אולי עי''ל שבכת"י הש"ך כתב ריב"ם ואח"כ תיקן לר"ת, והמדפיס טעה והסגיר בסוגריים את המחוק והוסיף וא"ו.
אבל העיקר הוא שהש"ך לא מצרף את דעות ר"ת וריב"ם כשני פוסקים שהולכים בשיטה אחת, כדמשמע מהודעת יורה_דעות בהקשר להודעת ברי היזיקא שלפניה.
אוצר החכמה כתב:מכל מקום להסיק מזה מסקנה שהש"ך לא ידע את שמו של רבנו תם זה מאד מרחיק לכת, בפרט שלפי זה גם לא מובן איך הש"ך קרא את הדברים שהביא.
אוצר החכמה כתב:נכון ולאפוקי ממה שהביאו כאן.
או שטעה וחשב שחתום ר' יצחק ברבי מאיר. אבל בכל מקרה לא מובן אז איך קרא את דברי התשובות מיימוניות כי הרי בלי החתימה לא מוזכר רבנו תם. כך שהרבה יותר פשוט לומר שקרתה איזה טעות בתחילת הדברים.
תוך כדי דיבור כתב:אוצר החכמה כתב:נכון ולאפוקי ממה שהביאו כאן.
או שטעה וחשב שחתום ר' יצחק ברבי מאיר. אבל בכל מקרה לא מובן אז איך קרא את דברי התשובות מיימוניות כי הרי בלי החתימה לא מוזכר רבנו תם. כך שהרבה יותר פשוט לומר שקרתה איזה טעות בתחילת הדברים.
ודאי שמוזכר רבנו תם, באמצע הדברים כשכותב שמביא תשובתו, עיי"ש. וכבר כתבתי למעלה כיצד קרא זאת לפי האפשרות הזו.
יורה_דעות כתב:איני מבין להיכן אתה חותר, אתה מסביר משהו שהש"ך לא כתב, כי הש"ך כתב "רבינו תם וריב"ם", וכמובן שהש"ך לא צריך להסביר שרבינו תם היינו ריב"ם ובודאי לא לפני שמביא את דבריו. אין כאן ב' אפשרויות להסביר את דבריו.
איש רגיל כתב:בגליון 'קרית מלך רב' שיצא לאור ע"י ישיבת תומכי תמימים בקרית גת מופיע הקטע הבא:
כשמקור הטעות ברור, בריטב"א כתב "ונהגו להדליק בבתי כנסיות כדי לעשות פרסומי ניסא במקום הרבים". וכותב המאמר נתן למחשב הוראת החלפה אוטומטית מ'הרבי' ל'כ"ק אדמו"ר', וכך נהפך הרבים לכ"ק אדמו"רם.
איש רגיל כתב:בגליון 'קרית מלך רב' שיצא לאור ע"י ישיבת תומכי תמימים בקרית גת מופיע הקטע הבא:
כשמקור הטעות ברור, בריטב"א כתב "ונהגו להדליק בבתי כנסיות כדי לעשות פרסומי ניסא במקום הרבים". וכותב המאמר נתן למחשב הוראת החלפה אוטומטית מ'הרבי' ל'כ"ק אדמו"ר', וכך נהפך הרבים לכ"ק אדמו"רם.
חרבונה כתב:
זה הזכיר לי את הבדיחה שהגר"א וינטרוב התגלה לתלמידו בחלום ואמר לו שההוראה שמסר בחלום הקודם היתה משום שלחצו ואיימו עליו...
הוגה ומעיין כתב:2. בשטר כתובה שהוקרא בחסידות אחת, נאמר "מכל רוזנברג ארג נכסין". החופה הקודמת היתה של אחד בשם שפר, ובחדשה, של אחד רוזנברג, נשלחה פקודת "החלף הכל" של "שפר" ב"רוזנברג".
וי"מ שכל שקלל את השם המיוחד בשם מן השמות שאין נמחקין גם כן נסקל וכן כתבוה גדולי המחברים והרי הכנויים בכללם כמו שיתבאר
הוגה ומעיין כתב:האם מקובל במכונים מפוארים כמ"י נוהל פענוח ראשי תיבות בלי לבדוק?
כמציאת השד והעדרתו, וכביטול החלק והמצאותו, וכביטול מציאות הריקות וקיומו, ואמונת ההעתק וקיומה, וייחס החיות בצומח, וכיוצא בהם בענין חלקי הנפש ובכלל מציאותה, ושאר דברים נסכלים, חשבום קצת הקדומים דברים אמיתיים, ומי יתן החרש יחרישון ותהי להם לחכמה.
נראה שכוונת רבינו לענין התנועה היסודית של העולם, שעיקרה ההעתקה ממקום למקום. וצ״ע מדוע כתב ׳אמונת׳ ההעתק, ולמה כלל זאת ב׳חכמות׳.
דמשק כתב:הנה קטע מחידושי המאירי עמ"ס סוכה שהוציאו מכון ידוע שהתהדרו בשער הספר "סודר והוגה מחדש עפ"י כת"י פארמא"
הסיפור הוא שהם פשוט העתיקו מהמאירי הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם, והיה נראה להם שקטע זה כתוב בשני טורים, כמו המשך ביאור המאירי שמתחתיו, בשעה שהוא כתוב בטור אחד כמו המשנה שמעליו, ומזה יצא הבלבול הזה
(כמדומני שמכון התלמוד הישראלי הזמינו את המכון ההוא לדין תורה על שהעתיקו מהם והוכיחו מקטע זה)
יחיעם מלח הארץ כתב:יביע אומר להג"ר ע"י שליט"א. ח"א. הקדמה. אות ה'.
נדפס:וכן כתב מהר"ר עמנואל חן בתשובה והיא לו נדפסה בשו"ת מים עמוקים ריש סימן ל'.
ט"ס וצ"ל:סימן לא.
י. אברהם כתב:כלכלת השבת
בכלכלת השבת לבעל תפארת ישראל כתב במלאכת זורע:
צ"ל בחכמת אגראנאמיא (=אגרונומיה)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים