בן באג באג כתב:הרי לך הוכחה לשורתי הראשונה....
yankev כתב:ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.
דראל כתב:yankev כתב:ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.
מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?
דראל כתב:yankev כתב:ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.
מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?
yankev כתב:קודם כל, אבן נאמרת בלשון נקבה!
"אבן אחת", "אבן גדולה". וכן הלאה. דוגמאות בתנ"ך בשפע.
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה"
"וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ"
" לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה".
לעצם שאלתך: ישנם כמה רבדים בלשון העברית.
א- לשון תנ"ך.
ב- לשון חז"ל (משנה וגמרא)
ג- לשון ימי הביניים (זה כולל את לשון המשוררים וספרי הראשונים).
ד- עברית חדשה בת ימינו.
במקרה של "אבן", אנו מסתכלים בתנ"ך.
אבל במילות אחרות שאינן מופיעות בתנ"ך אנו מסתכלים בחז"ל.
ואם אינן בחז"ל אז הם בספרי המשוררים והפרשנים הראשונים (הראב"ע רש"י רד"ק ועוד ועוד רבים וטובים)
ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.
דבר נוסף:
ישנם כמה מילונים ש"מגלים" את הרובד של כל מילה, לדוגמא מילון "אבן שושן". כמו כן אפשר לבדוק בצורה פשוטה ביותר ע"י אחת מהתוכנות של ספרי הקודש, ולהבין אם מדובר במילה חדשה או ישנה. בהצלחה!
דראל כתב: וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?
דראל כתב:מיהו אותו דראל מפורסם?
אינני יודע אם אוכל להוכיח שאינני אותו אחד המגדל כלבים וחתולים, אוכל ביו"כ וכו' אך יתרה מזו אינני חושב שאני אמור לעשות את זה.
אגב, את הניק הזה בחרתי כי זה היה כינוי של חסידי בעלז בגליציה. אני משער שיש יותר מאדם אחד בעולם שאחד מאבותיו היה כזה.
ודי בזה
[מחק את זה- גם אני אמחוק, ומחקתי גם את הקטע לעיל]
לגופו של עניין, אני מכיר באופן אישי שניים מחברי האקדמיה. שניהם יראי שמיים (בוודאי ע"פ הקריטריונים שהובאו לעיל... היכן הקריטריונים בדיוק?) ושניהם נאבקים במגמות שהוזכרו, אישור טעויות לשוניות כדוגמא. )זה שבכנסת ישנם מספר מצומצם של חברי כנסת שטוענים שהם נאבקים על עבירות חמורות מסוגים כאלו ואחרים, זה עדיין לא מכשיר את הכנסת ואת יושביה לקבל את התואר מקיימי תורה ומצוות". מלבד זאת מה שציינת ששניים מחברי האקדמיה הם יראי שמים, סבורני שזה נושא שניתן לוויכוח ולא מפני שאני חושב שמי שנמצא באקדמיה הוא לא ירא שמים, ואכמ"ל)
הבה נשתעשע כולנו במחשבה כי 'מזור' זה תרופה, ואז נתהה כיצד אפשר להמציא "למזור תרף". על הטעויות של האקדמיה ללשון העברית מחד, וטעויות של "דקדקנים יראי השם" מאידך, אפשר למלא ספרים שלמים. (מוטבים טעויות של ירא השם, מטעויות של הכופרים בו ובין כך ובין כך כמות הטעויות שיצאה מתחת ידי האקדמיה לעולם וממציאיה לא תשתווה ל"טעויות" של הדקדקנים יראי השם. וזה דבר שכל אחד שמבין ולו מעט בדקדוק כבר יבחין בזאת, עאכ"ו אם אם מבין הרבה, ואכמ"ל).
לדעתי, החשיבות הגדולה שיש באקדמיה הנ"ל היא המתודה (פששש... חשיבות שאין כדוגמתה! ובספרי המדקדקים אין אנו מוצאים "מתודה" כלל... ממש דבר חדש שחידשה האקדמיה. לידיעתך ידידי, כללים לפתרון תמיהות ושאלות קיימים כבר מזה מאות שנים, ואין חדש תחת השמש). לצערי, מגמה כמו שהובאה כאן היא הרסנית (הלואי ויהיה כך) וכבר העיר על כך טור סיני (אמור לי עדתו ואומר לך מי הוא. ויש גם משוכנזים וציונים) בדיון על מגמתה של האקדמיה בימינו אבלה.
הבה נשתעשע כולנו במחשבה כי 'מזור' זה תרופה
מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון.
דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת, יושנים ויושנות, באו 'חכמי' האקדמיה וקבעוה לדורות כמילה תקנית.
דראל כתב:למרות דבריו הנכוחים של אכשר דרא, יש לחלק בין מילים נצרכות בשפה (הן הבאות מ"איתערותא דלתתא" והן מ"איתערותא דלעילא") להיסחפות כללית מיותרת אחר שפת הרחוב. אלה הדברים שאמר טור סיני (והזכרתים בקצרה לעיל).
חכם באשי כתב:הרבה מחדושי הלשון של "האקדמיה[!] ללשון העברית" לא נתקבלו, ויותר מכך, נראה שחכמי האקדמיה עצמם ידעו בשעה שחידשו את אותן מילים - כי הן לא יתקבלו.
אך מה לעשות? עמך ישראל צריכים פרנסה, וחכמי האקדמיה צריכים להצדיק את משכורתם.
דראל כתב:האם אני צריך להזכיר למישהו את הביקורת הקשה של ראב"ע על ר"א הקליר בקהלת ה?!
אוצר החכמה כתב:מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון.
דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת, יושנים ויושנות, באו 'חכמי' האקדמיה וקבעוה לדורות כמילה תקנית.
כל הרעיון שיש לשון הקדש מדוייק וכל מי שטועה בו ומדבר באופן שאינו מופיע במקרא או בחז"ל אינו נקרא לשון הקדש צריך להביא עליו ראיה
שכן הראשונים עשו את שני הדברים
א. גזרו צורות חדשות למילים ע"פ שרשיהם וכל הפיוטים מלאים מזה
ב. הוסיפו שרשים חדשים כמו מרכז ואופק
ועיין בפיה"מ ריש תרומות
אוצר החכמה כתב:לא מובן העניין
אני לא בעד שהאקדמיה תחליט אני חושב שלא צריך אותה.ואין כאן עניין של פסיקת הלכות כל אחד יכול לגזור מילים חדשות לפי כללי הדקדוק ואם הציבור ישתמש בזה וימצא חן בעיניו הרי טוב ולא המילה תשמט מאליה
כמו שבכל ביטוי ומשפט חדש אינו דומה ר' YANKEV האומרו לרש"י והראב"ע בכל אופן אם תאמר משפט ראוי ונאה אחזור עליו ואם ימצא חן בעיני אחרים יתפשט
יהושע מונדשיין כתב:ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם.
גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן.
יהושע מונדשיין כתב:ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם.
גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן.
על המילה "עגבניה" לא יהיה לך שום תירוץ בעולם! מדובר במושג מכוער מדרגה ראשונה. וזה מקובל על הכל.
חכם באשי כתב:
לאיזו מטרה חכמי האקדמיה ממציאים מילים שהם יודעים שאף אחד לא ישתמש בהם. אני לא מכיר אף אחד שקורא לפיז'מה - 'נמנמת' (זו הדוגמא שעלתה לי כרגע לראש).
יהושע מונדשיין כתב:אחד מגאו"צ ב"ב שנפטר בשבועות האחרונים הירבה להשתמש במילון זה (אף כי בהיחבא), ותיתי לו שממנו למדתי את ערכו של המילון.
אליהוא כתב:וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.
אליהוא כתב:בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.
יהושע מונדשיין כתב:אחד מגאו"צ ב"ב שנפטר בשבועות האחרונים הירבה להשתמש במילון זה (אף כי בהיחבא), ותיתי לו שממנו למדתי את ערכו של המילון.
אליהוא כתב:בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים