ה"בת עין" זי"ע

[מנשה צוריאל]

היום י"ב כסליו, יומא דהילולא של הצדיק הקדוש רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע, בעל הספר בת עין.
אודות שמו המיוחד של הספר, מובא בהקדמה שכתב אחיינו, כי אחד מתלמידיו מוה"ר ישראל מפאלטישאן נטל את הכתבים על דעת עצמו והביאם לפני רבו של הבת עין, ה"ה הרה"ק ר"מ מטשרנוביל זי"ע, שהורה להדפיסם ואף הציע לקרוא את שם הספר "תולדות אד"ם", שזה ר"ת אברהם דב מאווריטש.
להלן המשך המעשה המצוטט מתוך הקדמתו: "וכאשר שמע הר"י ז"ל דברי קודש מפורש יוצא מפי קדשו, לא אחר מלהודיע דבר זה ע"י מכתבו אל הקודש פנימה, לד"ז אדמו"ר הצדיק הק' בעהמ"ח זי"ע. ובבוא מכתב זה אל דו"ז הצדיק הק' בעהמ"ה זי"ע נתעטף ברוב ענותנותו, באמרו: אם כי מעולם לא עלה בדעתי להדפיסו, אולם אחרי שכן גזר דעת רצון הצדיק האלהי וכו' מו"ה מרדכי זלה"ה זי"ע, מי יבא אחר המלך - מאן מלכי רבנן, לבטל ח"ו רצון יריאיו. וכן השיב במכתבו להר"י ז"ל... גם אמר אם הייתי יודע זאת מלפנים את רצון הצדיק הק' מ' מרדכי זלה"ה אשר גם שמו ישתתף בהספר הזה, בוודאי הייתי עושה רצון קדשו, מה אעשה כי כבר קראתיו בשם אשר הי' אתי בכתובים "בת עין" כי כן עולה הגי' של שמי אברהם דוב בער. ועוד טעם אחר אמר בפיו הק' ונשכח ממני".
אמנם תמה הייתי, הגם כי שמו מרומז בגמיטריא הלזו, מה המשמעות של שם הספר מלבד הגימטריא? על פניו זה נראה שם חסר משמעות, ועד כמה שניסיתי לבדוק ולחפש, לא מצאתי התייחסות לשם "בת עין", שכולו אמור דרשונו. מלבד זאת, הוא כותב שלא עלה בדעתו להדפיסו, אם כן אמאי כבר הספיק לקרוא לו שם, ועד כדי כך שאף לא הסכים להחליפו לשם שהציע רבו.

[מחולת המחנים]

בשיעור של הדרשן הנפלא רבי מנשה ישראל רייזמן ביום ששי האחרון, הזכיר שהטעם שרבי אברהם דוב מאווריטש קרא את שם ספרו 'בית עין', להורות על חיבתו לארץ ישראל והקשר האמיץ שלו אליה, כי ארץ ישראל היא בבחינת 'בית עין' כמבואר בספה"ק, וזהו כפי הנראה 'הטעם האחר' שהזכיר המלבה"ד.

[שמח]

בת עין ולא בית עין

[בן יצחק]

בשיעור של הדרשן הנפלא רבי מנשה ישראל רייזמן ביום ששי האחרון, הזכיר שהטעם שרבי אברהם דוב מאווריטש קרא את שם ספרו 'בית עין', להורות על חיבתו לארץ ישראל והקשר האמיץ שלו אליה, כי ארץ ישראל היא בבחינת 'בית עין' כמבואר בספה"ק, וזהו כפי הנראה 'הטעם האחר' שהזכיר המלבה"ד.

מופיע כאן:
http://www.otzar.org/aspcrops/157653_11 ... 112013.asp

[גביר]

הגיע אלי מהדורת עוז והדר חדשה של ספר בת עין מאת האדמו"ר רבי אברהם דב מאווריטש, ושם בפרקי התולדות עמ' פג נכתב, מסתמא על סמך מקורות קודמים, שהמחבר 'לא הניח אחריו זרע של קיימא'. בזמנו הכרתי בירושלים משפחת 'אווריטשר' והבנתי מהם שהם מצאצאיו [מהם שמעתי לראשונה על הצדיק הנ"ל ועל ספרו]. האם יש בדבר מסורות חלוקות או שהם ממשפחתו ומגזעו אך לא צאצאים ממש?

[הא לחמא עניא]

הגיע אלי מהדורת עוז והדר חדשה של ספר בת עין מאת האדמו"ר רבי אברהם דב מאווריטש, ושם בפרקי התולדות עמ' פג נכתב, מסתמא על סמך מקורות קודמים, שהמחבר 'לא הניח אחריו זרע של קיימא'. בזמנו הכרתי בירושלים משפחת 'אווריטשר' והבנתי מהם שהם מצאצאיו [מהם שמעתי לראשונה על הצדיק הנ"ל ועל ספרו]. האם יש בדבר מסורות חלוקות או שהם ממשפחתו ומגזעו אך לא צאצאים ממש?

גם אני ידעתי עד היום שהוא לא השאיר אחריו צאצאים, וחידוש הוא מה שאתה כותב שאתה הכרת צאצאים שלו.

[גביר]

יתר על כן - במהדורת עז והדר כרך ב' עמ' תנ מסופר 'אח מפורסם היה לרבנו ושמו רבי ישראל לייב רבה של וורחיבקיה, אמר רבי ישראל לאחיו .... אם תיתן לי קויטל ופדיון ותקבל מרות אבטיחך כי תיוושע בבנים. אבל רבנו סירב ואמר: הכנעה לשם הכנעה שפיר, אך הכנעה לשם ניצחון על מידותיו של הקב"ה ... בכגון דא עבדתי את השם מעודי רק במידת הביטחון".
כנראה שהמשפחה הנ"ל היא של אחיינים וכיו"ב ולא צאצאים ממש.

[הוגה ומעיין]

כפי שנכתב למעלה דרך השערה כן הוא האמת. כל המשפחה הם נכדי האח ר' משה אפרים, מבנו ר' ישראל לייב (היו גם שתי בנות, חוה רחל אשת הג"ר חיים ישראל מראמאן, ושרה מלכה א"ר חיים אורי פייבוש סגל).
לר' ישראל לייב היו ארבעה או חמשה ילדים.
ר' מרדכי הבכור, שהעלה את יחוס המשפחה על הכתב ונדפס בספרו של נכדו. הוא אביו של ר' יצחק, של ר' ישראל לייב, וחותנו של הרה"ח ר' יצחק מתתיהו קסטלניץ אבי ר' ישראל שמעון.
שרה נחמה א"ר אלעזר כ"ץ (חותנו של הרמ"ח סלונים), ר' חיים ור' מרדכי.
ר' אברהם בער.
ר' אהרן.
וכנראה גם בת שבע - שאם היא בת, הרי שאמה נפטרה בעת לידתה והבת נקראה על שמה, או שהיא בת של ר' ישראל לייב מאשה אחרת - אשת החסיד שבכהונה, אא"ז ר' יחיאל אריה לייב כהן זלטיפולר.