איש-אחד כתב:מכיון שנהג הגר"א לא לומר הפיוטים בשבתות ויו"ט (חלקם כדלהלן) בתוך התפילה וחלקם כלל לא אמר, מה מנע ממנו לא לומר אותם בימים נוראים?
איש-אחד כתב:"קרוב״ץ של רגלים אומרים אחר הלל קודם אין כמוך. ואומרים בנגון וא״א ובכן לך תעלה קדושה. ומוסף יום ראשון של פסח ושל ש׳׳ע ושחרית ומוסף של ר״ה ויו״כ אומרים תוך התפלה" (מע"ר קס"ג).
משולש כתב:ויש לציין שגם תלמידו הגר"ח וולאזינער הנהיג בישיבתו בוואלאזין בדיוק כהוראת רבו: בי"נ אומרים הכל, טל וגשם בתוך התפילה, ד' פרשיות ושה"ג אחרי החזרה, ובפורים בתוך חזרת הש"ץ. וברגלים לא אומרים כלום. כן הוא מפורש בשו"ת משיב דבר. (אולי סי' ו).
ובענין שמות המלאכים אע"פ שכתבו בשם האר"י שאסור להזכירם צ"ל דזה דוקא שלא לצורך אלא שרוצה להזכיר שמותם זה אסור אבל בדרך תפילה ושבח כדמצינו בפיוטים מותר להזכירם דלא עדיף משמות הקדושים וכן שמעתי מפי הגר"א שאמר הפיוטים כמו שנדפסו
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים