האם רב שמגיע לעירו של הרמ"א קראקא צריך לפסוק כפסקיו

[שלח]

התעוררתי לדבר בגלל שבספר טובך יביעו כרך ב שטז של הרב זילברשטיין יש סיפור בענין, האם יש ענין בגלל שזה היה עירו של הפוסק הרמ"א, יש ענין לכבד את הפוסק ולא לעשות נגד פסקיו, האם ידועים מקרים כאלה שהיו עם רבנים שהלכו לערים מסוימות,ובגלל זה פסקו כפוסק הקדמון של העיר, והאם זו חובה או חסידות ומה הגדר בדבר, והאם כל הגר היום בקראקא חייב לפסוק כרמ"א

[למאי_נמ?]

דיון זה דומה לדיון - viewtopic.php?f=17&t=7989#p71126 (וע"ע באשכול נוסף בעניין).

[גם זו לטובה]

התעוררתי לדבר בגלל שבספר טובך יביעו כרך ב שטז של הרב זילברשטיין יש סיפור בענין, האם יש ענין בגלל שזה היה עירו של הפוסק הרמ"א, יש ענין לכבד את הפוסק ולא לעשות נגד פסקיו, האם ידועים מקרים כאלה שהיו עם רבנים שהלכו לערים מסוימות,ובגלל זה פסקו כפוסק הקדמון של העיר, והאם זו חובה או חסידות ומה הגדר בדבר, והאם כל הגר היום בקראקא חייב לפסוק כרמ"א

האם עדיין נוהגים באותו מקום לפסוק ע"פ רבם, יש מקום...אבל פשוט שאין שום ערך לעובדה ההיסטורית, מי היה רב לפני מאות שנים, כן נראה לענ"ד, אבל עפר אני תחת כפות רגליו של הרב זילברשטיין.

[שמחה]

התעוררתי לדבר בגלל שבספר טובך יביעו כרך ב שטז של הרב זילברשטיין יש סיפור בענין, האם יש ענין בגלל שזה היה עירו של הפוסק הרמ"א, יש ענין לכבד את הפוסק ולא לעשות נגד פסקיו, האם ידועים מקרים כאלה שהיו עם רבנים שהלכו לערים מסוימות,ובגלל זה פסקו כפוסק הקדמון של העיר, והאם זו חובה או חסידות ומה הגדר בדבר, והאם כל הגר היום בקראקא חייב לפסוק כרמ"א

בימי אבל אבי ע"ה בשנת תשס"ד לפ"ק נזדמן לי להיות בל"ג בעומר בקראקא. היה לי מנין כל זמן שהייתי על אם הדרך ויכלתי להתפלל ולומר קדיש בכל התפילות.
ואותו ל"ג בעומר התפללתי לפני העמוד בבית הכנסת הישן של הרמ"א ואמרו לי קודם שהלכתי להעמוד דכאן צריך להתפלל נוסח אשכנז.

עוד אמרו לי דבקיץ העבר היה ר' משה האלבערשטאם ז"ל מירושלים עיה"ק בקראקא והיה שם בשבת חזון ובא להתפלל שם בבית הכנסת בבגדי חול וכובע (ולא בשטראמיל כמו שהיה רגיל בכל שבת) רק כתנתו החליף
וכל זה כפסקו של הרמ"א באו"ח סימן תקנ"א סעיף א'

[החזן]

בקראקא, כמו בשאר ערי גליציה, היתה החסידות פורחת ומפותחת, ונודעו בה אישים כגון בעל 'מאור ושמש' שבוודאי התפללו נוסח חסידים.

[מחולת המחנים]

לא רק בקראקא צריך לנהוג כדעת הרמ"א, אלא בכל מדינות אשכנז ופולין, וכמו שכתב השל"ה הק' שפשטו הוראותיו בכל אשכנז ופולין, וכבר כתבו גדולי האחרונים שאשכנזי אינו יכול לומר קים לי נגד הרמ"א.
והוא הדין יוצאי אשכז ופולין היום בכל מקום שהם, שנמשכים אחר דעת הרמ"א בכל פסקיו.

[החזן]

לא רק בקראקא צריך לנהוג כדעת הרמ"א, אלא בכל מדינות אשכנז ופולין, וכמו שכתב השל"ה הק' שפשטו הוראותיו בכל אשכנז ופולין, וכבר כתבו גדולי האחרונים שאשכנזי אינו יכול לומר קים לי נגד הרמ"א.
והוא הדין יוצאי אשכז ופולין היום בכל מקום שהם, שנמשכים אחר דעת הרמ"א בכל פסקיו.

היכן כתב השל"ה כך?

[היימישער]

התעוררתי לדבר בגלל שבספר טובך יביעו כרך ב שטז של הרב זילברשטיין יש סיפור בענין, האם יש ענין בגלל שזה היה עירו של הפוסק הרמ"א, יש ענין לכבד את הפוסק ולא לעשות נגד פסקיו, האם ידועים מקרים כאלה שהיו עם רבנים שהלכו לערים מסוימות,ובגלל זה פסקו כפוסק הקדמון של העיר, והאם זו חובה או חסידות ומה הגדר בדבר, והאם כל הגר היום בקראקא חייב לפסוק כרמ"א

בימי אבל אבי ע"ה בשנת תשס"ד לפ"ק נזדמן לי להיות בל"ג בעומר בקראקא. היה לי מנין כל זמן שהייתי על אם הדרך ויכלתי להתפלל ולומר קדיש בכל התפילות.
ואותו ל"ג בעומר התפללתי לפני העמוד בבית הכנסת הישן של הרמ"א ואמרו לי קודם שהלכתי להעמוד דכאן צריך להתפלל נוסח אשכנז.

עוד אמרו לי דבקיץ העבר היה ר' משה האלבערשטאם ז"ל מירושלים עיה"ק בקראקא והיה שם בשבת חזון ובא להתפלל שם בבית הכנסת בבגדי חול וכובע (ולא בשטראמיל כמו שהיה רגיל בכל שבת) רק כתנתו החליף
וכל זה כפסקו של הרמ"א באו"ח סימן תקנ"א סעיף א'

בשני הסיפורים מדובר על בית מדרשו של הרמ"א ולא על עירו של הרמ"א, ויש לחלק.

[מ.ל.]

לא רק בקראקא צריך לנהוג כדעת הרמ"א, אלא בכל מדינות אשכנז ופולין, וכמו שכתב השל"ה הק' שפשטו הוראותיו בכל אשכנז ופולין, וכבר כתבו גדולי האחרונים שאשכנזי אינו יכול לומר קים לי נגד הרמ"א.
והוא הדין יוצאי אשכז ופולין היום בכל מקום שהם, שנמשכים אחר דעת הרמ"א בכל פסקיו.

היכן כתב השל"ה כך?

זה לשונו (שער האותיות, אות ק'):

"עוד הנני מודיע אתכם, הנה רבותינו הגדולים האחרונים הגאון מהר"ש לוריא ז"ל והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר איסור והיתר, וכמה פעמים הם מחולקים, וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל לילך אחריו ולפסוק כמותו, ובודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק הלכתא כב"ה אע"ג דב"ש הוה חריפי".

[בברכה המשולשת]

וכוונת השל"ה הקדוש רק לאו"ה, שהרי בענייני תפילה ומנהגים הוא עצמו נהג בהרבה דברים ע"פ סוד ולא ע"פ הרמ"א