תוכן כתב:העקידה כותב בפירוש שאין הקב"ה יודע העתידות במעשי בני אדם. וכן משמע ברש"י סוטה.
יאיר כתב:איני מבין כיצד ניתן לטעון כך והלא - - -
אפרקסתא דעניא כתב:שאלה לידענים: האם יש מישהו מן הראשונים שהתמודד עם שאלת הידיעה והבחירה באמצעות התשובה שאכן, הקב"ה אינו יודע מראש מה יבחר הבוחר?
חכם באשי כתב:אפרקסתא דעניא כתב:שאלה לידענים: האם יש מישהו מן הראשונים שהתמודד עם שאלת הידיעה והבחירה באמצעות התשובה שאכן, הקב"ה אינו יודע מראש מה יבחר הבוחר?
חסידי אשכנז נקטו בשיטת "גזירה קדומה", היינו, שאכן הקב"ה יודע וגוזר מי יהיה צדיק ומי יהיה רשע, אלא שזו לא גזירה מוחלטת.
קלונימוס הזקן כתב:אקוה שהדברים בצורתם דלהלן פשוטים לעיכול למרות מופשטותם:
ה'תשובה' שהקב"ה אינו יודע וכו', מניחה הגדרה של מושג הידיעה, ויהיה אשר יהיה הפירוש לכך: שלילת ה'ידיעה' בהגדרתה זו אינה שוללת דבר מהקב"ה או מגבילה ח"ו, אלא מגדירה על דרך השלילה את מושג ה'ידיעה' של הקב"ה. וא"כ נמצא שגם אם יש מי שאומר כן עדיין הוא בכלל תשובת הרמב"ם שהקב"ה אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם כו' אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בריו. וכתב עוד שהשגת דבר זה היא כהשגת אמיתת הבורא וכו' וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים ומעשיהם. וכנ"ל.
ומה מתוקים הדברים הנמסרים בזה משמי' דאדוננו הגר"א ז"ל (בקול אליהו, והובא על גליון הרמב"ם) בביאור הפסוק בישעיה [מ:כז] למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' (ואין ידיעה חלילה, ואם יש ידיעה אזי אין בחירה וממילא ל"ש שכר ועונש) ומאלקי משפטי יעבור. וע"ז מסיים הפסוק "הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ וגו' אין חקר לתבונתו. היינו שתבונתו אינה מעכבת הבחירה ואין לנו חקר בה.
אפרקסתא דעניא כתב:נראה שאתה מראה פנים לאחד התירוצים האחרים, ולא לדעת הראשונים הנ"ל.
ההסבר הפשוט בדעתם, שבכלל ההפקעה שהפקיע הקב"ה מעצמו ההחלטה מה יעשה האדם, כלולה הפקעת הידיעה מה יעשה האדם, ואין זו הגבלה ח"ו בכל-יכולתו.
אפרקסתא דעניא כתב:לענ"ד אין לנו יכולת להבין כיצד פועלת ידיעת ה', אך יש לנו יכולת להבין שתפעל איך שתפעל, המשמעות שלה הנוגעת לענייננו היא שהקב"ה ידע מראש איך האדם יבחר. מהבנה זו נובעת שאלת הידיעה והבחירה, וא"כ מה מתיישב לנו בכך שאיננו יודעים איך פועלת ידיעתו?
קלונימוס הזקן כתב:אפרקסתא דעניא כתב:לענ"ד אין לנו יכולת להבין כיצד פועלת ידיעת ה', אך יש לנו יכולת להבין שתפעל איך שתפעל, המשמעות שלה הנוגעת לענייננו היא שהקב"ה ידע מראש איך האדם יבחר. מהבנה זו נובעת שאלת הידיעה והבחירה, וא"כ מה מתיישב לנו בכך שאיננו יודעים איך פועלת ידיעתו?
כל כך הרבה הנחות מוטעות: מה אתה מתכוון באמרך שהקב"ה ידע מראש???
לא מדברים על איך פועלת ידיעתו, אלא על מהות הידיעה, או מה שזה לא יהיה שהציור הקרוב שלו להבנתנו הוא ידיעה (אך ורק כי זה דומה לדבר ההוא יותר ממזלג, אך שוב אין היא עונה על הגדרותיה של ידיעה כפי שמגדירים אותה בני אדם, שתיתכן בה שלילה והעדר, ויקרוה מקרי הזמן עבר הווה עתיד).
קלונימוס הזקן כתב:ה'תשובה' שהקב"ה אינו יודע וכו', מניחה הגדרה של מושג הידיעה, ויהיה אשר יהיה הפירוש לכך: שלילת ה'ידיעה' בהגדרתה זו אינה שוללת דבר מהקב"ה או מגבילה ח"ו, אלא מגדירה על דרך השלילה את מושג ה'ידיעה' של הקב"ה. וא"כ נמצא שגם אם יש מי שאומר כן עדיין הוא בכלל תשובת הרמב"ם שהקב"ה אינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם כו' אלא הוא יתברך שמו ודעתו אחד ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בריו. וכתב עוד שהשגת דבר זה היא כהשגת אמיתת הבורא וכו' וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים ומעשיהם. וכנ"ל.
יאיר כתב:בעבר חשבתי על תשובה שניתן לענות למי שמתקשה להבין והיא נראית לי הכי ברורה ומובנת.
אם לדוגמא נגיד שיש נביא שבא ואומר על אדם פלוני שהוא מחר יעשה כך וכך ולמחרת יעשה כך וכך ואח"כ יעשה כך וכך ובסוף יעשה כך וכך..
וכי הוא קבע לאותו אדם מה לעשות?! וכי הוא שינה לו כהוא זה את הבחירה?? וכי שלל ממנו אותה? ודאי שלא!
הוא רק ידע מראש מה אותו אדם יבחר ויעשה אך לא קבע לו ולא החליט בשבילו מה לבחור ולעשות.
בדיוק אותו דבר לגבי הבורא ברוך הוא, וק"ל.
(אשמח לתגובות).
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה ענית הלא זו הסתירה הבסיסית והשאלה היא פשוטה. אחרי שהנביא אמר שכך יהיה, היכול האדם לבחור דווקא אחרת, אם כן דברי הנביא אינם ידיעה אמיתית ואם לא כבר ניטלה הבחירה מהאדם.
לכן הרמב"ם השיב שלא מדובר בידיעה כידיעתנו, והיינו ששורש הבעייה היא שאנחנו מסוגלים להציב את שתי העובדות במישור אחד, ועל ציר הזמן שלנו, ולהציב סתירה ביניהם, כלומר הנביא אמר אתמול שיהיה היום מעשה א, האם האדם מסוגל לעשות היום מעשה ב אחרי שנודע לנו שיעשה מעשה א. אבל ידיעת הבורא אינה מסוג ידיעת הנביא, כלומר אינה ידיעה שאנחנו מסוגלים לתרגם אותה למילותינו וממילא להציב את הקושיה.
אוצר החכמה כתב:הכלל הוא שדברי טובה לא נהפכים אבל דברי רעה יכולים להתהפך כמבואר ברמב"ם
איש-אחד כתב:הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע
אפרקסתא דעניא כתב:איש-אחד כתב:הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע
ואף איש אחד חישב וטעה...
רק שאבין, אתה חולק על הגמרא במגילה?
איש-אחד כתב:אוצר החכמה כתב:הכלל הוא שדברי טובה לא נהפכים אבל דברי רעה יכולים להתהפך כמבואר ברמב"ם
דברי הרמב"ם אינם פשוטים כלל וכלל, שהרי כמה נבואות לטובה נהפכו לכאורה לרעה, כנבואה על יאשיהו שימות בשלום (מלכים ב' כב, כ) שלא נתקיימה (שם כג, כט-ל), ובדומה לגבי צדקיהו (ירמיה לד, ד-ה) שלא נתקיימה (ירמיה נב, י-יא), וכן הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע, ועוד.
אך זו שאלה נפרדת ואולי לא כאן המקום להאריך בזה, וצ"ע.
איש-אחד כתב:אפרקסתא דעניא כתב:איש-אחד כתב:הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע
ואף איש אחד חישב וטעה...
רק שאבין, אתה חולק על הגמרא במגילה?
הבעיה אינה חישוב ה-70 שנה, אלא שלא היה קיבוץ של כל הגלויות, כמו שנאמר בנבואת ירמיהו.
כותב בדמע כתב:איש-אחד כתב:אוצר החכמה כתב:הכלל הוא שדברי טובה לא נהפכים אבל דברי רעה יכולים להתהפך כמבואר ברמב"ם
דברי הרמב"ם אינם פשוטים כלל וכלל, שהרי כמה נבואות לטובה נהפכו לכאורה לרעה, כנבואה על יאשיהו שימות בשלום (מלכים ב' כב, כ) שלא נתקיימה (שם כג, כט-ל), ובדומה לגבי צדקיהו (ירמיה לד, ד-ה) שלא נתקיימה (ירמיה נב, י-יא), וכן הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע, ועוד.
אך זו שאלה נפרדת ואולי לא כאן המקום להאריך בזה, וצ"ע.
יאשיהו לא חזה בחורבן הבית וצדקיהו באמת לא מת בחרב.
עוד יש חילוק במהר"ל, בין נבואה הנאמרת בלשון עבר, לבין נבואה שנאמרת בלשון עתיד שאינה אלא הבטחה, ויש בה חשש שמא יגרום החטא כדאיתא בברכות.
כותב בדמע כתב:איש-אחד כתב:איש-אחד כתב:הנבואה לקיבוץ כל הגלויות לאחר שבעים שנות גלות בבל (ירמיה כט, י-יד) שלא נתקיימה כידוע
הבעיה אינה חישוב ה-70 שנה, אלא שלא היה קיבוץ של כל הגלויות, כמו שנאמר בנבואת ירמיהו.
איפה כתוב שם שהוא יקבץ את כולם? ותחילת קיבוץ כקיבוץ דמי.
כותב בדמע כתב:א. ונאספת אל קברותיך בשלום, מפרש רש"י, בשלום- שלא תראה בחורבן הבית.
ב. חז"ל קבלו ופרשו שצדקיהו יצא מכלאו במות נ"נ ולמחרת מת ונקבר קבורת מלכים.
אפילו אם לא תקבל בפשט הכתובים את דברי רש"י, כבר כתבתי בשם הגו"א בדברים שנבואה לטובה שאינה כתובה בלשון עבר שייך לומר בה שהיא הבטחה, ועליה אמורים דברי הגמ' בברכות שמא יגרום החטא.
להביא לידיעתך, הנביא שאומר דבר שלא נתקיים אף אם שאר דבריו נתקיימו בדיוק אנו מחזיקים אותו לנביא שקר וסוקלים אותו כמפורש בתורה. א"כ אני משער שאינך רוצה לחייב את ירמיהו ואת חולדה מיתה, ועליך מוטל למצוא כל טצדקי בעולם, כל שכן כשזה כלל לא טצדקי אלא דברי הראשונים.
ברזילי כתב:בפשטות תוד"ה תדע ביבמות נ. חולקים על הרמב"ם בזה (או על ההבנה המקובלת בדבריו) ולדעתם "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא", וא"כ נבואה לטובה אין ודאות שתתקיים.
א"כ מה שיענו התוס' על שאלתו של הרב אוצה"ח, יוכל לענות גם איש-אחד מכובדנו
יאיר כתב:וכי הוא קבע לאותו אדם מה לעשות?! וכי הוא שינה לו כהוא זה את הבחירה?? וכי שלל ממנו אותה? ודאי שלא!
הוא רק ידע מראש מה אותו אדם יבחר ויעשה אך לא קבע לו ולא החליט בשבילו מה לבחור ולעשות.
כיוונת לסיעה שלימה מרבותינו, הובאו דבריהם בתוי''ט אבות ג,טו ד''ה הכל צפוי.
יאיר כתב:יאיר כתב:וכי הוא קבע לאותו אדם מה לעשות?! וכי הוא שינה לו כהוא זה את הבחירה?? וכי שלל ממנו אותה? ודאי שלא!
הוא רק ידע מראש מה אותו אדם יבחר ויעשה אך לא קבע לו ולא החליט בשבילו מה לבחור ולעשות.
לא קראתי עדיין את כל ההודעות האחרונות אבל לא הבנתי (במחילה) איך דברי אלו נשללו.
גם אחרי שהנביא אמר מה יהיה, לא הוא אשם ולא הוא עשה את הבחירה אלא האדם בחר והנביא רק ידע מה הוא (האדם בעצמו!) יבחר (וכן לגבי הבורא ב"ה).
וכן כתבו לי בפרטי:כיוונת לסיעה שלימה מרבותינו, הובאו דבריהם בתוי''ט אבות ג,טו ד''ה הכל צפוי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 537 אורחים