הב"י כותב רק מה שיש במעשה בפועל ולא מה שיש בתיאוריה ולמעשה אין מצורע מה זה משנה למה למעשה אין והנה המחבר הביאו
תולעת ספרים07 כתב:הסברא אומרת כך שלא עשה את השו"ע אלא למעשה להורות את ההלכה אשר יעשון ותו לא.
(בדרך הלצה אמרנו פעם שלכן גם לא כתב המחבר הלכות תשובה וד"ל).
ובדרך הלצה בכל אופן מזה ראיה שהמחבר כתב רק מה שעושים בפועל למעשה והשמיט גם את ההלכות השייכים בזמן הזה במידה ואין עושים אותם משום מה.
שלח כתב:ומה עושים אם התגלה כתם בעור
איש רגיל כתב:מה הדין במי שיש לו מקום נגוע בקרקפת שהשערות היוצאין ממנה הן בצבע לבן, האם כשמרפא את זה עובר על קציצת בהרתו?
סיפר לי חבר שהיתה לו שאלה כזו הלכה למעשה, ודרש וחקר ולא הגיע לדברים ברורים, והחמיר על עצמו שלא למרוח משחה שתרפא את זה.
IRU כתב:שו"ת להורות נתן חלק יד כל הכרכים מלבד כרך זה ישנם באוצר החכמה - גירסה 10 - וכרך זה משום מה חסר.
נקדש את שמך בעולם כתב:הוקפץ לרגל פרשת השבוע ובעקבות אשכול דומה בסמוך בעניין זיבה.
שבוע שעבר מכרו בבתי כנסת ספר מקיף על ענייני נגעים ובתוך דבריו הזכיר ספר שחיבר אחד מכפר חב"ד בנושא צרעת בזמן הזה בשילוב תמונות של צרעת לפי הבנתו, מי שמכיר את הספר המדובר אשמח אם יוכל להפנותני אליו.
חוקרנוביץ כתב:שמעתי פעם שסרטן עור היינו צרעת לא יודע מקור
יאיר כתב:וידוע המעשה שאירע לפני עשרות שנים בלבד, על אותו שקנה עציץ באמצע הלוויה כדי לקבור בו את תפיליו של אותו מצורע שרצו לשרוף כל ממונו כדי שלא ידבקו במחלה.
תולעת ספרים07 כתב:כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא.
המעניין הוא שלכאו' אישתמיטתיה מחבר מפורש הלכות תפילין סימן ל"ח סעיף י"ג בזה"ל מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין ע"כ.
וכידוע שהמחבר אינו כותב אלא דינים הנוהגין בזה"ז. אתמהה.
וראה בתשב"ץ סי' קל"ז ד"ה ולא תותיב שאם אירע כן בגלות בזה"ז צריך שינהג בדין הצרעת שהיא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ואע"פ שלא דברו מיניה מוני המצות משום שאין אנחנו בקיאין בכך אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין עכ"ל.
הרואה כתב:חוקרנוביץ כתב:שמעתי פעם שסרטן עור היינו צרעת לא יודע מקור
איפה מצינו שמתים מזה?
תולעת ספרים07 כתב:כידוע דנו כל האחרונים החל מהרע"א עד התוי"ט מדוע בזמן הזה אין מצורע ונשארו בקושיא.
המעניין הוא שלכאו' אישתמיטתיה מחבר מפורש הלכות תפילין סימן ל"ח סעיף י"ג בזה"ל מנודה ומצורע אסורים להניח תפילין ע"כ.
וכידוע שהמחבר אינו כותב אלא דינים הנוהגין בזה"ז. אתמהה.
וראה בתשב"ץ סי' קל"ז ד"ה ולא תותיב שאם אירע כן בגלות בזה"ז צריך שינהג בדין הצרעת שהיא חובת הגוף ונוהג בכל מקום ואע"פ שלא דברו מיניה מוני המצות משום שאין אנחנו בקיאין בכך אולם בבהרת עזה כשלג מסתברא דאיכא בקיאין עכ"ל.
נ.ב: בזמנו שמעתי מאדמו"רים ז"ל מהזקנים שבדור הקודם שהמחלה היא היא הצרעת [כולל הבידוד ועוד] האם עוד מישהו מהקוראים שמע על כך. ואפשר שאמר כן בדרך הלצה.
אבקש מהקוראים להחכים אותי בזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים