האבילה מבלי בניה והשוממה מאין יושב

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » א' יולי 28, 2013 11:07 pm

האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.

ואולי גם כיום אפשר למצוא איזה פירש במילים הללו ולכוון באופן הזה, ואף שלא הוי כפירוש מייסדי התפילה מה בכך.

בברכה המשולשת

זכורני שהגרח"ד הלוי עסק בכך בשו"ת שלו

כותב בדמע · הודעהעל ידי **כותב בדמע** » א' יולי 28, 2013 11:42 pm

מחיפוש באוצר החכמה.
בספר עשה לך רב חלק א' סימן י"ד ובחלק ב' סימן לו-לט פוסק הגרח"ד הלוי, שהאומר כן הוא כדובר שקרים, על כן יש להוסיף מלת "הייתה". אך בספר ילקוט יוסף במועדים עמוד 583 כותב, כי אין לשנות מנוסח הברכה כאשר בית המקדש וסביבותיו נתונים ביד זרים ומלאים גילולי עכ"ום, ובפרט שרוחניות ירושלים בשפל המדרגה וכו'.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » א' יולי 28, 2013 11:45 pm

לא מובן למה התעוררה השאלה דוקא בדור האחרון, הרי ישוב בירושלים קיים כבר הרבה דורות לפנינו

שפה ברורה · הודעהעל ידי **שפה ברורה** » ב' יולי 29, 2013 12:00 am

כי בדורת הקודמים לא שאלו גם אלף שאלות כיוצא בהם, וכמדומה שרק אלו שרוצים לדמות עצמם שכבר באו אל המנוחה ואל הנחלה להם מפריעים קושיות כאלו

בברכה המשולשת

יתר10 כתב:לא מובן למה התעוררה השאלה דוקא בדור האחרון, הרי ישוב בירושלים קיים כבר הרבה דורות לפנינו

אינו דומה היישוב בזמנם ליישוב בזמננו
א. בכמות האנשים והשטח המיושב.
ב. בריבונות, וכמו שכתב מרן הב"י לעניין קריעה על ערי יהודה

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ב' יולי 29, 2013 11:39 am

לגבי א. לא הבנתי מה ההבדל בין רב למעט, כל שיש כאן ישוב לא שייך החרבה מבלי יושב

בכור שטן · הודעהעל ידי **בכור שטן** » ב' יולי 29, 2013 1:19 pm

השאלה פשוטה בעבר היה ישוב מועט מאוד, והיום יש לא פחות ממה שהיה בירושלים בשלוותה.
הבכי על חורבן והעדר ביהמ"ק לא צריך למנוע את השמחה על ישוב העיר.

אפרקסתא דעניא

בתפילת "נחם" הנאמרת בתשעה באב בברכת בונה ירושלים (לרוב העדות במנחה, ולחלקן גם בשאר התפילות), אומרים אנו: "נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה; האבלה - מבלי בניה, והחרבה - ממעונותיה, והבזויה - מכבודה, והשוממה - מאין יושב, וכו'".
יש השואלים, איך אפשר לומר בזמנינו האבלה, החרבה, הבזויה והשוממה, הלא ירושלים נבנית בקצב מרשים, ויהודים גרים בה בכל מקום? העיר המאוכלסת ביותר בארץ היא ירושלים, ובנייניה המפוארים הם מודל לחיקוי בכל הארץ?
ובכן, שאלה זו אינה נכונה, לא מההיבט הגשמי, וקל וחומר שלא מן ההיבט הרוחני.
במובן הגשמי, עדיין רחוקה ירושלים מרחק רב ממה שהיתה בזמן בית המקדש. הגמ' בפסחים מספרת: "תנו רבנן - פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל [=לדעת כמה מונה אוכלוסיית ישראל], אמר ליה לכהן גדול תן עיניך בפסחים [=ספור את מספר קרבנות הפסח], נטל כוליא [=כליה] מכל אחד, ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות - כפלים כיוצאי מצרים [=1,200,000 קרבנות!], חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה [=כלומר, מספר זה אינו כולל את כל היהודים שהיו באותו הזמן, שהלא תמיד ישנם אנשים שאינם מקריבים פסח, בגלל טומאה או ריחוק מירושלים], ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם [כלומר, ע"פ חשבון זה נמצא מספר מקריבי הפסח באותה שנה - שנים עשר מליון יהודים!]".
קרבן הפסח נאכל רק בעיר העתיקה של ירושלים, ועל מקריבי הפסח ללון שם ולהשאר עד סוף החג. א"כ, גרו אז בירושלים מליוני יהודים. וכי בימינו נמצאים בעיר העתיקה שנים עשר מליון יהודים?
א"כ, אפילו מההיבט הגשמי, ירושלים אינה מתקרבת למה שהיתה בזמן הבית.
ומההיבט הרוחני: ברוב ערי ישראל אין היום בתי עבודה זרה של גויים. לא כנסייות, לא מנזרים ולא מסגדים. רק כאשר באים לירושלים, ובפרט לעיר העתיקה של ירושלים, שהיא ירושלים האמיתית, שם רואים את בתי העבודה זרה של הגויים, נפגשים בכמרים, נזירים ונזירות, שומעים את צלצולי הפעמונים מן הכנסיות, ומן המסגדים מרעים קולו של המואזין ומחריש את האוזניים. הרי זה חילול ה' נורא ואיום, שדווקא בעיר ה', המקום אשר בחר אלוקים לשבתו, "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו", דווקא שם רואים ושומעים טומאה זו! האם אין זה חורבן ובזיון נורא?! כמה צער צריכים אנו להצטער על כך!
בעוונותינו הרבים, חורבן ירושלים אינו מתבטא רק בנוכחות טומאת הגויים. המצב היום בירושלים, שרחובותיה מלאים פריצות ומראות אסורות, המטמאות את הלב ואת העיניים. חילולי השבת מתרבים בקצב מדהים, והעיר מאבדת כל שמץ של עיר האלוקים. אולי העיר בנויה, אך עיר האלוקים חרבה, שוממה ומושפלת עד שאול תחתיה. האם זה אינו חורבן?!
בפרט, ששורש החורבן הוא בקרבנו אנו. מכיון שעדיין דבקים אנו באותם החטאים אשר גרמו לחורבן בית המקדש, כגון: עבודה זרה - נתינת חשיבות לכל דבר שאיננו רצון ה', גילוי עריות - כל לב יודע מרת נפשו, ושפיכות דמים - הלבנת פנים, הנאה מאלימות וכוחניות, זלזול בתורה ובמצוות ושנאת חינם, א"כ, אנו גורמים לחורבן בית המקדש של מעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה, שעליו אומרת הגמרא: "אמר הקב"ה - לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה". ברור איפוא, שבעוונותינו הרבים, ירושלים הינה אבלה, חרבה, שוממה ובזויה. יהי רצון שבמהרה תתקיים בנו סופה של תפילת "נחם":
"כי אתה ה' באש הצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה", אכי"ר.

שבטיישראל · הודעהעל ידי **שבטיישראל** » ג' יולי 30, 2013 8:02 pm

גילוי כתב:האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.

ואולי גם כיום אפשר למצוא איזה פירש במילים הללו ולכוון באופן הזה, ואף שלא הוי כפירוש מייסדי התפילה מה בכך.

"כפיית טובה" במי ובמה ?

כותב בדמע · הודעהעל ידי **כותב בדמע** » ג' יולי 30, 2013 8:49 pm

אפרקסתא דעניא כתב:במובן הגשמי, עדיין רחוקה ירושלים מרחק רב ממה שהיתה בזמן בית המקדש. הגמ' בפסחים מספרת: "תנו רבנן - פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל [=לדעת כמה מונה אוכלוסיית ישראל], אמר ליה לכהן גדול תן עיניך בפסחים [=ספור את מספר קרבנות הפסח], נטל כוליא [=כליה] מכל אחד, ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות - כפלים כיוצאי מצרים [=1,200,000 קרבנות!], חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה [=כלומר, מספר זה אינו כולל את כל היהודים שהיו באותו הזמן, שהלא תמיד ישנם אנשים שאינם מקריבים פסח, בגלל טומאה או ריחוק מירושלים], ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם [כלומר, ע"פ חשבון זה נמצא מספר מקריבי הפסח באותה שנה - שנים עשר מליון יהודים!]".

ידועה דעת המהר"ל, שדי קשה להסתדר בלעדיה, שהכל זה בעצם גוזמה והמספרים הם בבחינה פנימית.

שפה ברורה · הודעהעל ידי **שפה ברורה** » ג' יולי 30, 2013 9:12 pm

ולמהלכו של המהר"ל קושיא מעיקרא ליתא כי גם 'החרבה מבלי יושב' היינו מבחינה פנימית

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יולי 30, 2013 9:22 pm

גם לפי פשוטו לא הכוונה שהיו אלו תושבי ירושלים אלא שעלו לרגל מכל יישובי ישראל באותה תקופה

כותב בדמע · הודעהעל ידי **כותב בדמע** » ג' יולי 30, 2013 9:29 pm

צודק. סה"כ מליון מאתיים אלף לכל ישראל זה לא הרבה.
מ"מ בגיטין איכא טובא, במספרים גדולים הרבה יותר.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יולי 30, 2013 9:35 pm

שכחת מה שכתוב שם שכל פסח נמנו עליו לפחות עשרה מישראל כך שמד ובר בשנים עשר מליון

כותב בדמע · הודעהעל ידי **כותב בדמע** » ג' יולי 30, 2013 9:40 pm

אכן. אבל בעיקר במספר שישים, י"ל כדכתבו התוס' בב"מ ובעוד מקומות (כמדמוני בב"ק), שהכוונה מספר גדול ושלם.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ג' יולי 30, 2013 11:58 pm

שבטיישראל כתב:
גילוי כתב:האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.

ואולי גם כיום אפשר למצוא איזה פירש במילים הללו ולכוון באופן הזה, ואף שלא הוי כפירוש מייסדי התפילה מה בכך.

"כפיית טובה" במי ובמה ?

אלפי שנים ביקש הבן מהאב על העיר החרבה מבלי יושב, ולאאחר שהאב הרחום בנה את ירושלים וכו' במקום שהבן יכיר בטובת אביו הוא עדיין ממשיך לומר החרבה מבלי יושב.

שפה ברורה · הודעהעל ידי **שפה ברורה** » ד' יולי 31, 2013 12:00 am

גילוי כתב:
שבטיישראל כתב:
גילוי כתב:האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.

ואולי גם כיום אפשר למצוא איזה פירש במילים הללו ולכוון באופן הזה, ואף שלא הוי כפירוש מייסדי התפילה מה בכך.

"כפיית טובה" במי ובמה ?

אלפי שנים ביקש הבן מהאב על העיר החרבה מבלי יושב, ולאאחר שהאב הרחום בנה את ירושלים וכו' במקום שהבן יכיר בטובת אביו הוא עדיין ממשיך לומר החרבה מבלי יושב.

...
כל מילה מיותרת

אפרקסתא דעניא

גילוי,

אני משער שאינך מבקש "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו", שהרי בן שביקש דבר מה מאביו ולאחר שקיבל את מבוקשו הוא ממשיך ומבקש כאילו לא קיבל, הרי הוא כפוי טובה ועז פנים. אכן?

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ד' יולי 31, 2013 1:15 pm

אני לא מבין את הדיון אם המספרים הנ"ל מדוייקים או לא. פעם ירושלים היתה מלאה ביהודים. נקודה. כיום ירושלים המקראית אינה משופעת כלל באוכלוסין, וגם המעט שגרים בה הם בעיקר מוסלמים ונוצרים שהקימו בתי ע"ז סמוך ונראה למקום המקדש, ואף במקום המקדש הקימו מסגד. קושיה מעיקרא ליתא [לצערנו].

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ד' יולי 31, 2013 2:22 pm

אפרקסתא דעניא כתב:גילוי,

אני משער שאינך מבקש "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו", שהרי בן שביקש דבר מה מאביו ולאחר שקיבל את מבוקשו הוא ממשיך ומבקש כאילו לא קיבל, הרי הוא כפוי טובה ועז פנים. אכן?

הבניין לא הושלם ושייך עדיין לבקש, אבל לכפור בטובה ולומר חרבה מבלי ישוב....

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ד' יולי 31, 2013 6:54 pm

מצאתי את זה מה דעתכם?

נוסח נחם בימינו.pdf: (132.93 KiB) הורד 808 פעמים

שבטיישראל

גילוי כתב:
שבטיישראל כתב:
גילוי כתב:האם אין הכוונה כפשוטו? וא"כ כיום האומר כן מלבד מה דהוי דובר שקרים וכו' גם אין לך כפיות טובה גדולה מזו.
ובאמת לא ידעתי אי הוי תקנת כנסת הגדולה? והאם איכא חיוב לומר דוקא את כל נוסח נחם או דילמא אפשר לדלג תיבות הללו.

ואולי גם כיום אפשר למצוא איזה פירש במילים הללו ולכוון באופן הזה, ואף שלא הוי כפירוש מייסדי התפילה מה בכך.

"כפיית טובה" במי ובמה ?

אלפי שנים ביקש הבן מהאב על העיר החרבה מבלי יושב, ולאאחר שהאב הרחום בנה את ירושלים וכו' במקום שהבן יכיר בטובת אביו הוא עדיין ממשיך לומר החרבה מבלי יושב.

האם הבניינם החומריים העומדים היום על אדמת עיה"ק ירושלים תובב"א נקראים "ירושלם בבניינה" ?!
עי' בפמ"ג או"ח סי' תקס"א א"א סק"א מש"כ ע"ז

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ה' אוגוסט 01, 2013 5:27 pm

שבטיישראל כתב:האם הבניינם החומריים העומדים היום על אדמת עיה"ק ירושלים תובב"א נקראים "ירושלם בבניינה" ?!
עי' בפמ"ג או"ח סי' תקס"א א"א סק"א מש"כ ע"ז

נחסוך לכם את פתיחת הספר. ז"ל שם:

ושמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל שאמר כמדומה בשם החסיד ר' גרשון קוטבר ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר (ירושלים של מטה) על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים של מעלה כו' שם ניכר החורבן ודוממים כו'.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ה' אוגוסט 01, 2013 8:13 pm

יעקב כהן כתב:מצאתי את זה מה דעתכם?
נוסח נחם בימינו.pdf

מי המחבר?

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ה' אוגוסט 01, 2013 8:29 pm

הרב אליהו רחמים זייני ראש ישיבת הסדר וישיבה גבוהה אור וישועה.
מהאתר שלהם.
http://www.orvishua.org.il/heb/yeshiva-roshyeshiva
http://www.orvishua.org.il/heb/torah-articles
(חרדל"י עם חשיבה מעניינת)

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ד' אוגוסט 10, 2016 7:46 am

בימינו האמנם??. [האם לא הוי כדובר שקרים ח"ו?]

לך לרובע הארמני והמוסלמי ותראה אם זה נכון או לא.

