הודעהעל ידי איש_ספר » ב' נובמבר 13, 2017 12:48 am
סיפור יפה על ר"ש ליברמן.
בהיותו בחור הזדמן ר"ש לווילנא. פגש בו הגרח"ע, ושאלו לשמו, ומששמע את שמו, אמר לו: את שמעך שמעתי, נא הצג את עצמך. כלומר הראיני את מראך, השמיעני את קולך וכו'. אמר לו ר"ש, עתה אני חוזר מספריית שטראשון, עיינתי שם במאירי לסנהדרין, ושם בדף נא, ב מביא שיש שהביאו מן התוספתא שכהן בעל מום אינו מוזהר על טומאת מת. ובכן, היודע מר, לאיזו תוספתא כוונת המאירי? שאלו הגרח"ע, ומר יודע? אמר לו ר"ש, אכן. אמר לו הגרח"ע, נעיין בדבר. זקף רח"ע אצבעו וסימן כחצי עיגול מלמטה למעלה ואמר: זבחים, והוא מחווה אצבעו מצד אחד לשני, אין, מנחות, ושוב מסיט אצבעו כמי שסוקר דברים מתוך הספר, אין, וכך העביר מסכת אחר מסכת, ומחווה באצבעו הכל לפי אורך המסכת, עד שסיים להעביר בעיני רוחו סדר קדשים. וחתם: בקדשים אין. אמר לו ר"ש. אכן התוספתא אליה אני מכוון אינה בסדר קדשים. שאלו הגרח"ע, היכן היא, אמר ר"ש בזרעים. התחיל הגרח"ע להעביר דברי תוספתא זרעים, אלא שכוחו בקדשים אינו ככוחו בזרעים, פניו שהיו פשוטים ונעימים עטו עתה סבר של מאמץ והאצבע שנעה ברכות ובקלות זעה עתה בנקישות קצובות, והוא התחיל מסכת אחר מסכת: ברכות, ברכות ברכות, והוא מקיש ודוחק באצבעו וכן הלאה. במאמץ רב עלה בידו לסקור כמה מסכתות, עד שבמסכת הרביעית עצר ואמר, יותר אין בכוחי. ועדין לא נמצאה התוספתא המבוקשת. שאל הגרח"ע, נו יאמר מר היכן מציאתו, אמר לו ר"ש, בתוספתא ביכורים. נענה הגרח"ע ואמר: הבה ננסה. התחיל להעביר ביכורים ולא עלתה בידו. נכנע הגרח"ע וביקש לשמוע את התוספתא העלומה אמר לו ר"ש, בתוספתא סוף ביכורים, אמרו על אנדרוגינוס כהן (ליש ספרים): ומטמא למתים כנשים. והוא פלא, למה לא יהיה אסור מספק. ויובן לדעת ר' ישמעאל בבכורות, שאנדרוגינוס חשוב בעל מום.
(מפי רש"ב וורנר ששמע מר"ש ליברמן. שמעתי מרש"ח דומב שליט"א. ועיקר הפירוש בתכ"ב במקומו)