תורתו של ר' גדליה נאדל

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יולי 31, 2013 1:43 am

ידידי, אני כלל לא דן בקשר בין פירושו של הנצי"ב לדברי הרב נאדל. אם אתה רוצה לעשות זאת, זכותך. אבל הנצי"ב לא מחויב לרב נאדל (וגם הרב נאדל לא לנצי"ב...).
הנצי"ב הדגיש שהחובה להכניס את העבדים לתיבה לא היתה לשם הקיום האנושי. הא, ותו לא.
אם אתה סבור שהם סורסו, היו סריסים מראש, הקב"ה דאג שלמרות כל מאמציהם לא יהיו להם צאצאים, לחיי. רק אנא מצא לכך מקור כלשהו.

אבק פורח · הודעהעל ידי **אבק פורח** » ד' יולי 31, 2013 1:51 am

לייטנר כתב:ידידי, אני כלל לא דן בקשר בין פירושו של הנצי"ב לדברי הרב נאדל.

אה, הבאת את זה באשכול דידן סתם כי הוא היה הכי נגיש לך. סליחה. אבל למה ציטטת כל כך הרבה מדברי?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יולי 31, 2013 2:21 am

הכל ביחס להערתך ש'דבר זה וזה לא מקובל בספרותנו'.

אבק פורח · הודעהעל ידי **אבק פורח** » ד' יולי 31, 2013 2:28 am

אבל הערתי הייתה בהקשר מסוים, נכון?
אתה מוציא את דברי מהקשרם ואח"כ מתלונן כשאני מחזיר אותם לשם.
אתה יודע מה? בעצם מה אכפת לי...

עתניאל בן קנז

לדעתי כל השוואה בין תורתו של ר' גדליה נאדל, להמפרשים הקדמונים שהלכו בדרך הפשט - אף בניגוד לפירושי חז"ל, אינה נכונה כלל.
הרשב"ם והראב"ע וכדו' , מעולם לא היה להם 'בעיה' עם הכתוב בתורה, שיטתם היתה שפירושי חז"ל במקראות לא נועדו לפרש את הפשט, אלא רק כדרך להגיע למסקנות ההלכתיות והמוסריות שרצו להביע, אולם מה שנוגע לפשט המוחלט בכוונת המקרא - ניתן להם לפרש כפי הבנתם. (אף על גישה זו, חלקו הרבה מן הראשונים, אבל זוהי שיטתם של כמה וכמה מגדולי הראשונים).

אבל מעולם לא עלתה בדעתם להכפיף את התורה לאיזה דבר שאינו מתפרש כפשט המקראות בגלל איזה מחקר מדעי או סברא חשבונית שאינה מסתדרת להם. (לכל היותר הם יכולים להביא ראיה מסברא הגיונים לסתור דברי החולקים עליהם... אבל לא שזה יהיה ההכרח לפרש כן בכתוב).

ישנם כאלו שמחמת הצורך להסביר את התורה לכאלו שדעתם המוקדמת לתורה היתה שלילית - ואשר השקפת הגוים היתה נר לרגלם - ומחמת צורך זה אכן מצאנו שניסו לפרש את המקראות באופן לא מקובל על פי חז"ל, כדי שיהיה מתקבל על ליבם של השומעים והקוראים.
זאת היתה דרכם של המלבי"ם, ורבני אשכנז מהדורות האחרונים, אשר ספריהם נועדו לאנשים מסגנון זה. וזאת היתה דרכו של הרמב"ם במורה נבוכים.

אולם מדבריו של ר' גדליה נאדל עולה, שהכרח שלו לפרש אחרת בפסוקים היתה פשוט משום שלפי הבנתו, שכלו, ידיעותיו המוקדמות במדעים ובמחקרים, המציאות היתה כפי שהם מתארים, ועל כרחך צריך להכפיף את הכתוב בתורה לגישתם.
אפשר לדון בגישה זו כמה היא ראויה ונכונה. האם יתכן לומר שבגלל שהתורה אין מטרתה לספק פרטים הסטוריים אלא להעביר מסרים, אכן לא דייקה בפרטים ההסטוריים (או לדחוק בלשון התורה בניגוד לפירושים המקובלים). או שמא דעות אלו אינם ראוית - ועל כך יצא הקצף.

אבל השוואה מן הקודמים לר' גדליה נאדל, אינה נכונה ומטעה...

(ומכאן להשוואה הקודמת לדברי הנצי"ב, ברור שהנצי"ב שייך למחלקה הראשונה שהבאנו - שרק מתוך דיוק הכתובים הגיע למסקנתו, לפרש שלא כמקובל. ואין כל דמיון בינו ובין ר' גדליה נאדל)

אפרקסתא דעניא

התגובה שלך מעניינת. רק חבל שניכר שהתאמצת לכתוב כמה שיותר פעמים את שמו של רג"נ ללא 'הרב'. בפעם הבאה כדאי שתעשה זאת ביתר אלגנטיות.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' יולי 31, 2013 3:02 pm

גם הרמב"ם מכפיף את התורה לפילוסופיה, כגון בענין ההגשמה וניסים כבלעם והאתון ושלושת המלאכים ואברהם.

עתניאל בן קנז

אפרקסתא דעניא כתב:התגובה שלך מעניינת. רק חבל שניכר שהתאמצת לכתוב כמה שיותר פעמים את שמו של רג"נ ללא 'הרב'. בפעם הבאה כדאי שתעשה זאת ביתר אלגנטיות.

תודה על הערה, תיקנתי.

עתניאל בן קנז

איש-אחד כתב:גם הרמב"ם מכפיף את התורה לפילוסופיה, כגון בענין ההגשמה וניסים כבלעם והאתון ושלושת המלאכים ואברהם.

הזכרתי את הרמב"ם בדברי... ראה לעיל

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' יולי 31, 2013 5:21 pm

עתניאל בן קנז כתב:
איש-אחד כתב:גם הרמב"ם מכפיף את התורה לפילוסופיה, כגון בענין ההגשמה וניסים כבלעם והאתון ושלושת המלאכים ואברהם.

הזכרתי את הרמב"ם בדברי... ראה לעיל

רק שמדבריך שם משמע שהרמב"ם כתב רק בשביל ה"נבוכים", כדי שיתקבל באזניהם, ולא שס"ל הכי. בעוד למעשה גם ביד החזקה פוסק הרמב"ם בחריפות נגד ההגשמה לדוגמה (והראב"ד מסייג דבריו כנודע).

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יולי 31, 2013 6:52 pm

מה שכתב הרמב"ם נגד ההגשמה ביד הוא לא משום שהכפיף את התורה לפילוסופיה אלא משום שזו קבלתינו, כפי שמנה את זה כאחד מי"ג עיקרים.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' יולי 31, 2013 9:29 pm

עתניאל בן קנז כתב:ישנם כאלו שמחמת הצורך להסביר את התורה לכאלו שדעתם המוקדמת לתורה היתה שלילית - ואשר השקפת הגוים היתה נר לרגלם - ומחמת צורך זה אכן מצאנו שניסו לפרש את המקראות באופן לא מקובל על פי חז"ל, כדי שיהיה מתקבל על ליבם של השומעים והקוראים.
זאת היתה דרכם של המלבי"ם, ורבני אשכנז מהדורות האחרונים, אשר ספריהם נועדו לאנשים מסגנון זה. וזאת היתה דרכו של הרמב"ם במורה נבוכים.

אולם מדבריו של ר' גדליה נאדל עולה, שהכרח שלו לפרש אחרת בפסוקים היתה פשוט משום שלפי הבנתו, שכלו, ידיעותיו המוקדמות במדעים ובמחקרים, המציאות היתה כפי שהם מתארים, ועל כרחך צריך להכפיף את הכתוב בתורה לגישתם.

מעולם לא גילה הרמב"ם מה היתה הסיבה שאלצו לפרש ולבאר כדרך שפירש וביאר ומעולם לא נתן שום רמז לכך שהוא עצמו אינו סובר כמה שכתב. ואם מצאנו שבאו אחריו גדולים ועצומים וכתבו מה שכתבו (ודומני שהראשון שכ' בדרך זה הוא הריטב"א בספר הזכרון), הרי יבואו גם יבואו אחרונים ויפרשו שיטתו של רג"נ בדרך אפולוגטית.

זה הכלל: אם מצאנו לרבנן קדישי שכתבו מה שנראה בעיניהם שניתן להיאמר וליהכתב, אפילו אם ניגמר דינן של אותן דברים להגנז, לא משום הכי אישתני דינן של הני רבנן וכבודם במקומם מונח. וכזה ראה וקדש גם בענין רג"נ שלכו"ע אין לפקפק ח"ו על יראתו שקדמה לחכמתו.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ה' אוגוסט 01, 2013 9:46 am

אוצר החכמה כתב:מה שכתב הרמב"ם נגד ההגשמה ביד הוא לא משום שהכפיף את התורה לפילוסופיה אלא משום שזו קבלתינו, כפי שמנה את זה כאחד מי"ג עיקרים.

ממש לא נכון, הרמב"ם מאריך בענין במורה, ידוע מש"כ על ענין הקדמות, וידועים גם דברי הרשב"א על רשות לפילוסופים וכו'. אין שום קבלה ברורה על הסרת הגשמות, וחכמי ההר שרפו את ספרו של הר"מ משום ש'העיז' לטעון שאין לה' ידיים ורגלים, ולבטל דברי גדולים וטובים ממנו, כגון ר' משה מתקו. והרמב"ן התנצל לפניהם שאין לטעון על הרמב"ם כי יש סיוע לדעה זו מהמקראות.

צופר הנעמתי

אחדהעם כתב:אעשה את זה לכבודך, זה לוקח זמן כמובן,

מצוין, אני ממתין.

עוד דוגמאות בספר - דומה שאין המחבר מכיר מתיאוריית האבולוציה אלא את הרעיון שבני אדם התפתחו מקופים ושהעולם בן כמה מליארדי שנים ותו לא מידי. אין מטריד אותו כלל לשייך את הלווייתנים ('התנינים הגדולים') ליום החמישי (התקופה החמישית), ואת שאר כל החיות ליום הששי (התקופה הששית), כאשר ברור כי על בי האבולוציה, כשם שמוצא האדם מן הקוף כך מוצא הלויתן מן היונקים היבשתיים ולא להיפך. כיוצא בזה, המחבר מפריח מן השרוול את ההשערה המופרכת שבני האדם היו בעבר דו מיניים - הביסוס להשערה הזאת, מן הצד המדעי היא העובדה שיש 'יש חיות כאלה' (חלזונות, תולעים וצמחים), ומן הצד התורני מאמר חז"ל אודות דו פרצופין. לא ברור מה בער למחבר, אחרי שהסביר שלא צריך להסביר כפשוטם פסוקים, ולקח את זה בפועל מאד רחוק, דוקא במאמר חז"ל כאן להיצמד לפרשנות כל כך מילולית וכל כך לא מדעית.

איך ספר, שכל מטרתו היא ליישב את מעשה בראשית עם המדע המודרני, לא טורח כלל לנסות להפגין ידע מדעי מינימלי? המחבר ממציא לעצמו מדע משלו, מעשה בראשית משלו, והפלא ופלא! הדברים עולים בקנה אחד.

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ה' אוגוסט 01, 2013 10:48 pm

אוצר החכמה כתב:מה שכתב הרמב"ם נגד ההגשמה ביד הוא לא משום שהכפיף את התורה לפילוסופיה אלא משום שזו קבלתינו, כפי שמנה את זה כאחד מי"ג עיקרים.

רבינו משה בר חסדאי מתאקו, מאדירי ראשוני אשכנז (רמב"ן מביא בשמו שמועה), לא שמע על קבלתינו זו. גם 'רבים וטובים ממנו' (לשון הראב"ד על הרמב"ם) לא קיבלו קבלה זו. תורת משה בן עמרם או בן מיימון?

