האם השימוש בכלים חד פעמיים בשבת נחשב זלזול בכבוד שבת?

[סענדער]

מצד אחד ההקלה שבהם מורגשת יותר במוצאי שבת,

ומצד שני גם בשבת רגועים יותר מהמצפה במוצ''ש

מצד שלישי אין כלים מלוכלכים בשבת,

ומצד רביעי , הייתי מצפה לשמוע מסקנה ואולי גם מקורות.

[חכם באשי]

באופן דומה הסתפקתי בחג האחרון, בראותי אנשים החוששים לשלימות ונקיון בגדי השבת שלהם, ובאו ל'הקפות' בבגדי שבת בלים וישנים,
לדעתי, במקרה הזה, יש נותן טעם לפגם.

[מרחביה]

עי' אבן ישראל חלק ט סי' ל.

[עניני]

בחוט שני כתב ג"כ כעין הדברים של מרן הגאבד זצל

[רשלץ]

זכורני ששמעתי ואיני בפרשת זכור שבכלים פשוטים יש בזה זילזול. משא"כ בכלים חד פעמיים ויפים מותר. ונ"מ לענין לקדש בשבת על כוס חד פעמי. שהרי כלים יפים אלו לא חשיב זילזול כיון שעורכים בהם אירועים למכביר. ובצירוף למה שכבר התירו אף בכלים חד פעמיים פשוטים (שו"ת אבן ישראל). אבל לענין קידוש בשבת עדיין יש לעיין בזה.

[זקן ששכח]

סבורני שהמבדק הנאות יהיה: הקריבהו נא לפחתך. כאשר ראש ישיבתך או אדמור"ך יתארח אצלך, האם תגיש לו את מנתו בהני מנא או לא.
ואם ת"ח בחינת שבת, מה נענה לשבת עצמה?!

[עניני]

כמדומני שראיתי שהגר"ח קניסקי התיר אפילו לקידוש דוק ותשכח

[זקן ששכח]

כמדומני שראיתי שהגר"ח קניסקי התיר אפילו לקידוש דוק ותשכח

כופה אני דעתי בפני דע"ת, אולם אשמח אם יוכל כב' לסתור את הסברה שהצבתי לעיל.

[אוצר החכמה]

סבורני שהמבדק הנאות יהיה: הקריבהו נא לפחתך. כאשר ראש ישיבתך או אדמור"ך יתארח אצלך, האם תגיש לו את מנתו בהני מנא או לא.
ואם ת"ח בחינת שבת, מה נענה לשבת עצמה?!

אבל הרי ברור שזו סיבת השאלה שאין דרך בני אדם להגיש בכלים חד פעמיים לאדם נכבד ולכן התעוררה השאלה
וסברת המתירים היא שבשבת יש גם שיקולים נוספים של כבוד השבת מעבר לזמן הסעודה כגון מניעת צער וטירחה של שטיפת הכלים ועוד סברות מסוג זה המופיעות באבן ישראל שהובא למעלה

[אוצר החכמה]

אני חושב שבקידוש הנושא לגמרי אחר כי שם זה פשוט שמי שיכול ונמצא בביתו מקדש על גביע ומשום הקריבהו כמו שכתב זקן
השאלה היא אם מי שאין לו כלי ראוי ורוצה לקדש האם כלי חד פעמי נחשב מספיק כלי לצורך הקידוש שיש דין שייעשה דווקא בכלי וזה דיון אחר לגמרי.

[רשלץ]

בס"ד
מצוות פריעת בע"ח מצווה.
עיין בשו"ת חזון עובדיה הלכות שבת חלק ב' הלכות קידוש סעיף טז ובהערה שם אות יז שהאריך מעט בנדון ותו"ד, שהביא מ"ש בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימן לט) דאסר לקדש בכוס העשוי מנייר עב כיון דאין לו חשיבות, והרב חזו"ע דחהו דמכיון שיצא בשלמות מיד היוצר אין סברה לאסרו והביא שכ"פ הרב אז נדברו לדחות דברי האג"מ הנ"ל. והביא גם משו"ת ויען יוסף גרינוולד סימן סה להקל בזה וסברתו דכיון שכוסות אלו תשמישן חשוב שהכל שותין משקה יש עליהם תורת כלי. ואף לפי המהרש"ל דס"ל דבעינן כלי חשוב אין החשיבות תלויה אם נעשה בדבר זול או לא. אלא הכוונה שתשמיש שלהם חשוב, והרי בשעת הסעודה תשמישן חשובשהכל שותין מהם כאשר עינינו רואת בסעודות גדולות וכו' ואע"פ שאח"כ משליכן וכו' ע"ש. אע"פ שדעת המנחת יצחק (ח"י סימן כג) ס"ל להחמיר כפי שאמרו לו בשם הגאון מסאטמר דס"ל להחמיר בזה (והוב"ד בשו"ת שרגא מאיר ח"א סימן נה אות ב) ע"ש. והביא עוד שם בשם שו"ת באר משה ח"ג סימן נה ותו"ד, הנה שאלתי מרבנים מובהקים היודעים מכל דרכי הגאון מסאטמר ובכל הליכותיו בקדושה ואמרו שמעולם לא שמעו מפה קדשו שהיה מקפיד על כך, ונראה שלהלכה למעשה לא היתה הסכמתו לאסור לקדש עליו אלא רק מפני כבוד ברכת הקידוש ראוי שלא לקדש בכלי כזה ע"ש. ובשו"ת באר משה הנ"ל ח"ה סימן מב הביא גם דברי האג"מ הנ"ל ודחהו וס"ל לדינא להתיר, ורק משום הידור מצווה טוב להחמיר. והביא שם עוד הרבה מהאחרונים דס"ל דכלי מפלסטיק יד עליו דין כלי ע"ש והביא עוד בשם שו"ת חיי הלוי ח"א סימן כב בשם הגר"ש וואזנר שכוסות נייר או פלסטיק אלו שנעשו לשם קבלה ואין בקבלתם שום ריעותא אין מקום בידינו לפוסלם לנטילת ידיים כי יש עליהם תורת כלי וכו' ע"ש. ובשו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן קן אות ב הביא כמה רבנים שהעלו שאפשר לקדש על כוס נייר וכו' ע"ש. והבאתי בקצרה תו"ד מ"ש בחזו"ע הנ"ל ויש אריכות בדבר והרוצה ידרשנו שם. וא"ש וב"ש וכ"א ל"ש.

[יביע]

שאלה זו נדונה בספר עלינו לשבח של הרב זילברשטיין ויקהל עמ' תקל-תקלא
הוא שאל שאלה זו את גיסו הגר"ח קנייבסקי שסיפר סיפור על דודו מרן החזון איש שהגיע אליו בחור ישיבה ושאל אם ללכת בעניבה בימי הקיץ כיו שהוא מזיע ביותר וכו' וכו' וסיפר הגר"ח קנייבסקי שהחזו"א השיב שאם אין עונג אין גם כבוד.
אמנם צ"ע ע"פ ביאור הגר"א סימן תקכט שכתב שכבוד הוא לפני שבת ועונג הוא בשבת וז"ל.
"לשון הרמב"ם בפ' ל' מהלכות שבת ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין ע"י הנביאים שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו ע"י הנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד איזהו כבוד כו' שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כו' ור"ל עונג הוא בשבת עצמו וכבוד הוא בע"ש וכן כסות נקיה ע"ש וז"ש בשבת ענג ובי"כ כבוד לבד וכנ"ל": אבל על זה יש לדון הרבה גם מדברי הרמב"ם עצמו ואכמ"ל.

[כרם]

שמעתי להסתפק, דההיתר להדיח כלים בשבת לצורך השבת הוא באופן שאין לו כלים אחרים. אם יש לו כלים שאינם נאים כ"כ או כלים חד פעמיים אם מותר להדיח הכלים. ולא שמעתי בזה מו"מ או מסקנא.