בברכה המשולשת

כבר נתפרסמו בזה כו"כ דיונים (כמדומני שהראשון היה של הגרח"ד הלוי זצ"ל)

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' אוגוסט 10, 2016 9:23 am

viewtopic.php?f=17&t=14435

עזריאל ברגר

להבדיל בין תפילה לבין שירי-חול וכו׳,
אבל זה מזכיר לי את מה שנעמי שמר כתבה בשיר "ירושלים של זהב" (בתחילת אייר תשכז) שירושלים העתיקה ריקה ושוממה וכו׳,
ותקפו אותה: איך את יכולה לומר שירושלים שוממה, כשהיא מלאה ערבים?!
היא ענתה בכמה ביטויים שאין ראוי להביאם כאן כלשונם, אבל נקודת הענין היתה: מבחינתי - ירושלים ערבית היא עיר שוממה!

עד"ז מספרים שכאשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש ביקר בירושלים עיה"ק בתחילת חודש מנחם-אב תרפ"ט, הוא התבטא ש"על ירושלים שבנו בה בתי תיאטרון - אפשר לקרוע שתי קריעות".

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' אוגוסט 11, 2016 4:39 pm

לא כתוב ב'נחם' שירושלים ריקה, הפוך כתוב 'וירשוה עובדי פסילים' זאת אומרת שגרים בה עובדי ע"ז, משומדים, ותינוקות שנשבו. ומעט יהודים.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' דצמבר 28, 2016 1:57 am

: שפתי חיים - מועדים ג, עמ' שלא - תפילת נחם.GIF (45.39 KiB) נצפה 17590 פעמים

(וכבר כתבו את תוכן דבריו לעיל).

יוצא פוניבז'

תשובת הגר"ע יוסף במילואה (יחו"ד ח"א סי' מג):

שאלה: האם לא הגיעה השעה לשנות את הנוסח שבתפלת נחם הנאמרת בתשעה באב? ובמיוחד מה שאומרים על ירושלים: העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה, שאינו תואם את המציאות כיום, כי לשמחתינו עינינו הרואות שירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מהיר, והולכת ונבנית ומתיישבת עם בניה בוניה לאלפים ולרבבות מישראל, כן ירבו, ואל הכותל המערבי נוהרים מכל קצוי תבל, אלפים ורבבות בקול רנה ותודה המון חוגג.

תשובה: תפלת נחם שהיא מעין המאורע בתשעה באב, נזכרה בירושלמי (בפרק ד' דברכות הלכה ג'). ובסידור רב סעדיה גאון (עמוד שי"ח), ובסידור רב עמרם גאון חלק ב' (דף קל"ב ע"א), תוך שינויים קלים ע"ש. והנה מבואר בסידור רב סעדיה גאון (במבוא עמוד י'), שבתפלות ובמטבע הברכות אנו סומכים על המקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפלות, סדר אחד לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות ע"ש. וזה על פי מה שאמרו (בנזיר ל"ב ע"ב), שיודעים היו שעתיד המקדש ליחרב. [ובספר סדר היום דף ח' ע"ב, כתב, נוסח ברכת אמת ויציב נתקן ע"י בני הגולה שהיו רחוקים מירושלים, וכששלח אחריהם עזרא, לא רצו לעלות, באומרם, הואיל ובית המקדש השני עתיד ליחרב ועתידים לגלות פעם אחרת, למה לנו להכפיל יגוננו, טוב לנו לעמוד במקומנו ולעבוד את ה', וכדי שלא יחזיקום ברשעים ומחוסרי אמונה, כתבו זה השבח הגדול והקדוש. וכן הובא בספר שלמי צבור (דף ק' ע"ב) ע"ש]. נמצא שגם הנוסח של תפלת נחם המקובל בידינו מדורי דורות יסודתו בהררי קודש, על ידי רבותינו אנשי כנסת הגדולה. ורבי דוד אבודרהם (בדף ס"ט ע"ד) כתב, בביאור תפלת נחם: את העיר האבלה, על שם הכתוב דרכי ציון אבלות (איכה א', ד'). החרבה, על שם אשר ירושלים חרבה ושעריה נצתו באש (נחמיה ב', י"ז). וכן נאמר ניחם כל חרבותיה. והבזויה, על שם ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה. והשוממה מבלי בניה, על שם כי רבים בני שוממה, ונאמר כל שעריה שוממים. וראשי תיבות של אבלה חרבה בזויה שוממה, אחבש, לרמוז ביום חבוש ה' את שבר עמו ע"ש. ולכן מי הוא זה ואיזהו בדורות אלו שיכול להרהיב עוז לתקן, ולשנות מנוסח התפלה שנתקן ע"י רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין טמירין. וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (סוף סימן י"א): כי נודע שכל עניני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם כמו שנראה מהזוהר הקדוש וכתבי רבינו האר"י זצ"ל, שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות, ובזה נבין מ"ש (בברכות כ"ח ע"ב): אמר להם רבן גמליאל הזקן לחכמים, כלום יש בכם אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה, ולכאורה יפלא על גדולי ישראל רבן גמליאל וחכמים שבדורו, כי מה חכמה היא זו לתקן דברות שתים בלשון הקודש וכו', אלא שלהיות וכל אות ואות מנוסח הברכות סוד שתו ביחוד וזיווג מדות העליונות, לפיכך צריך חכם גדול שרוח הקודש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודן, לדעת פגם המינים והמשכת האורות לדחות יניקת הסט"א וכיו"ב, דברים העומדים ברומו של עולם. (ועמד שמואל הקטן ותיקנה, כי לו נגלו כל תעלומות חכמה, וכל רז לא אניס ליה, כמבואר בסנהדרין י"א ע"א) עכת"ד. וכן כתב הפני יהושע בחידושיו לברכות (כ"ח ע"ב). וכ"כ הגאון יעב"ץ בספר מגדל עוז. והגר"ח מואלוז'ין בספר נפש החיים (שער ב' פרק י"ג) ע"ש. ואם כן מה כוחנו לשנות הנוסח שבתפלת נחם, שהוא מעין המאורע בתפלות תשעה באב, ואין אתנו יודע עד מה.

ובאמת שגם לפי פשוטו יתבאר הנוסח של תפלת נחם, שהוא על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. כי מקום המקדש וסביבותיו נתונים ביד זרים שונאי ישראל, וירושלים העתיקה עודנה מלאה גילולים של עכו"ם, בכמה כנסיות טמאות, ואשר על ידי כמריהם ומנהיגיהם דם ישראל נשפך כמים בכל הדורות, ובסביבות המקדש קבורים ישמעאלים, סביב רשעים יתהלכון, ולכל עם ישראל אסור מן התורה להכנס להר הבית משום טומאת מת, והערבים מכניסים פגרי מתיהם אל המקום המקודש לנו ביותר. (וכמ"ש בזוהר חדש פרשת ויצא, פעם אחת ראו חכמים את רבי אלעזר בן ערך שהיה יושב ובוכה, וכשנשאל לפשר הדבר, אמר, אני בוכה על אבן השתיה שבתוך בית המקדש, והמשיך: הוי אבן הקדושה העולה על כל קדושה! היאך עתידים אומות העולם לזלזל בך, ולהושיב מתיהם הטמאים עליך, לטמאות המקום המקודש, כי אנכי הרואה שעל אבן השתיה עתידין לתת האומות את פגרי מתיהם, מי לא יבכה על כך, אוי לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה! וכתב על זה בספר אלה מסעי (דף י"ב ע"א), ועינינו הרואות שחזיון נבואתו של רבי אלעזר בן ערך נתקיים כעת בעוה"ר, שהישמעאלים מכניסים מתיהם קודם קבורה על אבן השתיה, שהיא בכפת קודש הקדשים. וכ"ה בספר חבת ירושלים עמודים רס"ד - רס"ה). ועיקר יישובה של ירושלים בזמן הבית שהיה בצד דרום של בית המקדש, מאוכלס עדיין על ידי הערבים שונאי ציון, ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל, (ראה סוכה נ"ב ע"ב). וכמה בתי כנסת שהיו לתפארת עמנו בעיר העתיקה, עודם חרבים ושוממים, מעת נפילת ירושלים העתיקה בידי הלגיונות של ירדן. ועוד כהנה וכהנה, היש לך בזיון וחורבן ושממה גדולים מאלה? על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. וכבר אמרו חז"ל בירושלמי (יומא פרק א' הלכה א'): כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו הוא החריבו. ואמנם אנו שרים ורוקדים על שזכינו לחזור לכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, שכולו זכר לחורבן, וכמ"ש זכור תזכור ותשוח עלי נפשי, וכמ"ש בספר כפתור ופרח (פרק ו' דף י"ט ע"ב), שגם העליה לרגל בזמן הזה כדי להרבות עגמת נפש וכו' ע"ש. וידוע המשל של הרה"ג ר' יעקב קרנץ, המגיד מדובנא בספר אהל יעקב (פרשת וילך ס"א ע"א), על הפסוק הטה אזנך לרנתי, כי שבעה ברעות נפשי וכו' ע"ש. ועדיין רחק ממנו מנחם משיב נפש.