חבל על תלמידי חכמים מוכשרים באמת שמלאים בכ"כ הרבה דוגמטיות ומוסכמות מאוחרות. כל הלימוד והבירור ראויים רק לתחומים מסויימים ולא יותר? ואני אומר זאת בכאב ומתוך כבוד רב באמת

חרבונה · הודעהעל ידי **חרבונה** » ו' אוגוסט 02, 2013 12:27 am

אריסמנדי כתב:חבל על תלמידי חכמים מוכשרים באמת שמלאים בכ"כ הרבה דוגמטיות ומוסכמות מאוחרות. כל הלימוד והבירור ראויים רק לתחומים מסויימים ולא יותר? ואני אומר זאת בכאב ומתוך כבוד רב באמת

ודאי שכך, עניייני אמונה נקבעים על פי הקבלה ולא על פי הבירור.
הערה נקודתית. נא לא לסטות מנושא האשכול.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ו' אוגוסט 02, 2013 1:32 am

הכוונה היתה לברר מה הקבלה כמובן, ולא להניח שכל מה שהתרגלתי לחשוב הוא 'קבלה'
או שמשהו שנאמר כבר שלש דורות הוא 'מסורת'

זבול · הודעהעל ידי **זבול** » ב' אוקטובר 21, 2013 9:26 pm

איך זה שהשם "שמידל" לא נמצא באשכול הזה?

התראיין במשפחה ומסר בשם רבו המובהק זה, כי אין סיבת הימנעות מללכת לצבא בשביל ג' חששות תורניים, אלא בשביל שאין מכניסים חייל לערוך מלחמה עבור מדינה שאינו רוצה או אינו מעוניין במציאותה...

וקבלתי מחבר תלמיד כי התעקש לשמור במשמר הגבול והלך בתורו, אלא כשהטביעו הספינה נטש גבולו, ואפי' כשלקחו ממנו המנעליים עזב יחף את משמרתו והלך כך כברת דרך עד לביתו.

מימוני · הודעהעל ידי **מימוני** » ב' נובמבר 18, 2013 12:27 am

"גדליה נדל - עלוי מצוין, מלא חריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים"...

מי שאמר · הודעהעל ידי **מי שאמר** » ב' נובמבר 18, 2013 1:40 am

אאל"ט את הספרים שלו חידושי רב גדליה ערך מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

הוגה ומעיין

אכ"ט. ערכם ר' בערל וינטרוב, החברותא שלו.

חיים שמעון

מי שאמר כתב:אאל"ט את הספרים שלו חידושי רב גדליה ערך מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

????????

מי שאמר · הודעהעל ידי **מי שאמר** » ב' נובמבר 18, 2013 3:17 pm

ניצחתני חיים שמעון.
אין מלה בפי וכאבי נעכר.
תהיה לי בריא וטרי.

גם זו לטובה

זבול כתב:איך זה שהשם "שמידל" לא נמצא באשכול הזה?

התראיין במשפחה ומסר בשם רבו המובהק זה, כי אין סיבת הימנעות מללכת לצבא בשביל ג' חששות תורניים, אלא בשביל שאין מכניסים חייל לערוך מלחמה עבור מדינה שאינו רוצה או אינו מעוניין במציאותה...

וקבלתי מחבר תלמיד כי התעקש לשמור במשמר הגבול והלך בתורו, אלא כשהטביעו הספינה נטש גבולו, ואפי' כשלקחו ממנו המנעליים עזב יחף את משמרתו והלך כך כברת דרך עד לביתו.

אשמח לקבל צילום של הכתבה על רג"נ ולפחות הפנייה מדויקת.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' דצמבר 17, 2013 1:28 pm

כהמשך לדברים הקודמים על ויטמן שהוא מרבני בית הלל, הנה עוד רב מבית הלל יונתן רוזנצוויג המחלל שבת בפרהסיא.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/531 ... 103&loc=20

יש לקוות שבקרוב ארגון בית הלל על רבניה ורבנותיה יעזבו את היהדות הדתית ויעברו לתנועה הקונסרבטיבית, כי הרי שם מקומם!

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 17, 2013 1:56 pm

תוכן כתב:כהמשך לדברים הקודמים על ויטמן שהוא מרבני בית הלל, הנה עוד רב מבית הלל יונתן רוזנצוויג המחלל שבת בפרהסיא.

http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/531 ... 103&loc=20

יש לקוות שבקרוב ארגון בית הלל על רבניה ורבנותיה יעזבו את היהדות הדתית ויעברו לתנועה הקונסרבטיבית, כי הרי שם מקומם!

מה יעשו החסומים?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' דצמבר 17, 2013 2:17 pm

רב מסביר: למה הפעלתי חימום בשבת
התיישבתי בסלון החשוך והרהרתי: שבת היום. הדלקת מקורות חום הינה איסור תורה, אך מצד שני קור אימים - כיצד נוכל לשרוד את השבת ללא חימום? הרמתי את המפסק ב"שינוי", והחום חזר. הרהרתי אם היה הדבר מותר, אך לא הייתה לי שום בעיה להירדם
הרב יונתן רוזנצוויג | 17/12/2013 0:43
תגיות: שלג, שבת, חילול שבת, פיקוח נפש,
בשבת האחרונה היה תורי להיות בישיבה באפרת עם התלמידים. כבר ביום חמישי נמנע ממני להגיע לישיבה, מלבד הבלחה קטנה באמצע היום כשפתחו את הצירים. ובכל זאת, אף שידעתי שהסערה אמורה להימשך לאורך השבת, אמרתי לתלמידים שאני עדיין מתכוון לעזוב את ביתי שבבית שמש עם המשפחה ולהגיע לשבת.

צילום: מרים צחי
לפי הדיווחים כל הצירים היו סגורים. נמלטים מהסופה בירושלים צילום: מרים צחי

יום שישי בבוקר הגיע, והסערה היכתה בגוש עציון והסביבה. לפי הדיווחים כל הצירים היו סגוריםלפי הדיווחים כל הצירים היו סגורים, אין יוצא ואין בא. אמרתי לאישתי שכנראה אחרי הכל נצטרך להישאר בבית שמש, וקנינו אוכל מוכן לשבת. הילדים – שרצו מאוד לחוות שבת מושלגת, קצת התאכזבו. אמנם, אכזבתם לא ארכה זמן רב. שעת הצהריים הגיעה, בסביבות אחת, והנה אני מקבל מסרון מאחד מהחבר'ה שאומר לי שפתחו את הצירים. שאלתי את אישתי מה היא רוצה לעשות, והיא (גיבורה אמיתית) החליטה תוך רגע: נוסעים. ארזנו במהירות ויצאנו לדרך.

כשהגענו לאפרת מצאנו בקושי מקום לחנות (כל החניות הרגילות היו מלאות בשלג). בעוד אנחנו פורקים את הציוד לשבת מהרכב קראה אלינו תושבת השכונה ממרפסתה בבניין שליד הישיבה: "אני רואה שאתם עושים פה שבת בישיבה. אם תצטרכו משהו תבואו אלינו לבית, לא משנה מה. תרגישו חופשי, נשמח לעזור". הודינו לה על הצעתה, והמשכנו לפרוק את כל הציוד לשבת – קיוויתי שלא נצטרך לממש את הצעתה.
צילום: אריק סולטן
אף שידעתי שהסערה אמורה להימשך לאורך השבת, אמרתי לתלמידים שאני עדיין מתכוון לעזוב את ביתי ולהגיע לשבת. גבר מנסה לפלס את דרכו בשלג צילום: אריק סולטן

באותו ערב הסערה התגברה מאוד והיכתה במלוא עוזה בירושלים ובסביבותיה. באפרת, השלג נערם והגיע עד הברכיים. הלכתי לבית המדרש והתפללנו קבלת שבת ותפילת ערבית. לאחר מכן חזרתי לדירה שבה שהתה משפחתי. היה נדמה כי ההליכה חזרה מבית המדרש לאותה דירה – אף שארכה רק כ-2 דקות – ארכה נצח, שכן הרוח העיפה את השלג אל תוך הפרצוף, והקור חדר לעצמות. בקושי רב הגענו אני ומשפחתי לחדר האוכל ושם אכלנו סעודת שבת מהירה יחסית, במטרה לחזור אל החום שבדירה כמה שיותר מהר.

חזרנו לדירה, הלבשנו את הילדים בפיג'מה, והשכבנו אותם במיטותיהם. היו מפזרי חום או רדיאטורים בכל החדרים, ומזגן שפעל בסלון. אישתי ואני נשארנו ערים שעה-שעתיים לאחר מכן ונהנינו ממנוחת שבת קודש. "מזל שיש חשמל", אמרנו זה לזו, "בלי זה לא יודעים מה היינו עושים. הילדים היו קופאים מקור". הלכנו לישון בסביבות אחת-עשרה.

בשלוש בבוקר העירה אותי אישתי. "תוכל בבקשה לבדוק למה נאוה בוכה? נראה לי שהיא לא מכוסה טוב". נכנסתי לחדרה וכיסיתי אותה, ובדרך שמתי לב שכל האורות בבית מכובים, וגם שכל הרדיאטורים ומפזר החום והמזגן כבויים. כשחזרתי למיטה שאלתי את אישתי מה קרה. "הכל נכבה לפני כשעתיים. לא יודעת מה קרה. כנראה משהו קפץ". קמתי מהמיטה והלכתי לבדוק את תיבת החשמל, שכן שיערתי שיכול להיות והבעיה היא של כל השכונה ולא רק שלנו. אמנם, כשפתחתי את התיבה גיליתי שאכן המפסק הראשי שלנו קפץ.

רובי קסטרו
במצבי חירום צריך גם לדעת להקל. תנור חימום רובי קסטרו

התיישבתי באמצע הסלון החשוך, והרהרתי: שבת היום. הרמת המפסק והדלקת מקורות חום בשבת הינה איסור תורה, אך מצד שני קור אימים בחוץ, ומן הסתם גם מחר יהיה קר, וכיצד נוכל לשרוד את השבת ללא חימום? מצד אחד היה ברור לי שאנחנו יכולים לשרוד את השבת גם בלי הדלקת החימום, על ידי התעטפות בשמיכות או מעבר לבית אחר, אך מצד שני היה נראה לי לא סביר להעביר את כולם בשעת בוקר מוקדמת ובעיצומו של הקור העז לדירה אחרת. כמו כן, אף שחלק מהחום שהיה עדיין נשמר בתוך הדירה, לא רציתי להסתכן שהקור יגבר על החום והילדים יחלו. אמרתי בליבי: חייב להיות פיתרון הלכתי.

אימצתי את מחשבתי (בכל זאת, שלוש בבוקר...). לא זה המקום לפרוט לפרוטות את המהלך ההלכתי שעליו חשבתי, אבל באופן כללי אפשר לספר את העיקרון. נזכרתי שקבעו חכמים ש"הכל חולים אצל צינה", ואם כן דין השוהים בקור כדין חולים שאין בהם סכנה, וככאלו יש מקום להתיר איסורים מסוימים לטובתם. אף ידעתי שעשיית מלאכה בשבת איננה אסורה אלא אם כן עושים אותה בצורתה הרגילה, אך אם המלאכה נעשית בשינוי מהדרך הרגילה אין המעשה חמור כל כך. הדבר האחרון ששיקללתי היה הגדרת עצם פעולת הדלקת החשמל, שייתכן לראות זאת כפעולה שאיננה פעולה ישירה עקב כך שהחשמל מיוצר במקום אחר ולא באותו חדר שבו מרימים את המפסק.

הרמתי את המפסק בשינוי, והחום חזר לדירה. זחלתי חזרה לתוך המיטה, ואישתי – שהרגישה בשינוי – שאלה אותי: "איך חזר החום?". "החזרתי אותו", עניתי, "אל תדאגי, אעדכן אותך בבוקר". הרהרתי קצת אם באמת היה הדבר מותר, אך לא הייתה לי שום בעיה להירדם. הרגשתי שמחובתו של פוסק הלכה להתאמץ להתיר במקום הצורך. חומרות יש בשפע ביום-יום. במצבי חירום צריך גם לדעת להקל.
הכותב הוא רב קהילת נצח מנשה בית שמש וחבר ארגון רבני בית הלל

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ג' דצמבר 17, 2013 2:33 pm

הרבה יותר גרוע מהמעשה עצמו. ההתפארות ב"קולא".
המגיס ליבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח- חוששני שהוא אפילו לא הגיע לזה...

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 17, 2013 2:42 pm

ראיתי מודעה: דרוש סופר לספרי פעוטות...
אולי הוא יציע את עצמו, איך שהוא הצליח לנפח סיפור קטן על חוסר יראת שמים לכזו כתבה ארוכה. איזה עושר לשוני, איזו ירידה לפרטים, קנינו אוכל מוכן לשבת, השכנה הציעה עזרה, לא יאומן.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ג' דצמבר 17, 2013 2:54 pm

במקום אחר אותו "רב" הסביר את השיקולים ההלכתיים למעשיו:

לא חשבתי שהמקום הנכון להלאות את הקורא בפלפולים הלכתיים היה במאמר פובלציסטי, אבל רציתי כאן להעלות את השיקולים בצורה מפורטת יותר. המהלך היה כזה:

(1) כבר נפסק שהכל חולים אצל צינה, ומפני זה התירו אמירה לנוכרי בשבת להדליק את החימום, אף שעל פי רוב אין מתירים אמירה ישירה. מכל מקום, בקור העז ששרר בחוץ הנחתי שאפשר לחשוב את בני ביתי כחולים שאין בהם סכנה, ובמיוחד בשלוש בבוקר שלהוציא אותם מהבית לא היה שייך.

(2) לחולה שאין בו סכנה נפסק הלכה למעשה שעושים מלאכות דרבנן בשינוי, וכך הוא הדין במצבים רגילים, אבל ישנן אף דעות אחרות בראשונים, ולפי הדעה המקילה יש מקום לעשות מלאכות דרבנן אף ללא שינוי (דעת הטור בשיטת הרמב"ם).

(3) בשבת מלאכה אינה נחשבת איסור תורה אלא אם כן היא מלאכת מחשבת. אם המלאכה איננה מלאכת מחשבת אין חייבים עליה מן התורה, אלא מדרבנן. מלאכה שנעשית שלא כדרך צורתה הרגילה, כלומר: בשינוי, איננה מלאכת מחשבת, וככזו היא יורדת בדרגת חומרתה מאיסור דאוריייתא לאיסור דרבנן.

(4) בנוסף לכל הנ"ל יש לצרף את העובדה שבחשמל ישנה מחלוקת אם הדלקתו נחשבת גרמא או פעולה ישירה. כיוון שהתוצאה הינה ישירה נוהגים להחשיב את הדלקת החשמל כפעולה ישירה. אמנם, אף שכך אנו נוהגים הלכה למעשה, מכל מקום ישנן אף דעות אחרות, וביניהן דעת סבא של שבתא שלי - הרב יהודה יודל רוזנברג - שכיוון שייצור החשמל לא נעשה אצל המשתמש בבית אלא נעשה במפעל, על כן המשתמש רק גורם למעבר החשמל ולא מייצר אותו, ואין כאן אלא גרמא.

ועתה, השקלול ההלכתי: אם נכון להגדיר את בני ביתי כחולים שאין בהם סכנה, הרי שמותר היה לעשות בשבילם איסור דרבנן בשינוי על פי הדעה הרגילה, אך בשעת דחק גדולה - כגון סופת השלגים שבה נמצאנו - נראה היה לי שאפשר היה לסמוך אף על שיטות שלרוב לא סומכים עליהם כשיטת הרמב"ם הנ"ל, וכיוון שמלאכה בשינוי הינה מלאכה דרבנן אפשר להתיר את הרמת המפסק בשינוי. לחילופין, אם נסמוך (שוב, רק בשעת הדחק) על השיטה שאומרת שמדובר בגרמא, אפשר להתיר גם כן להרים בשינוי.

גם אם נאמר שבני הבית לא היו מוגדרים כחולים שאין בהם סכנה, ואם כן אין היתר אפילו בדרבנן, מכל מקום עשיית המעשה בשינוי אינה אלא איסור דרבנן, וכיוון שאפשר להסתפק אם הלכה כרמב"ם יש מקום לומר שספק דרבנן להקל.

מלבד כל זאת, עדיין מצוי הספק השני אם להחשיב מלאכת שבת כגרמא, שאז אפילו במקום שיש איסור תורה יש להתיר בשעת הדחק.

מכל הצדדים הנ"ל החלטתי להקל. ישנן שיטות שונות בהלכה, והרב הפוסק צריך להכיר את מגוון הדעות בדיוק כדי שיוכל להתמודד עם מצבים שהם לא הנורמה. כל הפלפולים ההלכתיים הללו אין מטרתם לקעקע את ההלכה, חס ושלום, ובימים כתיקונם בוודאי שלא משתמשים בהם. אמנם, במקום הצורך ישנה חובה קדושה על הפוסק, לעניות דעתי, להקל במקום שאפשר.

אין ספק שהכתבה המקורית מטילה צל כבד על כל הענין.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ג' דצמבר 17, 2013 3:20 pm

איש-אחד כתב:במקום אחר אותו "רב" הסביר את השיקולים ההלכתיים למעשיו:

יש לי שאלה להרב הגאון המלומד.
האם הוא כיבה את כל המתגים הבלתי הכרחיים לפני שהחזיר את החשמל??

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 17, 2013 3:27 pm

בלי קשר לכל הפרטים והסיפור, האם מישהו יודע להסביר את הרעיון של גרמא בעניין. עד כמה שאני מבין, חשמל בנוי על מעגל, כל עוד שלא סגרת את המעגל אין חשמל בכלל במעגל הזה וברגע שסגרת אתה שותף ליצירה בדיוק כמו הגנרטור בחברת חשמל, ואין כאן שום דמיון להסרת תריס בפני חץ או בידקא דמייא. האם לא כן הוא?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' דצמבר 17, 2013 3:49 pm

הפלפולים שלו מזכירים לי את הפלפולים של אמסלם להתיר גירות בלי קבלת עול מצוות. שורה תחתונה הוא מחלל שבת בפרהסיא ויינו יין נסך.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ג' דצמבר 17, 2013 4:06 pm

תוכן כתב:הפלפולים שלו מזכירים לי את הפלפולים של אמסלם להתיר גירות בלי קבלת עול מצוות. שורה תחתונה הוא מחלל שבת בפרהסיא ויינו יין נסך.

מחלל שבת - לכאורה כן, בפרהסיה - האם זה שהוא מספר ברבים מה שעשה הופך את המעשה לפרהסיה?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' דצמבר 17, 2013 4:23 pm

לכאורה זה עוד יותר גרוע מבפרהסיא רגיל, כי פה הוא מכריז לסביבה שהוא מחלל שבת, משא"כ שם הוא עושה מה שעושה מבלי להתייחס לסביבה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' דצמבר 17, 2013 5:01 pm

אבל השאלה העקרונית שהעלה איש רגיל היא האם צריך שמעשה חילול השבת יהיה בפרהסיא או שכל מי שמספר שחילל שבת בפרהסיא (אולי אפילו אם זה לא נכון) הופך מכוח סיפורו בלבד שמחלל שבת בפרהסיא.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' דצמבר 17, 2013 5:26 pm

לי הפריע מאוד התנהגותו של אותו 'ראביי', שלאחר מעשה...

הרהרתי קצת אם באמת היה הדבר מותר, אך לא הייתה לי שום בעיה להירדם.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' דצמבר 17, 2013 8:07 pm

אוצר החכמה כתב:אבל השאלה העקרונית שהעלה איש רגיל היא האם צריך שמעשה חילול השבת יהיה בפרהסיא או שכל מי שמספר שחילל שבת בפרהסיא (אולי אפילו אם זה לא נכון) הופך מכוח סיפורו בלבד שמחלל שבת בפרהסיא.

לא אני שאלתי את השאלה, אלא הרב איש אחד.
ולגופו של עניין, מסברא נראה שנקרא מחלל שבת בפרהסיה, כיוון שהסברא שמחלל שבת בפרהסיה דינו כמומר לכל התורה, היא משום שמראה במעשיו שכופר במעשה בראשית, ומדוע המחלל שבת בצינעא דינו שונה? משום שאמרינן שצרו תוקפו, אך אם אינו מתבייש ומחלל ברבים, אות היא שהוא כופר במעשה בראשית.
א"כ אדם שמספר לכולם שחילל שבת, לכאו' גם מראה שהוא כופר במעשה בראשית.
ומאידך גיסא, יתכן שאותו ראביי אינו נידון כמחלל שבת בפרהסיה, כיון שאם הוא מורה היתר, אף אם יודע את האמת שזה היתר לא נכון, אך סו"ס אינו מראה במעשיו שהוא כופר במעשה בראשית.

א צענטער · הודעהעל ידי **א צענטער** » ג' דצמבר 17, 2013 8:17 pm

מישהו יכול להסביר מה החידוש של הרב הזה?

למה כולם פה כועסים עליו?

הרי זה מעשים שבכל יום במקרים כאלה לעשות מלאכה על ידי עכו"ם!

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' דצמבר 17, 2013 8:32 pm

אמו שלו יהודיה מן הסתם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר