בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחשך בא לעולם שלשה ימים.
ותניא א"ר יהודה אף כשהתירו רבותינו יונית לא התירו אלא בספר תורה ומשום מעשה דתלמי המלך.
דתניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת.
וכתבו לו "אלהים ברא בראשית", "אעשה אדם בצלם ובדמות", "ויכל ביום הששי וישבות ביום השביעי", "זכר ונקבה בראו" ולא כתבו "בראם", "הבה ארדה ואבלה שם שפתם", "ותצחק שרה בקרוביה", "כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס", "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם", "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ארבע מאות שנה", "וישלח את זאטוטי בני ישראל ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו", "לא חמד אחד מהם נשאתי", "אשר חלק ה' אלהיך אתם להאיר לכל העמים", "וילך ויעבוד אלהים אחרים אשר לא צויתי לעובדם", וכתבו לו את "צעירת הרגלים" ולא כתבו לו "את הארנבת" מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה, שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה:
אין כותבין לא עברית ולא ארמית ולא מדית ולא יוונית, כתב בכל לשונות בכל כתבים לא יקרא בה עד שתהא כתובה אשורית.
מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.
שוב מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כינסם נכנס אחר כל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה ושלשה עשר דבר שינו בה אלהים ברא בראשית ויאמר אלהים אעשה אדם בצלם ובדמות ויכל בששי וישבת בשביעי זכר ונקוביו בראם הבה ארדה ואבלה שם ותצחק שרה בקרוביה לאמור כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושאי אדם ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים ובארץ כנען שלשים שנה וארבע מאות שנה את צעירת הרגלים לא חמד אחד מהם נשאתי אשר חלק י"י אלהיך אותם להאיר לכל העמים תחת כל השמים ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעובדם.
ישבב הסופר כתב:יש לציין, שהתרגום השבעים שנקרא "ספטואג'ינט" הוא בלול מכמה נוסחאות של 'תרגום השבעים', וכן הוא עבר עריכות שונות כדי להתאימו לאמונת הנוצרים ששמוהו בכליהם, ובכלל יש בו תרגומים מתקופות שונות שנעשו בידי אנשים שונים, ברמות שונות, ובעצם היה ספרות 'תרגום יוונית' שלימה, וכמדומני שרואים את הספטואג'ינט כנין חורג לתרגום הע' זקנים המקורי, ויותר כתולדה של הספרות התרגומים-יוונית הכללית. [יתקנו אותי יודעי הדבר אם טעיתי בזה].
יש להביא את דברי הגמ' (מגילה י ע"א) "תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית, בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית".
לוי כתב:איש אחד כתב:יש להביא את דברי הגמ' (מגילה י ע"א) "תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית, בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להתרגם כל צורכה אלא יוונית".
איפה זה כתוב בגמרא מגילה? לא מצאתי. (כלומר: החלק הראשון של המשפט כתוב מפורש במשנה שם, אבל את החלק השני לא מצאתי).
איש רגיל כתב:במה שונה תרגום השבעים ממה שתרגם יהושע את התורה לשבעים לשון?
שמעתי פעם תירוץ נחמד ואינני זוכר ממי שיהושע כתב את התורה בא"י והם באו ללמוד אצלינו אבל תלמי רצה ליקח אליו.איש רגיל כתב:איש רגיל כתב:במה שונה תרגום השבעים ממה שתרגם יהושע את התורה לשבעים לשון?
אנא, אני צריך תשובה דחוף עוד הלילה.
כמו"כ מי יודע תירוץ לשאלה מדוע סייע בידם הקב"ה (מלבד התירוץ של ישבב בתחילת האשכול).
ישבב הסופר כתב:להבהיר, על איזה תירוץ שלי אתה מתכוון? מה שכתבתי שמשמע שמהתרגום השני כן היה דעת חכמים נוחה? לפי"ז לק"מ.
אבל להעיר, שיש שיטות כהרס"ג שתרגום התורה בע' לשון באר היטיב לא היתה כל התורה כולה אלא המצוות "כעין אזהרות", וזה מובא באב"ע בפרשת כי תבוא.
דניאל כתב:שמעתי פעם תירוץ נחמד ואינני זוכר ממי שיהושע כתב את התורה בא"י והם באו ללמוד אצלינו אבל תלמי רצה ליקח אליו.איש רגיל כתב:איש רגיל כתב:במה שונה תרגום השבעים ממה שתרגם יהושע את התורה לשבעים לשון?
אנא, אני צריך תשובה דחוף עוד הלילה.
כמו"כ מי יודע תירוץ לשאלה מדוע סייע בידם הקב"ה (מלבד התירוץ של ישבב בתחילת האשכול).
אם כוונתך לשאול מדוע סייע הקב"ה ביד הזקנים, לכאורה כדי שלא יאמר תלמי דברי כפירה על "הדיוק" של התורה אם ישנו בתרגומיהן.
ואם כוונתך למה סייע הקב"ה ביד תלמי ונתנם בידו, איזו מן שאלה זו?
כנסת ישראל כתב:חידושו המסעיר של ר' יישבב איננו מתקבל על הדעת.
א"א לומר שהתרגום השני היה כל צרכו שהרי מפורש השינויים שהוצרכו לשנות.
תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית.
כנסת ישראל כתב:החידוש הוא מסעיר בין אם הוא נכון ובין אם לא, ולדעתי לא.
כי בפשטות וכך מבינים כולם החושך הוא בעצם התרגום ולא בתרגום ההוא דווקא.
וגם לא מסתבר לקבוע תענית לדורות [ונפסק בשו"ע] על תרגום זמני שהתבטל.
מוזר להסביר את החיסרון בתרגום שלא מתרגם כל צרכו, כ"א מבין שתרגום גם המדוייק ביותר אינו מעביר את החומר כצורתו, וודאי שהוא מהווה פירוש בפ"ע, וד"ת כפטיש יפוצץ סלע לא יכולים לעבור בתרגום. וזה מלבד הרמזים והסודות, הגנוזים בה. והאריך בזה גם החת"ס בדרשה, ועי' גם בדברי הגר"מ שפירא דלעיל ביתר עומק.
דברי רשב"ג [שהרמב"ם מפרשם בעקבות מעשה דתלמי], יתכן לפרשם כאומר שעדיין ביוונית התירו ולא בשפות אחרות שבהם התרגום גרוע עוד יותר.
איש רגיל כתב:איש רגיל כתב:במה שונה תרגום השבעים ממה שתרגם יהושע את התורה לשבעים לשון?
אנא, אני צריך תשובה דחוף עוד הלילה.
כמו"כ מי יודע תירוץ לשאלה מדוע סייע בידם הקב"ה (מלבד התירוץ של ישבב בתחילת האשכול).
ישראליק כתב:אם הזכרון אינו מטעה אותי נמצא תשובה בענין זה בשו"ת של הרב לייטער זצ"ל בענין פסוק נוספת בקאפיטל "אשרי יושבי ביתך" שבתהילים, שבתרגום השבעים נמצא פסוק על האות "מ" שאינו בתהלים שלנו
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים