בס' מאור ושמש פ' חוקת: דאיתא במדרש אלמלא לא הכה משה את הסלע לא היה מחלוקת ופלוגתות בין התנאים ואמוראים וכו'.
האם נמצא בקדמונים מעין הענין הזה?
הגר"א חוזר כמ"פ על כך שבגלל שמרע"ה הכה את הסלע, לכן איננו יכולים ללמוד ולהשיג, ולהגיע להשגה אמיתית של ד"ת, אלא רק ב"אדם כי ימות באהל", בשבירת הגוף, בטרחה, בייסורים, וכו'.
ננסה להבין לפי ערכנו, כאשר מכים, לא מפיקים מהמוכה את הדברים שלו, אלא את מה שרוצים להפיק ממנו, בכפיה, אלה לא הדברים שלו, הוא לא מגלה את חיותו שלו, הדין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהם, התחדש על ידי ההכאה שמשה רבינו הכה את הסלע. אילו משה רבינו היה מדבר אל הסלע, דברי תורה היו מתקיימים במי שמדבר דברי תורה. מי שהיה מתחיל לדבר דברי תורה, דברי התורה היו נובעים והולכים התורה היתה נובעת בלי יגיעה. אחרי שמשה רבינו הכה את הסלע, אנו צריכים להכות את עצמנו, כדי להפיק מעצמנו דברי תורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 89 אורחים