סליחות תעניות לפני התפילה

[משולש]

יש מקומות (בפרט כשמתפללים ותיקין, ובפרט בתקופה זו שהנץ מאוחר ביותר). שהקדימו את הסליחות לפני התפילה.
והעירני מישהו שיש לדון אולי צריך להוסיף פתיחה כמו שעושים באלול ועשי"ת. דהיינו שצריך להתחיל אשרי, קדיש, לך ה' הצדקה, כיון שהסיבה שאין פתיחה בדרך כלל היא מפני שכבר התפילה נחשבת כפתיחה. אבל כשבאים ישר מהבית אין ראוי להתחיל ישר י"ג מידות אלא צריך להתחיל בדברי שבח וריצוי.
(ולכאורה גם הסיום צריך להיות דומה, עם תחנון וקדיש בסוף).

[החזן]

פשוט שכך. הרי מתחילה הותקנו הסליחות להיאמר בתוך תפילת העמידה. ומשנתרבו נדחו לאחריה.

[משולש]

בפועל אף אחד לא מתחיל סליחות שלפני התפילה עם "אשרי".

[בן החבורה]

ההערה נכונה תיאורטית, אבל למעשה לענ"ד מכיון שלא נתקן כך אל לנו לשנות סדר הסליחות מכוין שבדיעבד אין בעיה והרי מדובר במצב של בדיעבד.

[שבטיישראל]

שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן פט

אי נכון לתקן לומר סליחות בשובבי"ם קודם אור הבוקר כבימים נוראים

שלמה רבא לכבוד ש"ב יד"נ הרב הגאון חו"ב צמ"ס כש"ת מוהר"ר יוסף הכהן שווארץ שליט"א רו"מ בק"ק אראדעא יצ"ו.

הנני לתשובת יקרתו שקבלתי היום, בדבר מנהג בית מדרשו ביומי דשובבי"ם לומר סליחות ומתענים, ויען כי יום ה' הוא תמיד יומא דשוקא, ורובם ככולם יוצאים בחפזון לבקש פרנסתם ואינם ממתינים עד גמר התפלה מחמת הסליחות שאומרים בתוך תפלת י"ח, וישנם דמח"ז אינם באים כלל ביום זה לבהכ"נ, אם נכון לתקן לומר הסליחות קודם אור הבוקר כבימים נוראים, דמיד כשיאיר היום יניחו טלית ותפלין ויתפללו בצבור בלי חטיפה, וכבר אירע שבקושי גדול הי' יו"ד לגמור תפלת י"ח.

הנה בגוף המנהג האשכנזי לומר סליחות בתוך התפלה, כבר הקשו בתוס' ע"ז ח', ותי' דצבור שאני, ע"ש ובב"י או"ח סי' תקס"ו ובש"ע שם ס"ד כ' נוהגים להרבות סליחות בברכת סלח לנו, ויש שאין נוהגים לומר סליחות עד אחר סיום י"ח ברכות, וכן הנהיגו הקדמונים בא"י והוא המנהג הנכון, עי' בבאה"ג שם סק"כ בשם ב"י, ובגוף דברי הב"י ודו"ק, הרי דבלא"ה דעת ב"י יותר נוחה שלא לומר בתוך י"ח, א"כ ניהי דבליכא עוד טעם וסיבה, אין נכון לשנות המנהג, מ"מ בדאיכא סיבה דהשינוי הוא תיקון למעוות המתהוה מחמת המנהג, מסתבר ודאי דראוי לשנות שינוי לטובה, וכבר כ' הנחלת שבעה סי' כ"ז או"ז דאם ברוב ימים נסתבב במנהג קלקולו יתר על תיקונו יש לבטלו, ובנ"ד כן הוא.

ואף על גב דהנוהגים שלא לומר בתוך י"ח אין אומרים קודם אור הבוקר אלא אחר י"ח, מ"מ לענ"ד סברא פשוטה היא, דלעולם הי' ראוי לומר סליחות קודם אור הבוקר דאז עת רצון ורחמים גוברים, ומה"ט הנהיגו קדמונינו נ"ע כך בסליחות קודם ר"ה ובכל"ע, ומה דבשאר ימות השנה אומרים בתוך התפלה או אחרי', נראה דהוא כדי שלא להטריח על הצבור להשכים ושלא לבטל הת"ח מעסק התורה באשמורת הבוקר ואסמכינהו אתפלה, וממילא אתיא דכשהציבור נאותים להשכים לסליחות קודם אור הבוקר, אפי' בלי סיבה אחרת תע"ב, כ"ש בנ"ד.

ואף על גב דסברא הוא ל"ל קרא (כתובות כ"ב), מ"מ מצאתי און לי במ"ש המ"א שם סק"ג בשם אגודה, ז"ל לפעמים גזרו רבותי תענית ולא קראו בתורה רק אמרו סליחות כמו שעושין לפני ר"ה ע"ש, אף על גב דבפשיטות כונתו דכמו דקודם ר"ה אומרים סליחות ומתענים ואין קורין בתורה, ה"נ עבדי הני רבוותא, מ"מ מסתבר דכולל בזה ג"כ זמן אמירת הסליחות כמו קודם ר"ה, ועי' א"ר ריש סי' תרפ"ה, הובא בפמ"ג שם א"א ד"ה עי' לבוש, מעשה ביו"ד טבת שלא התפללו בבוקר מחמת מחלוקת, לערב אמרו סליחות של שחרית ע"ש הרי דאין הסליחות קשורים בתפלת י"ח, ומ"ש "לערב" נראה ודאי דר"ל במנחת ערבא).

ע"כ לענ"ד אחרי שכת"ה רואה תיקון בשינוי זה לומר הסליחות קודם אור הבוקר יאי ויאי, ואז יוכלו לומר גם "אל רחום שמך וכו'", עי' מ"א תקס"ו סק"ו.
ידידו ש"ב דושת"ה באה"ר ומחכה בבנין אריאל בביא"ס דוד שפערבער

[משולש]

תודה רבה על המקור.
אבל הוא לא דן בכלל בנושא של אשרי וכו', ונראה לפי דבריו שזה בדיוק כמו סליחות של י"נ שצריך לומר אשרי קדיש וכו'.
(ואגב, מדבריו עולה שא"א "אל רחום שמך" בסליחות לתעניות, דלא כמנהג הנפוץ היום).
ומה כתוב במג"א תקסו סק"ו?

[אוצר החכמה]

בפועל אף אחד לא מתחיל סליחות שלפני התפילה עם "אשרי".

אצלנו התחילו.

[משולש]

בפועל אף אחד לא מתחיל סליחות שלפני התפילה עם "אשרי".

אצלנו התחילו.

וגם קדיש ו"לך ה' הצדקה"?

[אוצר החכמה]

אשרי קדיש ואח"כ התחילו סליחות בהב

[בן החבורה]

א. יהיה מעניין לשמוע מי ועל סמך מה הנהיגו זאת.

ב. האם האומרים יו"כ קטן ללא תפלת מנחה אומרים ג"כ אשרי וקדיש?

[משולש]

למה לא אמרו לך ה' הצדקה?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בשנים האחרונות, שינתה ממשלת ארה"ב את שעון הקיץ והאריכה אותו כמה שבועות, בין בתחלה בין בסוף. ולכן נתאחרה נץ החמה בזמנים אלו עד שקשה להרבה בני אדם להגיע למקום עבודתם אף אחרי התפלה כוותיקין.

בענין סליחות בה"ב רבו המקומות בליקווד שהפסיקו לאומרו, באומרם שלא יהיה להם מנין, ועוד סבות, עד שבאיזורי אין מנין אחד כלל. אמנם לאחרונה פתחו מנין כוותיקין באיזורי, והם רוצים לומר סליחות לפני התפלה. מונח בזכרוני שכאשר התחילה הגזירה הזאת, שאלו את פי הגרי"ש אלישיב, וענה שא"א לומר סליחות לפני התפלה, שד"ז אינו אלא בימים שלפני יוהכ"פ ולא בשאר ימות השנה. ואחרי שהפצירו בו באומרם שלא יאמרוהו כלל, הסכים בשעת הדחק. איני יודע כלום על רמת האמינות של שמועה זו, ואין לי מידע על כל הנושא. האם מדובר בפוסקים ע"ז?

(אולי הבאתי כבר את השאלה הזאת, אני לא זוכר)

[עזריאל ברגר]

(אולי הבאתי כבר את השאלה הזאת, אני לא זוכר)

אוחדו האשכולות.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

(ואגב, מדבריו עולה שא"א "אל רחום שמך" בסליחות לתעניות, דלא כמנהג הנפוץ היום).
ומה כתוב במג"א תקסו סק"ו?

אני הבנתי הענין אחרת. כהיום כמעט ואין אומרים סליחות באמצע חזרת הש"ץ, כהמנהג של פעם. אבל אלו שכן אומרים סליחות באמצע שמו"ע, אין אומרים אלא עד 'הרחמים והסליחות', והשאר אומרים אחרי שמו"ע, וכן נדפס בסידורים ישנים. ולכן כתב שיכולים לאומרו מיד.

וכ"כ שם במג"א וז"ל

בברכ' סלח - ומ"מ לא יאמרו רק סליחות אבל אל רחום שמך וכיוצא בו שאינו מענין סליח' עון לא יאמרו עד אחר התפלה (ב"ח) ועיין בטור סי' תקע"ט מענין זה, ונ"ל דאם שכח מלומר הסליחות עד שגמר ברכת סלח לנו יאמר הסליחו' אחר תפלת י"ח עסי' רצ"ד: