חכם באשי כתב:גם בעבר לא היתה ההתנגדות אלא מצד חוג מסויים ולא אצל כלל הצבור התורני.
חסיד חבד כתב:בעבר כידוע הייתה התנגדות לס' תפא"י על המשניות בשל העמדות שהובאו ב'אור החיים' דילי'.
האם כיום קיימת התנגדות שכו? האם ישנם כיום חוג/עדה שלא משתמשים בספר?
חסיד חבד כתב:בעבר כידוע הייתה התנגדות לס' תפא"י על המשניות בשל העמדות שהובאו ב'אור החיים' דילי'.
האם כיום קיימת התנגדות שכו? האם ישנם כיום חוג/עדה שלא משתמשים בספר?
זקן ששכח כתב:אגב, ההתנגדויות היו מכמה טעמים. טעם נוסף: המעשה אותו הוא מזכיר אודות הצייר שצייר את דיוקנו של משה רע"ה והכיר בו המלך שמידותיו מושחתות. יתכן שהיתה זו התנגדות בטעות, שכן מעשה זה סימוכין לו בהרבה ספרים, וגם בין ספרי חסידות וחסידים נמצא המעשה, וכגון ב'אור פני משה' ועוד.
איתי בזה בקובץ אור ישראל גל' י"ב, ולו הייתה לי גישה חופשית לכל פינות האוצר הייתי מעלה.
עפ"י מה שמ"כ[?] דבר נחמד, שכשהוציא משרע"ה את ישראל ממצרים, שמעו עמים ירגזון וגו', ויתמהו מאוד על זה האיש משה, כי על ידו נעשו כל הגבורות והנפלאות האלו, ולכן התעורר מלך ערביי א' וישלח צייר מובחר לצייר תמונת המנהיג הגדול הזה ולהביאו אליו. וילך הצייר ויצייר תמונתו ויביאהו לפני המלךץ וישלח שוב המלך ויביא ויאסף יחדיו כל חכמי חרשים אשר לו, וישאל להם לשפוט על פי פרצוף פניו של משה כפי המצוייר, לדעת תכונת טבעו ומדותיו, ומה כחו גדול.
וישיבו כל החכמים יחדיו אל המלך ואמרו אם נשפט על פי ציור קלסתר פניו של האיש הזה המפורסם לגדול, נאמר לאדונינו כי הוא רע מעללים, בגאות וחמדת ממון ובשרירית הלב, ובכל חסרונות שבעולם שיגנו נפש אדם המעלה.
ויקצוף המלך מאוד ויאמר, מה זה? הכי התעללו בי? הלא בכל אלה שמעתי מכל עבר ופינה בהפך מזה האיש הגדול. ויחרדו האנשים מאוד, וישיבו את המלך בשפל קול התחנה, ויתנצלו א"ע הצייר והחכמים, כל א' בחסרון ידיעת חבירו. הצייר אמר: אני ציירתיו כהוגן, והחכמים שגו בידיעתם, והחכמים גללו כל החסרון על הצייר שלא צייר תמונת משה כהוגן. והמלך אשר נכסף לדעת מי משניהן יצדק, נסע [בעצמו] ברכבו ובפרשיו ויביא אל תוך מחנה ישראל.
ובבואו וישא עיניו וירא את משה איש אלהים מרחוק וימהר ויקח את הציור מתוך חצלו, ויבט והנהו כתמונתו וכצלמו כאשר ציירו הצייר, קולע אל השערה ולא יחטא. ויפג לבו ויפלא ויתמה עד מאוד.
וילד ויבוא בעצמו אל אהל איש האלהים ויכרע ויתחוה לאפיו, ויספר למשה כל הדברים אשר נעשו. ויאמר עוד, בי אדני איש האלהים, הנה קודם ראותי פניך פני אלהים אמרתי אך אולי הצייר שגה במלאכתו, לבעבור חכמי מפורסמים לבקיאים מאד בחכמת [הפיזיאנאמי] ואין דוגמתם, אך עתה אחרי ראותי כי תמונתך מכוונת אל הציור אשר הביא הצייר, לא נותר בו נשמה רק לומר כי חכמי בגדו בי, וכי חכמי אליל הם וחכמת מה להם, והם אוכלי שולחני ויתעיני מאז בהבליהם.
ויען משה איש אלהים ויאמר, לא כן! גם הצייר, גם חכמיך, נפלאים הם בידיעתם וחכמתם. אולם דע לך: כי לולי הייתי בטבע באמת כפי ששמעת ממדותי, לא טוב אנוכי מבול עץ יבש, כי גם ממנו נמנעו ונחשבו כל חסרונות האדם. ואם כן, הכי בעבור זה אהיה יקר בעיני אלהים ואדם?. אמנם כן ידידי. לא אבוש לומר לך, כי כל החסרונות אשר שפטו עלי חכמיך כולם קשורים בי בטבע, ואפשר עוד יותר מאשר שפטו חכמיך, ואני בכח אמיץ הנה התחזקתי ורדיתי וכבשתי אותם עד אשר קניתי לי הפוכם לטבע שני, ולכן ובעבור זה יקרתי והתכבדתי בשמים ממעל ובארץ מתחת וכו' וכו'. ע"כ.
און פון דא און ווייטער ווערט עס אסאך צוגעברענגט און אסאך ספרים (נישט אזוי ווייט די גאנצע מעשה נאר דעם פרט אז משה רבינו נולד במדות רעות) ובפרט בספריהם של תלמידי בעש"ט, און מיר וועלן גיין אחת לאחת (עפ"י סדר א' ב').
אך פרי תבואה פ' תצוה, אינטערעסאנט אז ער שרייבט: והנה שמעתי בשם המדרש וכו' !
באר משה פ' תצוה
בן פורת יוסף פ' ויחי דף תד - דכתבו חכמי הפילוספיא דמרע"ה נולד בטבעו בכל מדות רעות רק ששינה הטבע
דגל מחנה אפרים סוף פ' תשא - מזקינו הבעש"ט הק'
ייטב לב פ' נח דף נא - לא כן אדונינו משה רבינו ע"ה שנולד במזג המורה על כל מדות רעות כדומה
ישמח משה פ' שמות ובפ' קרח
סידורו של שבת (שורש ו' ענף ג' עלה י"ד)
פרי הארץ פ' בלק
צמח דוד פ' פרה
קדושת לוי פ' תרומה
שיטה מקובצת סופ"ג מס' נדרים
שפתי צדיקים פ' וארא דף קט
תשואות חן פ' תולודות ופ' ויגש
זקן ששכח כתב:אולי תואיל ותבאר מה הבעיה בדינוזאורים.
יאיר כתב:זקן ששכח כתב:אולי תואיל ותבאר מה הבעיה בדינוזאורים.
הבעיה לכאורה שמי שטוען שהיו..טוען ש"היו לפני מליוני שנים"..
זקן ששכח כתב:יאיר כתב:זקן ששכח כתב:אולי תואיל ותבאר מה הבעיה בדינוזאורים.
הבעיה לכאורה שמי שטוען שהיו..טוען ש"היו לפני מליוני שנים"..
וכי נאבד עולם מפני השוטים? גם על כדוה"א הם טוענים אותן טענות, וכי לכן נטען שלא נברא כדוה"א?
זכורני גם שהמלבי"ם מביא בביאורו לתורה שהיו יצורים שנכחדו במבול והם הן העצמו היבשות שנמצאו.
ולגופו של ענין: אין כל בעיה באמונה שהיו דינוזאורים.
אגב, המאמר 'אור החיים' כמדומה שלא התפא"י כתבו אלא בנו, והטענה לכאורה היא על שנתן לו במה.
תוך כדי דיבור כתב:במטותא, תמונה זו היא מצעירותו ואז באמת לא היה מגולח, אבל אח"כ היה ויש כו"כ תמונות. בגוף העניין כמובן אין בזה כשלעצמו פגם, אא"כ תאמר כן גם על הרמ"ק, כמו שהזכיר החת"ס בתשובתו הידועה, והרמח"ל וכו' והדברים עתיקים.
נו, מילא, חסידים כהנך ימצאו בכל זמן ובכל מקום למי להתנגד, וכחידוד הידוע על יהודי שהגיע לאי בודד והקים שני בתי כנסת, האחד כדי להתפלל בו והשני כדי שיהיה זה שאליו הוא בשום פנים ואופן לא ייכנס... (ולא הייתי מביא זאת אילו היה חידוד בעלמא, שכן האמת שמאחוריו היא שהרבה מזהותו ותודעתו של אדם נבנים על ידי התנגדותו לאחרים)
איש_ספר כתב:הקישור לויקי לא נפתח לי. וזו התמונה שיש אצלי
מור כתב:עפ"י מה שמ"כ[?] דבר נחמד,
מור כתב:
נדמה כי בסוף ימיו הקפיד טפי על חזותו החיצונית.
איש_ספר כתב:רבי ישראל ליפשיץ, שזה עתה מלאו מאה חמשים שנה לסילוקו, כבודו במקומו מונח ובעיקר כבוד תפארת חיבורו, תפארת ישראל, גם אחרי ביקורת של צדיק זה או אחר, ועד היום נדפס פירושו קצת יותר ממעשה אורג למשל. כך שראוי היה לשנות את כותר הנושא כאן ל'היחס לתפא"י בקהלות החסידים'.
וידוע הסיפור שהביא הגרש"י זווין על הרב בעה"ת, שביקש מאחד ממקורביו לעיין עבורו במרכבת המשנה , אחר שלא רצה לעיין בו בעצמו בשל התנגדותו לחסידים, מששמע את דברי המחבר והוטבו מאד דבריו בעיניו, הפטיר באנחה, שכינתא בגלותא... כיו"ב מספרים על אדמו"ר מסאטמער בעל דברי יואל, שראהו מעיין במרכבת, משראה את פליאת סובביו, השיב, נו וואס קען איך טאהן, התקשיתי בביאור דברי הרמב"ם, פתחתי ב... ולא מצאתי שם, עיינתי ב... וגם הוא לא מדבר מזה. וממילא נזקקתי לרב מחעלמא.
השמועה שהובאה כן מעלה בשם החזו"א, מריחה בדותא ושקר, ומעולם לא שמענו כדברים האלו. חיפוש בספר חזו"א מלמד שהחזו"א מזכירו בכמה מקומות.
איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
הנה ראשי פרקים: המיוחס לו על אכילת ענבים בר"ה, והוא שהרג את הנפש בזוה"ק, לית דין בר נש על רחש"ק, מגדולי ירושלים על הגר"י שפירא ועוד ועוד.
איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
אדג כתב:איני זוכר היכן, כתב הר"י מונדשיין אודות ההבדל בין קהילות החסידים שהקפידו אודות מחבר החיבור ובעל החידוש לעומת יהדות ליטא והמסתעפים הימנה שלא חשו לבעל החיבור.
ושם האריך, ואי"ה אכתוב איה מקומו.[/size]
איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
הנה ראשי פרקים: המיוחס לו על אכילת ענבים בר"ה, והוא שהרג את הנפש בזוה"ק, לית דין בר נש על רחש"ק, מגדולי ירושלים על הגר"י שפירא ועוד ועוד.
בר אוריין תנינא כתב:איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
הנה ראשי פרקים: המיוחס לו על אכילת ענבים בר"ה, והוא שהרג את הנפש בזוה"ק, לית דין בר נש על רחש"ק, מגדולי ירושלים על הגר"י שפירא ועוד ועוד.
זו כמובן הדרך הנוחה ביותר לבטל את דבריו של גדול בישראל יהיה מי שיהיה. "טוב, הוא לא דיבר ברצינות..."
ולעצם הענין יש להבדיל בין דברים שאמר על מי מתלמידיו בדרך צחות, לבין הענין שלפנינו, שמשום מה לא מסתבר לי שלחזו"א היה ענין להתלוצץ (ח"ו) על התפארת ישראל דוקא במעמד הזה.
ואגב הגר"א פרבשטיין היה מן המבינים הגדולים בדור, ואם זה היה בצחוק יש להניח שהיה קולט לפחות כמו איש ספר...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 210 אורחים