שכרות בהושע"ר

[זקן ששכח]

משנה ברורה סי' תרסח סק"א
"אין לקבוע סעודה (א) מן מנחה קטנה ולמעלה וכדלעיל בסימן תקכ"ט ס"א בהג"ה כדי שיאכל בלילה לתיאבון ולא כאותן שאוכלין ושותין ומשתכרין עד שאין יכולין לקדש בלילה".
היכן מצוי חומר אודות מנהג ההשתכרות בהושענא רבא?? על שמח"ת שמענו, על הושע"ר שהוא יום גמר דין?

[גוראריה]

משנה ברורה סי' תרסח סק"א
"אין לקבוע סעודה (א) מן מנחה קטנה ולמעלה וכדלעיל בסימן תקכ"ט ס"א בהג"ה כדי שיאכל בלילה לתיאבון ולא כאותן שאוכלין ושותין ומשתכרין עד שאין יכולין לקדש בלילה".
היכן מצוי חומר אודות מנהג ההשתכרות בהושענא רבא?? על שמח"ת שמענו, על הושע"ר שהוא יום גמר דין?

לא בהושע"ר שבא"י שנינו אלא בשמיני עצרת שבחו"ל שאחר תפלת מנחה היו מסבים על כוסות מלאים כ"הכנה" להקפות הלילה. וע"כ בא המ"ב להדריך איך לעשות ע"פ הלכה.

[זקן ששכח]

להסרת כל ספק:

מגן אברהם, או"ח סי' תרסח:
"אסור לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה כמ"ש סימן תקכ"ט, ולא כאותם האוכלין ושותין ומשתכרין בהושענא רבה עד שאין יכולים לקדש בלילה".

[גוראריה]

להסרת כל ספק:

מגן אברהם, או"ח סי' תרסח:
"אסור לקבוע סעודה מן המנחה ולמעלה כמ"ש סימן תקכ"ט, ולא כאותם האוכלין ושותין ומשתכרין בהושענא רבה עד שאין יכולים לקדש בלילה".

שמעתי עדויות בעבר על מנהגים כאלו כאן בארץ בשעת הפרידה מהסוכה
אבל בחו"ל עדיין לא נפרדים לגמרי?!

[זקן ששכח]

שמעתי עדויות בעבר על מנהגים כאלו כאן בארץ בשעת הפרידה מהסוכה
אבל בחו"ל עדיין לא נפרדים לגמרי?!

מעולם לא שמעתי ולא ידעתי. אשמח אם תוכל לציין מקור בספר, או אפילו מקום שנהגו כן.
ושוב, מה שאני מחפש זה אודות ה'מנהג' בהושע"ר.

[בור ועם הארץ]

כוונת המג"א שבסעודה שנוהגים לאכול בהושע"ר, יש אנשים שאוכלים ושותים הרבה מדי ומגיעים לידי שכרות. ולא שהיה מנהג קבוע לעשות כן.

[יהושע מונדשיין]

לא הרי מנהגי הסעודה והשתיה בימים ההם כמנהגי הסעודה בימינו, אשר על כן ביטלו נשיאת כפיים בתפילת המנחה, מפני שהשכרות מצויה.

[אתנחתא]

הימים ההם של המגן אברהם?

[חכם באשי]

לא הרי מנהגי הסעודה והשתיה בימים ההם כמנהגי הסעודה בימינו, אשר על כן ביטלו נשיאת כפיים בתפילת המנחה, מפני שהשכרות מצויה.

ביטול נשיאת כפיים בתפילת המנחה היה בתקופת חז"ל, ואז אכן "השכרות מצויה"
לא כן בזמן המג"א.

[יהושע מונדשיין]

מישהו יכול להוכיח כיצד נהגו בימי המג"א?
ואף אם לא היתה השכרות מצויה בימיו מדי יום ביומו, אבל כאן בחוה"מ עסקינן שבו אין שמחה אלא ביין.

[למדן]

ממשמעות הגמ' תענית שבמנחה לא היתה נשיאת כפים בגלל שכרות משמע שבכל סעודה הי' שכרות
ומכיון שיש סעודה בהושע"ר הי' גם שכרות אבל זה לא מנהג לשכרות אלא לאלו שהיו משתכרים בכל סעודה
יש מוסר השכל שאפילו לאלו שהשתכרו בסעודה התחשבו בהם ולא הסתכלו עליהם כ........ וד"ל

[זקן ששכח]

מישהו יכול להוכיח כיצד נהגו בימי המג"א?
ואף אם לא היתה השכרות מצויה בימיו מדי יום ביומו, אבל כאן בחוה"מ עסקינן שבו אין שמחה אלא ביין.

סברתך לכאורה נכונה.
אלא שמעתה יקשה עד מאד, כמה חששו שיאכל סעודה בליל יו"ט לתיאבון, ולא רמזו ולא אמרו כלום אודות תפילת ערבית שבכל ליל חוה"מ עם קריאת שמע מדאורייתא. אתמהה!!!

[עושה חדשות]

מענין לענין, ראיתי כעת -

ולפי שזה היום גדול בעיני כל והכל נודרים והכל צריכין לגשמים והיו נוהגין לאחר שלא היו מקדשין החדש על פי הראייה לעבר כדי שלא יבא הושענא רבה בשבת כי היו בוכים ומתחננים על המים לכך לא יתכן בשבת. ואם כשיבא בשבת היה נדחה ופעמים שתי שנים זה אחר זה בשבת וישתכח לגמרי לפי שאינו מן התורה והעם היו מצטערין כל השנה שלא התפללו עבור מים ולא היו שואבין מים בכלי שיר ובשירים כי אם בהושענא רבה כי היו יראים שמא יש ביניהם שנדרו ולא שלמו והיו ממשכנים אותן כי חוטא אחד יאבד טובה הרבה ומתחננים בבכי ויש המתענים וכתיב ושאבתם מים בששון...

[סעדיה]

מענין לענין, ראיתי כעת -

ולפי שזה היום גדול בעיני כל והכל נודרים והכל צריכין לגשמים והיו נוהגין לאחר שלא היו מקדשין החדש על פי הראייה לעבר כדי שלא יבא הושענא רבה בשבת כי היו בוכים ומתחננים על המים לכך לא יתכן בשבת. ואם כשיבא בשבת היה נדחה ופעמים שתי שנים זה אחר זה בשבת וישתכח לגמרי לפי שאינו מן התורה והעם היו מצטערין כל השנה שלא התפללו עבור מים ולא היו שואבין מים בכלי שיר ובשירים כי אם בהושענא רבה כי היו יראים שמא יש ביניהם שנדרו ולא שלמו והיו ממשכנים אותן כי חוטא אחד יאבד טובה הרבה ומתחננים בבכי ויש המתענים וכתיב ושאבתם מים בששון...

מאי משמע?