ברלין, מקור הס"מ הארורה וזה לעומת זה בקדושה

[זבול]

מכתב הגה"ק רבן של ישראל רבי עזריאל הילדסהיימר זצוקללה"ה

למען ציון

״בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאט ה׳ והעליתים והשבתים אל המקום הזה״. כן דבר ה׳ אל ירמיהו הנביא (כ״ז, כ״ב) וככל דברי ה׳ אשר כפטיש יפוצצו סלע כן נם לנבואה זו טעמים ומובנים שונים. כי מלות ״פקדי אותם״ אם כי מוסבות הן עלי הפקידה עצמה (בימי עזרא), הנה הן מוסבות נם על הרעיון עצמו. ועל זה נתעורר ביהוד אנהנו בני אשכנז אשר זה כחמשים שנה התאמצו הראבבינער וראשי הקהלות למחות כל זכר ירושלים ואה״ק ועבודת ביהמ״ק מתפלותינו ולעקר ולשבר ולמנר מלב חנוקות של בית רבן כל זכר לגאולתנו העתידה ולאמר ער ו ערו עד היםוד בח, בחשבם כי עי״ז יתקרבו לעם הארץ, כי העיקר היה בעיניהם הוק השוי עם התושבים (עמאנםיפאצי^ן) ודרך היהדות וכל קיומה נהשב להם לעמת זה כמר מדלי, ומה עשה הש״י במהשבתו שאין ערוך לה ?הביא עלינו בני בלי שם (אנטיסעמיטים) החובלים ומחבלים בכל הארצות יבפרט בארץ אשכנז, להראות לפתאים האלה איך טעו בחשבונם, כי לשונאינו ורו^פיני די הוא אם נולד אחד כשהוא יהודי, ואף אם נולד בקרב עמס אך אבותיו או איות אבותיו היו יהודים 4 אזי כבר נחשב הוא בעיניהם כ ם ע מ י ט נמור ואחת דהו להרחיקו לנרשו מן נו ולקפה פרנסתי בבל מאי דאפשר.

הפתאים האלה ראו כן תמחו נבהלו נחפזו, ורעדה אחזתם שם; ואף כי עם כל זה לא שגו עוד לשמור מצות התורה לכל דקדוקיהן ופרטיהן, אך לכה״פ זכרו כי יהודים הם ונוכחו לדעת כי כל תהבלותיהם־ להשליך מעליהם את יהדותם לא תועילנה ולא תצילנה כיום צר, ועי״ז בא איזה הגוי וקשור בין מפלנות אחינו. והנפלא בנפלאות הוא, כי בדבר אשר זדו לעקור זכר הקדמניות והעתידות מלב אהב״י, בו בעצמו היתה׳ הרפואה, וכאשר שמענו מימי קדם כן ראינו עתה תחית עיר ה׳ צבאות, עיר אלהינו, אלהים יכוננה עד עולם סלה . כאשר החלו הזועות ושונאינו הרימו קרן ושטף היציאה נגר מאד, התאספה פה ברלין אספה רבה מצירי אחינו מאשכנז וצרפת, אננליא ואמעריקא, וכל הצירים. הסכימו לשלוח את הנודדים לאמעריקא דוקא, ואני נשארת לבדי בבקשתי להציל חלק מנדבות אחב״י גם להמשתוקקים לארץ אבותינו לרצות אבניה ולתונן את עפרה, אך שומע לא היה לי וכלם פה אחד החליטו כי אין טוב לפני הנודדים בלתי אם לצאת לאמעריקא, לארץ החרות ולכונן שם מושבות כרבי רבבות כסף הקדשים. ומה היתה אהרית הדבר הזה ?לדאבון מיסדי הישוב באםיריקא חזרו כמה וכמה אלפים ערומים וחסרי כל לשוב לארץ מולדתם, כי לא מצאו ידיהם תושיה שם, ונם היו מוכרחים לעזוב דרך הישר והכשר,. וגפרט גהנוך ילדיהם לתורה ועבודה. ונם המושבות שנוסדו לאחינו באמיריקא לא הצליחו וכל האלפים והרבבות מכסף הקדשים שהשקיעו בבנינם ירד לטמיון, כי רובם כגר נחרבו לנסרי ולא נותרו מהן רק שתים ו;ם הן אינן מצטיינות בברכה וטובה, ומי יודע אם תוכלנה להתקיים בעולם. ע״י הנסיון במושבות הללו שלא עלה יפה שנו את דעתם אחינו המשתדלים כבנין מושבות באמיריקא, ואף כי לעת עתח לא נחפכו עוד מחזיקי הקולוניזאציון באמיריקא ותומכיו לאהוז בקצה האחר, אבל בכלל נתרחב ונתפשט הרעיון לבנות לאחינו מושבות באה״ק תוב״ב. ולא לבד ברוסיא אשר שם הקיפה התנועה הזאת כמה וכמה אלפים ורבבות אנשים, חן מהיראים והחרדים לדבר ה׳ והן מאלו׳; הנאורים אשר לבם ונפשם מלאים מאהבת עמנו, כי נם באשכנז רבים ונם שלמים הם חובבי ציון וירושלים ומשתוקקים לבנות חרבותיה. וברוך ה׳ כי הרעיון הנדול והקדוש הזה הולך ונדול מיום ליום, ולאות ולמופת היא העיר לונדון חבירח אשר קציני עמנו שם עומדים בראש חברת חוגגי ציון, כמו האדון הר״ר יוסף זעבאנ־מונטיפיורי וכבר נספחו אל החברה הזאת בלונדון לבד יותר משני אלפים חברים, ונטישותיה עברו בכל ערי אננליא הנדולות והסרוגות באוכלםין כמו מאנשעםטער, עדינבורנ, בירסיננהאם, ליעדם וכוי. וזה ימים אחדים אשר הרב הנדול המופלנ מוהר״ר נפתלי א ד לער ג״י חטיף מאמר אחד ע״ד ארצנו הקדושה והאדון ה׳ נולדשמיד חנושא משרח רמח בחיל הצגא (לייטענאנט-ק^נעל) היה גמספר שומעי לקחו והוסיף עוד מדיליה להטיף ע״ד אהבת אה״ק בדברים חיוצאים מן הלב ושנכנסו אל לב שומעיו ויעירו את רוחם לרעיון הקדוש — ישוב א״י. וכן נם בנוי^רק 4 בבאלטימ^רע ויתר ערי אמיריקא הנדולות נתפשטה ונתרחבה חכרת ״הובבי ציון״ ומספר החברים הולך ורב מיום ליום. ובצרפת אף כי לא שמענו שיש שם חברים שיקחו חלק בעבודת הקדש חזאת, עכ״ז יש שם אחד השקול כננד אלפים ורבבות חו״צ, והוא הנדיב הידוע המפליא לעשות הפלא ופלא בהזילו כבר יותר ממיליאן ואולי נם שני מיללי^נים. לתכלית ?ו, בקחתו ארבע מושכות תחת חסותו ומוציא כל ההוצאות על בנין המושגות, כמו נטיעת כמח אלפים ורבבות נפנים ובנין כמה בנינים ונם העניק לבני המושבות כלי צרכיהם עד שיוכלו לחיות בשופי מפרי כרמיהם. ישלם ה׳ פעלו ומשכרתו תהיה שלמה. ומדי התבוננו בכל אלה נקרא מעומקא דלבא: מה נדלו מעשיך ח׳, מאד עמקו מחשבותיך. אתה הראה לדעה גס בדור יתום הזה כי לא נטשת עמך ולא עזבת נחלתך!!!
וועה אין כונתי במאמרי זה לדבר ע״ד ישוב א״י בכלל כי אז ירבו הדברים, וע״ה אדבר דברים אהדים ע״ד מקצוע אהד ממנו והוא — ע״ד ההברה ״למען ציון״ שנוסדה בשנת תרמ״ח לפ״ק. ומה שאמרתי שהוא רק מקצוע אחד מענין הישוב הוא מפני כי אין עיקר התיסדותה לעניני המושבות, אף כי מושב אהד — ר מ ל ה — נוסד ביהוד בהשתדלות וסיוע החברה ״למען ציון״, אבל באמת אין זה עיקר מטרת החברה, ובכל זאת נדרה שוה׳ עם נדר הרעיון של ישוכ א״י; כי תכלית וכונת התיסדות מושבות היא שיתפרנסו בני המושבות מיניע כפס ולא יצטרכו למתנת בו״ד כמקבלי חלוקה, וזאת הלא היא נם מטרת הברת ״למען ציון״. וזה שנים אחדות שנתיסדה נם בעיה״ק ירושלים ת״ו הברה נפלאה המכונת ג״כ לתכלית זאת להחזיק בידי הצעירים החפצים ללמוד איזו מלאכה המהיה את בעליה; להיות לאהי־עזר ואהי־םמך לבעלי מסהר למען יעמדו על רגלם ולהציל את .המשוקעים ברשתות זו טמנו להם המסיתים והסכנה נדולה שיאבדו הלילה מתוך הקהל לדורי דורות. לאנשים כאלה הוכרחה החברה להחיש עזר, כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ומבלעדי עזר החברה היו נשארים בידי המסיתים. ויש לשמוח .על ההברה הזאת ועל התמורה לטוב בהיי אהינו בעיה״ק שרובם היו מצפים רק לשלחן אהרים ולנדבות נדיבים. כן הניע נם להכרתנו ״למען ציון״ שנוסדה להחזיק בידי אותם :האנשים הרוצים להתפרנס מעמל כפיהם וממאםים בצדקות נדבות, להם הענקנו בערך ב * ה מכונות באופן שישלמו האומנים את מחירה מעט מעט ועד תשלום הפרוטה האחרונה תהיינה קנין החברה, נם לוינו לאחדים סכומים שונים על משכנות ובתנאי שיפרעו לשעורים. אכן נם אנחנו יייז נמלטנו ממתנות נמורות שלא ע״מ להחזיר, כי מפני העוני הנדול והלחץ והדחק השוררים בערי הקדש אי אפשר בענין אהד. וזה כחצי שנה זכה .ה׳ אתנו בהסכם נדולי דורנו לחבר את האהל להיות אחד ולאחד ולייחד שתי .הקצות הסותרות זו את זו, דהיינו הרמה והקמה ע״י עצמו ומננד זה הענקה ע״י אחרים, ישלחנו רופא מומחה מאשכנז לחולים עניים מדוכאים להצילם מרופא המיםםיאן הממציא להם תרופה בחלקלקות לשונו ועומד הכן לשרתם ביום ובלילה וכל מזמזתי! להסית ולהדיח ונפשם יבקש, וב״ה שעזרנו עד כה ועוד ידנו נטויה להעמיד בית מרקחת (אפ^טהעקע) לעניים ונם נשלח יעוד רופא מומחה מאשכנז מצד האמרכלים והפקידים באמשטרדם, ונם הרופא הזה ישרת לחולי אחב״י העניים, ועי״ז ינצלו אחינו מלפול ברשת זו טמנו להם המסיתים המעמיקים לסתיר עצה ולהעביר עניי אהינו על דעתם ועל
דעת קונם. ואני תפלה לאל היי וממעמקים קראתיך ה׳. אנא ה׳!הרם קרן ארצנו הקדושה ותן ׳בלב אהינו בני ישראל לאהבה ולרוממה ולתתה לשם ולתהלה ולתפארת עד כי יבא שילה, ושמחת עולם על ראשנו

הק׳ עזריאל הילדעסהיימער חופק ברלין הבירה
http://books.google.com/books?id=wPoLAA ... 22&f=false

[זבול]

ראה באשכול הסמוכה הנוגע לענינינו
viewtopic.php?f=19&t=4032&p=30552&hilit=%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%A1%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8#p30552

[נרקיס]

האם אין באמת שום מקור לפני השואה על עמלק - גרמניה?

יש ביעב"ץ גורס גרמניה ואומר שהם עמלקים ראה מתביתא על הדף

[סגי נהור]

בברלין היתה פסגת יסוד היהדות בעולם... ומבית מדרש לרבנים יצאה הוראה לכל בית ישראל בעולם... וברוב מקומות לפני השואה היהודים שאחזו היטב ביהדות היו אלה שקבלו חינוך או למדו בספרי הרש"ר הירש או בתורת ר"ע הילדסהיימר ותלמידיה...

מה החלום הזה אשר חלמת?! גם אם נתייחס רק לאשכנזים, הרי מובן וגם פשוט שיהדות מזרח אירופה, החסידית והליטאית, עלתה בגודלה ובחשיבותה עשרת מונים על יהדות מרכז ומערב אירופה, וברובה המכריע לא קיבלה ממנה שום חינוך ושום השפעה. פלא על כתיבת דברים כה משונים.

[חובב_ספרים]

לפי מה שזכור לי המהר"ל אומר שהיתה קבלה ביד חז"ל שאחרי שערבב סנחריב את האומות הגיעו האדומיים לאיטליה.

הזיהוי של רומי עם אדום נידון רבות עוד לפני המהר"ל. אב"ע פקפק בזה שהרי כתים מתרגמינן רומאי, אך ברמב"ן ועוד כתבו כדבריך שכנראה היתה מסורת כזו ביד חז"ל (וברש"י - אלוף מגדיאל זה רומי), וראשון להם, כמדומני, יוסיפון שכתב שצפו בן אליפז הגיע לרומא; והאריך בזה האברבנאל ישעיהו לה (השאלה הייתה מרכזית לפולמוס עם הנוצרים, עיי"ש) והסיק, שמלבד הקבלה על ייחוס גנטי, חכמי האמת קבלו שנפש עשו נתגלגלה בנפש הנוצרי, עשיו אותיות ישוע, ולכן כל מאמיניו מכונים אדום, וראה חזו"א אבה"ע ס"ס ה שדן בזה מצד בלבול האומות, והרחבה בזה בקול מבשר ב,מב.

בחז"ל נראה שפשוט הוא שהתייחסו רומי לאדום, אבל למעשה זה לא כ"כ פשוט. התחלתי לכתוב על זה בקובץ המצורף, ולא גמרתי מחוסר זמן אבל בעיקר משום שנתברר לי שהדבר אינו כ"כ מחודש כמו שחשבתי בתחילה אלא שהיה חסר לי ידיעות. מ"מ יש בו הרבה מקורות להמעוניין בזה.

[משולש]

האם אין באמת שום מקור לפני השואה על עמלק - גרמניה?

יש ביעב"ץ גורס גרמניה ואומר שהם עמלקים ראה מתביתא על הדף

[איש_יהודי]

ראיתי פעם מעשה על אחד מתלמידי המגיד (כמדומני בעל התניא) שאמר למישהו שיתחיל לאמר שמות של ערים והתחיל לאמר שמות של ערים בגרמניה ואמר על זה "אין דייטשלאנד זיינען פאראן גאר הויכע נשמות וואס זיינען געפאלן טיף אין די קליפות, זיי קען דער בעל שם טוב נישט מתקן זיין, זיי קען נאר משיח מתקן זיין".
המשך המעשה שהתחיל לאמר שמות ערים בפולין ואמר "פוילין האט מען געגעבן אמונה פשוטה ביז ביאת המשיח נישט זיי וויל דער בעש"ט מתקן זיין, זאג פון רוסלאנד - זיי איז געקומען דער בעש"ט מתקן זיין".

-----
אין זה "חלק" כ"כ בדברי הפוסקים שאין מקבלים גרים מעמלק, וידוע המאמר "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק", ויש ע"ז שקו"ט.
מחכה אני ליום בו יופיע ב"ירושתנו" הכחשת השואה...

-----

בברלין היתה פסגת יסוד היהדות בעולם, [לצערינו כמעט ונשכח זכרה ותורתה] ומבית מדרש לרבנים יצאה הוראה לכל בית ישראל בעולם, הגם בלי כותרות בעיתונות וכו' אלא דוקא דרך מערכות החינוך, וברוב מקומות לפני השואה היהודים שאחזו היטב ביהדות היו אלה שקבלו חינוך או למדו בספרי הרש"ר הירש או בתורת ר"ע הילדסהיימר ותלמידיה, [עוה"פ מציאות הדברים ממש נשכח, ע"כ נראים הדברים ממש הזויים, אבל עם קצת התעניינות וחיפוש ואצל זקנים מופלגים בחכמה תמצאו האמת].

לכאורה כוונתו למה שמובא אצל הזקנים ורושמי דברי הימים ההם "החדרים המתוקנים נוסח אשכנז"...

[עתניאל בן קנז]

כמובן וכמובן,

שהעם הגרמני היה העם הידידותי ביותר ליהודים מאז חורבן בית המקדש.

והיהודים בגרמניה תמיד היו לסמל ולמופת לכלל ישראל, ובפרט במאתיים שנה האחרונות.

ושורש כל התורה כולה, מקורה בחכמת חכמי אשכנז.

ומנהגי אשכנז בלבד הם המקוריים והאמתיים, וכל היתר הם בסך הכל שיבושים וטעיות.

[וירטואלי]

וע"ע כאן לגבי דמיון צבע העור היהודי לגרמני https://drive.google.com/file/d/0Bz9Rz9 ... sp=sharing

[משולש]

עם מקורות ברורים אין אפשרות להתמודד עניינית, זולת ע"י ליצנות וצחוק. או איזה "מעיישלאך" שראיתי פעם... (איפה התיקון של הבעש"ט למליון יהודי רוסלאנד שחיים כאן בא"י??)

ולעתניאל מה הקשר בין ידידותי לבין עמלק? כל רודפי ישראל הם עמלקים? יש כאן בס"ה דיון הלכתי טהור האם מקבלים גרים מגרמניה, על מה יצא קצפך??
היהודים בגרמניה היו באמת לסמל ולמופת עד המאתיים שנה האחרונות וזה מגובה במקורות מעשרות גדולי ישראל ובראשם הרא"ש (בשו"ת כלל כ' סי' כ') והבית יוסף. (יו"ד פב)
ועל המצב העגום של היהדות בפולין וליטא ערב השואה כבר הרחבנו את הדיבור במקום אחר.
ושורש התורה הוא: "רבותינו שבמגנצא ושבוורמשא ושבשפירא הלא משם יצאת תורה לכל ישראל" (אור זרוע ח"א סי' תשנב ס"ק ט).
ומנהגי אשכנז בלבד הם "בריאים כמריאים משיבושי וקלקולי המנהגים" (מקור חיים לחוות יאיר סי' סו סעיף י'. וכן כתבו עוד רבים מהפוסקים).

[איש_יהודי]

לא ראיתי עדיין שום מקורות ברורים ואשמח אם מישהו יעלה את המאמר המלא.

האם לא הגר"א קישר את גרממיא של אדום עם גרמניה או שמא אני טועה?

בנוגע לדיון ההלכתי הטהור, כבר ציינתי לעובדה שלפי הרמב"ם אין שום בעיה בקבלת גרים מעמלק, וכידוע מאמר הגמרא "מבני בניו של המן למדו תורה בב"ב" ויש ע"ז שקו"ט. וכדאי לפתוח אשכול בנושא (באם עדיין לא נפתח).

זה קצת מוזר להביא את הב"י והרא"ש כמקור ליהדות אשכנז עד למאתיים שנה האחרונות.
בכלל כשבאים להביא ראיה שהתורה יוצאת מאשכנז לכאורה עדיף להביא מהריב"ש הספרדי ולא מהאור זרוע האשכנזי.
ומפני שהריב"ש מציין גם את צרפת, האם נקבל כיום את כל מנהגי אחב"י מצרפת? (שהרבה מהם הם מנהגי תוניס אלג'יר ומרוקו...)

----
עיין בהקדמת היש"ש חולין שמתאונן על כך התורה נהיית ירושה למשפחות, שספרדי טוען שכל מה שאמרו רבותינו הספרדים הוא נכון ואשכנזי טוען להיפך. וכל אחד ינהג במנהגי אבותיו גם אם אינם בריאים כמריאים וקלקולי המנהגים ונהרא נהרא ופשטי'.

[טריד בגירסיה]

האם לא הגר"א קישר את גרממיא של אדום עם גרמניה או שמא אני טועה?

כבר ר' יעקב עמדין בהגהותיו (מגילה ו) כ' על גרממיא של אדום "כמדומה רוצה לומר גרמניא, היא אשכנז שלנו".

עיין בהקדמת היש"ש חולין שמתאונן על כך התורה נהיית ירושה למשפחות, שספרדי טוען שכל מה שאמרו רבותינו הספרדים הוא נכון ואשכנזי טוען להיפך. וכל אחד ינהג במנהגי אבותיו גם אם אינם בריאים כמריאים וקלקולי המנהגים ונהרא נהרא ופשטי'.

דוקא מסקנתו של הרש"ל שם היא הפוכה: "וכל אחד בורר את שלו, ועם ועם כלשונו, וסובר התורה ירושה היא למשפחות, ולא זו הדרך ולא זו העיר, כי מימות רבינא ורב אשי אין קבלה לפסוק כאחד מן הגאונים או מן האחרונים, אלא מי שיוכשרו דבריו להיות מיוסדים במופת חותך ע"פ התלמוד והירושלמי והתו' והתוספתא במקום שאין הכרע בתלמוד".

ואם התכוונת דוקא למנהגים ולא לפסקים, שבזה באמת יש לנהוג במנהגי אבותיו, אין לזה קשר לדברי הרש"ל.

[יאיר]

האם לא הגר"א קישר את גרממיא של אדום עם גרמניה או שמא אני טועה?

כבר ר' יעקב עמדין בהגהותיו (מגילה ו) כ' על גרממיא של אדום "כמדומה רוצה לומר גרמניא, היא אשכנז שלנו

לא בטוח כלל שהיעב"ץ כתב הגהותיו לפני הגהות הגר"א.

[קדוש יאמר לו]

עי' מאמרו של הרב ליזרזון, 'בדבר השמועה המיוחסת לגר"א שגרמניה היא מזרע עמלק', ישורון, יז (תשסו), עמ' תתמה-תתמח

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=839

[קדוש יאמר לו]

http://www.hidabroot.org/he/comment/reply/15770
http://www.yahadoot.net/item.asp?cid=12&id=582

[משה פרץ]

ידענו על הגאון רבי דניאל יפה זצ"ל שהיה לו אוצר הספרים הגדול בעיר ושלשה מצוקי ארץ למדו בה, הפמ"ג, רמ"מ מרימנוב, ועוד אחד מפורסם, וכל אחד פתח דרך מסויים שהשפיע רבות על יסוד מחשבה יהודית במקומותיהם והולכי דרכם בכל העולם

אבל משפחתו נגדעה לשמד ר"ל

האם יש מקור לזה שר' דניאל יפה, מלבד שהיה עשיר, היה גם גאון?

[איש_יהודי]

עיין בהקדמת היש"ש חולין שמתאונן על כך התורה נהיית ירושה למשפחות, שספרדי טוען שכל מה שאמרו רבותינו הספרדים הוא נכון ואשכנזי טוען להיפך. וכל אחד ינהג במנהגי אבותיו גם אם אינם בריאים כמריאים וקלקולי המנהגים ונהרא נהרא ופשטי'.

דוקא מסקנתו של הרש"ל שם היא הפוכה: "וכל אחד בורר את שלו, ועם ועם כלשונו, וסובר התורה ירושה היא למשפחות, ולא זו הדרך ולא זו העיר, כי מימות רבינא ורב אשי אין קבלה לפסוק כאחד מן הגאונים או מן האחרונים, אלא מי שיוכשרו דבריו להיות מיוסדים במופת חותך ע"פ התלמוד והירושלמי והתו' והתוספתא במקום שאין הכרע בתלמוד".

ואם התכוונת דוקא למנהגים ולא לפסקים, שבזה באמת יש לנהוג במנהגי אבותיו, אין לזה קשר לדברי הרש"ל.

באמת התכוונתי רק למנהגים ולא לפסקים (אף שגם לדעת המהרש"ל לכאורה גם בפסקים יש להתחשב עם מנהג המקום - זכורני שראיתי פעם תשובה שלו בענין יבום "בארצות שנהגו ביבום" אף שדעתו שיש לחלוץ), אך ציינתי לדברי מהרש"ל כי מתאונן על זה שכל אחד בטוח בצדקת מקומו בלי לשמוע לסברות, ומנהגים ינהוג כל אחד כמנהג אבותיו זה כתבתי לא ממהרש"ל.

[מיני ומינך]

viewtopic.php?t=15956#p213879
אודה למי שיעלה לתועלת הכלל את המאמר הנפלא הנ"ל מירושתנו [לכאורה אינו באוצה"ח]

[הרואה]

ר' יצחק ברויאר מגרמניה כתב רבות על כך שמרכזה של היהדות בזמנו נמצא במזרח אירופה ועל ההפסד של יהודי גרמניה שלא מבינים את זה, ומתנשאים עליהם בתרבותיות כהתנשא המערבי על המזרחי.

[דרומי]

על יחסו השלילי מאוד של הרש"ב מליובאוויטש למלכות גרמניא של זמנו (ועל ביקוריו בברלין)