ברוך שחלק מחכמתו בשם ומלכות היום

[שלח]

מספרים שאמרו על הרב הגאון הרב שטיינמן שליט"א ולא היה ניחא ליה, אבל אומרים שהגר"ח קנייבסקי היה בעד, רציתי מקורות לשני הצדדים האם להגיד או לא בימינו בשם ומלכות

[פנימי]

אני שמעתי מכמה מקורות שהגר"ע יוסף היה עונה אמן אחרי המברכים אחריו. ואם אני זוכר טוב הוא כותב במפורש בחזון עובריה לברך

[בברכה המשולשת]

היה על זה אשכול, ויש על זה מספר מאמרים בקובץ בית הלל (מצוי באוצר)

[איש רגיל]

היה על זה אשכול

viewtopic.php?f=19&t=7139#p63494

שאלה:
האם בזה"ז מברכים ברכת שחלק מחכמתו ליראיו.

תשובה:
בס' ערוך השולחן או"ח סי' רכ"ד כ' בענין זה, היות שאין אנו יודעים כמה חכמה צריך כדי לברך עליו שחלק חכמתו ליראיו ע"כ נהגו שלא לברך ברכה זו כלל, איברא סתימת השו"ע והפוסקים שכולם העתיקו ההלכה לברך ולא גדרו לנו משמע ודאי דשייך גם בזמן הזה, וכנראה הגדר הוא, שמקובל מבני הדור ומנוסה שחכמתו היא חכמת תורה אמיתית ולומד בה לשמה, ונהירנא שכאשר בא גאון הגאונים מהר"י רוזן זצל"ה בעל צפנת פענח לויען יצ"ו ברכו עליו ברכה זו, ובב"ח או"ח סי' רכ"ד משמע קצת שצריך שיהי' בקי בנגלה וגם בנסתר כי זה חכמתו חכמת ה' ידיעת שמותיו וכו', יעש"ה.

[עשוי לנחת]

מספרים שאמרו על הרב הגאון הרב שטיינמן שליט"א ולא היה ניחא ליה, אבל אומרים שהגר"ח קנייבסקי היה בעד, רציתי מקורות לשני הצדדים האם להגיד או לא בימינו בשם ומלכות

אני שמעתי מכמה מקורות שהגר"ע יוסף היה עונה אמן אחרי המברכים אחריו.

הגראי"ל ג"כ ענה אמן לאחר ברכת הגרב"מ אזרחי כניכר להדיא בהסרטה

[פנימי]

אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.

[יורם נ.]

בהסרטה, נראה ונראה להדיא שניחא ליה. אין שום עוית על פני קדשו, וכמובן הוא היחיד שנותר לשבת. אם כך זה ההלכה, אז מה שייך כאן ענוה. וחזקה על הגריא"ל שליט"א ועל גדולי ישראל, שאינם נותנים לרגשות כלשהם של ענוה ושפלות, לסטות מדרכה של תורה. זו כלל אינה סתירה.

[עשוי לנחת]

אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.

לא מדוייק. הגריש"א אמר למי שבירך עליו שם ומלכות שאמר ברכה לבטלה והשומע לידו שענה אמן, ענה אמן לבטלה.

[יורם נ.]

אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.

לא מדוייק. הגריש"א אמר למי שבירך עליו שם ומלכות שאמר ברכה לבטלה והשומע לידו שענה אמן, ענה אמן לבטלה.

האם הגריא"ל חייב לנקוט להלכה כמו הגריש"א?

[עשוי לנחת]

אולי לא היה ניחא ליה מחמת ענווה, אבל למעשה לא יכל לא לענות אמן, הרי השומע ברכה חייב לענות אמן.

לא מדוייק. הגריש"א אמר למי שבירך עליו שם ומלכות שאמר ברכה לבטלה והשומע לידו שענה אמן, ענה אמן לבטלה.

האם הגריא"ל חייב לנקוט להלכה כמו הגריש"א?

הצחקת. באמת מיותר היה להביא מעשה רב מהגריש"א כשברור כשמש שמי שמברך ברכה לבטלה אין צורך לענות אחריו אמן.

[ראש חכם]

אם הדיון היה בלי קשר לבחירות, ניחא דהוא דיון הלכתי מובהק. אבל אותו מברך - לא בירך לא על שאר גדולי ישראל [ועכ"פ לא ברבים, וגם לא הכריח אחרים לברך] וגם על מרן הגראל"ש לא בירך תמול שלשום, ולא אשתקד כשישבו בישיבות מועצג"ת, אלא עתה בריתחת הלכות בית הבחירות, האם אינו ברכה לבטלה?! וכי רוצה ללמד הלכה לדורות שכל צעיר וצורב יברך ברכה בשם ומלכות בכל פעם כשרואה את גאון הדור שליט"א אפילו שלא בשעת אסיפת בחירות?!

[פנימי]

אם הדיון היה בלי קשר לבחירות, ניחא דהוא דיון הלכתי מובהק. אבל אותו מברך - לא בירך לא על שאר גדולי ישראל [ועכ"פ לא ברבים, וגם לא הכריח אחרים לברך] וגם על מרן הגראל"ש לא בירך תמול שלשום, ולא אשתקד כשישבו בישיבות מועצג"ת, אלא עתה בריתחת הלכות בית הבחירות, האם אינו ברכה לבטלה?! וכי רוצה ללמד הלכה לדורות שכל צעיר וצורב יברך ברכה בשם ומלכות בכל פעם כשרואה את גאון הדור שליט"א אפילו שלא בשעת אסיפת בחירות?!

קודם כל אני מוחה על כבוד התורה!
מדובר על יהודי ת"ח.

ולגופו של ענין, למה יהיה ברכה לבטלה אם עשה כדין? וכי רק בגלל שרצה להדגיש את זה לצורך הבחירות יהיה אסור לקיים מצוה?

[עתניאל בן קנז]

הטענה, שאם היה אכן חובה לברך, מדוע לא שמענו עד הנה את הרגילות לברך. האם ההלכה בשו"ע נודעה רק עתה?

אגב, האם ידוע האם תלמידי החזו"א ברכו עליו. תלמידי הסטייפלר. וכן כל שאר גדולי ישראל מן הדור הקודם... (הכוונה לאלו שדרו מחוץ לעיר ועבר שלשים יום מאז שראוהו לאחרונה)

מה קרא לאחרונה שפתאום החליטו לברך ברכה זו?

[ואגב, הברכה שברכו בכנס הבחירות כנראה היתה רק בכדי להוציא את הציבור (האם אפשר ע"י רמקול) כי הוא עצמו ראוהו לפני פחות מל' יום...)].

[ראש חכם]

לפנימי
אכן מדובר ביהודי ת"ח, אבל מדובר גם בכבוד שמים, ולכמה דעות על ברכה לבטלה עוברים על 'לא תשא' האם הדבר קל בעיניך.
הלא על כעין זה אמרו ביבמות ע"ז ע"א 'כל ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה שומעין ליה ואם לאו אין שומעין לו' ועיין רמ"א יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"ו. והלא זו היתה טענתי שאי אפשר להסתמך על פסק הלכה הנאמר אך ורק בלהט הבחירות אפילו אם אמרה ת"ח, ועיין שם בגמ' ופוסקים.
נקוה שהיום אחרי הבחירות נחזור לשפיות ונמחוק כמה דברים מזכרוננו ונאפס כמה מעשים שנעשו שלא כהוגן. [ח"ו דברים אלו לא נכתבו כקינטור וכחיזוק צד הכנגד, ואדרבה אנכי הקטן -לפי פקודת רבותי שליט"א - עומד בצד אחד עם אותו ת"ח שטעה והוציא ש"ש לבטלה].

[בן החבורה]

באשל אברהם לענין ברכה על ראיית חבירו כתב נשתקע מלברך שהחיינו והטוב והמטיב על ראייתם את עצמם זה עם זה ,וכן בליקוטי מהרי"ח כתב דהעולם אין מברכין ברכות אלו ואפשר משום דבעינן החביב עליו הרבה ושמח בו ומאן מפיס האיך נקרא חביב עליו הרבה ובעוה"ר ערבה כל שמחה וכו' עכ"ל, וא"כ אולי יש לדמות לזה גם עניננו שבעוה"ר נתקיים בנו ואבדה חכמת חכמיו וקשה להגדיר מי נקרא חכם לענין זה ולכן נשתקע הדבר ואין מברכין אבל מעיקר הדין יש לברך ואין חשש לא תשא וכמ"ש בחיי אדם דגם בזמן הזה מברכין שחלק מחכמתו.
וממילא אפשר להבין שלמרות שבד"כ אין מברכין כנ"ל אבל בכינוס כזה ששורש עניינו הוא חיזוק האמונה וההתבטלות לגדולי ישראל (ואכמ"ל שהבחירות הם רק אמצעי) ראה הגרב"מ לנכון לנהוג כעיקר הדין ולברך בשם ומלכות כדין.

[החזן]

כמדומה שהראיה אינה מהגרב"מ, אלא מכל אותם עשרות ת"ח שעמדו באותו מעמד ולא הביעו דעה שלילית על כך.

[כתונת_פסים]

כבר התפרסם שמרן הרה"ק מבעלזא זי"ע לא אבה שיברכו עליו ברכת שהחיינו כל אלו שפגשו אותו לראשונה לאחר השואה. - אך כאשר בעל הויחי יוסף ז"ל אמר לו שהוא אינו יכול להתאפק הרצינו פניו של הרה"ק הנ"ל וביקש לו להמתין עד שיסדר את אבנטו וכו' וענה אמן אחר ברכתו.
--
על מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א - בזמנו נשאל מרן הגריש"א ז"ל אם ניתן לברך עליו שחלק מחכמתו וענה שכן.

[ראש חכם]

תשובה לכל המלמדים זכות:
א. דיון הלכתי - ניחא, אמנם לצורך בחירות [עם כל חשיבות ורצינות הענין] - לא.
ב. אינו דומה לברכת שהחיינו, כידוע שיטת הב"ח.
ג. אין ראיה מכל הנוכחים שם, האם היה להם למחות בו במקום, הא 'עוד מעט וסקלוני'.
ד. בסרט רואים את הגרא"ל שליט"א שאחזו פלצות או בחילה בשמוע הדבר.
בדרך הלצה: עצה למאה ברכות ביוהכ"פ, שכתב המ"ב סימן מ"ו ששתים חסרים, לברך ברכה אחת על הגרא"ל והשניה על הגרח"ק שיחיו עמנו לאוי"ט.
וברצינות! התורה אינה הפקר, ולא תיעשה פלסתר, ושם שמים אינו עובר לסוחר!! אנא! תתאוששו!! תחזרו לנורמליות והפיגו את שכרון הבחירות, ואע"פ שהדבר נעשה לצורך גדול מ"מ הוא מעשה שלא יעשה. וזה פירוש הכפילות 'תעינו ותיעתנו'.

[כתונת_פסים]

הרב ראש חכם - על מה אתה סח.
אם כבודו חושש מלא תשא שהוא בחילול השם, להזכירך שגם במלעיגים על דבר ה' ביד נביאיו לדעת הרבה פוסקים יש בה משום חילול השם.
וכן הוא במכתבו של מרן הגר"ח שליט"א שיש בזה משום חילול השם.
----
כתבתי בקצירת האומר - אך הדבר פשוט שחששו יותר מאיסור מלעיגים ח"ו מאשר חשש של לא תשא.

---

תשובה לכל המלמדים זכות:
א. דיון הלכתי - ניחא, אמנם לצורך בחירות [עם כל חשיבות ורצינות הענין] - לא.

אין כל ספק שכל מי שאינו מצביע כפי שהורו לנו רבותינו הרי הוא מחלל שם שמים ואחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם.
וטרם ראיתי מי שפסק לא כן.
פוסקי הדור שכתבו שיש בה משום חילול השם לא כתבו מליצות וקלישאות.

[יורם נ.]

הטענה, שאם היה אכן חובה לברך, מדוע לא שמענו עד הנה את הרגילות לברך. האם ההלכה בשו"ע נודעה רק עתה?

אגב, האם ידוע האם תלמידי החזו"א ברכו עליו. תלמידי הסטייפלר. וכן כל שאר גדולי ישראל מן הדור הקודם... (הכוונה לאלו שדרו מחוץ לעיר ועבר שלשים יום מאז שראוהו לאחרונה)

מה קרא לאחרונה שפתאום החליטו לברך ברכה זו?

משום עת לעשות לה' הפרו תורתך. הא, ותו לא מידי. אכן הפרת התורה, אך ללמד על עצמו בלבד יצא.

[כתונת_פסים]

שוב, אין כל בעיה בעצם הברכה. פוק חזי שהפוסקים שהובאו לעיל טורחים לדעת מדוע אין מברכים היום.
--
מאידך - אין כל היתר שלא ללכת להצביע ויש בה משום חילול השם.
כך הוא לדעת כל הפוסקים - וכן כתב מרן הגר"ח שליט"א בכתב יד קדשו.
---
הקטע הבא הוא מתוך אנציקלופדיה תלמודית.

חילול השם מצינו אף במלעיגים על דבר ה' ביד נביאיו, כמו שנאמר: והנה ששון ושמחה וגו' אכול ושתו כי מחר נמות ונגלה באזני ה' צבאות אם יכפר העון הזה לכם וגו', שלא דאגו ולא פחדו לדברי ה' אלא לעגו ושמחו ואמרו הואיל וסופנו למות מעתה נעשה ששון ושמחה וזהו חילול השם

[בן החבורה]

ב. אינו דומה לברכת שהחיינו, כידוע שיטת הב"ח.

מהי שיטת הב"ח?

כבר התפרסם שמרן הרה"ק מבעלזא זי"ע לא אבה שיברכו עליו ברכת שהחיינו כל אלו שפגשו אותו לראשונה לאחר השואה. - אך כאשר בעל הויחי יוסף ז"ל אמר לו שהוא אינו יכול להתאפק הרצינו פניו של הרה"ק הנ"ל וביקש לו להמתין עד שיסדר את אבנטו וכו' וענה אמן אחר ברכתו.

כפתור ופרח עם דברי ליקוטי מהרי"ח הנ"ל

[כתונת_פסים]

חיפשתי גם אני ולא מצאתי לאיזה שיטת הב"ח כתב את מה שכתב.
ככלל אילו לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמין שבחוג שלנו יש מי שמלעיג על דבריהם של גדולי הדור. - זה עתה ראיתי אנשים חילונים עומדים בקלפי ולו כדי לזכות לברכתו של מרן הגר"ח שליט"א בבני חיי ומזוני ונחת מהילדים.

וכי יעלה על הדעת שאיש הירא את דבר השם יעבור בזדון על חילול השם, שלא לדבר על כך שיש לנו הזדמנות של קידוש השם - ועל זה אמר רבי עקיבא מתי יבוא לידי ואקיימנה.
איני נכנס מי צודק וזה גם לא מעניין אותי.
אני מדבר ברמת העיקרון - שכל אחד חייב ללכת להצביע כפי שהורו לו רבותיו אשר קיבל מרותם.
לצערי אין לי כאן מכתבו של הגר"ש אוירבך שליט"א על כן אצרף בזה מכתבם של הגר"ח קנייבסקי שליט"א והגראי"ל שטיימן שליט"א.
שאין כל היתר להימנע יעו"ש.

ובנוגע למה שכתב שניתן לצרף אותם למאה ברכות אכן כך. וזו לא הפעם הראשונה שמברכים עליו ועל הגר"ח שליט"א שחלק מחכמתו.
והדברים ידועים.

יתכן וראש חכם מעדיף לברך על רעידות אדמה ל"ע - לא נותר לי אלא להצדיע להגאון רב"מ אזרחי שליט"א שעשה את הדבר הכי נכון בזמן הכי נכון.
אני יודע שאני מתבטא בחריפות קצת אך מה אעשה והוא הצליח להוציא אותי מהכלים.

[אוצר החכמה]

בלי קשר לכל הנידון כאן. אם אדם רואה חכם מחכמי ישראל או מלך, ובאותו זמן יש רעידת אדמה, לכאורה צריך לברך קודם שכוחו וגבורתו כי זו מצווה עוברת (מסתמא רק תוך כדי דיבור מהרעידה, אולי כל עוד שיש רעידות משנה ובתוך כדי דיבור מהם), אבל על הראייה מסתמא יכול לברך כל זמן שההתפעלות קיימת, כמו בברכות הראייה שכל זמן שעדיין שמח, וממילא זו עוברת מהר וזו עוברת יותר לאט וראוי להקדימה.

[כתונת_פסים]

עד כמה שזכור לי הפוסקים דנו במה שכבודו העלה להסתפק אצל ברכת הרעם והברק לשיטת הפוסקים שמברכים שתי ברכות.
--
במאמר המוסגר.
הגראי"ל שטיימן שליט"א אינו מברך שתי ברכות גם על הרעם וגם על הברק כפי שיש נוהגים היום.
אלא כפי שכתוב בשו"ע שמברך על שניהם ברכה אחת או שכוחו או עושה מעשה.

[איש רגיל]

דכירנא כד הוינא טליא, באתי למעונו של הרב שך זצ"ל, ועל הקיר בביתו היה תלוי מודעה בשם אחד מהפוסקים שהרואה את הרב שך זצ"ל צריך לברך שחלק מחכמתו ליריאיו, אך איני זוכר בשם מי.

עד כמה שזכור לי הפוסקים דנו במה שכבודו העלה להסתפק אצל ברכת הרעם והברק לשיטת הפוסקים שמברכים שתי ברכות.
--
במאמר המוסגר.
הגראי"ל שטיימן שליט"א אינו מברך שתי ברכות גם על הרעם וגם על הברק כפי שיש נוהגים היום.
אלא כפי שכתוב בשו"ע שמברך על שניהם ברכה אחת או שכוחו או עושה מעשה.

ומדוע לא מברך על הברק קודם שישמע את הרעם (בחורף בארץ ישראל כידוע אין חשש לברקי סרק).

[ארי במסתרים]

חיפשתי גם אני ולא מצאתי לאיזה שיטת הב"ח כתב את מה שכתב.
ככלל אילו לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמין שבחוג שלנו יש מי שמלעיג על דבריהם של גדולי הדור. - זה עתה ראיתי אנשים חילונים עומדים בקלפי ולו כדי לזכות לברכתו של מרן הגר"ח שליט"א בבני חיי ומזוני ונחת מהילדים.

וכי יעלה על הדעת שאיש הירא את דבר השם יעבור בזדון על חילול השם, שלא לדבר על כך שיש לנו הזדמנות של קידוש השם - ועל זה אמר רבי עקיבא מתי יבוא לידי ואקיימנה.
איני נכנס מי צודק וזה גם לא מעניין אותי.
אני מדבר ברמת העיקרון - שכל אחד חייב ללכת להצביע כפי שהורו לו רבותיו אשר קיבל מרותם.
לצערי אין לי כאן מכתבו של הגר"ש אוירבך שליט"א על כן אצרף בזה מכתבם של הגר"ח קנייבסקי שליט"א והגראי"ל שטיימן שליט"א.
שאין כל היתר להימנע יעו"ש.

ובנוגע למה שכתב שניתן לצרף אותם למאה ברכות אכן כך. וזו לא הפעם הראשונה שמברכים עליו ועל הגר"ח שליט"א שחלק מחכמתו.
והדברים ידועים.

יתכן וראש חכם מעדיף לברך על רעידות אדמה ל"ע - לא נותר לי אלא להצדיע להגאון רב"מ אזרחי שליט"א שעשה את הדבר הכי נכון בזמן הכי נכון.
אני יודע שאני מתבטא בחריפות קצת אך מה אעשה והוא הצליח להוציא אותי מהכלים.

הרב כתונת פסים

בטעות יצאת מהכלים מחמת שערבבת כאן בין שני דברים שונים, הדיון היה על אמירת הברכה בשם ומלכות וע"כ היתה הביקורת (המוצדקת, לטעמי) של הרב ראש חכם.
לעניין הבחירות כולנו שומעים בקול גדולי ישראל ולא היה שום זלזול בדבריו בעניין הבחירות וכמו שכתב כאן הרב ראש חכם:

[ח"ו דברים אלו לא נכתבו כקינטור וכחיזוק צד הכנגד, ואדרבה אנכי הקטן -לפי פקודת רבותי שליט"א - עומד בצד אחד עם אותו ת"ח שטעה והוציא ש"ש לבטלה].

[כתונת_פסים]

רוח וסגנון הדברים מדברים בעד עצמם.
ראה למשל כאן.

תשובה לכל המלמדים זכות:
א. דיון הלכתי - ניחא, אמנם לצורך בחירות [עם כל חשיבות ורצינות הענין] - לא.

מה זאת אומרת לצורך בחירות לא. כאשר אצל רבי ברוך מרדכי שליט"א וכך תופסים כל היראים לדבר השם. ה"בחירות" הפעם אינו עניין של פוליטיקה חלילה - ולא רבי חיים שליט"א ולא רבי ברוך מרדכי שליט"א ולא רבי שמואל שליט"א מתעסקים בפוליטיקה.
הם עוסקים בדיני קידוש השם - ושלא תהא חלילה חילול השם.

שמלעיגים מגדולי הדור שליט"א חלילה וחס.

שוב, זה לא לצורך בחירות זה כדי לקדש שמו יתברך.
האמן לי שעד נכון להיום לא התעניינתי בקטע הפוליטי שבבחירות אלו. - שלחתי את כולם להצביע רק כדי לקיים מצוות קידוש השם.
ותו לא.

[פנימי]

לפנימי
אכן מדובר ביהודי ת"ח, אבל מדובר גם בכבוד שמים, ולכמה דעות על ברכה לבטלה עוברים על 'לא תשא' האם הדבר קל בעיניך.
הלא על כעין זה אמרו ביבמות ע"ז ע"א 'כל ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה שומעין ליה ואם לאו אין שומעין לו' ועיין רמ"א יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"ו. והלא זו היתה טענתי שאי אפשר להסתמך על פסק הלכה הנאמר אך ורק בלהט הבחירות אפילו אם אמרה ת"ח, ועיין שם בגמ' ופוסקים.

אני לא מבין מה אתה רוצה!

לפני חודשיים היה בעיר שלנו כנס בענייני אינטרנט, והרב שטיינמן הגיע, ובירכתי עליו בלי קשר לבחירות.
איפה יש כאן לא תישא. פשטות ההלכה לברך!

מה שמחיתי זה על הסגנון, לא על התוכן.

כשיש יהודי ת"ח שעושה מעשה, ויש לך הערה, אתה יכול לומר "אני לא מבין","לכאו' לא היה נראה כן","וצ"ע" ונוסחים כאלה, אבל לצאת עליו בהתקפה שזה לא בסדר מה שהוא עשה, זה ביזיון התורה!
ודאי שלגיטימי לדון במעשה של ת"ח אפי' גאון שבגאונים, אבל של נעליך לפני שאתה מדבר על ת"ח.

[ראש חכם]

הב"ח הוא באו"ח סימן כט דבספק ברכת שהחיינו - אם אכן שמח הרשות בידו לברך.
מה שכתב מישהו דההיתר הוא משום 'עת לעשות' מביא לידי גיחוך. וזאת היתה טענתם של כל מי שעשה שלא כהוגן והתבייש להודות על טעותו. בחז"ל גם כתוב 'גדולה עבירה לשמה', ואין חכמה לצטט דברי חז"ל.
טעה 'כתונת פסים' שכוונתי [ראש חכם] נגד הבחירות. אבות אבותי היו מגדולי אגו"י, והצבעתי היום מוקדם לאותה רשימה שציוו הגרא"ל והגרח"ק. וזכות היא לי. וגם כיבדתי את הגרח"ק בסנדקאות עוד לפני יותר מעשרים שנה, וגם זכיתי בצעירותי לדון לפניו בקרקע בד"ת.
אלא, שלענ"ד אותו מעשה לא היה ראוי שתיעשה, והתרעתי שלא יקבע הלכה לדורות.

[בן החבורה]

לא נתת שום הסבר מדוע לא היה ראוי לברך, הטענה היחידה שלך היתה שלא בירך בפעמים אחרות

[אוצר החכמה]

חיפוש קטן באוצר מביא שעניין זה נחלקו בו האחרונים הפתח הדביר התשובה מאהבה ומעשה מהחת"ס פקפקו בדבר, והחיי"א כתב לברך (וכתב ע"ז בשלמת חיים שמשום שראה את הגר"א) ועוד אחרונים שכתבו שהמנהג לברך. ועד פוסקי זמנינו שנחלקו גם הם בעניין.

[כתונת_פסים]

יישר כוחך מכובדינו הרב אוצה"ח.

לפלא לי מה שכבודו הביא בשם השלמת חיים ה"ה הגרי"ח זוננפלד ז"ל. שהרי היה מתלמידי הח"ס, והח"ס זי"ע לא בירך על רבו משום שהרמב"ם השמיטו לברכה זו.
ודבריו על דברי החיי אדם לחלק בין הגר"א ז"ל לשאר ת"ח מתאימים לכאו' אלא אם נתפוס שאין בזמנינו ת"ח וכדעת הרמ"א - אך אם מפני שהרמב"ם השמיטו מאי שנא הגר"א משאר ת"ח.

כתבתי בטרם עיינתי בפנים.

[ראש חכם]

אף שיביאו הרבה דעות הפוסקים לברך בזמנינו לא יועיל ולא יענה לטענתי. למה נתעוררו להלכה חשובה זו [שלא נהגו הם עצמם, עכ"פ לא אותו מברך] דוקא בלהט הבחירות? וכבר הבאתי הגמ' ביבמות 'כל ת"ח שמורה ובא' וכו' ודברי הרמ"א בסי' רמ"ב. דורות שלמים וקדרים רחבים באסכולת סלובודקה נתחנכו [בחמלת השי"ת על דורינו דור יתום] להחזיק ראש ולא להתלהב באש זרה, ובפרט בנוגע להלכה למעשה שלדעת כמה פוסקים עוברים על כך על 'לא תשא'. ומה גם שנעשה ברבים.

[אוצר החכמה]

לפלא לי מה שכבודו הביא בשם השלמת חיים ה"ה הגרי"ח זוננפלד ז"ל. שהרי היה מתלמידי הח"ס, והח"ס זי"ע לא בירך על רבו משום שהרמב"ם השמיטו לברכה זו.
ודבריו על דברי החיי אדם לחלק בין הגר"א ז"ל לשאר ת"ח מתאימים לכאו' אלא אם נתפוס שאין בזמנינו ת"ח וכדעת הרמ"א - אך אם מפני שהרמב"ם השמיטו מאי שנא הגר"א משאר ת"ח.

הנה הדברים השאלה ותשובתו של ר' חיים זאנענפעלד

ברכת שחלק מחכמתו בזמן הזה
בענין ברכת שחלק מחכמתו ליראיו החיי"א כלל ס"ג
ס"ח כתב הרואה חכם גדול בתורה מישראל מברך ברוך
אתה ה אלוקינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו אע"ג
דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזה"ז מי שהוא
מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו עכ"ל אמנם שאלתי
מבאי ביתו של הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל ולא ידעו אם ברכו
עליו ברכה זו
תשובה אמת שהחיי"א העתיקו אולם בקיצור שו"ע לא
ראיתיו נזכר לפי שעה עכ"פ בעל חיי"א זכה לראות פני
הגר"א זצללה"ה ואין בו תימה שהעתיקו ובכל זאת מי
שמברך לפי דעתו אין מזניחין אותו ופשוט מי שירצה
לצאת בו בשמיעה בוודאי עושה מצוה כי עכ"פ השומע
צריך לענות אמן

[כתונת_פסים]

להרב ראש חכם - אנא ממך.
רבי ברוך מרדכי לא עשה את זה לצורך בחירות - ברוב פיקחותו קא סבר שאם יעשה ברכה זו ברבים - יפנימו שהגראי"ל שטיימן שליט"א הוא מגדולי הדור. כעין הגר"א בשעתו וראה מה שהביא הרב אוצה"ח ולא יעיזו לחלוק עליו וכך יתקדש שם שמים.
שמא מחר תלין על הרב הדס מדוע הוא מקבל שם שמים בכל מיני עצרות.
אתה באמת לא מובן.
וכי מה עולה לך בראש שרבי ברוך מרדכי עסוק בפוליטיקה וכדו'.
השם ישמור אותנו.

[אוצר החכמה]

אני מבקש מהציבור להשאר במסגרת הדיון ההלכתי ולא לעבור לדיונים פוליטיים בשום אופן.

[כתונת_פסים]

יישר כוחך הרב אוצה"ח.
ודבריו אכן אינם מובנים. וכפי שכתבתי שהרי הח"ס זי"ע הסתפק מפני שהרמב"ם השמיטו ולא משום שאין לנו ת"ח בזמנינו ולפי"ז מאי שנא הגר"א מכל הראשונים שהיו בזמן הרמב"ם.

אגב, הגרי"ח זוננפלד ז"ל ענה את התשובות בשלמת חיים תוך כדי כך שאכל ארוחת בוקר. והרב סובל היה מפנה אליו מידי יום כשהגרי"ח ז"ל התיישב לאכול.
כך שיתכן בהחלט שרצה לפטור אותו בקש - והדברים ידועים.

[ראש חכם]

להרב כתונת פסים
אם אכן סבור שהגרא"ל בדורינו הוא כהגר"א בדורו [ואין בלבי שום התנגדות לכך] אם כן למה לא בירך עליו תיכף בראותו, שהרי על כרחך לא ראה אותו ל' יום דא"כ ודאי שאסור לברך, ובשעת דרשתו היה לו להודיע קבל עם ועדה שכבר יצא ידי חובת הברכה.
למה קשה להודות שהיה זה פעולה בלתי רצויה שיצא מלב שהתחמם, למה צריך להצדיק בדיעבד מעשה שנעשה בשגגה, ולהלבישו בסברות מעולם הלומדות וההלכה.

[כתונת_פסים]

דומני שהתכנסנו וקויים בנו ואת והב בסופה.
אכן כך - רצה להראות בזה שהגראי"ל שטיימן שליט"א הוא כהגר"א בשעתו.
וזה נראה תירוץ המתקבל על הדעת - ומזל שיש פורום עם ת"ח - ויסלח לי מר אם הייתי מידי חריף בהתחלה - ודי בזה.