דברי יחזקאל - עיונים בספר וסביבו

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' ינואר 20, 2012 11:46 am

כוונתי לאמר שלדברי יחזקאל כזית בשר נצלה כהוגן, היינו כ"צ, ובו מתקיימת אכילת מצוה.
שאר הבשר הגיע לדרגת בשיל ולא בשיל, וע"כ אין בו משום איסור נא אבל גם קיום מצוה אין בו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 20, 2012 11:50 am

הבנתי. כאמור בתי' הראשון הלך רחוק יותר שבשיל ולא בשיל מקיימים גם מצות צלי. אבל בתי' השני הולך עם ההנחה של הצ"פ שבשיל ולא בשיל הוא נא. עי"ש. ותודה מאד על הדברים.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ו' ינואר 20, 2012 11:55 am

אגב, בענין האוכל פסח חי ביום יש לדון לפי המפורסם מהגר"ח שמדיני קדשים קר"פ הריהו כשאר הקרבנות שזמנם יום ולילה והוא עד עלוה"ש [וכבר הביאו ראיה לזה דהנה מותר תודה נאכל שלמים אבל רק ליום ולילה, לפי שתחילתו לאכילת יום ולילה. ולפ"ז מותר הפסח שאף הוא נאכל יום ולילה מוכיח שמדיני קדשים זמן אכילת הפסח יום ולילה]. אכן המנ"ח נקט שאין באוכל חי ביום כל איסור מה"ת ואולי אפילו לא מדרבנן.

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ו' ינואר 20, 2012 5:03 pm

ברזילי כתב:לעצם קושית הצ"פ, כבר רמז אי"ס לעיל שיש לומר בפשטות שלא כהנחת המקשה, דבשיל ולא בשיל שנאמר בבן סורר אינו נא של קרבן פסח.
הלא הר"מ כתב שבן סורר עובר על בישול כדרך שהגנבים אוכלים, ולכאורה היינו מאכל בן דרוסאי דמקרי בכל מקום מבושל. א"כ אולי י"ל שכל שהגיע
למאכל בן דרוסאי יצא מכלל נא ולכלל צלי אש הגיע, כמו שמצדד המנ"ח (ריש מצוה ז).
השתא דאתינא להכי, י"ל בכוונת הדבר"י שלשיטתו כיוון שהגיע למאכל בן דרוסאי אמנם יצא מכלל נא, ואין בו לאו, אך לכלל צלי אש לא הגיע. הרי לשיטת
רש"י ודעימיה יש משום איסור בישול בשבת גם אחרי שהגיע למאכל בן דרוסאי, ושוב יש לומר שאמנם כל שהגיע למאכל בן דרוסאי נקרא מבושל בכל מקום,
אבל בק"פ צריך, למצוה, צלייה כל צרכו (וגם אפשרות זו העלה המנ"ח בשיטת רש"י, שם אות ג במהדורת מ"י). א"כ י"ל שהדבר"י מדבר על בשר שהגיע למאכל בן דרוסאי, והוא גדר בשיל ולא בשיל לענין בן סורר. אין בו לאו לפי שאינו נא, אבל גם מצוה אין בו שלא נצלה כ"צ

והסכים עמו איש ספר, וכנראה שיכתבם עלי ספר ויחרט לדורות
---
אבל לא כן חבריי היקרים, גם אני חשבתי בכיוון זה, אבל בשעת חשיבת הדברים עיינתי במנחת חינוך, ושם [באות א'] מפורש דאי נימא דלצליית פסח צריך כ"צ, וכמו שדייק בשיטת רש"י, עובר גם אאיסור נא, [הערת הכותב -ועכ"פ אאיסור דאל תאכל ... כי אם צלי אש דו"ק] באופן שאין לומר דמצוה לא קיים, ואיסור לא עבר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' ינואר 21, 2012 9:35 pm

מעיין כתב:והסכים עמו איש ספר, וכנראה שיכתבם עלי ספר ויחרט לדורות.

כבר כתבתי להחכם הנעלה ברזילי שבלא"ה אין הדברים קשורים לדבר"י כי הוא בתי' הראשון דוחה את דברי הצ"פ לגמרי, ומביא את המנ"ח שכתב שבשיל ולא בשיל הוא בדרגת צלי דפסח ובתי' השני הוא הוא מאמץ את דבריו הצ"פ שבשיל ולא בשיל הוא נא, והולך לתרץ באו"א, כך שבכל מקרה אין הדברים היו אמורים להכתב עלי ספר. לא בדקתי בתוך המנ"ח לראות הצדק עם מי. ומ"מ יש"כ.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » א' ינואר 22, 2012 12:23 am

לענין איסור נא, המנ"ח כתב זאת בדרך אפשר (כלומר הסתפק אם לשיטת רש"י שבעינן צליה כ"צ להחשב צלי אש,
יש איסור נא כשנצלה כבן דרוסאי אך לא כ"צ), וכדי ליישב דברי הדבר"י, היינו יכולים לומר שאין איסור נא בכה"ג.
אמנם צודק המעיין שעדיין עבר אלאו דבכללות דלא תאכל ממנו כי אם צלי אש, והדק"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 22, 2012 2:00 am

בדברי יחזקאל סי' טו כתב לחדש שהלאו של אכילה ביוה"כ (כל הנפש אשר לא תעונה וכו' עיין יומא פא) הוא נועד רק לחזק העשה, כמוש"כ הרמב"ן על מעקה וכו', ולפי"ז קטנים שאינם בכלל המצוה אינם בכלל הלאו.
ובזה ביאר מה דספינן אוכלים לקטנים.
עיקר החידוש שאין ספיה באיסור שמגיע מכח עשה כבר כתבו כמה אחרונים לענין איסור טעימה קודם קידש (חקרי לב ופרי יצחק ועוד)
אבל לא מצאתי מי שיבאר כן גדר דאיסור אכילה ביוה"כ שאינו אלא עשה.
ובאמת קצת קשה שאם כך הכרת הוא ביסודו על מ"ע ואנן קי"ל שרק מילה ופסח הם בגדר זה. ולומר שהכרת בא על הלאו שכולו לחזק העשה גם ק"ק.
ובצאתי לחפשי באוצר החכמה מצאתי בספר אחד ששואל על הדבר"י, שא"כ עוסק במצוה יהיה מותר לאכול!
דהנה גבי פרוטה דרב יוסף מקשים, התניח מ"ע שפטור אבל מה עם לא תאמץ ולא תקפוץ, ובבית יעקב לנתיבות כ' ע"פ הרמב"ן, שי"ל דגם בצדקה הלאו נועד לחזק העשה ואם פטור מעשה פטור גם מלאו.
ולפי"ז הקשה אותו חכם, דאם כך שכל הלאו דיוה"כ נועד לחזק העשה, יהיה העוסק במצוה פטור ממצות עינוי!
נשמע מצחיק אבל צריך למצוא הסבר מניח את הדעת איפה כאן הטעות....

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » א' ינואר 22, 2012 3:20 am

זה קום ועשה

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » א' ינואר 22, 2012 8:44 am

מעיין כתב:זה קום ועשה

וכש"כ במ"ב תר"מ בשעה"צ ס"ק מ"ח לגבי שאר תע"צ ועי' באשכול בענין האם צום הוא מ"ע שהז"ג [איני יודע לעשות קישור]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 22, 2012 8:51 am

מעיין, ישמקור לחילוק זה?
כהן מה כתוב בשעה"צ?
תע"צ זה עשה?

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » א' ינואר 22, 2012 9:18 am

לכן ציינתי לאשכול הנ"ל יעו"ש ויש להביא עוד ראיה דאכן כל תע"צ הוא עשה שהרי ידוע מש"כ המנ"ח והגרי"ז [בביאו"ד האבודרהם] דמדברי קבלה החיוב לצום אינו ביום מסוים אלא כלשון הכתוב החודש הרביעי וכו' וא"כ לא שייך לומר דיש איסור לאכול דמתי הוא האיסור וע"כ החיוב הוא לקבוע צום באחד מימי החודש

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » א' ינואר 22, 2012 12:30 pm

כהן כתב:
מעיין כתב:זה קום ועשה

וכש"כ במ"ב תר"מ בשעה"צ ס"ק מ"ח לגבי שאר תע"צ ועי' באשכול בענין האם צום הוא מ"ע שהז"ג [איני יודע לעשות קישור]

viewtopic.php?f=17&t=7702 זה האשכול בביהמ"ד.

לגופה של קושיא, אינני מבין: עוסק במצוה פטור ממצוה זה רק ששתי המצוות סותרות זא"ז, ומחמחת העיסוק במצוה א', לא מצי לקיים מצוה ב', וכמו שומר אבידה שעסוק בטיפול באבידה, ובשעת הטיפול מגיע עני, הרי אם יפסיק מהטיפול לשם מתן הצדקה הרי הוא פוגע במצות הטיפול (סליחה על הביטויים), והראיה, דמשאר המצוות לא פטרו ר' יוסף, ורק מצדקה לעני שמגיע בעת העיסוק בפועל בשמירת האבידה.
כעת, איזו מצוה בעולם לא ניתן לקיימה מתוך צום (שנוכל לדון בה שהעיסוק במצות הצום ייפגע אם נקיים את המצוה השניה)? המצוה היחידה היא מצות אכילה, וכאלו מצוות אין ביוהכ"פ.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » א' ינואר 22, 2012 1:55 pm

יש לציין לדעת המג"א שיש איסור ספייה להאכיל קטן חוץ לסוכה, ואע"פ דשם אפילו לשיטת הפנ"י דהוי איסור אכילה חוץ לסוכה מ"מ אינו אלא מחמת מצות הישיבה בסוכה, ולפי סברת הדברי יחזקאל לא שייך בזה ספייה.
(שוב נזכרתי שהמג"א עצמו בהל' שבת מחמיר בספייה קודם קידוש ולא ס"ל דכיון שאינו חייב בעשה כו', אע"פ דשם בודאי אינו אלא איסור דרבנן לחזק העשה, עיי"ש במג"א אם אין הזכרון משובש, וממילא יתכן דדוקא איהו לשיטתו כתב כן גם גבי סוכה, אבל אה"נ המקלים בספייה קודם קידוש יקלו ג"כ חוץ לסוכה).

כמו"כ לגבי עוסק במצוה בקום ועשה, הרי גבי אכילת סוכה שרי לאכול חוץ לסוכה אע"פ שמבטל המצוה בקום ועשה, ויש שדנו מזה כנגד דעת הפנ"י דהוי איסור.
ולא פתחתי המקורות והכל מקופיא, אבל אפשר למצוא בסוגיא זו סימוכין ומקורות בעניין.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ב' ינואר 23, 2012 2:14 am

ירושלמי כתב:כעת, איזו מצוה בעולם לא ניתן לקיימה מתוך צום (שנוכל לדון בה שהעיסוק במצות הצום ייפגע אם נקיים את המצוה השניה)? המצוה היחידה היא מצות אכילה, וכאלו מצוות אין ביוהכ"פ.

ומה עם העוסק באכילת קדשים, או בזהירות שלא יבוא בשר קדשים לידי נותר.
ויש ליישב.

קלונימוס הזקן

איש_ספר כתב:קולנימוס, אין לי מושג מה יש שם מכת"י ולא הייתי קם לבדוק אפילו אם הספר היה בארון הספרים שבביתי. וד"ל.

אני לא מתערב לך אם מבחינה מקצועית כדאי לפספס מקור גם על צד רחוק, וגם אם ברי לך שאין אפילו צד רחוק
לגופו של ענין, מן הסתם לא הפסדת, שכן (כפי שראיתי אחר שכתבתי דברי) כל התוספות שבהוצאת מישור הם מעניני מסכת כתובות, כך שסביר להניח שאת זה העתיק המו"ל אהל אברהם.

לייבל · הודעהעל ידי **לייבל** » ב' ינואר 23, 2012 2:49 pm

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:האם יש תמונה ממנו?
דברי יחזקאל.jpg

מאוצרו של אלופינו הבלתי נשכח 'בור הגולה'.
[/size]

האמנם זהו הדברי יחזקאל?
בגדולי הדורות מיוחסת תמונה זו לבעל המקדש דוד, וכמדומני שכן הוא באור אלחנן.
בספר מרן הרב שך עמ' 80 ישנה תמונה של הדברי יחזקאל והיא די מזכירה תמונה זו, אך בגיל צעיר יותר.
(אגב, ראה שם הערה 15).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ינואר 25, 2012 10:43 am

לייבל, גם אני הרהרתי שמדובר במקדש דוד, אבל סמכתי על המקור, עתה בררתי אצלו והוא אינו בטוח בזהוי. לכן יתכן מאד כדבריך. האם תוכל לסרוק את העמוד מהספר על הרב שך?

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ד' ינואר 25, 2012 1:54 pm

ירושלמי כתב:
כהן כתב:
מעיין כתב:זה קום ועשה

וכש"כ במ"ב תר"מ בשעה"צ ס"ק מ"ח לגבי שאר תע"צ ועי' באשכול בענין האם צום הוא מ"ע שהז"ג [איני יודע לעשות קישור]

viewtopic.php?f=17&t=7702 זה האשכול בביהמ"ד.

לגופה של קושיא, אינני מבין: עוסק במצוה פטור ממצוה זה רק ששתי המצוות סותרות זא"ז, ומחמחת העיסוק במצוה א', לא מצי לקיים מצוה ב',

שוב שניתי, ונזכרתי כי דבר זה במחלוקת ראשונים הוא שנוי, אי פטור עוסק במצוה שייך דוקא בסתירת המצוות, או לא"ד.

לייבל · הודעהעל ידי **לייבל** » ד' ינואר 25, 2012 2:31 pm

בבקשה, הרי התמונה:

: דברי יחזקאל.JPG (30.47 KiB) נצפה 10337 פעמים

וכאן שני העמודים שעוסקים בו (כפי שציינתי, בהערה 15 מובאת שמועה נוספת ממנו שנדפסה באבי עזרי בשם גדול אחד).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 27, 2012 11:30 am

לייבל תודה רבה מאד.
אגב, ראיתי שגם בספר יסור יסרני של הרב גילברטר יש שני עמודים עליו, עם אותה התמונה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' ינואר 29, 2012 4:57 pm

הגהמ כתב:אם כבר עסוקים אנו באותו ענין של זהות מי שנזכר קושייתו בדברי יחזקאל, אזכיר כאן דבר מעניין מתוך רשימה שרשמתי המכונה אצלי 'מי בעל דברים': בסי' ט"ז אות י' כותב בעל הדב"י וזה רבות בשנים במו"מ של הלכה עם הגאון האמתי ר' מאיר שמחה זלל"ה אמר ליישב קו' התוס' וכו'

והנה תי' שנונה זו הובאה בשימושה של תורה (אמ"א כעת) מפי הגר"א קוטלר שאמר זאת לפני ר' מאיר שמחה בעת ביקורו בישיבת סלובודקה בדברו בלימוד עם בחורי הישיבה, והתירוץ עשה עליו רושם חזק וכאשר סופר לר' איסר זלמן מיהר לסלובודקה לקחת את ר' אהרן לחתן לבתו.

נלענ"ד שבעל הדב"י היה באותו מעמד בנוכחות רמ"ש וגם הוא נתרשם מהתירוץ אלא שברבות הימים נשתכח ממנו אם הם דברי הרב או דברי התלמיד.

יש"כ.
אצל רבינר זה מובא בשם ר' אפרים בורדיאנסקי, בנוסח אחר לפיו ר' אהרן כיוון לדברי הגרמ"ש. ראה כאן

רבינר.PDF: (120.09 KiB) הורד 363 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' ינואר 30, 2012 1:21 am

איש_ספר כתב:
הגהמ כתב:אם כבר עסוקים אנו באותו ענין של זהות מי שנזכר קושייתו בדברי יחזקאל, אזכיר כאן דבר מעניין מתוך רשימה שרשמתי המכונה אצלי 'מי בעל דברים': בסי' ט"ז אות י' כותב בעל הדב"י וזה רבות בשנים במו"מ של הלכה עם הגאון האמתי ר' מאיר שמחה זלל"ה אמר ליישב קו' התוס' וכו'

והנה תי' שנונה זו הובאה בשימושה של תורה (אמ"א כעת) מפי הגר"א קוטלר שאמר זאת לפני ר' מאיר שמחה בעת ביקורו בישיבת סלובודקה בדברו בלימוד עם בחורי הישיבה, והתירוץ עשה עליו רושם חזק וכאשר סופר לר' איסר זלמן מיהר לסלובודקה לקחת את ר' אהרן לחתן לבתו.

נלענ"ד שבעל הדב"י היה באותו מעמד בנוכחות רמ"ש וגם הוא נתרשם מהתירוץ אלא שברבות הימים נשתכח ממנו אם הם דברי הרב או דברי התלמיד.

יש"כ.
אצל רבינר זה מובא בשם ר' אפרים בורדיאנסקי, בנוסח אחר לפיו ר' אהרן כיוון לדברי הגרמ"ש. ראה כאן
רבינר.PDF

שו"מ שהגרמ"ש בעצמו רשם חידוש זה בספרו חידושי רמ"ש לב"מ דף יז עי"ש.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' ינואר 30, 2012 7:43 am

מעתה קשה לי גירסת ס' שמושה של תורה שאם מדובר ב'ברוך שכוונת' ההתפעלות העצומה נראית קצת מופרזה (והרי נאמר יהללך זר ולא פיך)

ראשית חכמה

האור שמח פגש בתלמידי סלבודקה בקובנה הסמוכה לרגל איזה מאורע. ראו ספר בדרך עץ החיים לר' ידעאל מלצר ח"א עמ' 130
וגם שם מוזכר כל הסיפור המובא כאן אבל בלי הפירוט של הדבר תורה.

הגה"מ אולי תתן לנו עוד צימוקים מהרשימה שלך מי בעל דברים? זה נשמע מעניין!

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' פברואר 01, 2012 4:06 pm

ראשית חכמה נעניתי לך, אבל הואיל ואין כאן מקומו פתחתי לו אשכול מיוחד ואולי ישתמש כבמה לעוד פרסומות מעין אלו. לך נא ראה. viewtopic.php?f=7&t=8089&sid=50ae56ea7043a3e92bb5225f19294727#p72020

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אפריל 19, 2012 9:07 am

כתב הגאון רבי יחזקאל בספרו

ויפה אמר בזה גדול אחד ליישב קושית התוס' בפ"ק דיבמות (דף ה' ע"א) ד"ה ואכתי שהקשו, דלפי המבואר בנזיר (דף נ"ח) דמשו"ה לא יליף דעשה דוחה ל"ת ועשה מזקנו, דאתי עשה דמצורע ודחי לאו דזקנם לא יגלחו ועשה דקדושים יהיו, משום דלאו ועשה שאינו שוה בכל הוא, אם כן אמאי פריך בפ"ב דיבמות בשלמא אלמנה מן הנשואין לא אתי עשה דיבום ודחי ל"ת ועשה הא הו"ל אינו שוה בכל, וכן בפ"ב דב"מ גבי והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כהן והוא בבית הקברות פשיטא אין עשה דוחה ל"ת ועשה, ומאי פריך הא לאו דטומאה אינו שוה בכל יעו"ש.