[מורה צדק]

בס"ד
מצוות פריעת בע"ח מצווה.
עיין בשו"ת חזון עובדיה הלכות שבת חלק ב' הלכות קידוש סעיף טז ובהערה שם אות יז שהאריך מעט בנדון ותו"ד, שהביא מ"ש בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סימן לט) דאסר לקדש בכוס העשוי מנייר עב כיון דאין לו חשיבות, והרב חזו"ע דחהו דמכיון שיצא בשלמות מיד היוצר אין סברה לאסרו והביא שכ"פ הרב אז נדברו לדחות דברי האג"מ הנ"ל. והביא גם משו"ת ויען יוסף גרינוולד סימן סה להקל בזה וסברתו דכיון שכוסות אלו תשמישן חשוב שהכל שותין משקה יש עליהם תורת כלי. ואף לפי המהרש"ל דס"ל דבעינן כלי חשוב אין החשיבות תלויה אם נעשה בדבר זול או לא. אלא הכוונה שתשמיש שלהם חשוב, והרי בשעת הסעודה תשמישן חשובשהכל שותין מהם כאשר עינינו רואת בסעודות גדולות וכו' ואע"פ שאח"כ משליכן וכו' ע"ש. אע"פ שדעת המנחת יצחק (ח"י סימן כג) ס"ל להחמיר כפי שאמרו לו בשם הגאון מסאטמר דס"ל להחמיר בזה (והוב"ד בשו"ת שרגא מאיר ח"א סימן נה אות ב) ע"ש. והביא עוד שם בשם שו"ת באר משה ח"ג סימן נה ותו"ד, הנה שאלתי מרבנים מובהקים היודעים מכל דרכי הגאון מסאטמר ובכל הליכותיו בקדושה ואמרו שמעולם לא שמעו מפה קדשו שהיה מקפיד על כך, ונראה שלהלכה למעשה לא היתה הסכמתו לאסור לקדש עליו אלא רק מפני כבוד ברכת הקידוש ראוי שלא לקדש בכלי כזה ע"ש. ובשו"ת באר משה הנ"ל ח"ה סימן מב הביא גם דברי האג"מ הנ"ל ודחהו וס"ל לדינא להתיר, ורק משום הידור מצווה טוב להחמיר. והביא שם עוד הרבה מהאחרונים דס"ל דכלי מפלסטיק יד עליו דין כלי ע"ש והביא עוד בשם שו"ת חיי הלוי ח"א סימן כב בשם הגר"ש וואזנר שכוסות נייר או פלסטיק אלו שנעשו לשם קבלה ואין בקבלתם שום ריעותא אין מקום בידינו לפוסלם לנטילת ידיים כי יש עליהם תורת כלי וכו' ע"ש. ובשו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן קן אות ב הביא כמה רבנים שהעלו שאפשר לקדש על כוס נייר וכו' ע"ש. והבאתי בקצרה תו"ד מ"ש בחזו"ע הנ"ל ויש אריכות בדבר והרוצה ידרשנו שם. וא"ש וב"ש וכ"א ל"ש.

ולכך הצריך בחזו"ע טבילה לכלי אלומניום חד פעמיים.

[אריה לייב]

ומענין לענין באותו ענין (ויסלחו לי אם אני מסיט את האשכול לכיוון אחר)

האם יש "מוקצה" בכלים חד פעמיים אחרי שהשתמשו בהם? בשולחן שבת אחרי המנה העיקרית (או עוף + מרק, או צ'ולנט/חמין )שניתנת בצלחת חד פעמית, האם הצלחת לא מקבלת דין "מוקצה" כעצים ואבנים ? הרי מה ניתן לעשות עם הצלחות ושאר הכלים המלוכלכים, אין כמעט מישהו ששוטף אותם לאכילה נוספת.

וחשבתי לומר שייתכן שזה לא מוקצה, אלא "גמר שימוש" ף דהיינו אחרי שמסיים את הארוחה הוא לא אוכל יותר באותה צלחת לא בגלל שהיא מלוכלכת אלא בגלל שזו דרך אכילתו. והא ראיה דיש אנשים שאחרי שסיימו לאכול בצלחת ורוצים לאכול עוד באותה ארוחה - ממלאים שוב את הצלחת המלוכלכלת כביכול וממשיכים לאכול לכבוד שבת קודש.