מה ולמה קובע זכרות ונקבות אובייקט? <'התחדשות' שפת לשוה"ק>

[בן באג באג]

כלא מבין ולא בקי ובעל שגיאות דקדוק מופלא
כמדומני שכל עצם ידוע לנו אם הוא זכר או נקבה רק ממה שכתוב בחז"ל (?)
האם ידועים הקריטריונים למה אבן הוא זכר למשל?
ואיך אובייקטים בלועזית מקבלים תגיות זכר נקבה? שייך בכלל?

מאוד חשוב לי לדעת, וכל העונה שכמ"ה במהרה אכי"ר!!!!!!!!!!!!

[yankev]

קודם כל, אבן נאמרת בלשון נקבה!
"אבן אחת", "אבן גדולה". וכן הלאה. דוגמאות בתנ"ך בשפע.

"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה"
"וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ"
" לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה".

לעצם שאלתך: ישנם כמה רבדים בלשון העברית.
א- לשון תנ"ך.
ב- לשון חז"ל (משנה וגמרא)
ג- לשון ימי הביניים (זה כולל את לשון המשוררים וספרי הראשונים).
ד- עברית חדשה בת ימינו.

במקרה של "אבן", אנו מסתכלים על התנ"ך.
אבל במילות אחרות שאינן מופיעות בתנ"ך אנו מסתכלים בחז"ל.
ואם אינן בחז"ל אז הם בספרי המשוררים והפרשנים הראשונים (הראב"ע רש"י רד"ק ועוד ועוד רבים וטובים)
ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.

דבר נוסף:
ישנם כמה מילונים ש"מגלים" את הרובד של כל מילה, לדוגמא מילון "אבן שושן". כמו כן אפשר לבדוק בצורה פשוטה ביותר ע"י אחת מהתוכנות של ספרי הקודש, ולהבין אם מדובר במילה חדשה או ישנה. בהצלחה!

[בן באג באג]

הרי לך הוכחה לשורתי הראשונה....

[yankev]

הרי לך הוכחה לשורתי הראשונה....

אני מצטער, באמת לא התכוונתי... אני מבקש סליחה.

[דראל]

ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.

מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?

[yankev]

ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.

מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?

בתגובה זו אינני מתכוין להתייחס למגיב הנ"ל (ששאלתו רטורית לחלוטין). דעתו לתורה ולחכמיה ניכרת מבין ריסי עיניו. בכל אופן צריך להיות עירניים ולהזהר ממסיונר או אפיקורס או מומר להכעיס או לתיאבון או משהו כזה. לא ארחיב עוד.

[מיימונד]

ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.

מיהם אותם "דקדקנים יראי השם"? וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?

[מחקתי מכאן קטע מסויים]

עכ"פ לגבי שאלתך הייתי ממליץ לך לפתוח אשכול חדש ולהעתיק אותה לשם, ולא לשרבב אותה לכאן, לדעתי שם תקבל מגוון תשובות.

דרך אגב, יש את הרב מאזוז מבני ברק שתשמע ממנו יותר מאלף סיבות למה האקדמיה משבשים את השפה העברית. אם זה כל כך מעניין אותך גש אליו.
יש גם המון ספרים חדשים שמשווים את העברית האמיתית לעומת העברית החדשה- מומלץ. למשל: יש ספר שנדפס ממנו בכל יום שישי בעמוד האחרון של מוסף שב"ק של יתד, לא זוכר את שמו כרגע. אני מקוה שזה עונה מעט על שאלתך.

[מיימונד]

קודם כל, אבן נאמרת בלשון נקבה!
"אבן אחת", "אבן גדולה". וכן הלאה. דוגמאות בתנ"ך בשפע.

"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה"
"וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ"
" לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה".

לעצם שאלתך: ישנם כמה רבדים בלשון העברית.
א- לשון תנ"ך.
ב- לשון חז"ל (משנה וגמרא)
ג- לשון ימי הביניים (זה כולל את לשון המשוררים וספרי הראשונים).
ד- עברית חדשה בת ימינו.

במקרה של "אבן", אנו מסתכלים בתנ"ך.
אבל במילות אחרות שאינן מופיעות בתנ"ך אנו מסתכלים בחז"ל.
ואם אינן בחז"ל אז הם בספרי המשוררים והפרשנים הראשונים (הראב"ע רש"י רד"ק ועוד ועוד רבים וטובים)
ואם אינם שם, אז כנראה שאלו מילות חדשות של הרשע בן יהודה ודומיו. וכן של חברי האקדמיה לעברית- שלפי כל הדקדקנים יראי השם הם משבשים את השפה העברית האמיתית- בפעולותיהם. כל מילה אפשר לבדוק.

דבר נוסף:
ישנם כמה מילונים ש"מגלים" את הרובד של כל מילה, לדוגמא מילון "אבן שושן". כמו כן אפשר לבדוק בצורה פשוטה ביותר ע"י אחת מהתוכנות של ספרי הקודש, ולהבין אם מדובר במילה חדשה או ישנה. בהצלחה!

[זקן ששכח]

וכיצד הם מוכיחים ש"חברי האקדמיה ל[לשון ה]עברית משבשים את השפה העברית האמיתית"?

מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון.
דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת, יושנים ויושנות, באו 'חכמי' האקדמיה וקבעוה לדורות כמילה תקנית.

[דראל]

מיהו אותו דראל מפורסם?
אינני יודע אם אוכל להוכיח שאינני אותו אחד המגדל כלבים וחתולים, אוכל ביו"כ וכו' אך יתרה מזו אינני חושב שאני אמור לעשות את זה.
אגב, את הניק הזה בחרתי כי זה היה כינוי של חסידי בעלז בגליציה. אני משער שיש יותר מאדם אחד בעולם שאחד מאבותיו היה כזה.

ודי בזה

לגופו של עניין, אני מכיר באופן אישי שניים מחברי האקדמיה. שניהם יראי שמיים (בוודאי ע"פ הקריטריונים שהובאו לעיל...) ושניהם נאבקים במגמות שהוזכרו, אישור טעויות לשוניות כדוגמא.
הבה נשתעשע כולנו במחשבה כי 'מזור' זה תרופה, ואז נתהה כיצד אפשר להמציא "למזור תרף". על הטעויות של האקדמיה ללשון העברית מחד, וטעויות של "דקדקנים יראי השם" מאידך, אפשר למלא ספרים שלמים.
לדעתי, החשיבות הגדולה שיש באקדמיה הנ"ל היא המתודה. לצערי, מגמה כמו שהובאה כאן היא הרסנית וכבר העיר על כך טור סיני בדיון על מגמתה של האקדמיה בימינו אלה.

[מיימונד]

מיהו אותו דראל מפורסם?
אינני יודע אם אוכל להוכיח שאינני אותו אחד המגדל כלבים וחתולים, אוכל ביו"כ וכו' אך יתרה מזו אינני חושב שאני אמור לעשות את זה.
אגב, את הניק הזה בחרתי כי זה היה כינוי של חסידי בעלז בגליציה. אני משער שיש יותר מאדם אחד בעולם שאחד מאבותיו היה כזה.
ודי בזה
[מחק את זה- גם אני אמחוק, ומחקתי גם את הקטע לעיל]

לגופו של עניין, אני מכיר באופן אישי שניים מחברי האקדמיה. שניהם יראי שמיים (בוודאי ע"פ הקריטריונים שהובאו לעיל... היכן הקריטריונים בדיוק?) ושניהם נאבקים במגמות שהוזכרו, אישור טעויות לשוניות כדוגמא. )זה שבכנסת ישנם מספר מצומצם של חברי כנסת שטוענים שהם נאבקים על עבירות חמורות מסוגים כאלו ואחרים, זה עדיין לא מכשיר את הכנסת ואת יושביה לקבל את התואר מקיימי תורה ומצוות". מלבד זאת מה שציינת ששניים מחברי האקדמיה הם יראי שמים, סבורני שזה נושא שניתן לוויכוח ולא מפני שאני חושב שמי שנמצא באקדמיה הוא לא ירא שמים, ואכמ"ל)
הבה נשתעשע כולנו במחשבה כי 'מזור' זה תרופה, ואז נתהה כיצד אפשר להמציא "למזור תרף". על הטעויות של האקדמיה ללשון העברית מחד, וטעויות של "דקדקנים יראי השם" מאידך, אפשר למלא ספרים שלמים. (מוטבים טעויות של ירא השם, מטעויות של הכופרים בו ובין כך ובין כך כמות הטעויות שיצאה מתחת ידי האקדמיה לעולם וממציאיה לא תשתווה ל"טעויות" של הדקדקנים יראי השם. וזה דבר שכל אחד שמבין ולו מעט בדקדוק כבר יבחין בזאת, עאכ"ו אם אם מבין הרבה, ואכמ"ל).
לדעתי, החשיבות הגדולה שיש באקדמיה הנ"ל היא המתודה (פששש... חשיבות שאין כדוגמתה! ובספרי המדקדקים אין אנו מוצאים "מתודה" כלל... ממש דבר חדש שחידשה האקדמיה. לידיעתך ידידי, כללים לפתרון תמיהות ושאלות קיימים כבר מזה מאות שנים, ואין חדש תחת השמש). לצערי, מגמה כמו שהובאה כאן היא הרסנית (הלואי ויהיה כך) וכבר העיר על כך טור סיני (אמור לי עדתו ואומר לך מי הוא. ויש גם משוכנזים וציונים) בדיון על מגמתה של האקדמיה בימינו אבלה.

אני רוצה להעיר ג"כ שהאקדמיה חרטה על דגלה את מחיקת מבטא האותיות של עדות ספרד מרוקו תוניס והתימנים ועוד ועוד והחליטה באיזה מבטא יש לדבוק (ללא שום סמכות, וללא שום בסיס, ללא שום מסורת, וללא שום סברה, פשוט מהבטן), התאספו שם מספר חברי ועדה ועשו "הצבעה", ושימו לב מתוך יותר ממניין חברים בועדה היה שם ספרדי אחד!!! מישהו יודע מה התוצאה? מאוד קשה לנחש... אז אם צדק אין כאן מיסודה עאכ"ו שבבניינה.
אל תנסה לטהר את השרץ. הגוף הזה עושה מה שהוא רוצה, וזה מה שמכוער בו. שיקרא לעצמו שפה מחורטשת או כל שם אחר ולא שפה עברית שבאה במסורת מדור לדור. עם חידושי מילים של חכמיה הצדיקים- ולא של שוטים ואומללים כמו בן יהודה שכתב את מילון מילותיו בעצם יום הכיפורים כשסיגריה בידו.

[אוצר החכמה]

הבה נשתעשע כולנו במחשבה כי 'מזור' זה תרופה

מזור זה גם מכה וגם רפואה כמבואר בשרשים לרד"ק בשורש זור

מהנסיון שלי ברוב המקרים בהם התנפלו על המדקדקים המודרניים בפירושי מילים שאינם נכונות, חיפוש קל מראה שיש ראשונים שפירשו את המילה באותו אופן

[אוצר החכמה]

מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון.
דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת, יושנים ויושנות, באו 'חכמי' האקדמיה וקבעוה לדורות כמילה תקנית.

כל הרעיון שיש לשון הקדש מדוייק וכל מי שטועה בו ומדבר באופן שאינו מופיע במקרא או בחז"ל אינו נקרא לשון הקדש צריך להביא עליו ראיה
שכן הראשונים עשו את שני הדברים
א. גזרו צורות חדשות למילים ע"פ שרשיהם וכל הפיוטים מלאים מזה
ב. הוסיפו שרשים חדשים כמו מרכז ואופק

ועיין בפיה"מ ריש תרומות

[אכשר דרא]

רצוני להוסיף משהו על דבריו המחכימים והשקולים של מר אוצר החכמה.
המתלוננים על האקדמיה ועל תופעת המילונאות, המבקשת מתודה (או בחינת כל מילה ועיון בה, ולא שימוש אסוציאטיבי), אינם מכירים בצרכיה של שפה חיה ובשוני שלה משפה ספרותית.
א. מאות מלים משפתנו העתיקה המופיעות בתנ"ך נחלקו בפירושם רבותינו הראשונים. כיצד בדיוק ננהג אנו בתופעה שכזו? האם השפה אינה כלי לשימוש לבני האדם כדי שיוכלו לבאר כוונתם בשופי בלי פירושי רש"י ורד"ק? יש צורך בועדה שתקבע את השימוש במלים המסופקות.
ב. שפה חיה חייבת להפרות את עצמה ולהתפתח, גם כשהיא נדרשת לתחומי עניין חדשים ואובייקטים שעדיין אין להם שם (כמו שמות הכלים במסכת טהרות שנלקחו משפות שונות), וגם כאשר יש להם כבר - המציאות הוכיחה ששפה אינה יכולה לשקוט על שמריה. בנביאים תמצא שמות שונים למופיע בתורה לאותם מושגים זהים. לדוגמא בעלמא:
משלי פרק כג פסוק ה: "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר יָעוּף הַשָּׁמָיִם".
ובאיוב פרק ט פסוק כו: "חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל".
הנשר עף או טס? ולא מדובר כאן בתחביב של מלים נרדפות.
תופעה זו קיימת בכל השפות החיות, ואי אפשר למנוע זאת. אם הראשונים, כרש"י ורמב"ם, וגם אחרונים כרמח"ל, המציאו נגזרות חדשות וגם מלים, וזאת בלי שתהא שפה חיה, איך אנו אמורים לנהוג? באדיקות גמורה בלי יחס לחיינו המשתנים?

[דראל]

למרות דבריו הנכוחים של אכשר דרא, יש לחלק בין מילים נצרכות בשפה (הן הבאות מ"איתערותא דלתתא" והן מ"איתערותא דלעילא") להיסחפות כללית מיותרת אחר שפת הרחוב. אלה הדברים שאמר טור סיני (והזכרתים בקצרה לעיל).

יחד עם זאת, הטענה כי בלשון הקודש יכולים להיות 'שגיאים', כי אין רק אפשרות נכונה, בטעות יסודה. גם רש"י המביא דוגמאות לז"ון, מבין ישנם כללים לשפה. לא מזמן יצא ספר על כללי הלשון של רש"י - דיסטרציה של הרב ד"ר חנוך גמליאל.

[חכם באשי]

למרות דבריו הנכוחים של אכשר דרא, יש לחלק בין מילים נצרכות בשפה (הן הבאות מ"איתערותא דלתתא" והן מ"איתערותא דלעילא") להיסחפות כללית מיותרת אחר שפת הרחוב. אלה הדברים שאמר טור סיני (והזכרתים בקצרה לעיל).

בדומה לך,
הרבה מחדושי הלשון של "האקדמיה[!] ללשון העברית" לא נתקבלו, ויותר מכך, נראה שחכמי האקדמיה עצמם ידעו בשעה שחידשו את אותן מילים - כי הן לא יתקבלו.
אך מה לעשות? עמך ישראל צריכים פרנסה, וחכמי האקדמיה צריכים להצדיק את משכורתם.

[סענדער]

הרבה מחדושי הלשון של "האקדמיה[!] ללשון העברית" לא נתקבלו, ויותר מכך, נראה שחכמי האקדמיה עצמם ידעו בשעה שחידשו את אותן מילים - כי הן לא יתקבלו.
אך מה לעשות? עמך ישראל צריכים פרנסה, וחכמי האקדמיה צריכים להצדיק את משכורתם.

ולהבדיל בין הטמא לטהור,
יש מכונים המהדירים ספרים לא שימושיים כדי להצדיק את קיומם, וכדי שלא ימצאו שגיאותיהם מהדירים דווקא ספרים לא שימושיים.

[דראל]

בדומה לך,
הרבה מחדושי הלשון של "האקדמיה[!] ללשון העברית" לא נתקבלו, ויותר מכך, נראה שחכמי האקדמיה עצמם ידעו בשעה שחידשו את אותן מילים - כי הן לא יתקבלו.
אך מה לעשות? עמך ישראל צריכים פרנסה, וחכמי האקדמיה צריכים להצדיק את משכורתם.[/quote]

יש ויש.

האם אני צריך להזכיר למישהו את הביקורת הקשה של ראב"ע על ר"א הקליר בקהלת ה?!

[חכם באשי]

האם אני צריך להזכיר למישהו את הביקורת הקשה של ראב"ע על ר"א הקליר בקהלת ה?!

סלח לי,
מה זה שייך לגופו של הדיון?
הקליר ושאר הפייטנים מהתקופה הקלאסית (ואף בתקופות אחרות, כמו, הפייטנות המזרחית המוקדמת והמאוחרת, הביזנטית, האשכנזית) לא חששו מלחדש מילים והטיות, אך עיקר מטרתם היתה ליפות את הפיוט, ולא רק כדי להעשיר את השפה העברית (אם כי, שממילא הם העשירו את השפה) אך לאיזו מטרה חכמי האקדמיה ממציאים מילים שהם יודעים שאף אחד לא ישתמש בהם. אני לא מכיר אף אחד שקורא לפיז'מה - 'נמנמת' (זו הדוגמא שעלתה לי כרגע לראש).

[yankev]

מסתבר שיש כמה תשובות לשאלה זו. אני אעלה אחת: אנשי אקדמיה שבכוחם 'להכשיר' כל מיני מילים שאינן עומדות בקריטריון הנכון של השפה, ורק מפני שהשתרשה בטעות בפי העם הכשירוה - אינם אלא משבשי לשון.
דוגמא קטנה: בלשון קודש - ישן, ישנה, ישנים וישנות (שין צרויה), ומתוך שנשתרבבה טעות בפיות אנשים לומר - יושן, יושנת, יושנים ויושנות, באו 'חכמי' האקדמיה וקבעוה לדורות כמילה תקנית.

כל הרעיון שיש לשון הקדש מדוייק וכל מי שטועה בו ומדבר באופן שאינו מופיע במקרא או בחז"ל אינו נקרא לשון הקדש צריך להביא עליו ראיה
שכן הראשונים עשו את שני הדברים
א. גזרו צורות חדשות למילים ע"פ שרשיהם וכל הפיוטים מלאים מזה
ב. הוסיפו שרשים חדשים כמו מרכז ואופק

ועיין בפיה"מ ריש תרומות

נ.ב. לא חדש הוא לנו שהראשונים אכן לא השתמשו רק בלשון התנ"ך אלא חידשו מדעתם ע"פ המשקלים וכולי וכולי. אלו דברים ברורים וידועים לכל גם על המתנגדים לאקדמיה (לדוגמא הרב מאזוז מב"ב ועוד)
כעת אני רוצה להבהיר נושא אחד:
מוסכם על כולם שאפשר לחדש מילים כפי צורך השעה והזמן! השאלה היא מי יעשה את זה! תסכים איתי כבוד "אוצר החכמה" היקר, שאי אפשר להשוות את רש"י או אבן עזרא או הרד"ק לדוקטורית לשפה העברית מהר הצופים, אע"פ שכמעט ובטוחני שיש בידה יותר חכמה כביכול מכל הנ"ל. אומנם כמו שלא תסכים שפרופסור לתלמוד שהוא בקי יותר מהרבה פוסקים שאתה מכיר- יפסוק לך הלכה, באותה מידה אנחנו לא נסכים שדוקטורית תפסוק בענייני לשון. זאת הנקודה- ולא כפי שחשבת. ולכן לא צריך שום ראייה ושום כלום.