ואמר לתרץ דהך עשה דקדושים יהיו אף דהיא כוללת איסור טומאה ונשים פסולות וגילוח, מ"מ לאו בחדא מחתא נינהו, דלענין טומאה ונשים פסולות העשה בעצמותה היא האוסרת דמחמת שהם קדושים נאסרו באלו שלא ליטמא ולישא נשים פגומות ואלו לא נאסרו הני מצד הלאו שבהם העשה בעצמותה אוסרתם, אבל לאו דגילוח שאינו ענין כלל לקדושת כהונה דעיקרו רק מצד עבירת הלאו דלחוד, ואלמלא הלאו דלא יגלחו, לא היה נכלל כלל איסור זה בהעשה, ורק שאחר שנאסר הגילוח הזהירה התורה בעשה דקדושים, ר"ל שלא יעבור הלאו דגילוח ובא העשה לחזק הלאו בכהנים, ואם כן אם הלאו נדחה מפני עשה תו בטיל גם עשה דקדושים ורק כיון דהלאו אלים אינו נדחה מפני עשה, ובכה"ג גלי קרא דכל שאלמותו של הלאו הוא מצד העשה שאינה שוה בכל, בכה"ג עשה דוחה ל"ת, משא"כ בטומאה ונשים פסולות דהתם העשה בעצמותה אוסרת כמו הלאו, ונמצא דעשה צריכה לדחות שתיהן בפ"ע ע"ז לא גלי קרא דמהני עשה לדחות שתיהן אפילו דקילו שאינן שוין בכל:

בקיצור סברת אותו גדול, דבעלמא אין עשה דוחה ל"ת ועשה היינו [גם] משום, דלאו שיש עשה לצידו הוא אלים טפי ואין העשה יכול לדחותו, אבל כשהעשה העומד לצידו הוא עשה שאינו שווה בכל אזי אין הלאו אלים כ"כ, ושוב יכול העשה לדחותו. ואמר אותו גדול דכ"ז נכון כשאין העשה עומד בפני עצמו. אבל כשהעשה עומד בפני עצמו אזי מה שאין עשה דוחה ל"ת ועשה אינו משום שהלאו אלים, אלא משום סיבה נוספת, דאין בכח העשה לדחות גם עשה וגם ל"ת. ובזה לא מצאנו חילוק בין שוה בכל לאינו שווה בכל. כי סו"ס עשה נוסף לפנינו.
מצאתי לחפשי מיהו אותו גדול, מצאתי דברי הגר"י אברמסקי זצ"ל בקובץ קול התורה משנת תשט"ו:

: ללא שם.png (98.42 KiB) נצפה 10142 פעמים

החילוק בין מהות העשין זהה, הנוסח בכלל מאד דומה, אבל החילוק שונה. לדברי הרב אברמסקי זה הפוך, הא דאין עשה ל"ת ועשה היינו רק משום שהעשה מאלים את הלאו, וכל שהעשה איננו עומד בפני עצמו (איננו מענין אחד עם הלאו), אזי אינו מאלים את הלאו ושוב יכול העשה לדחותו.

מישהו יודע האם דברי אותו גדול בדברי יחזקאל ידועים ממקו"א?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 02, 2012 2:21 pm

שלום וברכה. ההודעה מעט ארוכה אבל פשוטה מאד גם למי שלא בענין בכלל ואשמח מאד להתייחסות.

דברי יחזקאל סי' ד, העוסק בדיני כותב ורושם, הוא אחד מהסימנים המפורסמים ביותר בספר. בכלל הדברים שם מחדש הדבר"י חידוש מעניין ושוב מצא שכבר כתב כן במרכבת המשנה. אלא שבעניותי אם את עיקר דברי הדברי אפשר עוד להבין, את דבריו בהמשך ודברי המרכבת לא הבנתי.

ונכתוב הדברים בקיצור.

א. דעת האו"ז ועוד דשבת אין חייב אלא רק כתב אשורית או יוונית אבל שאר כתבים לא.
ב. קשה שהרי במשנה (קג, א )אמרו דחייב בכל לשון.
ג. ביאר הנוב"י דבכל לשון מתייחס לשפה ולא לגופן. דלדבריהם אין מתחיב בגופן אלא צורת אותיות של אשורית או יוונית.
ד. העיר הדבר"י דבאמת הראשונים הנ"ל עיקר חילם מהירושלמי דפירש מהו בכל לשון, אלף אלפ"א, ודייקו מזה דדוקא אשורית או יוונית. ולכן לא היה צריך הנוב"י לפרש המשנה כמו שפירש.
ה. לפי"ז כתב הדבר"י לחדש, דבאמת אם כתב מילה בלשה"ק באותיות לועזיות, למשל כתב את תיבת מלאכה כך: melacha הרי שלכו"ע (גם לראשונים שמחייבים בכל אותיות שהן !) אין לזה שם כתיבה אלא רושם! שהרי לא כותבים כך בשום מקום, אלא רק יש כאן צירוף רמזים שמתוכם אפשר להבין המשמעות. והרי זה כרושם שעושה שריטות (או סימניות לדברי הירושלמי שזה רק רושם וכו'). וממילא באנו בזה למחלוקת ראשונים אם לדידן חייבים בכלל על רושם.

אפשר להתוכח אם זה, אבל זה בהחלט טיעון מעניין ומחודש שיש לו הגיון. ושוב מצא הדבר"י כדבריו במרכבת המשנה, ואני מעתיק הדברים כלשונם:

ספר דברי יחזקאל - סימן ד
[ט] והנה בתשובת נוב"י הנ"ל כתב לתרץ דברי האו"ז והג"מ שלא יקשה עליהם ממתניתין דבכל לשון חייב, משום דמיירי בכתב אשורית, אלא דהלשון הוא לשון לעז, ולפי שהכותב שתי אותיות דחייב אינו חייב אלא א"כ האותיות הללו הם תיבה אחת בפ"ע בשום מקום, וע"ז אמרה המשנה שאפילו אינם תיבה בלשון הקודש רק אם הם תיבה בשום לשון וכתבם בכתב אשורית חייב יעו"ש, ואחרי אשר נתבאר כבר מדברי האו"ז עצמו שמפרש מתניתין דכל לשון דוקא באשורית ויונית א"כ חידושו של הנוב"י אינו מוכרח, ואפשר לומר דבעי שיהיו נקראים אלו השתי אותיות תיבה אחת דוקא בכתב זה, אבל מה שנקראים בכתב אחר לא מהני כלל, לא מיבעי לדעת האו"ז דכל לשון לא מיקרי כתב כלל אם כן מה דיש להם מובן בלשון אחר אינו כלום, דהא אין לו דין כתב כלל בלשון אחר ואינו רק רושם בעלמא, אלא אפי' לדעת הראשוני' דסברי דכל לשון מיקרי כתב לכל מילי, מ"מ כל שאין להם ענין כוונה בהך כתב שהם עצמם כתובים לא מיקרי מלאכה לענין שבת והרי הם כשתי אותיות נפרדות שאין להם חיבור כלל, והו"ל שני חצאי מלאכה שא"א לצרפן:
ועפי"ז יתבארו דברי רש"י בסוף הבונה במה שפירש באוקימתא דנטלו לגגיה דחית ועשאו שני זיינין והספר צריך לכך, ומשמע מפירש"י דאם אין הספר צריך לכך לא היה חייב, ותמה המנ"ח (מצוה ל"ב) דבשלמא באוקימתא דנטלו לתגיה דדלית ועשאו ריש, ע"כ צ"ל דמיירי בספר משום דעל אות אחד פטור רק בהשלים לספר חייב אבל שני זיינין כיון דהם תיבה בפ"ע כמו זז ממקומו, למה צריך רש"י לחייבו מדין השלים לספר יעו"ש. ולפמ"ש א"ש מאד דכאן כיון דמיירי בכתב אשורית צריך שיהיו גם תיבה בכתב זה, ותיבת זז אינה אלא בלשון תרגום ולא מהני לחייבו אלא באופן שנקראים תיבה אחת באותו כתב עצמו, ואף דלפמ"ש רש"י במתניתין אליבא דת"ק דר"י, דמשם אחד היינו שני אלפין, אלמא דלא בעי תיבה בשום מקום, מ"מ כבר נתבאר דאליבא דהלכתא קיי"ל כחכמים דברייתא נגד ר"ש וכמו שביאר המ"מ:
שוב מצאתי במרכבת המשנה (פי"א מהלכות שבת הלי"א) שכתב דלפי מה דקיי"ל דעל א"א דאאזרך פטור, הא דתנן במתניתין נתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זיינין פטור היינו אפילו אם נתכוין לכתוב בלשון תרגום, דמלת זז בלשון תרגום כמלות נע ונד בלשון הקדש, דאל"כ מאי אריא נתכוין לכתוב' ח' וכתב שני זיינין אפילו נתכוין לכתוב שני זיינין בלשון הקודש וכתבו נמי פטור יעו"ש. הרי מבואר גם כן דדעתו דבעי שיהא נקראים תיבה באותו לשון עצמו שהם כתובים בו ולא כדברי הנוב"י הנ"ל.

ואני בער ולא אבין , באיזו אותיות (גופן) כותבים ארמית יהודית?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' דצמבר 02, 2012 2:57 pm

אולי זה יעזור:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7% ... 7%99%D7%AA

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' דצמבר 02, 2012 5:39 pm

לפי זה תצא שאלה האם גם בזה"ז כן הדין. שהרי מסתבר כפי הבנת קושיית א"ס שבזמה"ז שכל לשון תרגום נכתב באשורית מיקרי נכתב בגופן שלנו, ונצטרך לפרש שרש"י פירש כך משום שקאי על הגמרא שאז תרגום היה נשנה ע"פ, ובזמנם היה עיקר הכתב רק ארמית סורית.

מענה לשון · הודעהעל ידי **מענה לשון** » ב' דצמבר 03, 2012 3:26 am

איש_ספר כתב:ככלל להרבה חקירות המתבדרות בבית המדרש יש לדברי יחזקאל זכות ראשונים, למשל להגדרת קנין אגב, או להגדרת מ"ע שהז"ג, ועוד הרבה. כמו כולם הכרתי את הספר אבל מעולם לא הצצתי בו בצורה רצינית, עתה מידי עיוני בו, אני מוצא שיש בו קטעים גאוניים ממש, הן גאונות של ברק והן למדנות עמוקה (שחבל שהשפה הבלתי בהירה לעיתים, מונעת להבין הדברים לתכליתם).
----
והנה נתקלתי בו בקטע שכמדומה שהוא טעות ממש, אחר המחילה, ואשמח מאד עם יעמידוני על טעותי ונצדק קדש
ובזה יתיישב מה שהקשה הגאון מוהר"י ראזין שליט"א ע"ד רש"י שפי' שם עלה דקאמר דמשנה יתירה אתי לאשמעינן לאתויי תנחומי אבלים דאי מרישא הו"א דוקא מצוה דאורייתא כגון אכילת קדשים או פסחים ותמה דהא באכילת בן סו"מ לא מתקיים מצות פסח דהיינו נא וכדאמרינן בפסחים (דף מ"א), ופירש"י שם דהיינו צלי ואינו צלי ע"ש... איברא דבלא"ה יש ליישב קושיתו דמיירי שנצלה מצד אחד לגמרי ומתקיים מצוה דפסח כגון שיש בו כזית ואעפ"כ היה נעשה בן סו"מ לולא מצות פסח דכיון דרוב אכילתו לא נצלה כל צרכו מהני הך כזית להשלים וכדאמרינן (שם) לענין בשר עוף כה"ג דתרווייהו חד טעמא הוא משום דלא מימשך בתרייהו ע"ש, אמנם לפמ"ש הרמב"ם (ממרים פ"ז הל"ב) דאינו חייב עד שיאכל כל התרטימר בשר במלוגמא אחת, ומקורו מדברי התוספתא (סנהדרין פי"א) וז"ל אין נעשה בן סו"מ ע"ד שיתן לתוך פיו כשיעור עכ"ל וכמ"ש הק"ע ובכה"ג תו לא משכחת דישלים ע"י כזית דפסח דאתי שאר הבשר שלא נצלה כ"צ ומבטל לאכילה דפסח וכדאמר כיו"ב לענין אכילת מצה ומרור ביחד דאתי אכילת רשות ומבטל לאכילת מצוה כדאיתא בפסחים (דף קט"ו) ועי' זבחים (דף ע"ח) תד"ה אלא ובגהש"ס ואכמ"ל

ואני מפרש דבריו: בסו"מ אינו נעשה אלא באכילת בשר ויין, ואמרו בגמ' דבאכילת מצוה אינו נעשה בסו"מ, ופירש רש"י (היכי משכחת לה בשר דמצוה) כגון אכילת קדשים או פסחים.
והקשה בצ"פ, הרי בסו"מ אינו חייב אלא באכיל הבשר בשיל ולא בשיל, ולדעתו בשיל ולא בשיל היינו נא. וא"כ לא קיים מצות פסחים באכילה, ואדרבה עוד יש לו עבירה של אכילת נא. וא"כ לא משכח"ל אכילת מצוה בבסו"מ באכילת פסחים.
ותי' הדבר"י, בהקדם המבואר שאע"פ שאינו נעשה בסו"מ אלא באכילת בשר בהמה, מ"מ אם אכל רוב בהמה ומיעוט עוף, נהיה בסו"מ. דהעוף משלים. ונראה דכמו שהעוף משלים הו"ה אם יאכל רוב בשיל ולא בשיל ומיעוט צלי, שפיר דמי. אכן נראה (ולא מבואר הטעם) דאם משלים בדבר מצוה או עבירה, לא יהיה בסו"מ.
ומעתה מיושב הכל. דבעינן למיעוטא דאכילת מצוה כדי שגם לא יעלה להשלמה, וכגון שלקח חתיכה אחת וצלה רק כזית ממנה וכו', וא"כ לולי המיעוט של אכילת מצוה, היה הכזית הצלוי משלים לשיעור תרטימר, וכו'. ע"כ.
והדברים מתמיהים עד למאד, שאם בחתיכה אחת עסקינן, הרי שודאי כולה פסח, וא"כ רוב אכילתו היא אכילת איסור, אכילת נא! ומה הועיל בכל דבריו, עדין מצד אכילת איסור לא יהיה בסו"מ.
-------
אני קורא את דבריו ורואה שהוא לא מזכיר את אכילת האיסור רק את שבנא אין קיום מצוה, ואולי כאן הפתח?

אכניס ראשי לברר מקחו של צדיק ואגב כך אדון בקרקע לפני הת"ח אף שאיני מונח בסוגיא.

דהנה אפ"ל דבר חידוש בגדר איסור אכילת ק"פ נא ומבושל, ובזה יתברר דין אכילת איסור של בסו"מ.
דאם נחדש ונימא דעיקר איסור אכילת נא ומבושל אינו משום לתא דאיסור אכילה, אלא אדרבא כל איסורו הוא משום עשה ד"כי אם צלי אש", דהיינו מה שלא אכלו כתיקונו באופן של צלי אש.
ומעתה מנא לן שגדר אכילת איסור כזה פוטר בסו"מ, דכל המבואר שם בסוגיא הוא האוכל בת"צ או עופות טמאים, דהוא אסור באכילה בעצם (אף שאי"ז איסור חפצא מ"מ איסור אכילה הוא)
אבל הכא דעיקר האיסור הוא מה שלא אכל באופן הראוי דהיינו צ"א ולא מה שאכל אפשר שאי"ז אכילת איסור הפוטר.
כל זה הוא ליישב שיטת הדר"י הנ"ל.
ועתה אשוב לחידושי הראשון דעיקר איסור אכילת נא הוא מה שלא אכלו בתורת צלי, וזהו שמו.
דבזה מבואר מה שמצינו דמבעו"י אינו אסור לאוכלו נא וביארה בגמ' דנלמד מצלי אש דכל שישנו בזה ישנו בזה, ולדברינו מבואר, דכיון דכל יסוד איסור נא הוא מה שלא אוכלו צלי פשוט שאין שייך לאסור מבעו"י.
וכן אפשר לבאר בטוב מה שנסתפק המנח"ח בצלה מעט באש ועשאו נא ואח"כ צלאו ע"י דבר אחר דלא מהני להיות צלי אש, אם ילקה על נא דאפשר שאין צליה ע"י דבר אחר פוטרת מנא, ולכאורה ק' שהרי בצלאו כולו ע"י דבר אחר מבואר שעובר רק על כי אם צלי אש ומשמע דלא יעבור משום נא, ומ"ש מספיקו של המנח"ח, דשם צלאו תחילה מעט ע"י האש.
ואפשר דכיון דעיקר איסור אכילת נא הוא שלא אוכלו צלי, א"כ כל זה בהתחיל לצלותו מעט בזה אמרה תורה שישלים צלייתו דאל"ה עובר בזה שאינו צלי, אבל היכא דמתחילה ועד סוף הוא רק ע"י דבר אחר ואינו נצלה באש כלל, לא שייך לומר דעובר בנא משום דאינו צלי אש, דמאי שיאטיה לצלי אש הא מעולם לא עבר באש.
כל זה הוא שלא בעיון כל הצורך, ואקוה שהדברים ראויים.

אביר · הודעהעל ידי **אביר** » ג' דצמבר 25, 2012 2:31 pm

מאשכול זה ניכר שהדברי יחזקאל עובר כבר תקופה ארוכה ההדרה יסודית, מתי יראה אור?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 09, 2013 10:51 am

בשעה טובה יצא לאור ספר דברי יחזקאל, מוגה מחדש בתוספת קו"א ובו ציונים על הספר מתורת חו"ר הישיבות, ליקוטים ומכתבים חדשים, וכן תולדות המחבר.
הספר מחולק חינם לישיבות ובתי מדרשיות, ע"פ צוואת יוזם ומממן המהדורה, תלמיד רבינו יחזקאל, ר' אהרן צבי אייזנברג ז"ל משיקגו (דברים לדמותו בראש הספר)
המעוניינים יפנו בטלפון 0548412949

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ג' יולי 09, 2013 12:32 pm

אפשר דוגמית [שער, מבוא וכדו'] כמנהג המקום?

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ג' יולי 09, 2013 9:23 pm

מז"ט מז"ט, כן תזכה להתחיל ולסיים עוד הרבה ספרים [או עכ"פ להוסיף עליהם חידושים והערות] חשובים.

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ד' יולי 10, 2013 1:23 am

המאמר בישורון האחרון, נכתב על ידי המהדיר מחדש?

איש אשכולות · הודעהעל ידי **איש אשכולות** » ד' יולי 10, 2013 2:03 am

הבטחתי כתב:המאמר בישורון האחרון, נכתב על ידי המהדיר מחדש?

אכן. נודע הד"בר (נוטריקון: הרב"ד)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 09, 2013 1:59 pm

תמונה יפה ועצובה של רבינו יחזקאל וביתו. הי"ד.

: Scan_Pic0022.jpg (93.61 KiB) נצפה 8801 פעמים

---
כיון שהידיעה הבאה הגיעה באיחור, נקבעה כאן למשמרת:
שמעתי בשם הרב צבי בלסקי מנהל ישיבת טלז בשיקגו, כי מש"כ בדברי יחזקאל סי' טו אות כ"ד, שוב כתב לי חכם אחד, הוא ניהו הגאון ר' חיים שטיין זצ"ל.

---
אנצל הזדמנות זו להודיע עדין ניתן להשיג את הספר דברי יחזקאל במהדורה מפוארת במיוחד (פורמט גדול) לישיבות ובתי מדרשיות ללא עלות. המעונינים יפנו ל0548412949

אמרתי אחכמה

יש מספר טלפון לישיבות ובתי מדרשות בארה"ב?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' אוגוסט 10, 2013 10:40 pm

אמרתי אחכמה כתב:יש מספר טלפון לישיבות ובתי מדרשות בארה"ב?

הספר מחולק גם בארה"ב. פרטים אצל הרה"ג אליעזר אייזנברג שליט"א
וזו כתובת המייל שלו:
[email protected]

אמרתי אחכמה

איש_ספר כתב:
אמרתי אחכמה כתב:יש מספר טלפון לישיבות ובתי מדרשות בארה"ב?

הספר מחולק גם בארה"ב. פרטים אצל הרה"ג אליעזר אייזנברג שליט"א
וזו כתובת המייל שלו:
[email protected]

ייש"כ וחילך לאורייתא

פורום אוצר החכמה

מי מחובר