רבי בן ציון מבילסק- שערי ציון

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:15 am

על חתנו נכתב בעבר כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 7%A7#p3911
מישהו שאל אותי מה יום סילוקו המדויק (בשנת תרע"ד) ולא עלה בידי למצוא. אודה לעזרה.
לא שאלתי עדין את המומחה, הרה"ג ר"מ זעירא שליט"א...

בור ועם הארץ

אפשר לברר אצל צאצאי הרב בן דעת. בל"נ.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ספטמבר 27, 2010 12:46 am

יש צאצאים דתיים?
מתוך רשימותיהם שהתפרסמו בספר קהילת בילסק לא התרשמתי כך...

בור ועם הארץ

יש ויש. משפחת רמון.
(ד"א, סיפר לי אחד מהם, שנכנס פעם להקה"י לברכה, ורשם על הפתק "נו"נ לבעל שערי ציון מבילסק". התלהב הסטייפלר ואמר, "העולם יודע על גאונותו של הבילסקר, אבל לא יודעים על צדקותו!").

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ספטמבר 27, 2010 11:48 pm

תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת, מתוך כמה בנים ובנות שנשארה שומרת תו"מ. עכ"פ הוא אינו יודע מתי יום סילוקו של השע"צ, והבטיח לשאול את אמו, אלא שלדבריו קרוב לודאי שלא תידע.

[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' ספטמבר 28, 2010 12:44 am

בדקתי עתה בשה"ג השלישי כתב יד הספריה בירושלים, ואין שם בכלל ידיעה על פטירתו.

בור ועם הארץ כתב:ד"א, סיפר לי אחד מהם, שנכנס פעם להקה"י לברכה, ורשם על הפתק "נו"נ לבעל שערי ציון מבילסק". התלהב הסטייפלר ואמר, "העולם יודע על גאונותו של הבילסקר, אבל לא יודעים על צדקותו!".

לראשונה שמעתי על קיומו של השע"צ בישיבה קטנה, כשלמדתי סימן מתוק בקהילות יעקב בענין עד זומם מכאן ולהבא או למפרע וכו', ושם הביא הקה"י דברים מתוך שערי ציון.
אגב, הגאון המסכן ר' חיים חיקל גרינברג (היה חותם הרב דקענא והגלילות, ורח"ע היה מתבדח שבגלילות הוא מתכון גם לרבנות ווילנא...) הוצא את קונטרס שערי ציון על ת"ת, וכמדומה ששם הקדים כמה מילים עליו, אבל אינו בהישג ידי עתה.

שפיפון בן ליש

יש לי תחושה שהוא נפטר בזמן מלחמת העולם הראשונה ולכן פטירתו לא עשתה רושם. כי באמת פלא שלא מוצאים את זמן סילוקו.

שפיפון בן ליש

איש_ספר כתב:[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].

לאח קראו ר' שאול, ובנו צבי בנגיס, לשעבר סגן רה"ע בנתניה. פרטים עליו באתר של עיריית נתניה, במדור יקירי העיר.

תוך כדי דיבור

אצלי רשום הפטירה - חורף תרע"ז, ולא תרע"ד. אף שאפשר שטעיתי בהקלדתי. כך או כך, המקור הרשום אצלי הוא נ' בן מנחם בספרו 'חכמי ליטא', עמ' 108 (אולי גם רמ"מ ישר ב'החפץ חיים חייו ופועלו' ח"א סביב התמונה שבעמ' שפ"ה), וכיוון שרשמתי בשעתו חורף, מסתבר שיימצא שם לכה"פ החודש המדוייק.

איש ספר כתב:בדקתי עתה בשה"ג השלישי כתב יד הספריה בירושלים, ואין שם בכלל ידיעה על פטירתו

וכי אימתי נסתיימה כתיבת כת"י זה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ספטמבר 29, 2010 10:02 am

תוך כדי דיבור כתב:אצלי רשום הפטירה - חורף תרע"ז, ולא תרע"ד. אף שאפשר שטעיתי בהקלדתי. כך או כך, המקור הרשום אצלי הוא נ' בן מנחם בספרו 'חכמי ליטא', עמ' 108 (אולי גם רמ"מ ישר ב'החפץ חיים חייו ופועלו' ח"א סביב התמונה שבעמ' שפ"ה), וכיוון שרשמתי בשעתו חורף, מסתבר שיימצא שם לכה"פ החודש המדוייק.

למרבה הבושה, זה כל מה שיש בחכמי ליטא של בן מנחם עמ' 108:

: חכמי ליטא.jpg (25.41 KiB) נצפה 16406 פעמים

לא נעים להגיד, אבל זה מה שקורה כשהונגרי מוציא ספר על חכמי ליטא.
ביהדות ליטא ח"ג בערכי הרבנים שם, נכתב בערכו של רב"צ, תרע"ד.

תוך כדי דיבור

א"כ טעיתי בציוני, ואנסה לפשפש מהיכן רשמתי זאת.

(ואימתי נולד, תקצ"ח או תקצ"ה?)

צוציק · הודעהעל ידי **צוציק** » ה' ספטמבר 30, 2010 8:36 pm

כמדומה שתוכ"ד צודק ושנת פטירתו היא תרע"ז ולא תרע"ד.
חוברת זו של יגדיל תורה יצאה לאור בחודש אדר תרע"ז.

סמ''ק · הודעהעל ידי **סמ''ק** » ה' ספטמבר 30, 2010 8:40 pm

והיו עיניך רואות את מוריך

תוך כדי דיבור

אברכך על השבת אבדה זו, וא"כ אכן בחורף היה זה.

בור ועם הארץ

באחד ממהדורות השע"צ נדפס בסופו הספד מתוך ס' זכרון יקותיאל, מתאריך ער"ח אדר תרע"ז.
ושם באותה מהדורה נדפס גם הקונטרס לת"ת הנזכר למעלה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוקטובר 01, 2010 3:57 pm

תודה רבה לכל החכמים המחכימים.
בור, כיון שאין בידי השע"צ שאתה מדבר עליו, האם תוכל לומר בצורה ברורה מתוך איזה ספר בדיוק נדפס ההספד עליו.
זכרון יקותיאל יש רק קונטרס אחד ויחיד, עברתי על כולו, ול"מ שם דבר.

בור ועם הארץ

א"ס, אכן כשכתבתי לא היה הספר לפני, אבדוק שוב בל"נ.

סמ''ק · הודעהעל ידי **סמ''ק** » ש' אוקטובר 02, 2010 10:47 pm

אם עושים חיפוש באוצר החכמה, בכל החיפושים מקבלים:
אגב, וגם כאן רואים שנת פטירתו תרע"ז כנז"ל.

בור ועם הארץ

גם אני בדקתי, וזכרוני לא הטעני. השם הוא זכרון יקותיאל. המחבר הוא הרה"ג ר' עזריאל זעליג נח קושעלעווסקי זצ"ל. יש ממנו ספר אחר באוצר בשם "עין צופים".

וגם ראיתי שם שהקונטרס לת"ת הנזכר הוא הנדפס בשע"צ ח"ג סי' כ"ז.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 03, 2010 12:36 am

עתה התברר לי הענין. ספר זכרון יקותיאל הנזכר כאן הוא ספר חדש שי"ל בשנת תשנ"ה, ואינו של ר' עזריאל זעליג נח קושלבסקי, אלא ספר שי"ל לזכרו של בנו ר' יקותיאל קושלבסקי הרב דזכרון יעקב, בספר זה נדפס (לפחות חלק מ)חיבורו של אביו, ר' עז"נ מ"ץ דאגוסטאוו, הנקרא ממענת אריות, בילגורי תרפ"ה והוא: 'כולל הספדים אשר נשאתי במקהלות על גאוני ויקירי ישראל... שנפטרו, שנהרגו ונרצחו בשנות תרע"ה - תר"פ'. בתקופה ... של המלחמה העולמית'. שם בקונטרס 'ממעונות אריות', נדפס ההספד על רב"צ. והרי הוא מצ"ב.

הזעצער · הודעהעל ידי **הזעצער** » א' אוקטובר 03, 2010 9:12 pm

איש ספר, מדוע כינית בתואר "הגאון המסכן" את ר' חיים חיקל גרינברג ?

מנחם זאב צוקרמן

הזעצער כתב:איש ספר, מדוע כינית בתואר "הגאון המסכן" את ר' חיים חיקל גרינברג?

מה שאלתך: למה כינוהו הגאון, או למה היה מסכן?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 04, 2010 7:46 pm

היה איש בודד ובעל יסורים גדול ומה צורך לפרט בכאן את כל צוקותיו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אוקטובר 16, 2010 6:57 pm

רע"נ קושלבסקי

בור ועם הארץ

מעניין לדעת האם ר' אליהו קושלבסקי ואחיו ר' אריה זאב גורביץ (קושלבסקי) הם קרוביו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוקטובר 17, 2010 12:04 am

ספרו של רבי אליהו קושלבסקי עלה זה עתה לאוצר המקוון http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?156488&BOOKS
והנה מעט עליו

רבי אליהו קושלבסקי זצ"ל
העילוי ממלאט

רב ואב"ד באר שבע

הגאון רבי אליהו קושלבסקי זצ"ל נולד בעירה מאלאט שבליטא, וכבר בצעירותו נראו כשרונותיו הגדולים, ונתפרסם ברחבי ליטא ומחוצה לה בשם העילוי ממאלאט. בבחרותו למד בישיבת סלבודקא וזכה לקרבה מיוחדת מהסבא מסלבודקה כל מי שהכירו ראה בו את הדמות האמיתית של סלבודקה בה חינכו לגדלות האדם. הגאון רבי יצחק קוליץ זצ"ל רבה של ירושלים שהיה קרוב אליו כתב לאחר פטירתו כשהייתי מדבר עמו הרגשתי כמדבר לפני מלך.

קודם המלחמה עלה לא"י ולמד בישיבת "חברון", ולאחר נישואיו התגורר תקופה מסויימת באמריקה שם הקים את ישיבת "חפץ חיים", ועמד בראשה עד שעלה לא"י. שם התיידד עם הגר"י אברמסקי זצ"ל, שהעריכו מאוד, ובכל פעם שהיה עובר ליד מרפסת ביתו של הגר"י אברמסקי זצ"ל, היה קורא לו שיעלה היות ורצה להרצות לפניו דברי תורתו שהיה עוסק באותו זמן. וקודם שהדפיס את ספרו הנודע "חזון יחזקאל" נתן לו לעבור עליו.

בספרו "נר למאור" קיבל הסכמה ממרן הגרא"ז מלצר זצ"ל בשנת תרצ"ג שאז היה בן כ"ט בלבד ובו הפליגו באריכות כאחד הגדולים בארץ.

בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד באר שבע שם נלחם בכל כוחו על העמדת הדת על תילה ללא פשרות כל שהן. בתקופה מאוחרת כאשר ראה שהדברים אינם מתנהלים כפי דרכה של תורה פרש מכל עניני הרבנות ועקר דירתו לעיה"ק ירושלים. שם עסק בתורה בצנעה בביתו ללא הפסקה כעשרים שנה עד לפטירתו. באותה תקופה חיבר גם את חבורו הנוסף על ספר המצוות לרמב"ם הנקרא "דבר שבמנין". עד ליום בו נקרא למתיבתא דרקיעא ביום המר כ' אלול תשנ"ב

השאיר אחריו דורות של ת"ח בהם בנו הגאון המפורסם ר' צבי קושלבסקי שליט"א ראש ישיבת "היכל התורה" וחתנו הגאון רבי דניאל פרבשטיין שליט"א ר"מ בישיבת "יקירי ירושלים".

מקור אתר שטייגען: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1 ... 589&Page=1

לא נראה שיש קורבה בינהם. בן נוסף של ר' אליהו קושלבסקי מתגורר בשכנותי (והוא חתן של מחבר זה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?52781&BOOKS אשאלה ממנו בהזדמנות.

חידוש היה לי מש"כ שהוא אחי רא"ז גורביץ! אח ממש?

בור ועם הארץ

איש_ספר כתב:חידוש היה לי מש"כ שהוא אחי רא"ז גורביץ! אח ממש?

ככל הידוע לי - כן. ר' צבי קושלבסקי שליט"א התחתן עם בת דודו, בתו של הגרא"ז גורביץ זצ"ל.

ספר סופר וסיפור

בור ועם הארץ כתב:מעניין לדעת האם ר' אליהו קושלבסקי ואחיו ר' אריה זאב גורביץ (קושלבסקי) הם קרוביו.

בודאי. ר' אליהו קושלבסקי ואחיו ר' זאב גורביץ הם בני ר' משה אהרן. ר' משה אהרן היה אח של ר' עזריאל נח קושלבסקי. אגב גיסם (נשוי עם בת של ר' משה אהרן) היה ר' אברהם אבא צפתמן מי שכיהן כר"מ בישיבת היכל התלמוד בת"א.
לר' עזריאל נח, מלבד בנו ר' יקותיאל הרב של זכרון (שישב על כסא חותנו הרב אורלנסקי הנהרג בחברון בתרפ"ט) היה גם בת שנישאה לר' יצק אדלשטין מזכיר ישיבת קמינץ, ומחבר ספר ר' ברוך בער שנזכר כאן לאחרונה.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ש' נובמבר 20, 2010 10:26 pm

איש_ספר כתב:היה איש בודד ובעל יסורים גדול ומה צורך לפרט בכאן את כל צוקותיו.

היכן נמצאת העיר 'קענא'?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 20, 2010 10:27 pm

לא עיר אלא כפר קטן בסמוך לווילנא.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ש' נובמבר 20, 2010 10:35 pm

איש_ספר כתב:לא עיר אלא כפר קטן בסמוך לווילנא.

אף בהגדרת כפר איכא גוזמא, כמדומה....

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 20, 2010 10:38 pm

אתה שואל כדי לדעת או מעביר כאן בוחן פתע בגיאוגרפיה?

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ש' נובמבר 20, 2010 10:40 pm

איש_ספר כתב:אתה שואל כדי לדעת או מעביר כאן בוחן פתע בגיאוגרפיה?

בוחן פתע בגיאוגרפיה אינו שייך לכאן כיון שאי"ז מופיע בשום מפה...
פשוט, למען אלו שלא מבינים מה הגיחוך שב'גלילות'... זה היה כפר מאולתר של פועלים במכרה מלח. כמדומה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 20, 2010 10:45 pm

אכן הזכרתי את זה כבדיחה. אף שאיני יודע בדיוק מה היה שם.

אפרקסתא דעניא

לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים.

הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.

מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' נובמבר 20, 2010 11:23 pm

אפרקסתא דעניא כתב:לר' ב"צ מבילסק ישנן צאצאים חרדים רבים. הם מתגוררים ברכסים ושם משפחתם ציזלינג.מדובר ברב יפתח ציזלינג, נכדו של אהרן ציזלינג שהיה מראשי מפא"י. הנכד, בן קיבוץ עין חרוד, חזר בתשובה והקים משפחה חרדית לתפארת. כיום הוא משמש כר"מ בישיבה. אגב, לאחד מבניו קוראים בן ציון, ע"ש הג"ר ב"צ הנ"ל.

אין שום קשר לרב"צ שטרנפלד מבילסק. המשפחה ההיא הם נכדים של ר' יהודה ליב ציזלינג מחבר ילקוט אר"י ועוד ויד ימינו של ר"מ סלונימער (אושמינער, בוטענער וכו'). בנו היה ר' צבי מנחם ציזלינג מתלמידי ר' יצחק אלחנן ולימים מורה בתחכמוני ביפו. אחד מבניו של ר' צבי מנחם, היה אהרן ציזלנג ח"כ ושר מטעם מפ"ם. וצאציו שבו בתשובה. לר' יהודה ליב היה אח דמות מעניינת במיוחד ששמו ר' בן ציון ציזלינג משכיל וקנאי. עלה לירושלים ומת בה בשנת תרע"ח. כנראה משם מתגלגל שם זה במשפחה.

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ש' נובמבר 20, 2010 11:38 pm

אתר שטייגען כתב:השאיר אחריו דורות של ת"ח בהם בנו הגאון המפורסם ר' צבי קושלבסקי שליט"א ראש ישיבת "היכל התורה" וחתנו הגאון רבי דניאל פרבשטיין שליט"א ר"מ בישיבת "יקירי ירושלים".

<<לא כ"כ קשור לאשכול גופא, אך אולי יש מי שזה מענין אותו: הגר"ד (בהגר"א זצ"ל) פרבשטיין שינה את תארו מר"מ ב'יקירי' (ומשיב ב'עטרס'), וכיום הוא מכהן כמג"ש בישיבה הרמה נחלת הלויים אשר בחיפה.>>

בור הגולה · הודעהעל ידי **בור הגולה** » ד' ינואר 05, 2011 9:16 pm

איש_ספר כתב:ספרו של רבי אליהו קושלבסקי עלה זה עתה לאוצר המקוון http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?156488&BOOKS
והנה מעט עליו
רבי אליהו קושלבסקי זצ"ל
העילוי ממלאט

רב ואב"ד באר שבע

הגאון רבי אליהו קושלבסקי זצ"ל נולד בעירה מאלאט שבליטא, וכבר בצעירותו נראו כשרונותיו הגדולים, ונתפרסם ברחבי ליטא ומחוצה לה בשם העילוי ממאלאט. בבחרותו למד בישיבת סלבודקא וזכה לקרבה מיוחדת מהסבא מסלבודקה כל מי שהכירו ראה בו את הדמות האמיתית של סלבודקה בה חינכו לגדלות האדם. הגאון רבי יצחק קוליץ זצ"ל רבה של ירושלים שהיה קרוב אליו כתב לאחר פטירתו כשהייתי מדבר עמו הרגשתי כמדבר לפני מלך.

קודם המלחמה עלה לא"י ולמד בישיבת "חברון", ולאחר נישואיו התגורר תקופה מסויימת באמריקה שם הקים את ישיבת "חפץ חיים", ועמד בראשה עד שעלה לא"י. שם התיידד עם הגר"י אברמסקי זצ"ל, שהעריכו מאוד, ובכל פעם שהיה עובר ליד מרפסת ביתו של הגר"י אברמסקי זצ"ל, היה קורא לו שיעלה היות ורצה להרצות לפניו דברי תורתו שהיה עוסק באותו זמן. וקודם שהדפיס את ספרו הנודע "חזון יחזקאל" נתן לו לעבור עליו.

בספרו "נר למאור" קיבל הסכמה ממרן הגרא"ז מלצר זצ"ל בשנת תרצ"ג שאז היה בן כ"ט בלבד ובו הפליגו באריכות כאחד הגדולים בארץ.

בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד באר שבע שם נלחם בכל כוחו על העמדת הדת על תילה ללא פשרות כל שהן. בתקופה מאוחרת כאשר ראה שהדברים אינם מתנהלים כפי דרכה של תורה פרש מכל עניני הרבנות ועקר דירתו לעיה"ק ירושלים. שם עסק בתורה בצנעה בביתו ללא הפסקה כעשרים שנה עד לפטירתו. באותה תקופה חיבר גם את חבורו הנוסף על ספר המצוות לרמב"ם הנקרא "דבר שבמנין". עד ליום בו נקרא למתיבתא דרקיעא ביום המר כ' אלול תשנ"ב

השאיר אחריו דורות של ת"ח בהם בנו הגאון המפורסם ר' צבי קושלבסקי שליט"א ראש ישיבת "היכל התורה" וחתנו הגאון רבי דניאל פרבשטיין שליט"א ר"מ בישיבת "יקירי ירושלים".

מקור אתר שטייגען: http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1 ... 589&Page=1

לא נראה שיש קורבה בינהם. בן נוסף של ר' אליהו קושלבסקי מתגורר בשכנותי (והוא חתן של מחבר זה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?52781&BOOKS אשאלה ממנו בהזדמנות.

חידוש היה לי מש"כ שהוא אחי רא"ז גורביץ! אח ממש?

נפטרה היום אלמנתו הרבנית פייגא לאה קושלבסקי, בתה של ר' יעקב מאיר גראוס [נזכר בראש ספרו של חתנו]. יהי זכרה ברוך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' פברואר 28, 2011 4:41 pm

כאן אנו למדים ששמו של השערי ציון י"ל מחוץ למדינות ליטא ורוסיא, עד שהאבני נזר לא הסכים להתיר עגונה אחת בלא שיצטרף להיתרוץ

: שערי ציון ח"ג סי' יט; שערי ציון.jpg (97.42 KiB) נצפה 15468 פעמים

משה ששון · הודעהעל ידי **משה ששון** » ב' יולי 30, 2012 3:50 pm

איש_ספר כתב:תודה רבי בור הגולה, בעקבות דבריך התקשרתי לרבי יהושע רימון (מילגרום) חתנו של ר' יעקב אריאלי זצ"ל, שהוא אכן נין של הרב בן דעת ובן נין של השע"צ. זקנתו (שכחתי את שמה) היה שם משפחתה זכריה, והיא היתה הבת היחידה של הרב בן דעת, מתוך כמה בנים ובנות שנשארה שומרת תו"מ. עכ"פ הוא אינו יודע מתי יום סילוקו של השע"צ, והבטיח לשאול את אמו, אלא שלדבריו קרוב לודאי שלא תידע.

[ידיעה נוספת מענינת הצלתי ממנו, לדבריו מלבד הגרז"ר בענגיס ואחיו הרב בן דעת, היה אח נוסף איש פשוט, שבנו איש מבוגר מאד מתגורר בנתניה].

שמעתי על משפחת זכריה שהיא מיוחסת לרבי יצחק אברבנל זצ"ל
[בספר מדרכי אברהם כותב בשם הבעש"ט
שהיה ראוי רבי יצחק להיות המשיח אם דורו היה זוכה]

פורום אוצר החכמה

מי מחובר