איש רגיל כתב:הקפצה.
---------
האם יש התייחסות בדברי הפוסקים לאמירת סליחות בחצות הלילה, לטב או למוטב.
לכאו' ממוצ"ש ראיה שאין בזה בעיה.
משולש כתב:היום היה דיון בבית הכנסת אם המתפלל סליחות דוחה את האבל או להיפך, (והוא מח' המג"א וא"ר, וראה גם במטה אפרים שמעיד על המנהג שאינו דוחה אבל)
אבל כמדומני שכתבו שמתפלל גם מנחה (וערבית שקודם) וזה הרי ממילא לא עושים, אז כבר הכל בטל.
משולש כתב:איך מוכח מפיוטי לילה ראשונה שנהגו בחצות? ומעולם לא היה מנהג כזה בישראל עד המאה האחרונה. (עד כמה ששמעתי)
בפלא יועץ (ערך סליחות) מובא שלא לישון אחרי הסליחות.
וכן לקט יושר (128) שהסליחות הם חייבות להיות קודם התפילה כדי שיהיה התפילה לרצון, והוא אומר שם שבגלל זה אין לישון אחרי הסליחות.
מנהגי פרשבורג (קע) סליחות ביום ראשון מוקדם בבוקר אבל לא בחצות הלילה.
הליכות שלמה (רה ע"ב הערה 6) "אבל לא היה ניחא ליה מה שנתפשט קצת לאמרם מידי לילה אחר חצות".
שערי הימים הנוראים כותב שעניין הסליחות הוא להשכים בבוקר, ולכן לא טוב לאמרם בלילה לפני השינה.
(וכמדומני שכן מובא שם בשם הגרי"ש ויבחלט"א חתנו הגר"י זילברשטיין ומובא שם בשם ר' שמעון שוואב, שצריך להיות "עורו ישנים משנתכם", ועוד כתב שהסליחות מביאות התעוררות תשובה, וכשהולך לישון זורק את כל ההתעוררות הזו לפח. וכן שיש בעיה לומר תחנון באמצע הלילה (רק סמוך לבוקר מותר) וכן שלשונות הסליחות מורות על קימה מוקדם (כמו שחר קמתי וכדו') וחשש דובר שקרים.
ובספר "קדוש אלול" (י-ם תשסח עמ' 289) "פעם רצו לעשות את הסליחות בישיבה (חברון) בלילה, והסבירו לו (לר"מ חדש) את הסיבות והטעמים וסרב לשמוע על כך ואמר שהצורה של סליחות בישיבה זה לפני שחרית".
(ברוב הפוסקים מובא שאומרים סליחות באשמורת. ואצל התימנים קוראים לזה "אשמורות". וכל השאלה על חצות וכו' זה רק אחרי שהמציאו נורה חשמלית והתחילו לישון מאוחר ולא יכלו לקום באשמורת, ואז השאלה אם להתפלל ביום לפני שחרית, או בלילה לפני השינה).
בברכה המשולשת כתב:במוצאי מנוחה?
בברכה המשולשת כתב:ומה המקור לזה שעדיין נקרא מוצאי מנוחה אחרי שהוא כבר אשמורת דיום הראשון- שהרי בד"כ מוצאי אינו אלא בלילה (ומהבדלה אין ראיה שהרי שם יש שיטה שגם עד יום ג- וממילא אין זה בשל הגדרת מוצש"ק)
(אא"כ נאמר בלילה ראשון דסליחות לא ישנו ועשו משמר ומשם ישר לסליחות באשמורת)
מאירי כתב:בברכה המשולשת כתב:ומה המקור לזה שעדיין נקרא מוצאי מנוחה אחרי שהוא כבר אשמורת דיום הראשון- שהרי בד"כ מוצאי אינו אלא בלילה (ומהבדלה אין ראיה שהרי שם יש שיטה שגם עד יום ג- וממילא אין זה בשל הגדרת מוצש"ק)
(אא"כ נאמר בלילה ראשון דסליחות לא ישנו ועשו משמר ומשם ישר לסליחות באשמורת)
בכמה מקומות מצינו בסליחות שהוזכר 'לילה' "בעמדם בלילות" "בעוד ליל", ואחרי שההנחה היא שעיקר המנהג היה על אשמורת ולא בחצות לילה ממילא ל"ק הל' במוצאי מנוחה שכן 'סדנא דלילה חד הוא'.
בברכה המשולשת כתב:ניתן היה לטעון שכשם שמוצאי שביעית זה שנה- כנגד שנת שמיטה,כך מוצאי שבת זה יום - כנגד שבת. אך כמדומני שפרק זמן קצר של יום אינו גורר אחריו פרק זמן כמוהו
ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום:
הכהן כתב:יש הנוהגים לומר סליחות לפני ראש השנה בלבד...
מחולת המחנים כתב:מנהג חב"ד שאין אומרים סליחות בעשי"ת, חוץ מצום גדליה, ומנהג קרלין ועוד קהילות שאין אומרים סליחות אחרי היום שאומרים בו "שלש עשרה מידות".
חרבונה כתב:ראה פסחים דף קז עמוד א: 'מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו'. משמע שמוצאי שבת הוא דווקא הלילה שאחר שבת.
עמוס התקועי כתב:לדאבוננו בזמנינו כמעט נשתכח לגמרי המנהג לומר סליחות בהשכמה.
המשכים להתחנן לפני בוראו, יכוון לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שני שלישי הלילה, ולסוף הלילה; שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה.
(טז) המשכים להתחנן. שעיקר הזמן בלילה להתחנן כמ"ש קומי רוני בלילה:
(יז) לשעות כו'. כמ"ש לראש אשמורות ובריש ברכות ג' א' ג' משמרות הוי הלילה ועל כל משמר כו' ואב"א כולהו כו' וז"ש שהתפלה כו':
(ד) המשכים - המקובלים האריכו בעניין תפילת חצות. וברקנטי פרשת בראשית כתב וז"ל: ויש אומרים זמן בקשת רחמים הוא סוף הלילה, ואני אכריע, כי בחצות ראוי לבקש רחמים על כנסת ישראל ועל בניה כו', ובסוף הלילה יבקש צרכיו.
ומי שאינו יכול להשכים קודם אור הבוקר, מחמת שהוא חלש בטבעו, או שהוא יודע בעצמו שאם יקום באשמורת יישן בעת התפילה, מוטב לישן כל הצורך.
צופה_ומביט כתב:כללו של דבר:
הכל לפי המציאות ולפי מאי דאפשר.
אילו היינו חיים באורחות החיים של פעם יכולנו גם בזה לנהוג כמו פעם.
מי שיכול - אשריו, ובלבד שלא יזיק לו במקו"א. ומי שלא יכול - עושה מה שכן יכול.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים