פסוקי שמות. מה הטעם? מה ההלכות? ואיזה פסוקים יש?

דוד שמולביץ

פסוקי השמות הנאמרים בסוף תפילת העמידה אינם ידועים כל-כך ויש הרבה אנשים. שאינם אומרים אותם.
מה הטעם לאמירת פסוקים אלו?
מה ההלכות לגבי אמירת פסוקים אלו?
ואיזה פסוקים יש?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' ינואר 02, 2014 10:19 pm

מתוך דבריך נתעוררתי שלכאו' אסור לומר פסוק זה בע"פ כיון שאינו שגור בפי כל!!! [חוץ מפסוקי תהלים שמותר].
הענין לומר הפסוק אי' בשל"ה - ומסתבר שהגר"א וחוגו לא חששו לזה [אם אמנם השל"ה הוא המקור הראשון.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' ינואר 02, 2014 10:47 pm

המקור הראשון הוא ספר "בן ציון" שנדפס לפני כארבע מאות שנה.
ידוע שזה מופיע ברש"י אך מדובר באחת ההוספות המאוחרות שבתנ"ך אגודת שמואל (עם כל ההוספות של הג"ה דר"ע וכו')

קולמוס הסופר

בס"ד
כל המקורות.

אהל משה.PDF: (687.07 KiB) הורד 691 פעמים

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ו' ינואר 03, 2014 11:07 am

דוד שמולביץ כתב:פסוקי השמות הנאמרים בסוף תפילת העמידה אינם ידועים כל-כך ויש הרבה אנשים. שאינם אומרים אותם.
מה הטעם לאמירת פסוקים אלו?
מה ההלכות לגבי אמירת פסוקים אלו?
ואיזה פסוקים יש?

1. הטעם - ידוע הסיפור של הרב מפוניבז' בבית היתומים.

2. ההלכות - לא ידוע לי על הלכות מיוחדות. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לבעלי שני שמות, להוסיף פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם הראשון ומסתיים באות האחרונה של השם האחרון.

3. יש בסידורים רבים פסוקים לשמות האנשים. כן גם בכמה מתוכנות החיפוש האוטומטיות, ישנה אפשרות לחפש פסוקים.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ו' ינואר 03, 2014 11:18 am

אמסטרדם כתב:מתוך דבריך נתעוררתי שלכאו' אסור לומר פסוק זה בע"פ כיון שאינו שגור בפי כל!!! [חוץ מפסוקי תהלים שמותר].

הערה טובה, יש תשובה?

דוד שמולביץ

ארזי ביתר כתב:
דוד שמולביץ כתב:פסוקי השמות הנאמרים בסוף תפילת העמידה אינם ידועים כל-כך ויש הרבה אנשים. שאינם אומרים אותם.
מה הטעם לאמירת פסוקים אלו?
מה ההלכות לגבי אמירת פסוקים אלו?
ואיזה פסוקים יש?

1. הטעם - ידוע הסיפור של הרב מפוניבז' בבית היתומים.

2. ההלכות - לא ידוע לי על הלכות מיוחדות. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לבעלי שני שמות, להוסיף פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם הראשון ומסתיים באות האחרונה של השם האחרון.

3. יש בסידורים רבים פסוקים לשמות האנשים. כן גם בכמה מתוכנות החיפוש האוטומטיות, ישנה אפשרות לחפש פסוקים.

מה הסיפור של הרב מפוניבז' בבית היתומים?

דוד שמולביץ

אוהב אוצר כתב:
אמסטרדם כתב:מתוך דבריך נתעוררתי שלכאו' אסור לומר פסוק זה בע"פ כיון שאינו שגור בפי כל!!! [חוץ מפסוקי תהלים שמותר].

הערה טובה, יש תשובה?

אני באמת לא יודע.
ולך יש תשובה?

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ו' ינואר 03, 2014 1:05 pm

דוד שמולביץ כתב:מה הסיפור של הרב מפוניבז' בבית היתומים?

הרב מפוניבז' נכנס פעם לחדר האוכל של בית היתומים בשעת ארוחת הצהריים. בעומדו בחדר האוכל, החל לקרוא בשמות היתומים, כשכולם מפנים מיד את ראשם כשהוזכר שמם.

שאל אותם הרב, האם נראה לכם שיש מישהו שיכול לשכוח את שמו. הילדים אמרו כמובן, ששם זה הדבר שהכי פחות שוכחים*.

אמר הרב, שכתוב בשל"ה, שצריך לומר פסוקים לשמות האנשים, ויועיל לזכרון ביום הדין. רואים מזה דבר עצום. שבעת שהאדם יעמוד לפני בית דין של מעלה, מרוב אימת הדין, הוא ישכח אפילו את שמו.

המשיך הרב, אם כך, מה יעזור הפסוק? אלא, מוכרחים לומר, שהתורה תעמוד לימינו. את התורה הוא לא ישכח...

* ניתן לציין לזה, שכשאדם רוצה לאיים על חבירו, הוא אומר לו "אני יעשה לך... שתשכח את השם שלך...". חזינן מהא, שהאיום הכי גדול בשכחה, הוא לשכוח את השם...

דוד שמולביץ

[[/size][/quote]

דוד שמולביץ

ארזי ביתר כתב:
דוד שמולביץ כתב:מה הסיפור של הרב מפוניבז' בבית היתומים?

הרב מפוניבז' נכנס פעם לחדר האוכל של בית היתומים בשעת ארוחת הצהריים. בעומדו בחדר האוכל, החל לקרוא בשמות היתומים, כשכולם מפנים מיד את ראשם כשהוזכר שמם.

שאל אותם הרב, האם נראה לכם שיש מישהו שיכול לשכוח את שמו. הילדים אמרו כמובן, ששם זה הדבר שהכי פחות שוכחים*.

אמר הרב, שכתוב בשל"ה, שצריך לומר פסוקים לשמות האנשים, ויועיל לזכרון ביום הדין. רואים מזה דבר עצום. שבעת שהאדם יעמוד לפני בית דין של מעלה, מרוב אימת הדין, הוא ישכח אפילו את שמו.

המשיך הרב, אם כך, מה יעזור הפסוק? אלא, מוכרחים לומר, שהתורה תעמוד לימינו. את התורה הוא לא ישכח...

* ניתן לציין לזה, שכשאדם רוצה לאיים על חבירו, הוא אומר לו "אני יעשה לך... שתשכח את השם שלך...". חזינן מהא, שהאיום הכי גדול בשכחה, הוא לשכוח את השם...

אה, זה הסיפור. אני דווקא שמעתי אותו על הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » א' ינואר 05, 2014 8:54 pm

ארזי ביתר כתב:2. ההלכות - לא ידוע לי על הלכות מיוחדות. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לבעלי שני שמות, להוסיף פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם הראשון ומסתיים באות האחרונה של השם האחרון.

בסידור שיח תפילה מובא סדר חדש של פסוקים שערך הגר"ח שליט"א ושם מופיעה הוראה זו כתוספת על הפסוקים של כל שם לבדו, [לפ"ז הגר"ח עצמו שיש לו ג' שמות אומר ד' פסוקים..]

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ינואר 05, 2014 8:59 pm

גם אני שמעתי שמקורו בשל"ה והטעם הוא כדי שלא ישכח שמו לעת"ל ביום הדין (נשמע לא מובן אך זהו עיקר הענין בכלליות).
(כמדומני שגם ראיתי כך בספר).

בברכה המשולשת

זכורני שהגרי"מ הלל התייחס לכך (אולי במקבצאל?)

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » א' ינואר 05, 2014 11:28 pm

יאיר כתב:גם אני שמעתי שמקורו בשל"ה והטעם הוא כדי שלא ישכח שמו לעת"ל ביום הדין (נשמע לא מובן אך זהו עיקר הענין בכלליות).
(כמדומני שגם ראיתי כך בספר).

למה לא הורדת את ה"אהל משה"?, יש שם הכל.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' ינואר 05, 2014 11:35 pm

תודה.

מבקש לדעת ולהבין

ומעולם אני מסתפק אימתי צריך לומר את הפסוק האם לפני הפסוק יהיו לרצון או לאחר התפילה ולאו דווקא לפני יהיו לרצון. ונ"מ כאשר יש כמה דברים שאני צריך לומר קודם יהיו לרצון כמו קבלת תענית או שיר למעלות אשא עיני כסגולה לזיווג ועוד כהנה, מה צריך לומר קודם. והנה אם נאמר שאת הפסוק לבל ישכח את שמו צריך לומר מיד אחר התפלה א"כ אפשר שזה קודם לשאר הדברים אך אם צריך לאומרו קודם יהיו לרצון אפשר שזה אחרון.
אשמח לשמוע דעת הרבנים כאן כי לא ראיתי מי שעמד על כך.

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » ב' ינואר 06, 2014 3:33 pm

אין הבדל, כך או כך תמיד זה נחשב אחרי התפילה וקודם יהל"ר.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ב' ינואר 06, 2014 3:40 pm

ראיתי, ולא זוכר היכן, לומר דווקא אחר יהיו לרצון, שלא להפסיק בין התפילה ליהיו לרצון בדבר אחר.

בברכה המשולשת

בכך עוסק הגרי"מ הלל, שם

מבקש לדעת ולהבין

הרב מן השורה.
עיין מה שכתב המחבר קכ"ב סעיף א.
אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון, אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא וברמ"א שם ובמ"ב שם.
כך שלפני יהיו לרצון לכולי עלמא אין זה נחשב אחר התפילה.
וגם לדעת הרמ"א לפני יהיו לרצון נחשב הדבר כאילו עודנו עומד בתפילה.
ואפשר שאני טועה.

דוד שמולביץ

מן השורה כתב:
ארזי ביתר כתב:2. ההלכות - לא ידוע לי על הלכות מיוחדות. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לבעלי שני שמות, להוסיף פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם הראשון ומסתיים באות האחרונה של השם האחרון.

בסידור שיח תפילה מובא סדר חדש של פסוקים שערך הגר"ח שליט"א ושם מופיעה הוראה זו כתוספת על הפסוקים של כל שם לבדו, [לפ"ז הגר"ח עצמו שיש לו ג' שמות אומר ד' פסוקים..]

נו, אז מה החידוש זה מה שארזי ביתר כתב.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' ינואר 06, 2014 9:02 pm

מבקש לדעת ולהבין כתב:הרב מן השורה.
עיין מה שכתב המחבר קכ"ב סעיף א.
אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון, אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא וברמ"א שם ובמ"ב שם.
כך שלפני יהיו לרצון לכולי עלמא אין זה נחשב אחר התפילה.
וגם לדעת הרמ"א לפני יהיו לרצון נחשב הדבר כאילו עודנו עומד בתפילה.
ואפשר שאני טועה.

אתה מדבר על ה'יהיו לרצון הראשון' והם דיברו על ה'יהיו לרצון' השני...
(וזה מה שכותב הקיצוש"ע [לזכרוני]. להגיד לפני ה'יהיו לרצון השני').

מבקש לדעת ולהבין

עיין כאן ר יאיר כל העניין.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 31&page=60

קולמוס הסופר

דוד שמולביץ כתב:מה ההלכות לגבי אמירת פסוקים אלו?

לכוון שם האדמו"ר - האדמו"ר מליובאוויטש

שערי הלכה ומנהג.PDF: (183.31 KiB) הורד 406 פעמים

קולמוס הסופר

מבקש לדעת ולהבין כתב:ומעולם אני מסתפק אימתי צריך לומר את הפסוק האם לפני הפסוק יהיו לרצון או לאחר התפילה ולאו דווקא לפני יהיו לרצון. ונ"מ כאשר יש כמה דברים שאני צריך לומר קודם יהיו לרצון כמו קבלת תענית או שיר למעלות אשא עיני כסגולה לזיווג ועוד כהנה, מה צריך לומר קודם. והנה אם נאמר שאת הפסוק לבל ישכח את שמו צריך לומר מיד אחר התפלה א"כ אפשר שזה קודם לשאר הדברים אך אם צריך לאומרו קודם יהיו לרצון אפשר שזה אחרון.
אשמח לשמוע דעת הרבנים כאן כי לא ראיתי מי שעמד על כך.

אז נדברו ח"ד סי' מ"ה

: אז נדברו.JPG (24.97 KiB) נצפה 12200 פעמים

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » ג' ינואר 07, 2014 2:49 pm

לד' האז נדברו מיושב קושית רבי אמסטרדם איך אפשר לומר בע"פ, כי דרך תפילה ושבח י"ל שמותר בע"פ [?]. אבל ריהטא דעלמא אינו כן, גם בסדר הגר"ח שם הביא גם פסוקים אחרים, וכן הוראת הגרז"ר בענגיס שמי ששמו זעליג יאמר זה לי עשרים שנה בביתך וגו' מבואר לא כן, וצ"ע.

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » ג' ינואר 07, 2014 2:51 pm

דוד שמולביץ כתב:
מן השורה כתב:
ארזי ביתר כתב:2. ההלכות - לא ידוע לי על הלכות מיוחדות. הגר"ח קנייבסקי שליט"א מורה לבעלי שני שמות, להוסיף פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם הראשון ומסתיים באות האחרונה של השם האחרון.

בסידור שיח תפילה מובא סדר חדש של פסוקים שערך הגר"ח שליט"א ושם מופיעה הוראה זו כתוספת על הפסוקים של כל שם לבדו, [לפ"ז הגר"ח עצמו שיש לו ג' שמות אומר ד' פסוקים..]

נו, אז מה החידוש זה מה שארזי ביתר כתב.

חשבתי שארזי ביתר מתכוין שהוראת הגר"ח היא שהמנהג להוסיף פסוק, הוא להוסיף פסוק כנ"ל [משם ראשון ואחרון], ולא שיוסיף בנוסף לב' פסוקים של כ"א מב' שמותיו.

דוד שמולביץ

יאיר כתב:
מבקש לדעת ולהבין כתב:הרב מן השורה.
עיין מה שכתב המחבר קכ"ב סעיף א.
אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון, אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא וברמ"א שם ובמ"ב שם.
כך שלפני יהיו לרצון לכולי עלמא אין זה נחשב אחר התפילה.
וגם לדעת הרמ"א לפני יהיו לרצון נחשב הדבר כאילו עודנו עומד בתפילה.
ואפשר שאני טועה.

אתה מדבר על ה'יהיו לרצון הראשון' והם דיברו על ה'יהיו לרצון' השני...
(וזה מה שכותב הקיצוש"ע [לזכרוני]. להגיד לפני ה'יהיו לרצון השני').

בסידור שיח תפילה מופיע שאומרים את הפסוקים אחרי ה"יהיו לרצון" השני

מבקש לדעת ולהבין

מה הטעם?
האם מפני שצריך לומר את הפסוק אחר התפילה או משום שסבר שלפני יהיו רצון השני מותר לומר תחנונים ולא סגולות.
כמו כן. האם ישנו התייחסות שם אם צריך לאומר לאחר שעקר רגליו קצת שהרי לפני שעקר רגליו עדיין הוא בתוך התפילה במידה מסוימת והתירו אז תפילות ותחנונים אך לא לימוד וכדומה.

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » ג' ינואר 07, 2014 8:52 pm

מבקש לדעת ולהבין כתב:מה הטעם?
האם מפני שצריך לומר את הפסוק אחר התפילה או משום שסבר שלפני יהיו רצון השני מותר לומר תחנונים ולא סגולות.

מסתבר בגלל ההערה של האז נדברו [ע"ש בפנים]

לבי במערב

קולמוס הסופר כתב:
דוד שמולביץ כתב:מה ההלכות לגבי אמירת פסוקים אלו?

לכוון שם האדמו"ר - האדמו"ר מליובאוויטש

צ"ל - לומר פסוקי שם האדמו"ר, ובלשונו שם: "כמה מהחסידים נהגו לומר לפני יהיו לרצון . . הפסוק השייך לשם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" [לאח"ז נדפס בשלחן מנחם ח"א ס"ע רלט].

שברי לוחות

בהאי עניינא אשאל האם מצאנו יהודי שנקרא בשם 'תלמי'
כי בכל הסידורים בפסוקי שמות האנשים יש פסוק לשם תלמי

יהודה בן יעקב

: מאורי אור ד.png (71.91 KiB) נצפה 9727 פעמים

מאורי אור ח"ד דף לא ע"ב

האם יש מי שהתייחס לבעיה זו? ומה התשובות [חוץ מדברי האז נדברו הנ"ל]?

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ד' ינואר 16, 2019 1:52 pm

שמעתי כמה פעמים ממו"ר הגר"ש פישר שליט"א שאין לומר הפסוקים לשמות בגלל הפסק.

ליטוואק פון בודאפעסט

איך בוחרים פסוק?

למשל, לי יש בן אשר אחת משמותיו הוא ׳ליב׳. הוא יכול לומר ׳לראובן נחשון בן עמינדב׳, או ׳לא תגנוב׳ (לפי טעם העליון), או ׳להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב׳.

איך בוחרים בזה? האם יש עדיפות לפסוק בחומש? תהלים?

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' ינואר 16, 2019 5:22 pm

לכאורה לא שייך לבחור פסוקים לפי הטעם העליון כי נקרא רק בציבור ולכן נ"ל עדיף שיבחר אחד הפסוקים האחרים

עזריאל ברגר

ראיתי מי שכתב (כמדומני שזה היה אברך צעיר), שעדיף לומר פסוק שיש בו בקשה וכדומה, כדי שהוא ישתלב בתוך "אלוקי נצור".
ויש בזה תשובות לשני הנושאים האחרונים.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' ינואר 16, 2019 8:17 pm

אך מענין שרבך - אדמו"ר מליובאוויטש - לא הקפיד על כך, וכפי הנשמע הפסוקים שאמר היו 'מאור עיניים ישמח לב' וגו', מה טובו' וגו', למרות שיש כו"כ פסוקי בקשה ותפילה באותיות אלו.

עזריאל ברגר

חרסון כתב:אך מענין שרבך - אדמו"ר מליובאוויטש - לא הקפיד על כך, וכפי הנשמע הפסוקים שאמר היו 'מאוא עיניים ישמח לב' וגו', מה טובו' וגו', למרות שיש כו"כ פסוקי בקשה ותפילה באותיות אלו.

אותו פלפלן ניסה להסביר בזה גם את הנהגת הרבי, ולצערי אין פלפולו תח"י, אבל זכור לי שהוא לא שכנע אותי כלל וכלל.

פורום אוצר החכמה

האם אתה אומר את פסוקי השמות בסוף תפילת העמידה?

מי מחובר