זאת ועוד, כי לא יתכן שקבוצת גברים ונשים היושבים בערבוביא תתעלם מהמציאות שיש מנהגים שונים בהגייה בין חכמי אשכנז ובין חכמי ספרד, או שתדע מהם ולא תתייחס אליהם, או שתתייחס אליהם ותכריע בהם! דבר זה לא יעלה על דעת שום ירא שמים בעולם.
לעיל צויינה העובדה שעשו "הצבעה" והכריעו בעניין שהיה קשור לאשכנזים וספרדים בעוד שספרדי אחד בלבד השתתף שם, הלזה יקרא אובייקטיביות? (את הייתי אומר אפילו בלי שום קשר לדת).

[אוצר החכמה]

לא מובן העניין
אני לא בעד שהאקדמיה תחליט אני חושב שלא צריך אותה.
ואין כאן עניין של פסיקת הלכות כל אחד יכול לגזור מילים חדשות לפי כללי הדקדוק ואם הציבור ישתמש בזה וימצא חן בעיניו הרי טוב ולא המילה תשמט מאליה
כמו שבכל ביטוי ומשפט חדש אינו דומה ר' YANKEV האומרו לרש"י והראב"ע בכל אופן אם תאמר משפט ראוי ונאה אחזור עליו ואם ימצא חן בעיני אחרים יתפשט

[yankev]

לא מובן העניין
אני לא בעד שהאקדמיה תחליט אני חושב שלא צריך אותה.ואין כאן עניין של פסיקת הלכות כל אחד יכול לגזור מילים חדשות לפי כללי הדקדוק ואם הציבור ישתמש בזה וימצא חן בעיניו הרי טוב ולא המילה תשמט מאליה
כמו שבכל ביטוי ומשפט חדש אינו דומה ר' YANKEV האומרו לרש"י והראב"ע בכל אופן אם תאמר משפט ראוי ונאה אחזור עליו ואם ימצא חן בעיני אחרים יתפשט

אם ככה, אז כנראה שאנחנו מסכימים זה עם זה לפחות בדבר היסודי ביותר.

אך עדיין נותרו לי הערות קטנות:
א- איני סבור שזה הוגן לומר שיש ללכת בלשון הקודש לפי שגגות העם, ולפי "מראה עיניהם" (והרגשות הבטן...) של מי שלא מבין בדקדוק- אחרת שפה זו לא תהיה ראויה לשם "לשון הקודש"..., ובדיוק כפי שלא נרצה לתת לעם להכריע בענייני תרופות וטיפולים בחיות אם אינם וטרינרים, כך לא נרצה לתת להם להכריע.
ב- איני סבור ואיני חושב שאפשר לפתור כל דבר בעזרת כללי הדקדוק שיש בידינו, משום שגם בכללים אלו יש מחלוקות, כללי הדקדוק אינם הלכה למשה מסיני. והרבה מהם דווקא באו משפות אחרות כגון ערבית וארמית. אלו דברים שצריכים להפתר ע"י אנשים יראי שמים בלבד- והם שייצגו את כל מה שקשור לשפה שנקראת "לשון הקודש" כיאות לה. השפה שלנו אינה עוד שפה! זו שפה שנכתב בה התנ"ך המוכר ע"י שלושת הדתות הגדולות בעולם.
די אם נזכיר את דעת רד"ק בעניין "הדומות" לדוגמא במילה "הללויה" שצריך לקרוא את הל' בפת"ח חטופה (ובאמת כך הוא על דרך הרוב בכתר אר"צ. וכך מעיד במנחת שי יז, יד בשם ספר דקדוק ישן), בעוד שיש ודעתם לקרוא בשו"א לבד (למעשה כך נוהגים הרוב בזמנינו מלבד קהילות בודדות, זה לשון המנחת שי: ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד והמדקדק לקרותן כהוגן הבא עליו ברכה:).

הלכתא כבתראי? לא בטוח... ישנם אחרונים שמצדדים לכאן ולכאן. קשה מאוד להכריע בדברים האלו גם למי שבקיא בדקדוק.

[ספר סופר וסיפור]

עיקר הביקורת לא היתה על חידושי מילים אלא על מילים ששונתה משמעותם מקודש לחול, והדוגמאות הידועות הם, חשמל ואגדה. ולעיתים גם על מילים שיש בהם ניוול פה. כמו עגבניה.

דוגמא למילה מודרנית שמקורה בפרשת השבוע לפי חלק מהראשונים הוא 'תולדות' כמו 'תולדות העת החדשה', והוא לפי פירוש האבן עזרא וסיעתו על תולדות השמים והארץ וכו'. ודוק כי קצרתי.

[יהושע מונדשיין]

ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם.
גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן.

[yankev]

ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם.
גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן.

על המילה "עגבניה" לא יהיה לך שום תירוץ בעולם! מדובר במושג מכוער מדרגה ראשונה. וזה מקובל על הכל.

[חכם באשי]

ב'מוריה' התפרסם פעם מאמרו של הרב ישכר דב גולדשטיין, שבו הוא מכשיר את השימוש במלה "חשמל" וכיו"ב, והיה מלעיג על בורותם של קנאים בעניינים שונים, וענין זה ביניהם.
גם מפשוטו של מקרא מוכח ש"חשמל" הוא משהו גשמי, מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן.

לא קראתי את מאמרו של הרב גולדשטיין, ואולם הטענה "מכיון שהפסוק משתמש בו כמשל לציון הנוגה שהוא כעין החשמל. ולא יעלה על הדעת שכדי לשבר את האוזן ולהבהיר משהו שאינו מובן, ישתמשו במשהו רוחני אחר שגם הוא אינו מובן" - אינה צודקת, לדעתי.
שכן בחגיגה פרק שני (דף יג לערך), אמרו מפורש ש'חשמל' הם אחד מהמלאכים - "חשות ואח"כ ממללות". עיי"ש.

[אוצר החכמה]

מהגמרא אין ראיה הגמרא מבארת את עומק הענין ע"פ הדרוש שהוא עיקר הכוונה כאן, מה שהוא טען היה שלפי פשוטו כשהנביא מתאר מה שראה הוא מתאר עניינים רוחניים במראות גשמיים וכסוסים דזכריה וכדומה

[אוצר החכמה]

על המילה "עגבניה" לא יהיה לך שום תירוץ בעולם! מדובר במושג מכוער מדרגה ראשונה. וזה מקובל על הכל.

כידוע כאן דווקא בן יהודה התנגד לשימוש במילה הזאת בגלל הסיבה שלך וזה הגיע מתוך תרגום משפות אירופיות.
(חיפשתי בגוגל ומצאתי את זה ן http://www.amalnet.k12.il/meida/lashon/alon/ali30002.htm)

[דראל]

לאיזו מטרה חכמי האקדמיה ממציאים מילים שהם יודעים שאף אחד לא ישתמש בהם. אני לא מכיר אף אחד שקורא לפיז'מה - 'נמנמת' (זו הדוגמא שעלתה לי כרגע לראש).

גם חברי האקדמיה לא מכירים, בעיקר כיון שלא הם חידשו את המילה הזו. http://hebrew-terms.huji.ac.il/

קיצורו של דבר, רבים הם בני האדם היצירתיים שהעברית-לשון הקודש היתה עיקר עיסוקם ולכן יצרו מילים חדשות (ואך אהיה כרוכל אם אמנה חלק קטן מהם). איזה ממילים אלה "נתפסו" בציבור ואיזה לא, הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל, ובודאי מילה שלא כתובה בו.

[יהושע מונדשיין]

מאשכול זה, ומאשכול קדום אחר, ניכר שרבים טועים לחשוב שמילון בן-יהודה הוא מילון למלים שחידש אב"י ממוחו הקודח.
ולא היא. המילון שלו מצטיין בזה שהוא עוסק במלים הישנות, ומביא את מקורותיהם במקרא, בספרות חז"ל, בפי הפייטנים ושאר קדמונים, ורק מעט שבמעט מהספרות העברית החדשה שקדמה לו.
אחד מגאו"צ ב"ב שנפטר בשבועות האחרונים הירבה להשתמש במילון זה (אף כי בהיחבא), ותיתי לו שממנו למדתי את ערכו של המילון.

[חכם באשי]

אחד מגאו"צ ב"ב שנפטר בשבועות האחרונים הירבה להשתמש במילון זה (אף כי בהיחבא), ותיתי לו שממנו למדתי את ערכו של המילון.

viewtopic.php?f=7&t=1834&start=0&st=0&sk=t&sd=a&hilit=%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F

[תולדות אדם]

זה שהשתמש בה בהיחבא אומר משהו, לא?!

[חכם באשי]

אבל גם זה שהשתמש בה - אומר משהו!

[אליהוא]

בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.

[חכם באשי]

וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.

לא ראב"ע ולא ר"ת אמרו כלל זה!
אמנם הוא מובא בקדמונים,
אך כבר האפודי, הכה על קדקד הרגילים להשתמש בכלל זה.

[אכשר דרא]

בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.

לשם מה היו עזובי הקיר אמורים להביא את דברי התוס' המפורסמים? ואגב, כמדומה שרש"י על התורה כבר כותב זאת.
אשכול פורה מאוד בענין לה"ק המתחדשת ומלים המתייחסות בטעות לעברית המתחדשת, התקיים בימיו השפויים של הפורום ההוא ששבק לן חיים: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

[איש_ספר]

אחד מגאו"צ ב"ב שנפטר בשבועות האחרונים הירבה להשתמש במילון זה (אף כי בהיחבא), ותיתי לו שממנו למדתי את ערכו של המילון.

אם 'בהחבא' פירושו שלא להזכיר את המילון במקורות וציונים לר"מ פרנקל למשל, שפיר, אבל אם 'בהחבא' פירושו לשים את הספרים בספריה בשורה פנימית וכדומה, אזי אין כאן בהחבא כלל.
במרחבים קובץ ו' קראתי מאמר מעניין על חילופי דברים בן אב"י לבין הרב קוק (שהיה באופן אישי ממבקריו היותר חריפים) לגבי חידושי מילים ודמיונם אל המקורות.

[דראל]

אכן, מסתבר שהיו דיונים בין הרב קוק לאב"י בנושא, הרבה מעבר למה שהזכיר הרב גוטל במאמרו ב'מרחבים'. יש עוד הרבה להרחיב בכך, אך רק אציין כי הרב קוק לא היה הרב היחידי שעמו התייעץ אב"י בענינים לשוניים.

[בן באג באג]

בלהט הויכוח העקר והילדותי בתוקפם של החלטות האקדמיה ללשון, לא הובאו לעצם הנידון דברי התוס' המפורסמים ריש קידושין ד"ה קשו דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה.
וכן מאמר הקדמונים הידוע בשם ראב"ע או ר"ת שכל שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו.

ברוך המשיב אבדת אשכול לבעליו....

[מנחם זאב צוקרמן]

עוד בענין זה: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?w ... m_id=19616