כותב בדמע כתב:צדק תרדוף כתב:שדבריו בעניין האבולוציה היו כדברי הראי"ה
היכן הדברים?
אגרות הראי"ה אגרת קלד.
שמונה קבצים עמ' תקצד.
אורות הקודש ב' עמ' תקלז-תקמב.
ובכ"מ נוספים.
נראה שחשוב להדגיש שהראי"ה מציג את האפשרות לקבל את האבולוציה ואינו נרתע מן הסתירה לכאורה עם היהדות, אך אין לומר שבהכרח קיבל הראי"ה את האבולוציה.
קומי_אורי כתב:צדק תרדוף כתב:המעניין (והמאכזב) שדבריו בעניין האבולוציה היו כדברי הראי"ה אך דיבר עליו בזלזול.
זאת בניגוד למה שהיה באמת היחס לראי"ה של רבו החזו"א שבסמיכות להנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בב"ב ההתקיים מפגש בין הרב קוק לחזו"א בביתו של החזו"א והחזו"א לבש לכבוד המפגש את בגדי השבת שלו ובאירוע עצמו קיבל את הראי"ה בעמידה וכך עמד לכבודו במשך כל נאומו של הראי"ה וענה למי ששאלו מדוע לא יושב ש"די תורה שטייט!" (זה מוכיח שהטענה שהחזו"א לא רצה להיפגש עם החזו"א ולכן לא ביקר בירושלים בחיי הראי"ה כי עובדה שלא הפריע לו להיפגש עם הראי"ה ואף לבש לכבודו את בגדי השבת שלו וחוץ מזה ביקר בירושלים רק שלוש פעמים בעשרים שנותיו בארץ והביקור הראשון היה לא לפני מלאת 7 שנים לעלייתו ארצה וכ-5 שנים לפטירת הראי"ה).
רג"נ דיבר בזלזול על הראי"ה כי רג"נ היה קנאי והראי"ה היה פשרן, וכי משום שהראי"ה קיבל את האבולוציה אין לזלזל בו? וגם בדרוין אין לזלזל מחמת זה שהרי קיבל את האבולוציה?
לגבי הפרשנות שלך למפגש וכו' אני מקוה שאתה יודע שישנה פרשנות הפוכה לגמרי. בכל אופן תהיה בטוח שרג"נ ידע בדיוק מה החזו"א חשב על הראי"ה..
הבאת ה"סתירה" בין דעתו של הרג"נ ביחס לאבולוציה ליחסו לראי"ה היא חסרת טעם. לא בגלל פרט כזה או אחר במשנתו של הראי"ה יצאו כנגדו רבנים. ולכאורה, אך למותר לציין זאת.
אך הערתו של 'קומי אורי' (שהדגשתי) מעניינת למדי.
לו כתב הרב שילת את הדברים ב'בתורתו של ר' גדליה' מעצמו לא היה נערך כל דיון בנושא. חלק מהכותבים כאן היו מבטלים את הדברים בהנף יד ובעקימת שפתיים, מיעוט קטן (אם בכלל) היה נוקט את כתורה למשה מסיני, והיתר היו מתייחסים מדי פעם לפרט כזה או אחר ודנים בו. כל האשכול כאן הוא דוקא בגלל שהרג"נ מוגדר כאחד מתלמידי החזו"א המובהקים ביותר. הקונפליקט שנוצר לכמה מהחברים כאן נובע בדיוק מהנקודה שכתב 'קומי אורי' מבלי משים. אכן גם אם הרג"נ ידע את דעתו של החזו"א על הראי"ה, עדיין הוא יכל להרשות לעצמו להתייחס לראי"ה כפי שחשב שראוי לעשות, בלא קשר כלל לדעת החזו"א עצמו. כך גם ביחס לאבולוציה, למשל), גם אם הרג"נ ידע את דעתו של החזו"א ביחס לאבולוציה (או ביחס לפירוש פשט מסוים וכו'), עדיין הוא יכל להרשות לעצמו להביע את דעתו שלו.