אשכול - שאלות פשוטות

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' יולי 31, 2013 3:24 pm

מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' יולי 31, 2013 3:29 pm

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

אל בני ישראל
אצילות בריאה יצירה
אביר יעקב / ישראל

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ד' יולי 31, 2013 3:30 pm

אבן יקרה

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ד' יולי 31, 2013 4:51 pm

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

אשר ברכך יקוק

ערבי פסחים

יאיר כתב:מה עדיף, אדם שנותן צדקה כל יום שקל, שקל, במשך 99 ימים או אדם שנתן בפעם אחת 100 ש"ח? (באותו עני ובאותה כוונה לש"ש),
מי יקבל יותר שכר?
או במילים אחרות, האם השקל העודף יהיה שווה יותר מטרחת הנתינה 99 יום? (עדיף ראיות מסברות אך גם סברות יתקבלו בברכה).
[וצ"ל בשאלה שלעני אין הבדל בין לקבל 99 ש"ח ב-99 יום לבין לקבל 100 ש"ח ביום אחד, או שמדובר בנותן לקופת צדקה].

זה משנה באבות והכל לפי רוב המעשה עיי"ש פירוש הר"מ או רש"י (הודפס באבות הנמצאים בכרכי הש"ס]

ערבי פסחים

רחמים כתב:
יאיר כתב:. ידוע שאסור לתת/לקבל מתנה משום שאסור לעשות קנין בשבת. לכאורה יש בעיה לפעמים: א.בבי"כ שפעמים זורקים סוכריות וכו' ואדם מרימם מהרצפה, האם יש בזה בעיה? האם אפשר להתכוון לא לזכות בזה ולהכניס לכיס?
ב.מה הדין באבידה ללא סימנים - האם יכול לקחת אותה ולהתכוון לא לקנות?

עיין בקיצור ילקוט יוסף (אורח חיים סימן שלט סעיף כב) וז"ל: מותר לזכות בשבת מן ההפקר, דהיינו, המוצא מציאה בשבת, שאין עליה איסור טלטול מוקצה, ובמקומות שאפשר לסמוך על העירוב. דמאחר וליכא קונה ומקנה אינו בכלל גזרת מקח וממכר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד צג]. עכ''ל, וכ"כ בפסקי תשובות של"ט ד' ע''ש.
וממילא גם הסוכריות שזורקים וגם האבדה ללא סימנים הם הפקר ומותר להגביהם ולזכות בהם בשבת.

בענין לזכות מן ההפקר עי' רע"א בגיליון שו"ע או"ח סו"ס של"ט [אולי של"ח]

ערבי פסחים

רחמים כתב:
יאיר כתב:. ידוע שאסור לתת/לקבל מתנה משום שאסור לעשות קנין בשבת. לכאורה יש בעיה לפעמים: א.בבי"כ שפעמים זורקים סוכריות וכו' ואדם מרימם מהרצפה, האם יש בזה בעיה? האם אפשר להתכוון לא לזכות בזה ולהכניס לכיס?
ב.מה הדין באבידה ללא סימנים - האם יכול לקחת אותה ולהתכוון לא לקנות?

עיין בקיצור ילקוט יוסף (אורח חיים סימן שלט סעיף כב) וז"ל: מותר לזכות בשבת מן ההפקר, דהיינו, המוצא מציאה בשבת, שאין עליה איסור טלטול מוקצה, ובמקומות שאפשר לסמוך על העירוב. דמאחר וליכא קונה ומקנה אינו בכלל גזרת מקח וממכר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד צג]. עכ''ל, וכ"כ בפסקי תשובות של"ט ד' ע''ש.
וממילא גם הסוכריות שזורקים וגם האבדה ללא סימנים הם הפקר ומותר להגביהם ולזכות בהם בשבת.

יש פה בעיה אחרת, איך הזןרקים מותרים להפקיר בשבת, עי' רע"א בגיליון שו"ע או"ח סו"ס יג מח' גדולה בענין. אבל אולי באמת ל"ק כי חשיב צורך מצוה שמחת חתן או חתן בר מצוה וכמש"כ במ"ב סי' שו שלצורך מצוה או צורך היום מותר אף להקנות [וה"ה לפי"ז להפקיר]. וא"כ השאלה רק על הזוכים בהם שאין כוונתם לאכול הכל בשבת, וא"כ אינו צורך היום ומי התיר. אבל יותר נראה דקטנים אינם שומרים ועפ"י רוב אוכלים עד שיצא ליבם מרוב סוכריות, אבל איני בקי מספיק במנהגיהם.

ערבי פסחים

יאיר כתב:
מאיר סובל כתב:וכי יש מי שאוסר להתארח ולאכול על שולחן בעל הבית בשבת? לקבל ממתק לאוכלו אינו שונה מלהתארח.

ובעצם החילוק בין קנין רגיל לקנין אורח במה שמגישים לו, יש כבר אריכות באחרונים [בעיקר סביב השאלה אם אורח צריך לעשות קנין בכזית מצה של בעה"ב לפני שאוכל מדין "לכם"]

אכן. אך כאן מדובר באינו אורח אלא נותן בתורת 'מתנה' בסיום התפילה.
מה הדין שנותן סוכריה ואיני אוכלה בשבת?

זה לכאו' ודאי בעיה, אין כאן צד היתר של לזכות מן ההפקר אלא קנין רגיל בין אדם לחבירו שאינו צורך היום ואינו צורך מצוה. וזה בעיה מצויה אצל בתי הכנסיות שהביהכ"נ נותן מתנה לילד הבר מצוה, ויש כאלה שמודיעים לו שאינו שלו עד מוצ"ש ואינו אלא פקדון גמור אצלו, וזה מהני.

ערבי פסחים

יאיר כתב:נתבקשתי:
אדם שכבר יש לו בן ובת. האם חייב לקיים מצות עונה בליל הטבילה (האשה מוחלת)? אם אפשר מקור בבקשה.

אם אין לו ענין וסיבה מיוחדת, הרי חז"ל ציוו על לבוקר זרע זרעך שאף שיש לו בן ובת יביא עוד ילדים לעולם... ובלא"ה יש ענין לקיים עונה גם אם האשה מוחלת עי' מג"א בהקדמה לסי' ר"מ וז"ל "צריך לקיי' העונה אף בימי העיבור ויניקה ולענין ימי החורף שאלו להאר"י אם יפטור מן העונה להיות זמן הקור (פי' וצריך לטבול לקריו) וגם בהיות בימי עיבור ויניקה והשיב אם האשה מוחלת פטור מ"מ טוב לקיימה והעידו עליו שהוא לא היה מקיים מצות עונה בימים הנ"ל (הכוונות)"

ארזי ביתר

אב"י = איתן בעירו יושב.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' אוגוסט 05, 2013 10:35 pm

היא שיחתי כתב:מה זה ראשית תיבות אב"י?
לא במובן של אחינו בית/בני ישראל

http://www.otzar.org/aspcrops/6591_8_25 ... 582013.asp

איש.dot · הודעהעל ידי **איש.dot** » ה' אוגוסט 08, 2013 12:49 am

ערבי פסחים כתב:
יאיר כתב:מה עדיף, אדם שנותן צדקה כל יום שקל, שקל, במשך 99 ימים או אדם שנתן בפעם אחת 100 ש"ח? (באותו עני ובאותה כוונה לש"ש),
מי יקבל יותר שכר?

זה משנה באבות והכל לפי רוב המעשה עיי"ש פירוש הר"מ או רש"י (הודפס באבות הנמצאים בכרכי הש"ס]

במשנה באבות שם, לפחות בפירוש הר"ם, הנידון הוא לא השכר אלא גודל הפעולה בנפש ובהרגל המידות לנתינה, ואדרבה - הר"ם מחלק שם בין שכר לבין הפעולה בנפש, עיי"ש בתירוץ ב' מובאות סותרות.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' אוגוסט 25, 2013 2:47 am

משה רבנו ע"ה תרגם וכתב כל התורה ל - 70 לשון באר היטב. היכן הם?
וא"כ מדוע בתרגום ה - 70 החושך בא לעולם? (מגילת תענית).

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » א' אוגוסט 25, 2013 7:08 pm

יאיר כתב:משה רבנו ע"ה תרגם וכתב כל התורה ל - 70 לשון באר היטב. היכן הם?
וא"כ מדוע בתרגום ה - 70 החושך בא לעולם? (מגילת תענית).

שו"ת משנה הלכות חלק ט סימן שעג ד"ה ובד"ה ומדברי
דעל האבנים לא כתבו רק התרי"ג מצות כמו שכתב הבה"ג ולא כל התורה.

והמהר''צ חיות על סוטה ל''ה מתרץ על שאלה אחרת הרי אין מוסרים ד''ת לנוכרי ותרוצו השני יתרץ גם כאן: שרק בתורה שבעל פה אין מוסרים אבל תורה שבכתב אפשר למסור ועוד מתרץ שרק באותו דור הותר ללמד את התורה כדי לא יהיה להם פיתחון פה שאילו היתה להם תורה היו חוזרין למוטב.

אפרקסתא דעניא

כמדומני במס' סופרים נכתב שהתורה לא הייתה יכולה להיתרגם כל צורכה, וא"כ י"ל דמרע"ה ויהושע ב"נ ידעו לתרגמה כל צורכה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' ספטמבר 14, 2013 10:42 pm

א.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מחלל שבת?
ב.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מסתמא מחלל שבת (אבל לא בטוח)?
ג.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של אדם שהחזיק (פעמיים. ויתכן שכך נוהג תמיד) מזומנים בכיס ביו"ט?
ד.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של שוטה?

אשבמבש · הודעהעל ידי **אשבמבש** » ש' ספטמבר 14, 2013 11:12 pm

א. למה דוקא ברכות התורה?
ב. מה הנושא, יש איזה בעיה לענות על ברכה של רשע או אפיקורס היכא שכוונתו לשם שמים?
ג. מה הציור בשוטה? הוא יודע מה שהוא אומר?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' ספטמבר 14, 2013 11:31 pm

א.לאו דוקא.
ב.זו השאלה, זכורני שראיתי משהו בזה אך איני בטוח.
ג.כן. הוא יודע (א"כ אני מבין שאין בעיה).

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ש' ספטמבר 14, 2013 11:35 pm

יאיר כתב:א.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מחלל שבת?
ב.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של מסתמא מחלל שבת (אבל לא בטוח)?
ג.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של אדם שהחזיק (פעמיים. ויתכן שכך נוהג תמיד) מזומנים בכיס ביו"ט?
ד.האם מותר לענות אמן על ברכות התורה של שוטה?

משנה מסכת ברכות פרק ח

עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר הכותי המברך עד שישמע כל הברכה:

שו"ע אורח חיים סימן רטו סעיף ב

השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף על פי שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה, אף ע"פ שאינו חייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן; אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן. הגה: ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו (הר"י פרק אלו דברים).

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' ספטמבר 14, 2013 11:47 pm

יישר כח!

א"כ מה נחשב מאלו אפיקורס לענין דין זה?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' ספטמבר 20, 2013 12:13 am

מישהו שאל:

בפסח אנו בני חורין ובשבועות קיבלנו את התורה למה עליהם לא נאמר שמחה, ואילו בחג הסוכות שיוצא מדירת קבע לדירת עראי נאמר שמחה.

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ו' ספטמבר 20, 2013 12:18 am

עיין בעיון הפרשה גליון נ"ט (עמ' 41) וז"ל:

בסוכה (דף מ״ח ע״ב) מצינו, דרבוי השמחה שהיה בנסוך המים הוא משום דכתיב ״ושאבתם מים בששון״, ופירש״י (דף נ' ע״א) שזהו טעם שמחת בית השואבה, ובמהרש״א כתב, מצוה חשובה זו של נסוך המים בחג שאז העולם נדון על המים, וכדאמרינן (ר״ה טז.) נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה וכוי, וזהו גודל השמחה במצוה, דא״א לעולם בלא מים וכל הבריות תולין בברכת המים שיהיו השנים כתיקונם. וצ״ב, דזה שאז העולם נדון על המים הוא סיבה שלא יהיה שמחה יתירה בחג, כדאמרינן בילקוט (ויקרא רמז תרנ״ד) דמה שלא נאמר בפסח ובעצרת שמחה יתירה, הוא משום דהעולם נדון בהם בפסח על התבואה ובעצרת על פירות האילן, ועיי גם ברמ״א (או״ח סיי קי״א ס״א) לענין סמיכת גאולה לתפלה, שיו״ט הוי כיום צרה משום שהעולם נדון בו, ואמאי הכא נאמר שמחמת האי דין איכא שמחה יתירה. (ואין לומר דשאני ניסוך המים שעל ידו זוכים בדין, כדאמרינן בר״ה נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה, דא״כ ה״ה בשאר המועדות דכן אמרינן התם הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה בשדות, הביאו שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן).

עכ"ל.

וי"ל ע"פ דברי מדרש אגדה (בובר) דברים פרק טז סימן טו וז"ל:

מפני מה לא נאמר בפסח שמחה, ובעצרת כתיב שמחה אחת דכתיב ושמחת לפני ה' אלהיך (פסוק יא) ובחג כתיב שלשה שמחות, דכתיב ושמחת בחגך (פסוק יד), והיית אך שמח. לפי ששנינו בארבעה פרקים בשנה העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד לבם וגו' (תהלים לג טו), ובחג נידונים על המים, כי זמן פסח הוא חסרון ועדיין יש לעשות, לכך אין כתיב שמחה, אבל בעצרת עבר דין אחד, לכך נאמר בו שמחה אחת, בחג שכבר עברו שלשה דינים פסח ועצרת וראש השנה, לכך נאמר בו שלשה שמחות:

עכ"ל.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' ספטמבר 20, 2013 1:04 am

יישר כח גדול הרב רחמים!

אריאל דוד

אגב האם מישהו יוגע מה המקור לסגולת קניית מפטיר יונה?

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ג' ספטמבר 24, 2013 10:49 am

אריאל דוד כתב:אגב האם מישהו יוגע מה המקור לסגולת קניית מפטיר יונה?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוקטובר 29, 2013 1:34 am

א.מהו מקור הסגולה של אכילת ריבת אתרוגים ללידה קלה והאם צריך לאכול סמוך ללידה, בלידה עצמה או אפשר גם באמצע חדשי ההריון?

ב.באם שניים אומרים קדיש (שלא באותו קצב - דבר שכמובן לא ראוי) ואם אענה לאחד איש"ר לא אספיק לענות לשני. האם אוכל לענות לראשון
רק אמן כדי שאספיק לענות לשני איש"ר? (שאלה אולי לא כ"כ פשוטה אבל לכאורה יהיה מותר משום דאמן ו"יהא שמיה רבה" כל אחד לחוד דצריך להפסיק/לשהות בינהם).

בן החבורה

באלף המגן סי' תר"ס מביא מספר אורחות חיים בשם יפה ללב (לרבי יצחק פלאג'י) שהאתרוג עושין אותו מרקחת וכו' ומה גם אם היא הרה ללדת וגם ליתן ממנו למקשה לילד שאומרים שהוא סגולה שתלד בריוח ולא בצער ויצא הולד בר קיימא לחיים טובים ולשלום כשאוכלת ממנו באותה שעה ע"כ, מזה משמע שהסגולה היא כשאוכלת ממנו עכ"פ סמוך ללידה.
ובאמת בגמ' כתובות אי' דאכלא אתרוגא הוי לה בני ריחני, הרי קשר בין אכילת אתרוג ללידה, לא ללידה קלה אלא לבני ריחני, ולכאורה בזה לא נזכר שעת הלידה אלא כל ימי העיבור כדמשמע שם בהמשך הגמ' בעובדא דברתה דשבור מלכא.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוקטובר 29, 2013 7:23 am

ישר כח גדול!

מישהו יודע כמה זמן המרקחת מחזיקה במקרר/במקפיא?...

בן החבורה

יש לי במקפיא מרקחת מאשתקד והיא מחזיקה מצויין. גם במקרר היא מחזיקה חדשים ארוכים.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוקטובר 29, 2013 7:43 am

תודה.

יאיר כתב:ב.באם שניים אומרים קדיש (שלא באותו קצב - דבר שכמובן לא ראוי) ואם אענה לאחד איש"ר לא אספיק לענות לשני. האם אוכל לענות לראשון
רק אמן כדי שאספיק לענות לשני איש"ר? (שאלה אולי לא כ"כ פשוטה אבל לכאורה יהיה מותר משום דאמן ו"יהא שמיה רבה" כל אחד לחוד דצריך להפסיק/לשהות בינהם).

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' נובמבר 14, 2013 12:25 pm

מיהו ר' אברהם הנסתר מקראקא מה ידוע עליו ומתי חי?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ש' נובמבר 16, 2013 9:09 pm

יאיר כתב:מיהו ר' אברהם הנסתר מקראקא מה ידוע עליו ומתי חי?

אף אחד לא יודע? חכם באשי?

עתניאל בן קנז

היכן זה מובא, על איזה תקופה מדובר?

אולי הכוונה לר' אברהם מוכר ירקות מלובלין...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' נובמבר 17, 2013 6:42 pm

עתניאל בן קנז כתב:היכן זה מובא, על איזה תקופה מדובר?

אולי הכוונה לר' אברהם מוכר ירקות מלובלין...

http://www.otzar.org/aspcrops/157546_18 ... 112013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/17068_248 ... 112013.asp

ומקורו בתמימי דרך (נקרא גם ר' אברהם בעין אחת):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156067&&page=27

עתניאל בן קנז

יאיר כתב:
עתניאל בן קנז כתב:היכן זה מובא, על איזה תקופה מדובר?

אולי הכוונה לר' אברהם מוכר ירקות מלובלין...

http://www.otzar.org/aspcrops/157546_18 ... 112013.asp

http://www.otzar.org/aspcrops/17068_248 ... 112013.asp

ומקורו בתמימי דרך (נקרא גם ר' אברהם בעין אחת):
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156067&&page=27

למה זה נראה לך סיפור היסטורי, שאתה מחפש לאמת אותו. זה מריח הרבה יותר כ'אגדת עם'...

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' נובמבר 18, 2013 12:39 am

על אף מה שכתוב כאן?
http://www.otzar.org/aspcrops/156067_28 ... 112013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/156067_29 ... 112013.asp

מי שאמר · הודעהעל ידי **מי שאמר** » ב' נובמבר 18, 2013 1:06 am

יאיר כתב:א.מהו מקור הסגולה של אכילת ריבת אתרוגים ללידה קלה והאם צריך לאכול סמוך ללידה, בלידה עצמה או אפשר גם באמצע חדשי ההריון?

ב.באם שניים אומרים קדיש (שלא באותו קצב - דבר שכמובן לא ראוי) ואם אענה לאחד איש"ר לא אספיק לענות לשני. האם אוכל לענות לראשון
רק אמן כדי שאספיק לענות לשני איש"ר? (שאלה אולי לא כ"כ פשוטה אבל לכאורה יהיה מותר משום דאמן ו"יהא שמיה רבה" כל אחד לחוד דצריך להפסיק/לשהות בינהם).

*מקור הסגולה של אתרוג הוא בסוף מטה אפרים אולי אלף למטה עם הסכמת הגר"ח מבריסק ז"ל והטעם בזה כיון שעץ הדעת לדעת כמה ראשונים היה זה אתרוג וכאשר היא מפסידה את האתרוג שוב אינה בחטא שנתקללה עליה חוה.
*מש"כ ששניים אומרים קדיש דבר פלא הוא שהרי מעולם לא נהגו ששנים יאמרו קדיש ועיין במ"ב שכתב לדון למי יש עדיפות לומר קדיש - משמע שרק אחד היה אומר קדיש.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' נובמבר 18, 2013 1:13 am

פלא? וכי לא שמעת כך מעולם?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ב' נובמבר 18, 2013 1:15 am

על אמירת קדיש שנים יחד,אם מעולם נהגו או מעולם לא נהגו, הרי יש בזה כבר בפוסקים עוד לפני המשנ"ב, ובזכרוני גם בתשובות חת"ס, כלומר שכן נהגו העולם כך, רק שכתבו הפוסקים דתרי קלי לא משתמעי, ומצאו לזה פתרונות.

מי שאמר · הודעהעל ידי **מי שאמר** » ב' נובמבר 18, 2013 1:23 am

יתכן בהחלט שיש פוסקים שמתירין. ביקשתי להפנות לדברי המ"ב לומר לך, שבזמן המ"ב בוילנא והמחוז לא נהגו ששתיים אומרים קדיש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר