מעמדן של בלהה וזלפה

[ישבב הסופר]

קצת קשה לעמוד על מעמדן של בלהה וזלפה נשי יעקב במסורתינו. הן כונו שפחות קודם שכינסן יעקב אבינו, אבל גם אח"כ כונו אֲמָהוֹת ושפחות. וגם בני לאה היו מקניטים את "בני השפחות". אבל מעמד בני השפחות למעשה היו לכאורה שוה עם אחיהם בני הגבירות.
אבל למרות שאין כל ספק ברום ערך אותן הצדקניות שזכו להיות נו"ב ליעקב אבינו שצורתו חקוקה בכסא הכבוד, וזכו להוליד כמה משבטי קה, מכל מקום כמעט ולא מצאנו איזכור לבלהה וזלפה. והנה מצאתי פעמיים שהם מוזכרות כ'אימהות'.
אחד מהם בקינה של הקלירי "אז בהלוך ירמיהו"
"קול בכי לאה מתופפת על לבבה, רחל אחותה מבכה על בניה, זלפה מכה פניה, בלהה מקוננת בשתי ידיה".
והשני, עוד יותר נידח מזה. בליל יום הכיפורים, אחרי שיר היחוד קודם שיר הכבוד, אומרים תפילה קצרה [שסגנונה נראית מאוחר] שתחילתה "אבינו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו, שערי רחמים וכו'" ובסופה "בזכות האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרן דוד שלמה אליהו אלשע, ובזכות האמהות הצדקניות שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה חנה ואביגיל, ובזכות מרדכי ואסתר בשושן הבירה."
כל הרישמה מתמיהה, והוספת מרדכי ואסתר בפנ"ע גם צ"ב. אבל בעיקר שמתי לב שבלהה וזלפה נזכרות כאימהות.

[דניאל]

קודם כל יש גמרא בברכות טז ב

ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע אבות מאי טעמא אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן אלא עד הכא חשיבי טפי לא חשיבי

מלבד זאת זכור לי שיש אור החיים שמחלק בין הגר שנשארה שפחה גם אחרי שנשאת לאברהם ובין השפחות שיצאו לחירות (וכמדומני שהייתה לי איזו ראיה נגדו אבל אני צריך להיזכר מה בדיוק)

[בברכה המשולשת]

ברזל= בלהה רחל זילפה לאה (כך זכור לי מהאר"י הקדוש ויש שם דרוש על זה)

[כהן]

כמדומה שיש מהגר"א שלא שחרר את השפחות ורק מחמת כן הם נכללו באמהות

[נהנה מהאוצר]

זכור לי שיש בזה דברים נפלאים בספרו של הגר"ש פנקוס זצ"ל על התורה

[איש רגיל]

ברזל= בלהה רחל זילפה לאה (כך זכור לי מהאר"י הקדוש ויש שם דרוש על זה)

עבודת ישראל דברים לראש השנה: וכן תרועם הוא ענין תרועה, בשבט ברזל ראשי תיבות בלהה רחל זלפה לאה הם ארבע אמהות.
מראה יחזקאל מועדים ראש השנה: ונכבדיהם מה שהם מכבידין עולם עלינו, יתבטלו ע"י כבלי ברז"ל ר"ת ב'להה ר'חל ז'לפה ל'אה, בזכות ד' אמהות שיבקשו עלינו רחמים כמו שהתפללו בשעת החרבן.
---
ולגופו של נידון: בפרי צדיק (בהר) כתב שמה שאמרו בברכות (טז:) אין קורין אמהות אלא לארבע, אין הכוונה למעט את בלהה וזילפה, כיון שזילפה נכללת לאה ובלהה נכללת ברחל. ויש לדייק כן מלשון הריטב"א (יבמות מו.): "שכן מצינו באמהות. פרש"י ז"ל בנשיהם של יוצאי מצרים, ויש מקשים דהא קי"ל שאין קורין אמהות אלא לד' כדאיתא במס' ברכות, ותירצו דההיא בתפלה לומר מרים אמנו ויוכבד אמנו". ומדוע לא כתב שלא לומר זילפה אמנו ובלהה אמנו, אלא ע"כ שבלהה וזילפה נכללות ג"כ באמהות.

[חכם באשי]

בלהה וזלפה נחשבו כאמהות גם במדרשים:
במדב"ר, יב יז:

ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב וגו' שש כנגד ששת ימי בראשית שש כנגד ששה סדרי משנה שש, כנגד אמהות אלו הן שרה ורבקה רחל ולאה בלהה זלפה

ועי' גם אסת"ר, א יב; תרגום יב"ע, שמות יד כא.

ונוטריקון 'ברזל', נזכר כבר אצל חסידי אשכנז, ומשם (דרך גילגולים שונים) הוא הגיע לתורתו של האר"י, כעניינים אחרים ורבים.

[דניאל]

ולגופו של נידון: בפרי צדיק (בהר) כתב שמה שאמרו בברכות (טז:) אין קורין אמהות אלא לארבע, אין הכוונה למעט את בלהה וזילפה, כיון שזילפה נכללת לאה ובלהה נכללת ברחל. ויש לדייק כן מלשון הריטב"א (יבמות מו.): "שכן מצינו באמהות. פרש"י ז"ל בנשיהם של יוצאי מצרים, ויש מקשים דהא קי"ל שאין קורין אמהות אלא לד' כדאיתא במס' ברכות, ותירצו דההיא בתפלה לומר מרים אמנו ויוכבד אמנו". ומדוע לא כתב שלא לומר זילפה אמנו ובלהה אמנו, אלא ע"כ שבלהה וזילפה נכללות ג"כ באמהות.

אם יש לכת"ר גישה לחפש באוצר החכמה תוכל לעשות כמוני ולחפש קורין-אמהות +זלפה ותמצא שהריא"ז וריבב"ן כתבו לאפוקי בלהה וזלפה וכ"כ ר"א בעל שם ועוד רבים והקושיא מן המדרש רבה ג"כ כבר הילכו בה הנמושות. עיי"ש ות"נ.

באיזה אות הפרי צדיק?

[איש רגיל]

ולגופו של נידון: בפרי צדיק (בהר) כתב שמה שאמרו בברכות (טז:) אין קורין אמהות אלא לארבע, אין הכוונה למעט את בלהה וזילפה, כיון שזילפה נכללת לאה ובלהה נכללת ברחל. ויש לדייק כן מלשון הריטב"א (יבמות מו.): "שכן מצינו באמהות. פרש"י ז"ל בנשיהם של יוצאי מצרים, ויש מקשים דהא קי"ל שאין קורין אמהות אלא לד' כדאיתא במס' ברכות, ותירצו דההיא בתפלה לומר מרים אמנו ויוכבד אמנו". ומדוע לא כתב שלא לומר זילפה אמנו ובלהה אמנו, אלא ע"כ שבלהה וזילפה נכללות ג"כ באמהות.

אם יש לכת"ר גישה לחפש באוצר החכמה תוכל לעשות כמוני ולחפש קורין-אמהות +זלפה ותמצא שהריא"ז וריבב"ן כתבו לאפוקי בלהה וזלפה וכ"כ ר"א בעל שם ועוד רבים והקושיא מן המדרש רבה ג"כ כבר הילכו בה הנמושות. עיי"ש ות"נ.

באיזה אות הפרי צדיק?

לצערי אין לי גישה לאוצר החכמה. וממה שהבאת נראה להדיא שהוא מחלוקת.
הפרי צדיק הוא באות ט.

[דניאל]

הפרי צדיק הוא באות ט.

כוונתך למילים הבאות?

והמכוון עפמ"ש ואין קורין אמהות אלא לארבע ואף דזלפה ובלהה ג"כ אמהות לשבטים אך זלפה נכללת בלאה ובלהה ברחל

לענ"ד המשמעות הפוכה!
ור"ל דמכיוון שהן נכללות אין קורין להן אמהות.

[איש רגיל]

הפרי צדיק הוא באות ט.

כוונתך למילים הבאות?

והמכוון עפמ"ש ואין קורין אמהות אלא לארבע ואף דזלפה ובלהה ג"כ אמהות לשבטים אך זלפה נכללת בלאה ובלהה ברחל

לענ"ד המשמעות הפוכה!
ור"ל דמכיוון שהן נכללות אין קורין להן אמהות.

הכוונה שאינם נקראות 'אמהות' בפני עצמן, אלא נכללות עם התואר 'אמהות' של גבירותיהן.
לא נראה לי שאנו מתווכחים.

[דניאל]

אני לא בטוח שהבנתי במדויק את דעת כבודו אבל לפענ"ד אין לומר (בתפילה לכה"פ) זלפה אמנו ובלהה אמנו ומלשון כת"ר הבנתי להפך

[איש רגיל]

אני לא בטוח שהבנתי במדויק את דעת כבודו אבל לפענ"ד אין לומר (בתפילה לכה"פ) זלפה אמנו ובלהה אמנו ומלשון כת"ר הבנתי להפך

עכשיו הבנתי אותך.
בתחילה הבנתי שאפשר לומר בתפילה בלהה אמנו וכו' כלאה אמנו וכו', ולכן הסמכתי דבריו לדברי הריטב"א. אך כעת יותר נראה לי כדבריך, שאין לומר כן, אך לא משום שאין הן בכלל אמהות, אלא הן נכללות בגבירותיהן.
ייש"כ.

[זבול]

מובא שהם היו בתם של לבן הארמי.

[מי שאמר]

זה שהשבטים היו קוראים להם עבדים לבני השפחות כבר האריך בזה הרא"ם אם מפני שסברו שנולדו מן השפחות, כלומר, שכוונו בזה לומר שנולדו כשאמותיהן היו עדיין שפחות בלא שטר שחרור, ועיין שם מה שהביא מהגמ' בקידושין הקורא לחבירו עבד יהא בנדוי. - ווברא"ם שם כתב להביא ראיה שלא יתכן שיעקב בא עליהן בלא כתב שחרור ממה שאמרו אצל הגר שהייתה שפחת שרה ולא בא עליה אברהם אבינו ללא שטר שחרור.

ומה שכתבו להביא משיר הייחוד אין כל כך ראיה משם שהרי כמה וכמה פוסקים כתבו שכתבו קראי.
---
ובכל אופן אין כל ספק שמעמדן פחותה מרחל ולאה וכפי שמבואר באריכות בפרשת במדבר אצל הדגלים וכפי שהאריך בזה האבן עזרא שם.

[ישבב הסופר]

מי שאמר - נא תעיין מה שכתבתי לעיל. לא הבאתי ראיה משיר היחוד. [ואגב, כמו שיש דעת הר"מ תקו שכתבו קראי או מין, ואחריו תפס כן המהרש"ל כידוע משני מקורות, כן יש את דעת שאר חסידי אשכנז שכתבו רבי שמואל החסיד על פי תורת רס"ג בהאמונות והדעות.]
אב מה שכתבת בשם הראב"ע, גם אני זכרתי שהוא כותב כך במקו"א ולא זכרתי היכן. האם אתה זוכר את המ"מ המדוייק? נזכרתי שגם בפרשת "ברכות וקללות" [דברים כז יב] כותב הראב"ע כך, שבני הגבירות עמדו על הברכות ובני השפחות על הקללות, אלא שחסרו ולכן נמנו עמהם כמה מבני הגבירות.

[מי שאמר]

האבן עזרא כותב כך כמה וכמה פעמים וחיפשתי עתה בכתובים ולא מצאתי אלא מה שכתב במדבר א' פסוק ה' והטעם בסדר הזה דאחר בני לאה אמר בני רחל אע"פ שבני השפחות נולדו קודם בני רחל.
וזכור לי שראב"ע מזכירו כמה וכמה פעמים אם זה בסדר הדגלים אם זה בפקודים אם זה בחושן ועוד הרבה.
---
לא בדקתי עכשיו אך האם הדבר פשוט שנולדו לאחר שקיבלו גט שחרור מרחל ולאה ואפשר שצדקו השבטים שקראו להם עבדים.
--
הרב ישבב הנה האבן עזרא שאליו כיוונת
דברים כז,י ושמעת. היום בקולו. ועשית את מצותיו. לעתיד: וטעם הכהנים הלוים. כי הם האומרים ארור האיש. על הברכה בני הגבירות ועל הקללה בני השפחות ואם יחסרו שנים ובני לאה רבים ונלקחו הגדול והקטן:

וז"ל הראב"ע בראשית מט,טז.

ויקרא בהם שמי. כי הנה כל ישראל יקראו אפרים.גם יוסף. גם אמר הכתוב רחל מבכה על בניה כי היא היתה עיקר מחשבתו על כן אמר הכתוב בני רחל אשת יעקב. וכאשר ילדה רחל מיד אמר ללבן שלחני גם נתן לו הבכורה כי הוא ראשית מחשבתו. ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה היה יוסף שהוא פטר רחם. ולא דן וגד כי הם בני השפחות. והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף

[מי שאמר]

חיפשתי ולא מצאתי מי שעמד בזה - אם השפחות קיבלו גט שחרור מלאה ורחל. והאם נחשבו לעבדים - הייתכן שאף אחד לא עמד בזה.

[דניאל]

חיפשתי ולא מצאתי מי שעמד בזה - אם השפחות קיבלו גט שחרור מלאה ורחל. והאם נחשבו לעבדים - הייתכן שאף אחד לא עמד בזה.

מלבד זאת זכור לי שיש אור החיים שמחלק בין הגר שנשארה שפחה גם אחרי שנשאת לאברהם ובין השפחות שיצאו לחירות

והוא בפרשה שעברה על אתר.

[מי שאמר]

אכן עמד על כך האור החיים.
בזה"ל.
בבני השפחות בלהה וזלפה דקדק הכתוב לומר בהם ותלד ליעקב בן, (ויצא ל') וכן אמר בשני בן שני ליעקב, וכן בג' אמר ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן, וכן בד' אמר בן שני ליעקב, הרי שבכולן דקדק לכנותם בשם בני יעקב כי נשתחררו.
אך מה שכתב האור החיים הק' להוכיח מדחילק הכתוב בין ישמעאל לבין בני השפחות תמוה ממה שהביא הרא"ם בפרשת וישלח בזה הלשון. שהרי הגר שפחת שרה הייתה ולא בא עליה אברהם אבינו ע"ה אלא באישות כדדרז"ל בב"ר גבי ותתן אות' לאבר' אישה לו לו לאשה לאשה ולא לפלג'. – כך שכל הראיה של האור החיים הק' מזה שהכתוב מחלק ואילו אצל ישמעאל אמר בן האמה ואצל יעקב אמר בן ליעקב אינו מדוייק לפי דברי המדרש שהביא הרא"ם.

[מי שאמר]

ובזוהר הקדוש מבואר כמה פעמים שאכן בני השפחות היו פחותים מן בני רחל ולאה.
כמו כאן.
כל שאר קשורין, כלהו אתחזיין במישר ואלין נפקין, לבר מדרועין ולבר מירכין, לאתחזאה בבני השפחות דאף על גב דאינון במניינא לא חשיבי כבני רחל ולאה ובגיני כך נפקי לבר.
בלשון הקודש.
כל שאר הקשרים, כולם נראים ביושר, ואלו יוצאים מחוץ לזרועות ומחוץ לירכים להראות בפני השפחות. שאף על גב שהם במנין אינם חשובים כבני רחל ולאה ומשום כך יצאו בחוץ.

ואם כדברי האור החיים שרחל ולאה שיחררם מה הפשט בזוהר ומדוע דרגתם פחותה.

[איש רגיל]

[quote="מי שאמר"]ובזוהר הקדוש מבואר כמה פעמים שאכן בני השפחות היו פחותים מן בני רחל ולאה.
כמו כאן.
כל שאר קשורין, כלהו אתחזיין במישר ואלין נפקין, לבר מדרועין ולבר מירכין, לאתחזאה בבני השפחות דאף על גב דאינון במניינא לא חשיבי כבני רחל ולאה ובגיני כך נפקי לבר.
בלשון הקודש.
כל שאר הקשרים, כולם נראים ביושר, ואלו יוצאים מחוץ לזרועות ומחוץ לירכים להראות בפני השפחות. שאף על גב שהם במנין אינם חשובים כבני רחל ולאה ומשום כך יצאו בחוץ.

אגב, בזוהר רואים שלא רק השפחות פחותות מלאה ורחל, אלא אף בני השפחות פחותים במעמדם מבני לאה ורחל. והוא חידוש גדול!

[א צענטער]

ואם כדברי האור החיים שרחל ולאה שיחררם מה הפשט בזוהר ומדוע דרגתם פחותה.

עשרה יוחסין עלו מבבל וכו'

[איש רגיל]

ואם כדברי האור החיים שרחל ולאה שיחררם מה הפשט בזוהר ומדוע דרגתם פחותה.

עשרה יוחסין עלו מבבל וכו'

השאלה היא מדוע אכן יש הבדל במעמדן, הלא נישאו כדין ליעקב, ומה פסול מצאו בהן.

[מי שאמר]

שוב מצאתי שהאריך בזה האור החיים הקדוש בפרשת לך לך.
בזה הלשון.
שוב מצאתי מדרש רבותינו ז''ל ברבות (ב''ר פמ''ה) וז''ל ותתן אותה לאברם אישה ולא לאחר ע''כ. הנה רז''ל דקדקו תיבת אישה שלא היה צריך לאומרה ויישבו שלמעט בא, וצריך לדעת מיעוט זה למה הוצרך. ולפי דברינו צריך הדבר ליאמר לומר שעדיין היא שפחתה ולא נתנתה אלא לאברהם. ואם ירצה אברהם לתתה לאחר או לשלחה לעצמה לעשות כטוב בעיניה אין לו רשות הא למדת שעודנה שפחתה. ואברהם הודה לדבריה שהדין עמה בטענתה ויש בזה שני דרכים. הא' אפשר שאברהם כמו כן היה דעתו מתחילה ועד סוף ואפילו הכי בא עליה לטעם אשר אבאר. או לא חשב כן מתחלה ודעתו היתה כי לשם אישות בעל ומשוחררת היא כי לא חשב שנתכוונה שרה למה שגלתה דעתה עתה, ואילו חשב כן אפשר שלא היה בא עליה מדין (דברים כג) לא יהיה קדש, וכן תמצא שבמשך י''ד שנה משנולד ישמעאל עד שנולד יצחק לא יסף עוד לדעתה:
-----
אמנם דבר זה עדיין לא ברור לי מדוע מעמדם של בני השפחות היו פחותות וכפי שמשמע מהזוהר הקדוש וכן משמע מהאבן עזרא שהבאתי לעיל גם צריך ביאור מדוע קראו להם השבטים "עבדים". וכי לא ידעו שהאמהות שיחררו אותן.

[בברכה המשולשת]

האריך בזה בפרשת דרכים

[איש רגיל]

האריך בזה בפרשת דרכים

היכן?

[חשבונות רבים]

ואם כדברי האור החיים שרחל ולאה שיחררם מה הפשט בזוהר ומדוע דרגתם פחותה.

עשרה יוחסין עלו מבבל וכו'

השאלה היא מדוע אכן יש הבדל במעמדן, הלא נישאו כדין ליעקב, ומה פסול מצאו בהן.

אני מבין שכוונת א צענטער לכך שחרורים פחות מיוחסים מישראל

[מי שאמר]

זה עתה נזכרתי שהרמב"ן אצל וישכב את בלהה פילגש אביו פירש שאכן לא נשא אותן יעקב אבינו ע"ה את השפחות ומשום כך כתיב פילגש אביו כמו כן ראה שם בכלי יקר ועוד הרבה מפרשים. – מה שנותר לנו לברר האם יש קשר בין זה שלקח אותן בתור פילגשים לבין זה שרחל ולאה לא שיחררם. - מדברי הרא"ם הנ"ל משמע שיש קשר ביניהם. וצ"ב.

[בברכה המשולשת]

האריך בזה בפרשת דרכים

היכן?

כמדומני שבדרוש א

[איש רגיל]

אכן בדרוש א.
וכבר ראיתי שם משהו מעניין, שכמו שמותר לאדם לבא על אנוסת אביו, כך גם מותר לבוא על פילגש אביו, אך כ"ז בישראל, אך לעכו"ם אף פילגש אביו אסורה כיון שאין הבדל בין אשה לפילגש, דבין כה אין להם קידושין.
ויעקב אבינו נסתפק אם יש לו דין בן נח או דין ישראל, וע"כ אמר (ב"ר פר' צח ד) יעקב לראובן "איני לא מרחקך ולא מקרבך אלא הרי אני תולה אותך ברפיון עד שיבא משה שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים, מה שדעתו רואה לעשות בך עושה, כיון שבא משה התחיל מקרבו יחי ראובן". וכשבא משה והרג את המצרי שהכה את הישראל, הוברר שיצאו מכלל בני נח, דאל"כ הרי הוא כמצרי שהכה את המצרי.

[עתניאל בן קנז]

אתמול שמעתי, בשם הגר"א אודות בני השפחות, שהם בחינת 'ערב רב'. [או להיפך 'ערב רב' הם בחינת בני השפחות]. (הלה אמר לי שערב רב הם בני השפחות וזה כמובן לא נכון. ולכן תקנתי לפני הבנתי. --- האם מישהו יודע למה הכוונה).


עוד שמעתי בעבר (בשם ר' צדוק), שסדר 'אחד' הוא קודם שבט לוי, ואח"כ ח' בני האמהות, וד' הם שני השפחות. / ואם מהפכים הסדר, שבני השפחות נוטלים חלק בראש זה לא טוב...

[דניאל]

זה מהר"ל וגר"א, בשם ר' צדוק אינני מכיר.

[מי שאמר]

רש"י תולדות כה,כו בזה הלשון.
ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.
האם מישהו עמד על כך מה בעיה יש בשפחה שהרי אפשר לה להשתחרר ולהתגייר וכפי שהיה אצל בלהה זילפה והגר וראה ברא"ם הנ"ל.

[א צענטער]

רש"י תולדות כה,כו בזה הלשון.
ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.
האם מישהו עמד על כך מה בעיה יש בשפחה שהרי אפשר לה להשתחרר ולהתגייר וכפי שהיה אצל בלהה זילפה והגר וראה ברא"ם הנ"ל.

כבר אמרתי לך שמשוחררת היא פחות מיוחסת

ויצחק התקדש כמו כהן לכן הוא לא לקח משוחררת ולא שפחה

[מי שאמר]

ומה עם גיורת שהרי רבקה גיורת הייתה.

[עתניאל בן קנז]

ומה עם גיורת שהרי רבקה גיורת הייתה.

אולי נתגיירה פחות מבת ג'.

[א צענטער]

ומה עם גיורת שהרי רבקה גיורת הייתה.

מה אתה מתכוין?

לא שייך פסול של גיורת לפני מתן תרה גם יצחק היה בן גרים

אבל שפחה אפילו משוחררת פחות מיוחסת מגיורת

[מי שאמר]

עתניאל בן קנז שפיר קאמר שיצחק נחשב לכהן ולכהן אסור לישא משוחררת ועל זה שאלתי אותו שהרי גם אסור לה הגיורת - וכפי שכתב הרמב"ם איס"ב פרק י"ח הלכה ג' - ואמר לתרץ שהתגיירה בטרם הייתה בת ג' שנים טרם הייתה ראויה לביאה.

אך אין הדברים פשוטים והרמב"ם כתב להדיא שגם אם נתגיירה פחות מבן שלוש אסורה היא לכהן שכתב שם הרמב"ם בזה הלשון.
וכן הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן – וכדברי הרמב"ם נפסק בשולחן ערוך.
וכבר האריכו בזה הראשונים עד הפוסקים האחרונים אם אסורה הגיורת לכהן מחשש שנבעלה או שאין קשר בין הדברים וכמבואר ברמב"ם.
---
התגובה שלך א צענטער - אינה מובנת כלל ועיקר.
---
עתה שמתי לב שאתה בעצמך כתבת כן שלא לקח משוחררת מפני שהיה כהן.

ויצחק התקדש כמו כהן לכן הוא לקח משוחררת ולא שפחה

אך למה אתה חוזר בך.

[א צענטער]

התבלבלתי בתגובה ההיא

רציתי לכתוב שלא לקח משוחררת ולא שפחה

מה לא מובן בתגובה השניה שלי?

איפה חזרתי בי?