזיק בלישנא בתרא).

אשמח אם תביא את הציטוט מהפיוט ונראה במה מדובר.

[חכם באשי]

אשמח אם תביא את הציטוט מהפיוט ונראה במה מדובר.

הרי הוא לפניך, ואשמח אם תוכל לבארו באופן שונה ממה שהבנתי אני ומהדיר הפיוט:

פיוט.png (1.15 KiB) נצפה 7849 פעמים

[מיימונד]

אשמח אם תביא את הציטוט מהפיוט ונראה במה מדובר.

הרי הוא לפניך, ואשמח אם תוכל לבארו באופן שונה ממה שהבנתי אני ומהדיר הפיוט:

פיוט.png

"כינוס מי ים השריצו כנף רננים"
אני מעדיף לפרש שכינוס מי ים עם העפר השריצו כנף רננים. וחסורי מחסרא והכי קתני.
דרך כזו מאוד מצוייה בפיוטים, שצריך לקצר במילים אם מחמת תורת המשקל, ואם מחמת קיצור הפירוט, ועוד טעמים כיו"ב.
ועיין בפסיקתא רבתי פרשה י"ד: בר קפרא אומר מרקק שבים נבראו עופות.ודו"ק.

[חכם באשי]

פירושך דחוק ביותר,
כיצד ניתן לפרש "שכינוס מי ים עם העפר השריצו כנף רננים"?!
היכן בדיוק נזכר העפר?
הפייטן (שהוא דווקא אשכנזי, שלא הקפיד על המשקל) היה מספיק מיומן כדי להזכיר את העפר, לו רצה.

[מיימונד]

פירושך דחוק ביותר,
כיצד ניתן לפרש "שכינוס מי ים עם העפר השריצו כנף רננים"?!
היכן בדיוק נזכר העפר?
הפייטן (שהוא דווקא אשכנזי, שלא הקפיד על המשקל) היה מספיק מיומן כדי להזכיר את העפר, לו רצה.

עצם העניין שאמר "כינס" מי הים, יש בו בנותן טעם לומר שכינסהו עם דבר מה (דאי לאו הכי מה עניין בכך שכינס מי הים? יאמר שיצר ממימי הים ותו לא מידי), אע"ג דאינו מוכרח לומר הכי.

דרך אגב, מניין לך שכיון שהפייטן הוא אשכנזי לפיכך הוא לא השתמש בתורת המשקל?
וכי אינך יודע שרבינו תם חיבר את רוב שיריו ע"פ תורת המשקל- על אף היותו אבי אבות האשכנזים?
ידוע הוא המשפט שאמר הראב"ע על ר"ת: "ומי הביא לצרפתי בבית שיר" וכו'.
הרבה ממשוררי אשכנז הקדמונים שוררו ע"פ תורת המשקל, אין מה לעשות זה הגיע גם אליהם, דוגמא מפורסמת לכך
הוא הפיוט "אם אפס רובע הקן"...
דרך אגב, אם תרצה להראות לי את השיר אומר לך אם הוא יש בו מתורת המשקל אם לא.

[חכם באשי]

מתיבת "כינוס" אין כל הוכחה,
שהכוונה שממֵי הים שנתכנסו (ביום השלישי לבריאה), ברא הקב"ה את העופות.
ומדוע הוצרך הפייטן להוסיף מילה זו? פשוט מאוד, מחמת האקרוסטיכון המיוחד (גם) על האלפא ביתא, ובבית המדובר אחז הפייטן באות כ.

איני בקי בתורת המשקל, אך גם לדבריך, היא היתה נדירה באשכנז, שאם לא כן, לא היה אבן עזרא תמה על רבינו תם (שפייטנינו קדום לו במעט!),
עכ"פ, מהדיר הפיוט המדובר, לא ציין שהפיוט שקול.

[מיימונד]

מתיבת "כינוס" אין כל הוכחה,
שהכוונה שממֵי הים שנתכנסו (ביום השלישי לבריאה), ברא הקב"ה את העופות.
ומדוע הוצרך הפייטן להוסיף מילה זו? פשוט מאוד, מחמת האקרוסטיכון המיוחד (גם) על האלפא ביתא, ובבית המדובר אחז הפייטן באות כ.

איני בקי בתורת המשקל, אך גם לדבריך, היא היתה נדירה באשכנז, שאם לא כן, לא היה אבן עזרא תמה על רבינו תם (שפייטנינו קדום לו במעט!),
עכ"פ, מהדיר הפיוט המדובר, לא ציין שהפיוט שקול.

טוב, אז אני כן בקיא בתורת המשקל, ואני אומר לך שבאשכנז שבערך מתקופת רבינו תם ואילך תורת המשקל רווחה מאוד. ואף כי עד אז לא הייתה מצויה בריוח והיה תימה לשמוע מהצרפתים שייכות לערבים, הזמן עשה את שלו... (ובכלל איני מבין על מה הויכוח, אפשר לראות את הפיוט ולפי זה נדע אם השתמש במשקל או לא! זה לא עניין של סברה, זו מציאות בלתי ניתנת להכחשה, כשנראה את השיר נאמר מהו, אח"כ נדון איך יתכן וכו')

וכך הפייטן רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהג, ראה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%22%D7%A5_%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99
וכן הפיוט מעוז צור ישועתי שנתחבר ע"י מחבר אשכנזי (מרדכי) אף הוא ע"פ תורת המשקל, וראה כאן: http://www.piyut.org.il/articles/610.html

ואפילו הפיוטים שחיבר האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) הם בנויים על תורת המשקל, וכך הדברים אמורים לגבי: "אסדר בשבחין", "אסדר לסעודתא", "בני היכלא", כולם עשויים לפי משקל יתדות ותנועות וכו'.
ועיין עוד בהקדמה של דוידסון.
ראה גם מאמרו של זאב סלונוטוביץ' שכתב כך:
משוררי ספרד יצרו שירה שאיננה דווקא מיועדת להתלוות לתפילה. שירה זו נבנתה על פי משקל וחרוז שנלקחו מדגם השירה הערבית המפותחת, המדוייקת והצבעונית. הקרבה בין הלשון הערבית והלשון העברית הקלה מאד על משוררי ספרד היהודים בלומדם מן השירה הערבית. גם הדקדוק העברי מקבל את עיצובו המודרני - שבשימוש עד ימינו אלה - באותה התקופה, ואף עיצוב זה נעשה על ידי המדקדקים בהשראת הדקדוק של השפה הערבית. חכמי ישראל שבספרד השתמשו בשפה הערבית לכתיבת יצירות הגותיות רציניות ונכבדות, כגון, ספר הכוזרי, מורה הנבוכים ועוד. במציאות זו שבקרבת שתי השפות נעוץ השורש ליופיה ובהירותה היחסית של השירה העברית בספרד.
יצירתם של פייטני אשכנז קשה יותר להבנה. חריזתה מסורבלת יותר ומשקלה כבד יותר. הסביבה הלשונית שבה פעלו פייטני אשכנז - לשונות גרמניות גותיות כשפת יום יום, והלשון הלטינית כשפת התרבות - הקשתה עליהם בתחושת הזרימה והמקצב הטבעיים של השפה העברית, מחד גיסא, ויצרה מרחב לעשיה ספרותית חדשנית ללא מגבלות וכללים מאידך גיסא. פייטני אשכנז שאלו מילים ופעלים מן המקרא, המשנה והמדרש ועשו בהם כבתוך שלהם. כל פועל יכלו להטות כפי רצונם, או לקצר את המילה רק לשרשה, או לשנות את ניקודה. למשל, במקום המילה תחנון - תחן. במקום המילה תרופה - תרף. בפיוט האשכנזי מופגנת מיומנות רבה וידענות עצומה במקורות הלשון העברית תוך כדי חירות יצירתית ומלאכת מחשבת של שיבוץ וצירוף חלקי פסוקים ומדרשים לכלל יצירה אורגנית אחת. הקושי של הקורא המודרני להבין את היצירה המורכבת הזאת, נובע דווקא מן היתרון שבתחיית השפה העברית כלשון מדוברת יומיומית. המילים שלהם צורמות לנו, נשמעות לנו מלאכותיות מדי. גם בשירת ספרד אנו מוצאים מלאכותיות לא מעטה שגורמת לקושי בהבנה בעיני הקורא בן ימינו, אך תופעה זו היא במינון נמוך יחסית.



(כשתהיה בקיא בתורת המשקל, תאמר אם הוא מצוי או לא מצוי באשכנז, פיוטים רבים מעין אלו נמצאים תחת עיניך ורק אינך יודע כי הם בנויים ע"פ המשקל, יתירה מכך, לא תאמין שלא השתמשו בזה באשכנז לפני כן, לרוב מציאותם בזמנינו, נעשו כפשוטים לכל)

[חכם באשי]

נעזוב כעת את ענין המשקל, הוא אינו קשור לענין, והנך מוזמן לפתוח אשכול מיוחד עליו.

נשוב לתוכנו של הפיוט:
מה שכתבת לעיל, שמשום שנפסקה ההלכה שבעוף מספיק לשחוט בסימן אחד משמע, שנתקבלו להלכה דברי האומר ש"עוף נברא מן הרקק",
זו מנין לך?
שמא בעלי ההלכה סמכו על דברי בר קפרא שבחולין שם, כמה שורות קודם לכן:
חולין כז ע"ב: "תני בר קפרא: 'זאת תורת הבהמה והעוף' (ויקרא יא מו), הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים; לחייבו בשני סימנין אי אפשר - שכבר הוקש לדגים, לפוטרו בלא כלום אי אפשר - שכבר הוקש לבהמה, הא כיצד? הכשרו בסימן אחד".

[מיימונד]

נעזוב כעת את ענין המשקל, הוא אינו קשור לענין, והנך מוזמן לפתוח אשכול מיוחד עליו.

נשוב לתוכנו של הפיוט:
מה שכתבת לעיל, שמשום שנפסקה ההלכה שבעוף מספיק לשחוט בסימן אחד משמע, שנתקבלו להלכה דברי האומר ש"עוף נברא מן הרקק",
זו מנין לך?
שמא בעלי ההלכה סמכו על דברי בר קפרא שבחולין שם, כמה שורות קודם לכן:
חולין כז ע"ב: "תני בר קפרא: 'זאת תורת הבהמה והעוף' (ויקרא יא מו), הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים; לחייבו בשני סימנין אי אפשר - שכבר הוקש לדגים, לפוטרו בלא כלום אי אפשר - שכבר הוקש לבהמה, הא כיצד? הכשרו בסימן אחד".

מנין לי? שולחן ערוך מפורש יו"ד סימן כ"א סעיף א'. (וכן ברמב"ם ובטור ובכל הפוסקים עיי"ש בב"י) וכך היא ההלכה.
(ובמחילת כבודו, לא הבנתי מה רצה לסתור מדברי בר קפרא, דברי ההלכה הם כדברי בר קפרא נמי).
בהשקפה שניה, אני חושב שאולי התכונת לומר מניין שהם סמכו רק על הברייתא השניה אולי הם סמכו על הברייתא הראשונה. ואם כך התכונת לשאול, אז אין ספק שלהלכה אין אנו מסתמכין לא הברייתא הראשונה ולא על השניה אלא כמו שכתב הרמב"ם (פ"א ה"ד) שכל זה הלכה למשה מסיני וכל השאר אגדתות. אבל עדיין כשאגדתות קשורין בהלכה ומובאים בגמרא יש ליישב אותם עם ההלכה, ואע"פ שאין מקשין באגדה וכו' וכו'.

[חכם באשי]

אכן, לכך התכוונתי.

על כל פנים, אפילו אם נסכים להנחתך, שמפסקו של השו"ע משמע, שהעופות נבראו מן הרקק, עדיין אין בידינו להסביר את שורת הפיוט הנ"ל - בשופי.
להסבר דחוק, לא הייתי צריך להעלות את שאלתי לפורום ווודאי שלא הייתי צריך להטריח את החכם מיימונד,
יותר קל לי להסבירו כפשוטו, ובהנחה שהיתה כזו דעה באחד המדרשים.
ואם זה סותר את ההלכה (וזה לא בדיוק סותר את ההלכה, וכנ"ל) - אז מה? החסרים מדרשים ואגדתות שאינם עולים בקנה אחד אם ההלכה?!

והנה, בחיפושי מצאתי במדרש אגדה, בראשית א כ:
"שרץ נפש חיה. שהעופות נפשותיהם וגופם נבראו מן המים: ועוף יעופף על הארץ. לפי שהעופות נבראו מן הרקק לכך פורחים באויר, והדגים נבראו מן המים לכך פורחים במים, לפיכך הדגים באסיפה, והעופות בסימן אחד, והבהמה נבראת מן הארץ לבדה בשני סימנים".
ולפום ריהטא, ראשית דבריו סותרים להמשכם.
השווה גם פרקי דר"א, מהדו' היגר, פרק ט, ועדיין יש לעיין בביאור הרד"ל שם.

[חכם באשי]

מה עם זה?
מדרש תנחומא, פקודי, ב:
"בחמישי ברא עופות, שנא' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף".

אין במדרש זה כל תוספת על הנאמר בפסוק!

[חכם באשי]

מיימונד,
עי' ביאור הרד"ל לפרקי ר' אליעזר, פרק תשיעי, הערה יא, שדלעת מדרש זה, אכן העופות נבראו רק מן המים!
ושם, סוף הערה י, כותב: "ודעובר גלילאי, דרשה דאגדה היא ולא מכרעא לדינא".

= סוף הויכוח (?) =

[מיימונד]

אכן, לכך התכוונתי.

על כל פנים, אפילו אם נסכים להנחתך, שמפסקו של השו"ע משמע, שהעופות נבראו מן הרקק, עדיין אין בידינו להסביר את שורת הפיוט הנ"ל - בשופי.
להסבר דחוק, לא הייתי צריך להעלות את שאלתי לפורום ווודאי שלא הייתי צריך להטריח את החכם מיימונד,
יותר קל לי להסבירו כפשוטו, ובהנחה שהיתה כזו דעה באחד המדרשים.
ואם זה סותר את ההלכה (וזה לא בדיוק סותר את ההלכה, וכנ"ל) - אז מה? החסרים מדרשים ואגדתות שאינם עולים בקנה אחד אם ההלכה?!

והנה, בחיפושי מצאתי במדרש אגדה, בראשית א כ:
"שרץ נפש חיה. [b]שהעופות נפשותיהם וגופם נבראו מן המים[/b]: ועוף יעופף על הארץ. לפי שהעופות נבראו מן הרקק לכך פורחים באויר, והדגים נבראו מן המים לכך פורחים במים, לפיכך הדגים באסיפה, והעופות בסימן אחד, והבהמה נבראת מן הארץ לבדה בשני סימנים".
ולפום ריהטא, ראשית דבריו סותרים להמשכם.
השווה גם פרקי דר"א, מהדו' היגר, פרק ט, ועדיין יש לעיין בביאור הרד"ל שם.

אולי יש להגיה במילה "שהעופות" ולכתוב במקומה "שהדגים". בכל אופן נראה שנפלה טעות בהעתקה שם, אולי מפני הדומות או סיבה אחרת, הייתי מציע לך לחפש כת"י ולבדוק בו. או לבדוק במקבילות אחרות של המדרש הזה.

[מיימונד]

מיימונד,
עי' ביאור הרד"ל לפרקי ר' אליעזר, פרק תשיעי, הערה יא, שדלעת מדרש זה, אכן העופות נבראו רק מן המים!
ושם, סוף הערה י, כותב: "ודעובר גלילאי, דרשה דאגדה היא ולא מכרעא לדינא".

= סוף הויכוח (?) =

לא ברור מה התרגשת כ"כ מדברי הרד"ל הנ"ל, ומה אתה רוצה לומר בזה...?

[זקן ששכח]

מה עם זה?
מדרש תנחומא, פקודי, ב:
"בחמישי ברא עופות, שנא' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף".

אין במדרש זה כל תוספת על הנאמר בפסוק!

נכון מאד. ולו היה רבי תנחומא סובר שהעופות נבראו מן הרקק, היה לו לציין זאת. לא?!

[חכם באשי]

מה עם זה?
מדרש תנחומא, פקודי, ב:
"בחמישי ברא עופות, שנא' ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף".

אין במדרש זה כל תוספת על הנאמר בפסוק!

נכון מאד. ולו היה רבי תנחומא סובר שהעופות נבראו מן הרקק, היה לו לציין זאת. לא?!

מנין לך ש"רבי תנחומא" נחית לענין זה?
הוא לא בא לציין אלא את יום בריאת העופות, ותו לא!

[חכם באשי]

מיימונד,
עי' ביאור הרד"ל לפרקי ר' אליעזר, פרק תשיעי, הערה יא, שדלעת מדרש זה, אכן העופות נבראו רק מן המים!
ושם, סוף הערה י, כותב: "ודעובר גלילאי, דרשה דאגדה היא ולא מכרעא לדינא".

= סוף הויכוח (?) =

לא ברור מה התרגשת כ"כ מדברי הרד"ל הנ"ל, ומה אתה רוצה לומר בזה...?

אולי אצלך הרד"ל הוא לא בר סמכא כ"כ, אבל אצלי הוא כן,
ואם הוא הבין מפרקי רבי אליעזר כן, דבריו מקובלים עלי.
אציע לך, כי תעיין בגוף המדרש בפרקי ר"א שם, ואף בביאורו של הרד"ל.

[מיימונד]

מיימונד,
עי' ביאור הרד"ל לפרקי ר' אליעזר, פרק תשיעי, הערה יא, שדלעת מדרש זה, אכן העופות נבראו רק מן המים!
ושם, סוף הערה י, כותב: "ודעובר גלילאי, דרשה דאגדה היא ולא מכרעא לדינא".

= סוף הויכוח (?) =

לא ברור מה התרגשת כ"כ מדברי הרד"ל הנ"ל, ומה אתה רוצה לומר בזה...?

אולי אצלך הרד"ל הוא לא בר סמכא כ"כ, אבל אצלי הוא כן,
ואם הוא הבין מפרקי רבי אליעזר כן, דבריו מקובלים עלי.
אציע לך, כי תעיין בגוף המדרש בפרקי ר"א שם, ואף בביאורו של הרד"ל.

במחכת"ר, מה הקשר?
קרא שוב פעם את הערתי ונסה להסביר לי מה הקשר בין הערתך האחרונה להערתי האחרונה. אני לא הבנתי. יתכן שנפלה בינינו אי הבנה...
אתה כנראה חושב שהתכוונתי לומר שהרד"ל מדייק כך ואני לא. ולא היא!
אדרבה, ניסיתי לומר שדברי הרד"ל הם הם דברי שציינתי לעיל, במה שכתב "דרשה דאגדה היא ולא מכרעא לדינא"...

[חכם באשי]

סליחה,
לא הבנתי את כוונתך.
כשהפניתי לרד"ל התכוונתי בעיקר לומר, שהוא הבין מפרקי דר"א, שהעופות נבראו מהמים. (והדגשתי זאת לעיל, באותיות בולטות).
חשובה לי הבנת הרד"ל, כי ניתן לדחוק בלשון פרקי דר"א, ולהעמידו עם הדעה הרווחת במדרשים ובחז"ל, שהעופות נבראו מן הרקק.
ועתה אני רואה, שאף הרמב"ן המצוטט לעיל, מסתייע לשיטתו שהעופות נבראו מן המים - מפרקי ר' אליעזר.
וזה הפרט החשוב לי: שמצויה דעה כזו בחז"ל.

במיוחד חשוב המקור (פרקי ר"א), מכיוון שהפייטן ממנו ציטטתי, נמשך הרבה אחרי מדרש זה.

בנוסף להנ"ל, מצאתי דעה חדשה בפירוש חזקוני, לבראשית ב יט: "במקום אחר הוא אומר שהעופות מן המים נבראו וכאן הוא אומר מן האדמה לפי שיש מיני עופות שנבראו מן המים ודירתם שם כגון צאינ"א פלוב"ן ויש עופות אחרים שנבראו מן האדמה ואינן יכולים לעמוד במים כגון תרנגולים ועופות אחרים הרבה".

[מיימונד]

סליחה,
לא הבנתי את כוונתך.
כשהפניתי לרד"ל התכוונתי בעיקר לומר, שהוא הבין מפרקי דר"א, שהעופות נבראו מהמים. (והדגשתי זאת לעיל, באותיות בולטות).
חשובה לי הבנת הרד"ל, כי ניתן לדחוק בלשון פרקי דר"א, ולהעמידו עם הדעה הרווחת במדרשים ובחז"ל, שהעופות נבראו מן הרקק.
ועתה אני רואה, שאף הרמב"ן המצוטט לעיל, מסתייע לשיטתו שהעופות נבראו מן המים - מפרקי ר' אליעזר.
וזה הפרט החשוב לי: שמצויה דעה כזו בחז"ל.

במיוחד חשוב המקור (פרקי ר"א), מכיוון שהפייטן ממנו ציטטתי, נמשך הרבה אחרי מדרש זה.

בנוסף להנ"ל, מצאתי דעה חדשה בפירוש חזקוני, לבראשית ב יט: "במקום אחר הוא אומר שהעופות מן המים נבראו וכאן הוא אומר מן האדמה לפי שיש מיני עופות שנבראו מן המים ודירתם שם כגון צאינ"א פלוב"ן ויש עופות אחרים שנבראו מן האדמה ואינן יכולים לעמוד במים כגון תרנגולים ועופות אחרים הרבה".

בהחלט דעה מעניינת.
וכאן ראוי לציין שישנו עוף שגדל על העץ ומחובר אליו כל ימי חיו- במקורו כמדומני. (בשו"ע מובא מחלוקת ר"ת ואחרים אם הם ניתרין בשחיטה אם לא) על עוף זה כמדומני שכתוב בספר הברית. וכן כמדומני בספר ברכת האילנות לרב זביחי- שם הוא דן אם מברכים על כזה ברכת האילנות. מעניין ממה העוף הזה עשוי...

[חכם באשי]

על העופות הגדלים מהעצים, דנו כאן באחד האשכולות. חפש ומצא.

[חכם באשי]

זה עתה מצאתי לפייטן נוסף, שאף הוא רגיל להמשך אחרי פרקי ר' אליעזר(!), שכותב כי העופות נבראו מהמים, אם הבנתי נכון דבריו:

פיוט חדש.png (38.24 KiB) נצפה 7559 פעמים