מה הגדר ההילכתי לבחירות לעיריה

[שלח]

האם זה אותו גדר לבחירות לכנסת, או פה זה רק לנקות רחובות וביוב, האם חייבים לבחור מועמד חרדי ורשימה חרדית, או אם יודעים שיש חילוני שיותר טוב יודע לנקות את העיר יש לבחור בו, ומה המקור מהתורה ודברי חז"ל לחיוב לבחור או לא לבחור, והאם זה כמו כל דבר אחר בהלכה שיש חובה מוחלטת לשמוע לקול גדולי הדור

[קמבץ העדה החרדית]

שמעתי אומרים שאין חיוב לבחור במועמד חרדי לראשות העירייה ולא זו בלבד אומרים אלא שאף בכנסת אין אותו החיוב ברור כל כך. ועוד שמעתי אומרים שאין שום חובה ובטח לא מוחלטת וודאי לא בענייני פוליטיקה לשמוע לגדולי הדור.

[רחמים]

שמעתי אומרים שאין חיוב לבחור במועמד חרדי לראשות העירייה ולא זו בלבד אומרים אלא שאף בכנסת אין אותו החיוב ברור כל כך. ועוד שמעתי אומרים שאין שום חובה ובטח לא מוחלטת וודאי לא בענייני פוליטיקה לשמוע לגדולי הדור.

ממי כבודו שמע דברים אלו? ממישהו שיש לו דעת תורה?

בכל מקרה ברור שראש העיר הוא לא רק מנקה רחובות אלא הוא מחליט אם ינקו בשבתות ויחללו שבת והוא מחליט אלו שעוני מים יהיו אלה שכרוך בהם חילול שבת או לא וכמה יהיה הקצאות לבתי ספר ולתלמודי תורה וכדו' והוא אחראי על רבנות העיר והתקציב של רבני העיר ועוד המון דברים שקשורים לשמירת הדת. וברור כשמש שחובה לשמוע לדעת גדולי הדור בזה אלא שפעמים יש מחלוקות בזה כמו שמצוי בכל נושא הלכתי ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.

[יאיר]

שמעתי אומרים שאין חיוב לבחור במועמד חרדי לראשות העירייה ולא זו בלבד אומרים אלא שאף בכנסת אין אותו החיוב ברור כל כך. ועוד שמעתי אומרים שאין שום חובה ובטח לא מוחלטת וודאי לא בענייני פוליטיקה לשמוע לגדולי הדור.

ממי כבודו שמע דברים אלו? ממישהו שיש לו דעת תורה?

בכל מקרה ברור שראש העיר הוא לא רק מנקה רחובות אלא הוא מחליט אם ינקו בשבתות ויחללו שבת והוא מחליט אלו שעוני מים יהיו אלה שכרוך בהם חילול שבת או לא וכמה יהיה הקצאות לבתי ספר ולתלמודי תורה וכדו' והוא אחראי על רבנות העיר והתקציב של רבני העיר ועוד המון דברים שקשורים לשמירת הדת. וברור כשמש שחובה לשמוע לדעת גדולי הדור בזה אלא שפעמים יש מחלוקות בזה כמו שמצוי בכל נושא הלכתי ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.

הכותב "לא דק", אלא האמת הוא כמו במודגש בסוף דבריך.

[המעיין]

ולי נראה שהקמבץ התלוצץ על השאלה

[אריאל דוד]

שמעתי אומרים שאין חיוב לבחור במועמד חרדי לראשות העירייה ולא זו בלבד אומרים אלא שאף בכנסת אין אותו החיוב ברור כל כך. ועוד שמעתי אומרים שאין שום חובה ובטח לא מוחלטת וודאי לא בענייני פוליטיקה לשמוע לגדולי הדור.

ממי כבודו שמע דברים אלו? ממישהו שיש לו דעת תורה?

בכל מקרה ברור שראש העיר הוא לא רק מנקה רחובות אלא הוא מחליט אם ינקו בשבתות ויחללו שבת והוא מחליט אלו שעוני מים יהיו אלה שכרוך בהם חילול שבת או לא וכמה יהיה הקצאות לבתי ספר ולתלמודי תורה וכדו' והוא אחראי על רבנות העיר והתקציב של רבני העיר ועוד המון דברים שקשורים לשמירת הדת. וברור כשמש שחובה לשמוע לדעת גדולי הדור בזה אלא שפעמים יש מחלוקות בזה כמו שמצוי בכל נושא הלכתי ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.

הכותב "לא דק", אלא האמת הוא כמו במודגש בסוף דבריך.

ובמילתייכו לא משכחנא יתובא על ההיא שמעתתא דשמע משמיה דהאומרים הנ"ל ואמאי ברירא לן כשמשא בטיהרא דחייבים לציית לדברי הגדולים?

[מזמור שיר]

הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.

[כותב בדמע]

אכן, מצאת מקור מושלם לאותה חובה מוחלטת.

[אריאל דוד]

והא אנן איירינן בחיובא והיכי שייכא להכא הנוטל עצה מן הזקנים שודאי שהוא בגדר עצה טובה קמ"ל ולא שום גדרי חיוב??

[רחמים]

כיון שיש נפק''מ מזה לעינין שמירת הדת וקיום ההלכה, הרי ברור שיש בזה עשה דככל אשר יורך ולאו דלא תסור.
וגם אם לא היה בזה שום נ''מ יש סמכות לגדולי הדור בשכל דור ודור לתקן תקנות כמו שכתוב ועשו משמרת למשמרתי ואז חלה חובה לקיים דבריהם מכח העשה והלאו הנ''ל.

[כותב בדמע]

לדעת הרמב"ם (ודומני שיש מחלוקת בדעת הרמב"ן ההבנה הפשוטה שגם הוא סובר כך) ככל אשר יורוך חל רק בבית דין הגדול החינוך כותב שגם בכל דור ודור ועדיין לא ברור מה הגד של החכם הגדול שבדור ואטו כל חדא וחדא יכול לבחור לעצמו החכם הגדול שבדורו. וללא העיון בפנים נראה לי שאף הוא לא דיבר אלא בסמוכין.
ובעניין תקנה, העניין לא פשוט בכלל. מאחר שתקנה תלויה בכמה וכמה תנאים. ובתור התחלה שכל ישראל יקבלו אותה עליהם.

[יתר10]

כמדו' שבארה"ב לא משתמשים עם הנשק של 'ככל אשר יורוך' זו המצאה ישראלית.

[רחמים]

שו"ת משנה הלכות חלק יד סימן קכא

עוד להנ"ל
כל ימי חיינו צריכים להיות ע"פ דרכי התורה

ד) והיות כי אנחנו עם ישראל נצטוינו להתנהג בכל הנהגתינו אפילו מה שאינו נוגע לשמירת תורה ומצוות אלא מה שקורים חיים יומיים מכל מקום צריך הכל להיות ע"פ התורה וע"ד שאמר הנביא בכל דרכיך דעהו וזה כולל כל דרכי החיים הן בהנהגת היחידים הן בהנהגת הרבים הן בדיני ממונות והן בדיני נפשות אפילו במה שלא נוגע לדת מ"מ כל מה שנוגע לפרטיות של כל אחד עלינו לפנות לב"ד של ישראל הן בסכסוכים בין אדם לחבירו בדיני ממונות הן בסכסוכים בין אדם לחבירו בקטטות וכי יהיה ריב בין אדם לחבירו והן בסכסוכים הנוגע בין איש לאשתו ובין אב לבניו ומקרא מלא כתיב וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף וגו' (שמות כ"א י"ח) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וגו' ענוש יענש וגו' בפלילים (שם כ"ב).

ה) ועכ"ז נצטוינו בתורה מקרא מלא (דברים ט"ז י"ח) שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, צדק צדק תרדף למען תחי' וירשת את הארץ, וכתיב שם כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין לדין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו, ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר ימין ושמאל. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את ה' אלקיך או אל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל. הנה נצטוינו להעמיד דיינים שופטים בכל עת לשפוט את העם משפט צדק ע"פ תורתנו הק' דוקא, וע"פ השופט אשר יהיה בימים ההם. וכ"ש בדיני התורה והמצות שהיא מיסודי הדת חייבים אנחנו להתנהג ע"פ חוקי התורה ומשפטיה.

ו) ועוד בא לנו בפירוש ציוו מפי הקדוש ברוך הוא שאפי' בדיני ממונות שאינו נוגע לדת כלל וגם בדינים ומשפטים שגם שופטי העמים והמדינות דנים כדיננו אסור לנו לבא לדיניהם, ואפי' רק לבא לבית משפט של המדינה ולבקש מהשופט שידון לנו כדיננו ע"פ התורה, ואפילו במקום ששני הצדדין מסכימים אפ"ה אסור לנו לעשות כן, אלא חייבים לבא דוקא לב"ד ישראל והוא דין מדיני התורה לבא דוקא לב"ד של ישראל ולדון לפי דיננו, וע"ז כתיב (שמות כ"א א') ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כלומר לפני ב"ד של ישראל ולא לפני עו"כ. ובגמ' גיטין פ"ח ואפי' ידעת בדין א' שהם דנין כדיני ישראל אל תביאהו בערכאות שלהם שהמביא דיני ישראל לפני ארמיים מחלל את השם ומיקר שם האלילים. וכתיב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. כלומר דמשפטי ישראל כולם נאמרו מסיני וכמ"ש ואלה המשפטים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ואפי' דברי מוסר שלנו הכל ניתן לנו מסיני אבל חוקי הגוים והמדינות הם חוקקים לעצמם לפי דעתם והתורה הקפידה על עם ישראל לשמוע רק למשפטי ה' אמת ולא מה שחקקו בני אדם.

[צופר הנעמתי]

הנהו בי תרי טבחי דעבדי עניינא בהדי הדדי דכל מאן דעביד ביומא דחבריה נקרעוה למשכיה אזל חד מנייהו עבד ביומא דחבריה קרעו למשכיה אתו לקמיה דרבא חייבינהו רבא לשלומי איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא ולהסיע על קיצתם לא אהדר ליה רבא אמר רב פפא שפיר עבד דלא אהדר ליה מידי ה"מ היכא דליכא אדם חשוב אבל היכא דאיכא אדם חשוב לאו כל כמינייהו דמתנו

[כותב בדמע]

אדם חשוב- אדם חשוב פרנס הממונה על הציבור.

[אריאל דוד]

כיון שיש נפק''מ מזה לעינין שמירת הדת וקיום ההלכה, הרי ברור שיש בזה עשה דככל אשר יורך ולאו דלא תסור.
וגם אם לא היה בזה שום נ''מ יש סמכות לגדולי הדור בשכל דור ודור לתקן תקנות כמו שכתוב ועשו משמרת למשמרתי ואז חלה חובה לקיים דבריהם מכח העשה והלאו הנ''ל.

זאת מהיכן למדת?

לדעת הרמב"ם (ודומני שיש מחלוקת בדעת הרמב"ן ההבנה הפשוטה שגם הוא סובר כך) ככל אשר יורוך חל רק בבית דין הגדול החינוך כותב שגם בכל דור ודור ועדיין לא ברור מה הגד של החכם הגדול שבדור ואטו כל חדא וחדא יכול לבחור לעצמו החכם הגדול שבדורו. וללא העיון בפנים נראה לי שאף הוא לא דיבר אלא בסמוכין.
ובעניין תקנה, העניין לא פשוט בכלל. מאחר שתקנה תלויה בכמה וכמה תנאים. ובתור התחלה שכל ישראל יקבלו אותה עליהם.

אכן אין נראה דדברי החינוך להלכה במקום הרמב"ן והרמב"ם

שו"ת משנה הלכות חלק יד סימן קכא

עוד להנ"ל
כל ימי חיינו צריכים להיות ע"פ דרכי התורה

ד) והיות כי אנחנו עם ישראל נצטוינו להתנהג בכל הנהגתינו אפילו מה שאינו נוגע לשמירת תורה ומצוות אלא מה שקורים חיים יומיים מכל מקום צריך הכל להיות ע"פ התורה וע"ד שאמר הנביא בכל דרכיך דעהו וזה כולל כל דרכי החיים הן בהנהגת היחידים הן בהנהגת הרבים הן בדיני ממונות והן בדיני נפשות אפילו במה שלא נוגע לדת מ"מ כל מה שנוגע לפרטיות של כל אחד עלינו לפנות לב"ד של ישראל הן בסכסוכים בין אדם לחבירו בדיני ממונות הן בסכסוכים בין אדם לחבירו בקטטות וכי יהיה ריב בין אדם לחבירו והן בסכסוכים הנוגע בין איש לאשתו ובין אב לבניו ומקרא מלא כתיב וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף וגו' (שמות כ"א י"ח) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה וגו' ענוש יענש וגו' בפלילים (שם כ"ב).

ה) ועכ"ז נצטוינו בתורה מקרא מלא (דברים ט"ז י"ח) שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, צדק צדק תרדף למען תחי' וירשת את הארץ, וכתיב שם כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין לדין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו, ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר ימין ושמאל. והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את ה' אלקיך או אל השופט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל. הנה נצטוינו להעמיד דיינים שופטים בכל עת לשפוט את העם משפט צדק ע"פ תורתנו הק' דוקא, וע"פ השופט אשר יהיה בימים ההם. וכ"ש בדיני התורה והמצות שהיא מיסודי הדת חייבים אנחנו להתנהג ע"פ חוקי התורה ומשפטיה.

ו) ועוד בא לנו בפירוש ציוו מפי הקדוש ברוך הוא שאפי' בדיני ממונות שאינו נוגע לדת כלל וגם בדינים ומשפטים שגם שופטי העמים והמדינות דנים כדיננו אסור לנו לבא לדיניהם, ואפי' רק לבא לבית משפט של המדינה ולבקש מהשופט שידון לנו כדיננו ע"פ התורה, ואפילו במקום ששני הצדדין מסכימים אפ"ה אסור לנו לעשות כן, אלא חייבים לבא דוקא לב"ד ישראל והוא דין מדיני התורה לבא דוקא לב"ד של ישראל ולדון לפי דיננו, וע"ז כתיב (שמות כ"א א') ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כלומר לפני ב"ד של ישראל ולא לפני עו"כ. ובגמ' גיטין פ"ח ואפי' ידעת בדין א' שהם דנין כדיני ישראל אל תביאהו בערכאות שלהם שהמביא דיני ישראל לפני ארמיים מחלל את השם ומיקר שם האלילים. וכתיב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. כלומר דמשפטי ישראל כולם נאמרו מסיני וכמ"ש ואלה המשפטים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ואפי' דברי מוסר שלנו הכל ניתן לנו מסיני אבל חוקי הגוים והמדינות הם חוקקים לעצמם לפי דעתם והתורה הקפידה על עם ישראל לשמוע רק למשפטי ה' אמת ולא מה שחקקו בני אדם.

אכן לא מצאתי מקור בכל אריכות זו

כמדו' שבארה"ב לא משתמשים עם הנשק של 'ככל אשר יורוך' זו המצאה ישראלית.

ונראה כדבריך ויש ליישב מנהג העולם לתלות החיוב ב"ככל אשר יורוך דהא הכי איתא בשלטי הבחירות דיהדותא דאורייתא וק"ל(דהא להאי חזו כל ארבע שנין בריש כל חומה, מגדל, ועמוד תאורה משא"כ לדברי הראשונים הנ"ל דלא חזו להו כולי האי.

[חשבונות רבים]

ונראה כדבריך ויש ליישב מנהג העולם לתלות החיוב ב"ככל אשר יורוך דהא הכי איתא בשלטי הבחירות דיהדותא דאורייתא וק"ל(דהא להאי חזו כל ארבע שנין בריש כל חומה, מגדל, ועמוד תאורה משא"כ לדברי הראשונים הנ"ל דלא חזו להו כולי האי.

איך ידעתי שזה יגיע לזה?

[המדינאי]

וכל העוסקים עם הציבור יהיו עוסקים עמהם לשם שמיים (אבות פרק ב משנה ב)

והרמב"ם פסק:

אין מעמידין מלך מקהל גרים, אפילו אחר כמה דורות--עד שתהיה אימו מישראל: שנאמר "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" (דברים יז,טו). ולא למלכות בלבד, אלא לכל שררות שבישראל--לא שר צבא, ולא שר חמישים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות; אין צריך לומר דיין או נשיא, שלא יהא אלא מישראל: שנאמר "מקרב אחיך, תשים עליך מלך" (שם)--כל משימות שאתה משים עליך, לא יהיו אלא "מקרב אחיך". (רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ד)

(נראה לי שבמידה מסויימת זה נכון גם לבעלי תשובה שלא להזדרז כל כך מהר לשים אותם בתפקידי מפתח).