אורח כתב:תודה אי"ס.
שמעתי שעורכי הקובץ חרדו שמא גורל עבודתם יהיה כגורלו של הקובץ שי"ל ע"י אנשי הרב גרוס (שכחתי את שמו) בשל מאמר כאן המראה פנים להיתר לשימוש במדי מים בשבת.
אורח כתב:מאמרו של ענבל שמופיע כאן נגד ספרו של בראון, זה המפורסם ברשת?
איש רגיל כתב:גם מאמרו של הרה"ג רבי אשר וייס עלול להכות גלים, כיון שלמיטב ידיעתי הוא מתיר להשתמש במגבונים לחים בשבת.
אורח כתב:מאמרו של ענבל שמופיע כאן נגד ספרו של בראון, זה המפורסם ברשת?
תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).
ערער בערבה כתב:תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).
כבר נדפסה השגה על דברי הגר"א וייס בקובץ באו"י האחרון, וממבט שטחי נראה אכן עיקר היתרו תמוה או שאולי אינו מכיר היטב את אופי פעולת המגבונים.
אולי כדאי שיעלה מאן דהו את דבריו ואת דברי המשיגים עליו, באשר זהו אחד הנידונים הנחוצים בהל' שבת בימינו.
ערער בערבה כתב:תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).
כבר נדפסה השגה על דברי הגר"א וייס בקובץ באו"י האחרון, וממבט שטחי נראה אכן עיקר היתרו תמוה או שאולי אינו מכיר היטב את אופי פעולת המגבונים.
אולי כדאי שיעלה מאן דהו את דבריו ואת דברי המשיגים עליו, באשר זהו אחד הנידונים הנחוצים בהל' שבת בימינו.
אוצר החכמה כתב:אגב מה התשובה לשאלה האם היה אמורא בשם ר' ראובן. מוזכר בגמרא ר' ראובן בן איצטרבולי, הוא מגיה את השם?
איש_ספר כתב:הערה קטנה: בעמ' תשמ"ז כותב חכ"א על ברכת מעין שבע. הוא עומד בתמיהה הידועה מה עניינה שם פסקת "מעין הברכות א-ל ההודאות", שבאה בין "ונודה לשמו" - מודים, ל"אדון השלום" - שים שלום.
ולכן הוא מעלה הצעת פירוש "מוזרה" משהו: אל ההודאות - עלינו לשבח! אדון השלום - במה מדליקין נר שבת שלום בית... ומניח בקדושה על השינה של ליל שבת...
הוא מסייג שלא ברור לו האם בזמן חז"ל אמרו עלינו לשבח אחרי כל תפילה, כנראה על אמירת עלינו אחרי שחרית ועל אמירת במה מדליקין אין לו ספיקות...
בקיצור, דברים משונים במעט...
בכל מקרה עלה במחשבה, שמעין הברכות אל ההודאות דומה מאד למודים דרבנן. האם יתכן שהיה מנהג שבחזרה הש"ץ אומר מודים דרבנן?
בברכה המשולשת כתב:מעין הברכות= מעון הברכות, כידוע
איש_ספר כתב:לצד עבודתו המאומצת בתדרוך ראשי ישיבות, לאן מצווה להגיע ואיפה אסור להשתתף, עוד זמנו בידו לעבור על הקובץ כולו ולהטביע בו את חותמו היחודי.
איש_ספר כתב:הפתיחה של המערכת למאמרו של הרב ענבל, היא דוגמא מובהקת לקדירא דבי שותפי. ניכר היטב ששני סוסים משכו את העגלה, האחד חובב עבודות אקדמאיות ומשתבח ומשבח את עבודתו של בראון, ומשנהו כותב בלעג חריף ("כאילו מדובר במחקר...ושמסקנותיו ראויות לבוא בקהל" קרי: לא מדובר במחקר והספר אינו ראוי לבוא בקהל..) אולי כדאי פעם הבאה לעשות שתי פתיחות שונות וכך לא להרגיז את כולם גם יחד.
אביר כתב:
צילום מסך כבר נשלח להרב גאטסמן
בברכה המשולשת כתב:מעון הברכות זה חתימת שים שלום בנוסח א"י הקדמון
עוד ראיתי במאמר שם, שלדעתו של אלון היה נוסחה קדומה של מודים שחתמו, בא"י אל ההודאות והיא השתמרה רק במודים דרבנן, וא"כ יש להשערה הנ"ל מקום.איש_ספר כתב:בכל מקרה עלה במחשבה, שמעין הברכות אל ההודאות דומה מאד למודים דרבנן. האם יתכן שהיה מנהג שבחזרה הש"ץ אומר מודים דרבנן?
ההודעה שלי כללה ריבוי דברי שבח כנים, שנכתבו בידיעה ובתקווה שעינו של הרב העורך תשזוף את הדברים. ועל כן הנני אסיר תודה למר על פעלו.אביר כתב:צילום מסך כבר נשלח להרב גאטסמן
איש רגיל כתב:גם מאמרו של הרה"ג רבי אשר וייס עלול להכות גלים, כיון שלמיטב ידיעתי הוא מתיר להשתמש במגבונים לחים בשבת.
קלונימוס הזקן כתב:ופתרונות מעשיים חלקים לדינא, אין
איש רגיל כתב:מישהו הראה לי פעם מגבונים לחים מגרמניה, שהמיוחד בהם שהם על בסיס שמן. וטען ששמע שהיו למראה עיניו של הגריש"א זצ"ל והתירם. לקחתי מגבון אחד והראתיו להגר"מ אייכלר, סחטם בידו, והראה לי את ידיו מלאות בשמן ופסק לאיסור.
מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.
לא ברורה כוונתך, אם יש זרם יש מעגל חשמלי. עד כמה שאני יודע המציאות היא שנורת לד כמו כל נורה רגילה מופעלת ע"י סגירת מעגל חשמלי, אלא שאין בה יצירת חום של ממש, וודאי לא גחלת של מתכת.מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.
ברזילי כתב:לא ברורה כוונתך, אם יש זרם יש מעגל חשמלי. עד כמה שאני יודע המציאות היא שנורת לד כמו כל נורה רגילה מופעלת ע"י סגירת מעגל חשמלי, אלא שאין בה יצירת חום של ממש, וודאי לא גחלת של מתכת.מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים