ספר מחכם קראי באוצר החכמה!!

[סתם]

ספר מחכם קראי באוצר החכמה!!
הספר "חיזוק אמונה",
מצו"ב תמונה.
מתוך http://karaim.net/DATA/Books/Hizok_Emon ... _EMUNA.pdf
פרטים נוספים בהמשך אי"ה.

[סתם]

המרכז הקראי באירופה בימי הביניים

ממסמכים היסטוריים עולה כי כבר במאה ה-12 ישבו קראים בקרים שבדרום אוקראינה של היום, ונראה שהקראים הגיעו לקרים מביזנטיון ומהקווקז. הקראים גרו בעריה הראשיות של קרים כמו: סוֹלכת, צ'וּפוּט-קלעה, פַאוֹדוֹסיה (כָּפא) ואֶוּפּטוֹריה (יֶוופטוֹריה, גוֹזלו) ככל הנראה קראים מקרים התיישבו במקומות אחרים במזרח אירופה. תחילתו של היישוב הקראי שם לא ברורה אולם ידוע כי בסוף המאה ה-14 כבר ישבו קראים בעריהן הראשיות של ליטא ופולין: בריסק, טרוקי, לוצק, לודמיר ועוד. חלק מהקראים הובאו לטרקאי, בירת ליטא באותה תקופה, על ידי הקיסר הליטאי ז'אוטאוטאס, במטרה לשמש כחיל משמר נאמן אשר יגן עליו מהפיכות אפשריות. במחצית השנייה של המאה ה-17 היו כ-30 קהילות קראיות במזרח אירופה. מקורות מהתקופה מספרים כי צעירים קראים נשלחו ללימודים בקושטא ובסיומם חזרו למזרח אירופה ושימשו שם בתפקידי הנהגה.
קראי מזרח אירופה דיברו בשפה ייחודית משלהם - שפה קראימית ("לשון קדר"), ששורשה במשפחת השפות הטורקיות. אחרי שבמשך מאות שנים שימשה כלשון דיבור היא הפכה במאה ה-17 גם ללשון כתיבה. בכתיבתה נעשה שימוש בכתב עברי, ומאוחר יותר - בכתב לטיני וקרילי.

מבין החכמים הקראים הבולטים במזרח אירופה ניתן למנות את:
החכם יצחק בן אברהם הטרוקי (הרופא), פייטן ומחברו של אחד הספרים האנטי מסיונרים המפורסמים ביותר "חיזוק אמונה".
החכם יוסף בן מרדכי מלינובסקי, פייטן ותלמידו של יצחק בן אברהם ומשלים הספר "חיזוק אמונה".
[מתוך היסטוריה של היהדות הקראית, ויקיפדיה]

[סתם]

נציגי הנהגת העדה היהודית-קראית נפגשו ביום שני 15-7-13 עם כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס. נציגי העדה איחלו לכבוד הנשיא הצלחה בביקורו הקרוב בליטא (שם יבקר ברחוב הקראים בטרוקי, בירת ליטא [?] לשעבר).
במהלך הביקור המרגש נציגי הקהילה בירכו את הנשיא והודו לו על פועלו רב השנים למען ארץ ישראל והתפקיד החשוב בו הוא ממלא כיום לטובת כל אזרחי המדינה.
הנשיא הביע עניין רב בהסבריו של הרב משה פירוז על הקהילה בארץ, ובהסברים של החזן ד"ר אברהם כפלי בנוגע לקראים בליטא, הנשיא התרשם מאד מהביקור ומההסברים על הקהילה.
הרב אליהו דבח בירך אות כבוד הנשיא בברכה המסורתית לנשיא המדינה.
נציגי העדה נתנו לנשיא כתשורה 3 ספרים "היהודים הקראים במזרח אירופה" שכתב הרב יוסף אלגמיל, ספר "שערי אמונה" של הרב אליהו מרזוק, ספר "חיזוק אמונה" שכתב החכם יצחק הרופא מטרוקי

[כנסת ישראל]

כידוע הספר הומלץ ע"י הסטייפלר זיע"א

[סתם]

מופיע באוצר החכמה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6289&
.

[סתם]

כידוע הספר הומלץ ע"י הסטייפלר זיע"א

היכן?
ואכתי צע"ג.

[מחולת המחנים]

זכורני שראיתי פעם באיזהו מקומן שמחבר חיזוק אמונה לא היה קראי ככל שאר הקראים, ולמעשה האמין בדברי הרבנים.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 0150221046
[ספר וסיף תשכ"ז, עמ' 38 באוצר]
במקור זה כתב שבעל חיזוק אמונה מצטט רק מקורות רבניים ואינו מזכיר כלל מקורות קראיים.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?3 ... 0150221046
[מלחמת ה' יעקב בן ראובן תשכ"ג, עמ' 8 באוצר].
אמנם במקור זה כבר עמד על כך שכל הציטוטים הקראיים נמחקו ממהדורת ירושלים תר"ה (שאגב נדפס בדפוס ב"ק הנודע).

וכמו כן מצאתי בהיברו בוקס במהדורת אמשטרדם תס"ה שנכתב כך בתור הערה על התוכן: [ויכוחים ותשובות על טענות הנוצרים נגד אמונת ישראל - ונמחקו כל המקומות שבאו דעות הקראים אף ברמז] כאן
http://www.hebrewbooks.org/19603

אולי כדאי שבאכסניא נכבדה כאוצר החכמה, יובא ספרו מאחת המהדורות בהן נמחקו כל הציטוטים ודעות הקראים שבאו בספר, [ויש לעיין גם מה דינו של ספר הנ"ל שנדפס ע"י כת הקראים הכופרים בתורה ובדברי חז"ל].

[חכם באשי]

סתם,
'בוקר טוב',
כנראה 'גילית את אמריקה'...
עכ"פ הספר 'חיזוק אמונה' נדפס פעם אחת לפחות עם הסכמות של רבנים (שכנראה לא ידעו על זהות מחברו האמיתי), ואף תורגם לאידיש!
הנח להם לישראל וכו'.

ואגב, קצת מגוחך שהקראים מוסיפים לעצמם את התואר 'הרב' שאחד ממטרותיו הוא בידול הרבניים מן הקראיים!....

[ישבב הסופר]

חכם באשר: קביעה זו שכתבת, שתואר הרב נועד כדי להבדיל בין הטמא ובין הטהור, אינו על כך פשוט ומוסכם. דומה שכבר דנו על כך באתרא קדישא הדין. בנוגע לחיזוק אמונה, נדמה לי שהמלצתו של הסטייפלר זיע"א הובאה בקריינא דאיגרתא. ולמעשה זה קצת צ"ע כי זה בעיקר מענה נגד טענות ( ישנות) של הנוצרים על דת היהודית, ולא נראה שיש על זה צורך היום כל כך לסתם אנשים, ומי שיש לו בעיות כאלו, מסתמא יהא לו יותר תועלת לעיין במשהו יותר עדכני.

[הבטחתי]

שתי הערות על האמור

א. הספר הודפס לפני כ-14 שנה ע"י ליבוביץ'- קעסט, כדי לתת חומר להשיב למסיונרים (זה היה לקראת אירועי שנת האלפיים למנינם), כשהעירו לו על היות המחבר קראי, הוא מחק את הספר מן הרשימות, אך מי שנזקק לו באופן פרטני יכל לקנותו.

ב. בזמן השואה, הקראים שבטרוקי טענו כי אם אינם יהודים, ואינם משתייכים לזרע היהודי, הנאצים קבלו את עמדתם, וכך הם נותרו בחיים (פרטים מעניינים ניתן למצוא בספרו של ד. שילנסקי 'חשכה לאור היום')

[חכם באשי]

חכם באשי: קביעה זו שכתבת, שתואר הרב נועד כדי להבדיל בין הטמא ובין הטהור, אינו על כך פשוט ומוסכם. דומה שכבר דנו על כך באתרא קדישא הדין.

כידוע לך התשב"ץ (דוראן) כתב כן, שלכן יש להקפיד להוסיף "ר'" קודם שם האדם, כדי לבדל את עצמו מן הקראים.
ואתה, המצוי מעט בחומרים קראיים, יודע גם יודע, שעד למאות השנים האחרונות לא היה ניתן למצוא קראי עם תואר 'רבנות'. זה פשוט היה תרתי דסתרי.
עכ"פ, זה מה שידוע לך, ואם יש בידך מידע שונה - אשמח להחכים.

[סתם]

סתם,
'בוקר טוב',
כנראה 'גילית את אמריקה'...
עכ"פ הספר 'חיזוק אמונה' נדפס פעם אחת לפחות עם הסכמות של רבנים (שכנראה לא ידעו על זהות מחברו האמיתי), ואף תורגם לאידיש!
הנח להם לישראל וכו'.

תודה, ולא הביישן למד וגו'

ידוע לך שיש האוסרים ללמוד ממחבר שדעותיו פסולות,
גם אם לא מצאנו להדיא אפיקורסות בדבריו.
[והמליצו על כך ס"ת שכתבו מין ישרף...]
ושוב ייש"כ.

[סתם]

זכורני שראיתי פעם באיזהו מקומן שמחבר חיזוק אמונה לא היה קראי ככל שאר הקראים, ולמעשה האמין בדברי הרבנים.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 0150221046
[ספר וסיף תשכ"ז, עמ' 38 באוצר]
במקור זה כתב שבעל חיזוק אמונה מצטט רק מקורות רבניים ואינו מזכיר כלל מקורות רבנים.

??
נדצ"ל
במקור זה כתב שבעל חיזוק אמונה מצטט רק מקורות רבניים ואינו מזכיר כלל מקורות קראיים.

[מחולת המחנים]

צודק טעות, תיקנתי.

[מאיר סובל]

על ההסטוריה של הקראים בליטא,
כל יודע ספר יודע שעד השואה גרו קראים בליטא, והם מוזכרים למעשה במשנה ברורה "הקראים שבימינו" - בהלכות עירובין.

ואגב, מי שלומד ביביע אומר, את ההיתר שלו לקבל חברות מקראים ולהכשירם לקהל ישראל, רואה שמדובר כפי שכתב בכותרת על הקראים שבמצרים מדורות עברו, והסמך העיקרי הוא דעת המהריק"ש שאכן מדבר על מנהגי אותם קראים שבמדינה ההיא.
אבל על הקראים האשכנזים, מקרים וליטא ועוד ערים ברוסיה - אין את ההיתר. לא את טעמו ולא את המקורות. והם לפי הרמ"א בדין פסולי חיתון ואין מקבלים אותם בתשובה!

[מחולת המחנים]

ועל מי אמר רס"ג "קראים שאינם מתאחים"?

[חכם באשי]

אם רס"ג אמר את זה (ולא ברור שהוא אמר את זה), הרי שהוא התכוון לקראי דורו, שהיו נפוצים בכל המרחב היהודי במזרח הקרוב. מכורדיסטן ועד צפון אפריקה וגם לתימן הגיעו.
אך לא נראה שבזמן רס"ג כבר הגיעו הקראים לחצי האי קרים.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהרב שלוש כתב ספר שלם על הקראים למיניהם לעניין חיתון

[מחולת המחנים]

אם רס"ג אמר את זה (ולא ברור שהוא אמר את זה), הרי שהוא התכוון לקראי דורו, שהיו נפוצים בכל המרחב היהודי במזרח הקרוב. מכורדיסטן ועד צפון אפריקה וגם לתימן הגיעו.
אך לא נראה שבזמן רס"ג כבר הגיעו הקראים לחצי האי קרים.

הרב מאיר סובל כתב שקראי ארצות המזרח מותר לקבלם בתוך קהל עדת ישראל, בשונה מהקראים שהגיעו לחצי האי קרים ומשם התפשטו לארצות אירופה, שעליהם כתב הרמ"א שאין לקבלם בכלל ישראל, ועל זה הבאתי את דברי רס"ג "קראים שאינם מתאחים", שאין כל ספק שנאמרו על הקראים בארצות המזרח.

[בברכה המשולשת]

היו על כך גם חילופי מאמרים בין הגרא"ח שרמן לראש"ל הגאון רבי אליהו בקשי דורון

[מאיר סובל]

אם איני טועה זה נמצא בפדרים באיזור כרך יח או יט והיה בשבת הרב שרמן בתל אביב והוא אסר את הקראים הרוסיים גם לדעת היבי"א, ואילו הרב בקשי דורון שם בערעור לבית דין הגדול קיבלם ע"י קבלת חברות, וגם מתיר אותם אם האבא היה קראי כי ביהדות הולכים אחר האם והיא היתה יהודיה.
והבעיה בזה כמובן שאיסור הקראים אינו קשור לגויות ויהדות, אלא לממזרות ופסלות לקהל, וזה עובר לדורות שנולדים גם מצד האבא.

[בברכה המשולשת]

נכון, והיתה התייחסות גם לנקודה זו (כמדומני שהדברים התפרסמו גם בתחומין)