ומלבד זה גם הרוחניות של ירושלים היא בעוה"ר בשפל המדרגה, כמו שפירשו במאמר: אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תלה בנויה, וירושלים מושפלת עד שאול תחתיה. כי מה מאוד ידאב לב כל החרד לדבר ה' על התפרקות הדור מחיי תורה ומצוה, חינוך אלפים ורבבות מילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה, והרס חומת הצניעות והמוסר, וריבוי חילולי השבת, והפרת סדרי הכשרות, ועוד כהנה וכהנה. בושנו וגם נכלמנו כי שודדו ארמנותינו, אלו הארמונות של תורתינו הקדושה. ותפלתינו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו. וצום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ויקויים בנו שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו.

אולי נכתב כתגובה לנוסחו של גורן:

: נחם גורן.JPG (62.46 KiB) נצפה 17565 פעמים

בברכה המשולשת

נדון לעיל באשכול.

הא לחמא עניא

זהו הזמן לחזור וללמוד את הענין ולהגיע להכרה אשר יש לנו עוד הרבה לבכות על חורבן האמיתי של העיר הקדושה ירושלים החריבה מקדושתה ומטהרתה.

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » ב' יולי 31, 2017 2:17 pm

בברכה המשולשת כתב:
יתר10 כתב:לא מובן למה התעוררה השאלה דוקא בדור האחרון, הרי ישוב בירושלים קיים כבר הרבה דורות לפנינו

אינו דומה היישוב בזמנם ליישוב בזמננו
א. בכמות האנשים והשטח המיושב.
ב. בריבונות, וכמו שכתב מרן הב"י לעניין קריעה על ערי יהודה

נראה לי שאין כמו אירועי בין המצרים של שנה זו כדי להוכיח את הריבונות היהודית בעיר הקודש בפרט ובאר"י בכלל.

בברכה המשולשת

מיכאל1 כתב:
בברכה המשולשת כתב:
יתר10 כתב:לא מובן למה התעוררה השאלה דוקא בדור האחרון, הרי ישוב בירושלים קיים כבר הרבה דורות לפנינו

אינו דומה היישוב בזמנם ליישוב בזמננו
א. בכמות האנשים והשטח המיושב.
ב. בריבונות, וכמו שכתב מרן הב"י לעניין קריעה על ערי יהודה

נראה לי שאין כמו אירועי בין המצרים של שנה זו כדי להוכיח את הריבונות היהודית בעיר הקודש בפרט ובאר"י בכלל.

אעפ"כ, עצם העובדה שיש במה לדון בכלל, היא ההוכחה לזה שיש ריבונות, אלא שיש עוד הרבה לאן להתקדם, בעז"ה

מיכאל1 · הודעהעל ידי **מיכאל1** » ב' יולי 31, 2017 3:27 pm

בברכה המשולשת כתב:
אעפ"כ, עצם העובדה שיש במה לדון בכלל, היא ההוכחה לזה שיש ריבונות, אלא שיש עוד הרבה לאן להתקדם, בעז"ה

וכמאמר ה"חכם" אם דורכים עליך סימן שאתה קיים, כי אחרת לא היה על מי לדרוך...

שלמה בן חיים

בברכה המשולשת כתב:
יתר10 כתב:לא מובן למה התעוררה השאלה דוקא בדור האחרון, הרי ישוב בירושלים קיים כבר הרבה דורות לפנינו

אינו דומה היישוב בזמנם ליישוב בזמננו
א. בכמות האנשים והשטח המיושב.
ב. בריבונות, וכמו שכתב מרן הב"י לעניין קריעה על ערי יהודה

כוונתך 'בריבונות' למה שדן הבית יוסף אם יש לברך כשרואה ערי יהודה כשיש בהם ישוב ישראל ושלטון נכרים. שהכריע הבית יוסף שצריך לקרוע. ושלטון ישראל מינים בפשטות דינו כשלטון נכרים. כי כל עוד שאין מלכות בית דןד לא מהני. אך גם אם נאמר שמועיל שלטון ישראל מומרים, יש לדון שכל ספיקו של הבית יוסף זה רק על ערי יהודה ולא על ירושלים וכמו שמדוייק בדבריו שלא הסתפק לגבי ירושלים.
אכן באגרות משה דן שבזמן הזה אין צריך לקרוע על ירושלים על פי דברי הבית יוסף ומחמת שאנו יושבים בירושלים ללא מורא נכרים. וזה חידוש עצום ובמיוחד קשה הרי אנו אומרים ירושלים החרבה, ואנו מתפללים ובנה ירושלים וכו'. אמנם ביאור דברי מרן האגרות משה שחיוב קריעה על ירושים ליכא כשירולשים במצבה כיום כי קריעה יש רק כאשר ירושלים שוממה בפועל, ולא כאשר כלפי חוץ על כל פנים אין את מצבה החרב של ירושלים, כי קריעה אין אלא כשיש חימום מהמצב חרב והשומם וזה אין כשאנו דרים בירושלים ללא מורא [אף שבזמנינו אנו יראים שוב מלהסתובב בירושלים היינו ברובע המוסלמי ששם רוב ירושלים העתיקה ויש לדון מחדש שמא ישתנה הדין מזמן שכתב מרן את התשובה]. אך תפלתינו לבורא שיבנה את ירושלים הכוונה ללירושלים בפנימיותה שהיא אכן חרבה ושוממה.
ירושלים שהסמל שלה זה גשר המיתרים ולא קול התורה והקדושה.
ירושלים שראש העיר שבה שואף לחלן אותה!!!!
ירושלים שאנו חוששים מלהסתובב בחלקה הגדול מחמת פחד מן הנכרים!!!
ירושלים שמתפארת בבתי טיאטראות!!!!
ירושלים המלאה פריצות ומחללי שבת!!!
ועוד ועוד!!!!
עצם הדבר שבמקום קדוש כמו ירושלים יש רחובות מלאי טינוף של שקץ וגועל הנוגד את התורה הקדושה, ועדיין יש אנשים שומרי שבת שמסוגלים לחשוב שירושלים בנויה. זהו שיאו של החורבן. כי הנחמה של החורבן זה ששועלים הלכו בו!!!! רק כשראה רבי עקיבא את השועלים בבית המקדש צחק! כי כשמבינים שיש חורבן יתכן שיש גאולה, אך שיש ספק אם יש חורבן הרי החורבן עוד גדול יותר משהיה בדורו של רבי עקיבא.
ועל זה המליץ רבי גרשון קיטובער:
'בראותי כל עיר [ירושלים של מטה - ירושלים הגשמית] על תלה בנויה [גשר המיתרים בנוי לתפארה] ועיר הא-לוקים [ירושלים של מעלה הרוחנית] מושפלת עד שאול תחתיה'.
מצו"ב מאמר שכתבתי על הקריעה על ערי יהודה בזמן הזה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר