בברכה המשולשת כתב:היה על זה אשכול
שו"ת שבט הלוי (ח"י סי' יג) כתב:שאלה:
האם בזה"ז מברכים ברכת שחלק מחכמתו ליראיו.
תשובה:
בס' ערוך השולחן או"ח סי' רכ"ד כ' בענין זה, היות שאין אנו יודעים כמה חכמה צריך כדי לברך עליו שחלק חכמתו ליראיו ע"כ נהגו שלא לברך ברכה זו כלל, איברא סתימת השו"ע והפוסקים שכולם העתיקו ההלכה לברך ולא גדרו לנו משמע ודאי דשייך גם בזמן הזה, וכנראה הגדר הוא, שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד בה לשמה, ונהירנא שכאשר בא גאון הגאונים מהר"י רוזן זצל"ה בעל צפנת פענח לויען יצ"ו ברכו עליו ברכה זו, ובב"ח או"ח סי' רכ"ד משמע קצת שצריך שיהי' בקי בנגלה וגם בנסתר כי זה חכמתו חכמת ה' ידיעת שמותיו וכו', יעש"ה.
שלח כתב:מספרים שאמרו על הרב הגאון הרב שטיינמן שליט"א ולא היה ניחא ליה, אבל אומרים שהגר"ח קנייבסקי היה בעד, רציתי מקורות לשני הצדדים האם להגיד או לא בימינו בשם ומלכות
פנימי כתב:אני שמעתי מכמה מקורות שהגר"ע יוסף היה עונה אמן אחרי המברכים אחריו.
פנימי כתב:אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.
עשוי לנחת כתב:פנימי כתב:אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.
לא מדוייק. הגריש"א אמר למי שבירך עליו שם ומלכות שאמר ברכה לבטלה והשומע לידו שענה אמן, ענה אמן לבטלה.
יורם נ. כתב:עשוי לנחת כתב:פנימי כתב:אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.
לא מדוייק. הגריש"א אמר למי שבירך עליו שם ומלכות שאמר ברכה לבטלה והשומע לידו שענה אמן, ענה אמן לבטלה.
האם הגריא"ל חייב לנקוט להלכה כמו הגריש"א?
ראש חכם כתב:אם הדיון היה בלי קשר לבחירות, ניחא דהוא דיון הלכתי מובהק. אבל אותו מברך - לא בירך לא על שאר גדולי ישראל [ועכ"פ לא ברבים, וגם לא הכריח אחרים לברך] וגם על מרן הגראל"ש לא בירך תמול שלשום, ולא אשתקד כשישבו בישיבות מועצג"ת, אלא עתה בריתחת הלכות בית הבחירות, האם אינו ברכה לבטלה?! וכי רוצה ללמד הלכה לדורות שכל צעיר וצורב יברך ברכה בשם ומלכות בכל פעם כשרואה את גאון הדור שליט"א אפילו שלא בשעת אסיפת בחירות?!
ראש חכם כתב:תשובה לכל המלמדים זכות:
א. דיון הלכתי - ניחא, אמנם לצורך בחירות [עם כל חשיבות ורצינות הענין] - לא.
עתניאל בן קנז כתב:הטענה, שאם היה אכן חובה לברך, מדוע לא שמענו עד הנה את הרגילות לברך. האם ההלכה בשו"ע נודעה רק עתה?
אגב, האם ידוע האם תלמידי החזו"א ברכו עליו. תלמידי הסטייפלר. וכן כל שאר גדולי ישראל מן הדור הקודם... (הכוונה לאלו שדרו מחוץ לעיר ועבר שלשים יום מאז שראוהו לאחרונה)
מה קרא לאחרונה שפתאום החליטו לברך ברכה זו?
ראש חכם כתב:ב. אינו דומה לברכת שהחיינו, כידוע שיטת הב"ח.
כתונת_פסים כתב:כבר התפרסם שמרן הרה"ק מבעלזא זי"ע לא אבה שיברכו עליו ברכת שהחיינו כל אלו שפגשו אותו לראשונה לאחר השואה. - אך כאשר בעל הויחי יוסף ז"ל אמר לו שהוא אינו יכול להתאפק הרצינו פניו של הרה"ק הנ"ל וביקש לו להמתין עד שיסדר את אבנטו וכו' וענה אמן אחר ברכתו.
כתונת_פסים כתב:עד כמה שזכור לי הפוסקים דנו במה שכבודו העלה להסתפק אצל ברכת הרעם והברק לשיטת הפוסקים שמברכים שתי ברכות.
--
במאמר המוסגר.
הגראי"ל שטיימן שליט"א אינו מברך שתי ברכות גם על הרעם וגם על הברק כפי שיש נוהגים היום.
אלא כפי שכתוב בשו"ע שמברך על שניהם ברכה אחת או שכוחו או עושה מעשה.
כתונת_פסים כתב:חיפשתי גם אני ולא מצאתי לאיזה שיטת הב"ח כתב את מה שכתב.
ככלל אילו לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמין שבחוג שלנו יש מי שמלעיג על דבריהם של גדולי הדור. - זה עתה ראיתי אנשים חילונים עומדים בקלפי ולו כדי לזכות לברכתו של מרן הגר"ח שליט"א בבני חיי ומזוני ונחת מהילדים.
וכי יעלה על הדעת שאיש הירא את דבר השם יעבור בזדון על חילול השם, שלא לדבר על כך שיש לנו הזדמנות של קידוש השם - ועל זה אמר רבי עקיבא מתי יבוא לידי ואקיימנה.
איני נכנס מי צודק וזה גם לא מעניין אותי.
אני מדבר ברמת העיקרון - שכל אחד חייב ללכת להצביע כפי שהורו לו רבותיו אשר קיבל מרותם.
לצערי אין לי כאן מכתבו של הגר"ש אוירבך שליט"א על כן אצרף בזה מכתבם של הגר"ח קנייבסקי שליט"א והגראי"ל שטיימן שליט"א.
שאין כל היתר להימנע יעו"ש.
ובנוגע למה שכתב שניתן לצרף אותם למאה ברכות אכן כך. וזו לא הפעם הראשונה שמברכים עליו ועל הגר"ח שליט"א שחלק מחכמתו.
והדברים ידועים.
יתכן וראש חכם מעדיף לברך על רעידות אדמה ל"ע - לא נותר לי אלא להצדיע להגאון רב"מ אזרחי שליט"א שעשה את הדבר הכי נכון בזמן הכי נכון.
אני יודע שאני מתבטא בחריפות קצת אך מה אעשה והוא הצליח להוציא אותי מהכלים.
ראש חכם כתב:[ח"ו דברים אלו לא נכתבו כקינטור וכחיזוק צד הכנגד, ואדרבה אנכי הקטן -לפי פקודת רבותי שליט"א - עומד בצד אחד עם אותו ת"ח שטעה והוציא ש"ש לבטלה].
תשובה לכל המלמדים זכות:
א. דיון הלכתי - ניחא, אמנם לצורך בחירות [עם כל חשיבות ורצינות הענין] - לא.
ראש חכם כתב:לפנימי
אכן מדובר ביהודי ת"ח, אבל מדובר גם בכבוד שמים, ולכמה דעות על ברכה לבטלה עוברים על 'לא תשא' האם הדבר קל בעיניך.
הלא על כעין זה אמרו ביבמות ע"ז ע"א 'כל ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה שומעין ליה ואם לאו אין שומעין לו' ועיין רמ"א יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"ו. והלא זו היתה טענתי שאי אפשר להסתמך על פסק הלכה הנאמר אך ורק בלהט הבחירות אפילו אם אמרה ת"ח, ועיין שם בגמ' ופוסקים.
כתונת_פסים כתב:לפלא לי מה שכבודו הביא בשם השלמת חיים ה"ה הגרי"ח זוננפלד ז"ל. שהרי היה מתלמידי הח"ס, והח"ס זי"ע לא בירך על רבו משום שהרמב"ם השמיטו לברכה זו.
ודבריו על דברי החיי אדם לחלק בין הגר"א ז"ל לשאר ת"ח מתאימים לכאו' אלא אם נתפוס שאין בזמנינו ת"ח וכדעת הרמ"א - אך אם מפני שהרמב"ם השמיטו מאי שנא הגר"א משאר ת"ח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 200 אורחים