הודעהעל ידי איש.dot » ד' ינואר 01, 2014 12:46 pm
א. כוונתך מן הסתם לפסוק "הן בעבדיו לא יאמין" (איוב ד, יח), המוסב על הצדיקים (ראה רש"י שם), ולא לפסוק "הן בקדושיו לא יאמין" (שם טו, טו) המוסב על המלאכים (ראה מלבי"ם שם).
ב. אינני מבין מה קשה לכת"ר - פשט הלשון בשמות, לענ"ד, הוא שהאמינו בה' ובכך שמשה הוא עבדו. הלא כבר מראשית שליחות משה לעמ"י שאל משה "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו אלי", שבכללו - שלא יאמינו שהוא שליח ה'; ורק במ"ת הוכח שמשה הוא עבד ה', כפי שמפרש הקב"ה - "וגם בך יאמינו לעולם". אם כן, כאשר ראו בנ"י "אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם", הם האמינו שמשה - שהוציאם ממצרים וציוה עליהם ללכת בתוך הים שנהפך ליבשה - הוא "משה עבדו" של הקב"ה.
לא ראיתי במפרשי התורה על זה.