למען לא ישאר הגליון חלק -מהדורה חדשה <ועל אילוצי עימוד המ"ב>

[אוהב אוצר]

איני מבין מה הדמיון: הטענה מראש היתה על המעמד שיוסיף מדעתו דברים שלא כתב המחבר, אם המשנ"ב או המחבר עצמו הוסיפו דברים בכדי לסדר העימוד,
זו זכותם המלאה ומה הטענה? זה ספרו והוא יכתוב בו מה שליבו חפץ, העיקר שמישהו זר לא יתערב בדברי המחבר עצמו.

[איש רגיל]

ראו כאן.
ואף המדפיסים בני בינה שחדשו בו דברים והוסיפו עליו הוספות גם מכתבי יד, רובם לא הוסיפו רק תופסת מועטת, ויסתפקו בהוספת איזה הגהות, איזה ציונים ומסורות וכדומה, מלבד כמה פעמים היוצאים מהכלל אשר הוסיפו איזה הוספות נכבדות, אבל ג"כ מועטות מאוד – וכל אלה פעלו בעת אשר לעיניהם השתפכו אבני קודש ואבנים טובות ומרגליות בראש כל חוצות – בעת אשר כתבי ידי רבותינו הקדמונים גדולי כל המפרשים, ומקוריהם הראשונים היו מצויים ביד כל אדם

הם מאשימים את כל המדפיסים אשר לפניהם ולאו דווקא את המדפיס שהבאתי ממה שכתבו שם בהערה. ובנוגע לביאור הלכה - הרי מלכתחילה טרם ניגש לדפוס השמיט הרבה קטעים מן הביאור הלכה כך שלא היה צורך להאריך שום שטיקל בביאור הלכה. אילו היה רוצה והיה נצרך היה לו ביאור הלכה בשופי.
כמובן שאמרתי את שאמרתי אלא מכוח הסברא וההגיון ומה רע בכך.

גם כאן הם מאשימים את שאר המדפיסים שלא הוסיפו די. מה כל זה קשור לנידון שלנו? היכן מצאנו מי שהוסיף דברים שאינם נצרכים רק משום יופי הדפוס?
אם מסברא ומהגיון (וכבר ציין חכם באשי באשכול אחר את הגיונך הבהיר) אתה מבין שאין בכך פסול, לחיי. אך מה אתה רוצה מהמשנה ברורה ומהגרח"ק?

[כתונת_פסים]

באמת שאיני יורד לסוף דעתך מדוע להשמיט מותר ולהוסיף איזה הערה אסור.
ברור שצריך לבקש רשות את המחבר ולהסביר לו שאם לא יוסיפו איזה הערה זה עלול לצאת מכוער. וכל שהבאתי את המ"ב וכו' כוונתי הייתה בזה להראות שמפני אילוצי הדפוס היה משנים בתוכן. ושכן נהג החפץ חיים שהיה מכניס הלכות בשער הציון רק מפני אילוץ תבנית הספר.
ותו לא - והבוחר יבחר.

[איש רגיל]

באמת שאיני יורד לסוף דעתך מדוע להשמיט מותר ולהוסיף איזה הערה אסור.
ברור שצריך לבקש רשות את המחבר ולהסביר לו שאם לא יוסיפו איזה הערה זה עלול לצאת מכוער. וכל שהבאתי את המ"ב וכו' כוונתי הייתה בזה להראות שמפני אילוצי הדפוס היה משנים בתוכן. ושכן נהג החפץ חיים שהיה מכניס הלכות בשער הציון רק מפני אילוץ תבנית הספר.
ותו לא - והבוחר יבחר.

אף אם היו משמיטים מפני אילוצי הדפוס, עדיין יש הבדל בין להשמיט לבין להוסיף, ובודאי שישי הבדל בין אילוצי הדפוס לבין יופי הדפוס.
אך אתה הבאת שהשמיטו כדי שלא להכביד על הלומד, היינו לגופו של תוכן ללא קשר לעימוד.

[כתונת_פסים]

בא נעשה סדר ובזה סיימתי בנידון ולשבוע זה בל"נ בכלל.
הדבר ברור וכפי שהוכיח הרב א"ס שהחפץ חיים הגיה את המ"ב כאשר היה מצומם מאוד. כלומר, היה בכוחו לשנות עמוד אחד או שנים אך לא לשבש ולשנות את המשך העמודים - היות והיה מגיה לאחר שכבר הודפס וכפי שכותב בנו על הליקוטי הלכות יעו"ש – ומשום כך הכניס הלכות בשער הציון במקום במשנה ברורה. - הרי לך שהחפץ חיים היה מתחשב עם יופי הספר והעימוד שאם לא כן היה לו לשלוח את המעיין לסוף המשנה ברורה ולכתוב שם השמטות מן המשנה ברורה.
אתה הראית לדעת שהמדפיסים לפני האחים ראם היו מכניסים קטעי ראשונים לצורך העימוד – כאשר האחים ראם טוענים שעשו כן כדי למלאות את החלק, כלומר, לא שהשמיטו, אלא לקחו ראשונים מסוימים והיו משתמשים בהם כדי למלאות את החלק – כבודו טוען שמטרתם הייתה כנה ואמיתית להדפיס את הראשונים אך מה לנו כי נלין עליהם שהרי לא היה להם מקום בעמוד – עליך רק להסביר מדוע א"כ לא הדפיסו את המשך הכתב יד בסוף המס'.
ובזה סיימתי לשבוע זה בלי נדר.

[איש רגיל]

בא נעשה סדר ובזה סיימתי בנידון ולשבוע זה בל"נ בכלל.
הדבר ברור וכפי שהוכיח הרב א"ס שהחפץ חיים הגיה את המ"ב כאשר היה מצומם מאוד. כלומר, היה בכוחו לשנות עמוד אחד או שנים אך לא לשבש ולשנות את המשך העמודים - היות והיה מגיה לאחר שכבר הודפס וכפי שכותב בנו על הליקוטי הלכות יעו"ש – ומשום כך הכניס הלכות בשער הציון במקום במשנה ברורה. - הרי לך שהחפץ חיים היה מתחשב עם יופי הספר והעימוד שאם לא כן היה לו לשלוח את המעיין לסוף המשנה ברורה ולכתוב שם השמטות מן המשנה ברורה.

אכן הוא לא רצה לשלוח את הלומד לסוף הספר, ולזה אתה קורה 'למען יופי הספר'. 'הגיון בהיר' כבר הזכרנו?

אתה הראית לדעת שהמדפיסים לפני האחים ראם היו מכניסים קטעי ראשונים לצורך העימוד – כאשר האחים ראם טוענים שעשו כן כדי למלאות את החלק, כלומר, לא שהשמיטו, אלא לקחו ראשונים מסוימים והיו משתמשים בהם כדי למלאות את החלק – כבודו טוען שמטרתם הייתה כנה ואמיתית להדפיס את הראשונים אך מה לנו כי נלין עליהם שהרי לא היה להם מקום בעמוד – עליך רק להסביר מדוע א"כ לא הדפיסו את המשך הכתב יד בסוף המס'.
ובזה סיימתי לשבוע זה בלי נדר.

יחי ההבדל הקטן בין להביא חלק מדברי הראשונים, כשלטענת האלמנה והאחים ראם זה נעשה כדי שלא להשאיר את הניר חלק, לבין להאריך הערות של בן דורנו כדי שהטורים יגמרו בשוה.

[ראם]

"חכמים" הזהרו בדבריכם
יש בידי את המהדורה המודפסת של הספר שלמת חיים מהדורת תשס"ז עם ביאור שלמה אמרתך - שהיא המהדורה ה"מדוברת"
כל אחד יכול להווכח שהטקסט שם מתוקן ללא כל התקלות המצויינות ב"סקופ" שלעיל
ראה שם עמודים 279 והלאה
אני רואה שהכותב הנכבד לקח את המידע מתוך הספר שנמצא באוצר החכמה שכנראה קיבלו את החומר בדרך עקלתון - ממישהוא שהיה בידו קובץ להגהה וכדו'
אני יכול גם להעלות צילומים של הספר הפיזי וירא הקהל וישפוט

[איש רגיל]

"חכמים" הזהרו בדבריכם
יש בידי את המהדורה המודפסת של הספר שלמת חיים מהדורת תשס"ז עם ביאור שלמה אמרתך - שהיא המהדורה ה"מדוברת"
כל אחד יכול להווכח שהטקסט שם מתוקן ללא כל התקלות המצויינות ב"סקופ" שלעיל
ראה שם עמודים 279 והלאה
אני רואה שהכותב הנכבד לקח את המידע מתוך הספר שנמצא באוצר החכמה שכנראה קיבלו את החומר בדרך עקלתון - ממישהוא שהיה בידו קובץ להגהה וכדו'
אני יכול גם להעלות צילומים של הספר הפיזי וירא הקהל וישפוט

אני הוא הכותב 'הנכבד', ואגב, לקחתי את זה מהיברו בוקס.
עיקר טענתי לא היתה על ההערות בהם פספסתם את הוראת המעמד, אלא על אותם הערות בהם אכן קיימתם את הוראתו. היינו, הכבדתם על הלומד והוספתם לו בהערה דברים שאינם נצרכים העיקר שיהיה הספר יפה. כך שזה בכלל לא מנחם אותי שבמהדורה הסופית העיוות הזה המשיך גם מעמוד 279 ואילך.
אלא שכבר תירצו כאן באשכול שאולי הכוונה לפתיחת ראשי תיבות וכד', ואדרבא, נשמח אם תעלה לכאן צילומים של העמודים הרלוונטיים כדי שנוכל לבדוק איך הסתדר העורך עם הוראת המעמד, האם אכן רק ע"י פתיחת ר"ת וכד'.

[ראם]

למי ששואל את עצמו מי יודע מה הכניסו שם..... בשלמת חיים
ובכן
אלו התיקונים שנוספו במהדורה האמיתית
תובנה: עדיין יש מעלה בספר אמיתי גם בימות החול
צבע רגיל הטקס הראשוני, באדום – מה שהוסיפו
בהערה 217: עי' רש"י כתובות ז,ב ד"ה ואמר וז"ל ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה וכו' [בשורה 1 שבהערה]
בהערה 221: עיין בריטבא כתובות שם שהוכיח כפירושו של רש"י
בהערה 234: הוספה בהערה 233 בספר טעמא דקרא למרן הגרח קנייבסקי שליט"א עמ' קמא בשם מרן בעל הקה"י [כאן אכן תוספת דברים בעלמא - לכבודם של גדו"י?
בהערה 275 שהוסף שם: וראה גם במש"כ הרשב"א…

[איש רגיל]

למי ששואל את עצמו מי יודע מה הכניסו שם..... בשלמת חיים
ובכן
אלו התיקונים שנוספו במהדורה האמיתית
תובנה: עדיין יש מעלה בספר אמיתי גם בימות החול
צבע רגיל הטקס הראשוני, באדום – מה שהוסיפו
בהערה 217: עי' רש"י כתובות ז,ב ד"ה ואמר וז"ל ואף ארוסה לא התירו עד שתיכנס לחופה וכו' [בשורה 1 שבהערה]
בהערה 221: עיין בריטבא כתובות שם שהוכיח כפירושו של רש"י
בהערה 234: הוספה בהערה 233 בספר טעמא דקרא למרן הגרח קנייבסקי שליט"א עמ' קמא בשם מרן בעל הקה"י [כאן אכן תוספת דברים בעלמא - לכבודם של גדו"י?
בהערה 275 שהוסף שם: וראה גם במש"כ הרשב"א…

אכן לא כ"כ נורא, מלבד ההפניה לרשב"א בהערה 275, שם הם שולחים את הלומד לעיין בספר ללא צורך. ביקשתי במייל מהרב ראם את התמונה של הערה 275 אך לא נעניתי.
מעניין כמה הפניות ללא צורך יש בספר...
כעת מצאתי עוד תוספת של המעמד, והפעם בתוך התשובה. מעניין איך זה היה נראה בסוף...

[איש_ספר]

נראה לי שזה כבר עבר את המידה ההטפלות הזו למו"ל.
הבנו את הענין, שמענו את תגובת המו"ל, וא"צ להמשיך ולאונות אותו ברבים, רק בגלל שהוא הסכים בטובו לתת את ספרו לאוצר החכמה או לכל מאגר אחר.

[יואל שילה]

בעימוד בוורד כל כך קל לצבוע הערות של המעמד בצהוב זורח או בצבע אדום לטקסט.
כשההערות בצהוב זרחני או בצבע אדום - לא אמורות להשאר שאריות מביכות.
כלל חובה שאסור לחרוג ממנו היא שוב ושוב לעבור על הפי די אף,
ובכל שינוי בעימוד, כששוב יוצרים פי די אף - שוב לא להתעצל ולעבור עליו
ניצלתי כמה פעמים מטעויות גדולות בזכות הנוהג להגיה שוב ושוב, בס"ד, אם כי אין אפשרות למאה אחוז.
הנוהג הכתוב באשכול זה של קריאת הטקסט הפוך - הוא עצה מעולה, כי בקריאה ישרה העין מתפתה לקרוא, ובסקירה הפוכה - מתרשמים רק מהעימוד ולא מהטקסט, מומלץ ביותר.
שמתי לב שבשער הציון שבחלק א' של המ"ב - כמעט ואין הערות הלכתיות, משא"כ מחלק ג' והלאה, ולאור אשכול זה הבנתי מדוע.

[החושב]

איני יודע אם זה טוב שהקפיצו את האשכול הזה...
ראיתי את הודעת הפתיחה, ונדהמתי ממש. אין גבול? מה ההיתר להשמיץ ככה אנשים? איזה 'תועלת' יש כאן? מה גם שכל הטענות נשמעות מגוחכות לחלוטין.
התפלאתי גם שאף אחד לא מחה כנגד לשון הרע הזה.
(גילוי נאות: אין לי שום קשר לספר או למו"ל, ואיני מכיר אותם כלל. אבל נפגעתי בשבילם.)