ישבב הסופר כתב:שושן סודות המיוחס לרמב"ן??? ביד מי הוא מיוחד לרמב"ן?
שושן סודות הוא לרבי משה הגולה מקיוב, שיש מי שאומר שהיה נכד להרמב"ן.
לוי כתב:מבלי להכנס לעצם הויכוח המתנהל כאן על מידת הלגיטימיות של הרעיון הלזה, וכל שאר הרעיונות של קופות הצדקה, אשר בעוניי אין לי דעה ברורה בנושא.
רציתי להדגיש רק נקודה קטנה:
ככל הנראה, איש מבין המלגלגים אינו נמנה על אלו שעבורם נערכת המגבית של קופת העיר או ועד הרבנים.
אותם אומללים היושבים ומצפים להצלחת המגבית הנערכת למענם, מן הסתם מתפללים מעומק לבם שכלל ישראל "יקנו" את הרעיונות של קופות הצדקה.
אמנם אין זה מכריע לגוף הנידון, אך בכל זאת יש כאן נקודה למחשבה.
[שמעתי פעם בשם הגראי"ל שליט"א, בנידון דומה, שחוץ מאשר להכניס את היד לכיסו של השני ולהוציא כסף, מותר וראוי לעשות הכל בשביל העניים. אינני יודע אם שמועה זו מוסמכת].
חכם באשי כתב:לפי הפרסומות זה "פעם בחמישים שנה". אוי, איך הזמן עובר מהר. פשוט טס. הרי ממש בשנה שעברה קיימו את הסגולה הזו, כל כך מהר 'טסו' חמישים שנה. מדהים!
אף שמצד צירופים של קבלה באמת יש מקור לכך שכמה שעות שהן של חסד יותר, ויש שהן דין יותר - הכוונה לכווין בצדקה ובתפילה שיהיו דוקא לשעה שכל המידות של החסד מתכוונות אהדדי - זה לאו מהתורה.
בן החבורה כתב:אגב, תמיהני מאד איך משתמשים בשיטת הראשונים שהיובל נוהג בזה"ז, הלא לפי השיטה הזאת הרי חשבון השמיטות הוא שונה ויוצא שנת תשע"ב היתה שנת שמיטה וכן שנת תשע"ט תהיה שנת שמיטה, האם הם מוכנים להחמיר ולנהוג איסורי שביעית בשנים אלה?
ועוד דלפ"ז גם חשבון מעשר שני ומעשר עני הוא שונה, האם הם מוכנים להחמיר ולהפריש שתי מעשרות מספק?
בן החבורה כתב:ועוד דלפ"ז גם חשבון מעשר שני ומעשר עני הוא שונה, האם הם מוכנים להחמיר ולהפריש שתי מעשרות מספק?
הכהן כתב:בן החבורה כתב:אגב, תמיהני מאד איך משתמשים בשיטת הראשונים שהיובל נוהג בזה"ז, הלא לפי השיטה הזאת הרי חשבון השמיטות הוא שונה ויוצא שנת תשע"ב היתה שנת שמיטה וכן שנת תשע"ט תהיה שנת שמיטה, האם הם מוכנים להחמיר ולנהוג איסורי שביעית בשנים אלה?
ועוד דלפ"ז גם חשבון מעשר שני ומעשר עני הוא שונה, האם הם מוכנים להחמיר ולהפריש שתי מעשרות מספק?
עי' היטב בביאור ההלכה ד"ה אבל
מאיר סובל כתב:לגבי השאלה הפותחת של האשכול,
שמעתי אשתקד ממרן הגר"נ קרליץ שאכן יש בזה בעיה של לאו דאורייתא.
אף שמצד צירופים של קבלה באמת יש מקור לכך שכמה שעות שהן של חסד יותר, ויש שהן דין יותר - הכוונה לכווין בצדקה ובתפילה שיהיו דוקא לשעה שכל המידות של החסד מתכוונות אהדדי - זה לאו מהתורה.
וכשהביאו לפניו את התהילים לומר בזמן הזה לא הזכירו שזה מצד סגולה, כי ידעו דעתו. וגם הוא אמר שמתכווין להתפלל כמו כל תפילה על נזקקים לישועה ועל חולים שעוזרת בכל עת ומקום.
אוצר החכמה כתב:אף שמצד צירופים של קבלה באמת יש מקור לכך שכמה שעות שהן של חסד יותר, ויש שהן דין יותר - הכוונה לכווין בצדקה ובתפילה שיהיו דוקא לשעה שכל המידות של החסד מתכוונות אהדדי - זה לאו מהתורה.
מה הסברא בזה. מה יותר איסור בזה מאשר לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שאליהו לא נענה אלא וכדומה.
ארזי ביתר כתב:שמעתי בשם אחד מצדיקי הדור, שכששוחחו עמו על סגולה זו, ציטטו בפניו ששעה זו היא שעת רחמים ועת רצון.
הגיב אותו צדיק ואמר, לדעתי, כשאדם שובר את רצונו, אין לך עת רצון גדולה מזו.
שמח כתב:האם מישהו יכול להסביר כיצד נופל יובל שנה אחת לפני שמיטה???
היימישער כתב:שמח כתב:האם מישהו יכול להסביר כיצד נופל יובל שנה אחת לפני שמיטה???
למען הדיוק: שלוש שנים לפני שמיטה, שהרי כעת זו השנה התשיעית נמצא שהיובל בתשס"ה, ותשס"ה שנה רביעית לשמיטה היתה.
אהרון 37 כתב:בשנים האחרונות מפרסמים קופת העיר על סגולת השעה התשיעית.
יש באמת לדון לגופה של סגולה, האם אין כאן בכלל האיסור מעונן, אבל אני ממש לא בקי בנושא ההלכתי הזה, ומכיוון שהובא בדפי קופת העיר שיש לסגולה זו מקור בספר קדמון מאוד, אז כמובן שאני לא מערער על זה, אם כי עדיין יש מקום לדון בזה.הספר הוא ברית מנוחה אשר האר"י הקדוש העיד עליו
לגבי המקום בספר רצוי לבקש מהנהלת האוצר לצילום המקור בספר
אבל הכבוד מגיע לקופת העיר שהצליחו לחולל מהפך של ממש לזמן תפילה דרבים ללא חולק
אבל, השנה פורסם שזה חל בשבת, ויתפללו בשבת הרבנים על התורמים, וכן יתפללו בבתי קברות.
נשאלת השאלה, האם אין כאן איסור אמירת תחנונים בשבת.
ומה בדבר השתטחות על קברים בשבת, האם זה דבר נאות מבחינה הלכתית?.
אוהב אוצר כתב:אז ככה, מס' הערות:
4. במקור הסגולה לא רשום 9 דקות! מנין המצאה זו?
אנחנו לא מערערים ח"ו על הספר הקדוש והקדמון, אלא על העיוותים שמוגשים לציבור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 549 אורחים