בעניין מאה ברכות

[גלילי]

משטייגען:

צריך עיון
בעניין מאה ברכות

הרמ"א בסימן תרכב, כותב "ואין אומרים אין כאלקינו ביום הכיפורים", המשנה ברורה מוסיף על דבריו "לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום, וביום הכיפורים איכא הרבה שבחים ואין צריך למלאות". רואים מכאן שבשבת ניתן להשלים את המאה ברכות באמירת אין כאלוקינו. וקשה- אם כן למה אין הלכה זו מוזכרת במקומות אחרים בשו"ע שבהם נידונו עניני מאה ברכות, למשל בשו"ע סימן מו, נאמר שבשבת ישלים במיני מגדים ולא מוזכר שם כלל שישלים באמירת אין כאלוקינו. וכן בשו"ע סימן רצ, כתוב שבשבת ישלים מאה ברכות במיני מגדים או שיקשיב לברכת העולים לקריאת התורה ולהפטרה ולא הוזכרה העצה שישלים באמירת אין כאלוקינו. שאלה נוספת- לכמה ברכות עולה אמירת אין כאלוקינו, האם עולה לברכה אחת או לכמה ברכות, שדבר זה לא הוזכר כלל בדברי המשנה ברורה, ואשמח לקבל תשובות.

גם מעניין גם מש"כ המשנ"ב שהרבה שבחים נחשבים לעניין המאה ברכות.

[חכם באשי]

לכמה ברכות עולה 'אין כאלהינו'?
ל-12.
ראה: ספר קושיות, אות קיב (מצוי באוצר).
ושם בהערות ספרות נוספת ומוקדמת בענין.

[גלילי]

ייש"כ.
קישור לספר קושיות : http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?15 ... S&page=106

וכן מצאתי במהרי"ל:

מהרי"ל

ScreenShot001.jpg (53.34 KiB) נצפה 9571 פעמים

א. מדוע נחשב כאילו אמרו י"ב ברכות, והרי הר"ת אמ"נ זה רק ד' פעמים?
ב. צ"ב לפי"ד המהרי"ל, וכן לפי המחזור ויטרי המובא בהערות שם, שעיקר הטעם לאמירת אין כאלוקינו הוא השלמת הברכות, א"כ מפני מה תיקנו לאמרו בכל יום?
וכן משמע מהמשנ"ב המצוטט לעיל "לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום, וביום הכיפורים איכא הרבה שבחים ואין צריך למלאות",
ומה טעם אמירתו בחול?

[גלילי]

אגב, בליקוטי מהרי"ח ציין לאבודרהם ולא מצאתיו:

לקוטי מהרי"ח

ScreenShot003.jpg (44.18 KiB) נצפה 9570 פעמים

[גלילי]

ב'צלותא דאברהם' כאן מסכם את העניין, שאכן עפ"י המחז"ו ודעימיה, אין לאמרו כי אם בשבת שצריך להשלים הברכות [ובמחז"ו העיר מהגמרא שישלים במגדין ומתיקה, ועיי"ש שהלך לדרכו],
אמנם מנהגינו לאמרו כל השבוע הוא עפ"י רע"ג, אבודרהם, קבלת האריז"ל, וסדר היום.

[זקן ששכח]

ב'צלותא דאברהם' כאן מסכם את העניין, שאכן עפ"י המחז"ו ודעימיה, אין לאמרו כי אם בשבת שצריך להשלים הברכות [ובמחז"ו העיר מהגמרא שישלים במגדין ומתיקה, ועיי"ש שהלך לדרכו],
אמנם מנהגינו לאמרו כל השבוע הוא עפ"י רע"ג, אבודרהם, קבלת האריז"ל, וסדר היום.

.
אינני יודע על איזה מנהג דיבר כב', אולם ככל הידוע לי, היה זה מנהג ה'חסידים' שהתרעמו עליו המתנגדים שעושים כל ימיהם שבתות וחגים. ובאמת מעניין לדעת מאיזה זמן חדר מנהג זה גם בין המתפללים בנוסח אשכנז.

[גלילי]

"מנהגינו" - הוא המשך ציטוט מה'צלותא דאברהם', והכוונה על אמירת אין כאלוקינו בימות החול.

[זקן ששכח]

גלילי, מה בקשר להערתי / שאלתי?

[גלילי]

איני יודע.
זה שייך לחוקרים שבינינו, אולי יידעו אימתי נכנס גם לנוסח אשכנז.

[יאיר]

100 Broches.pdf

(50.22 KiB) הורד 956 פעמים

[לייטנר]

אדם שמקפיד על 100 ברכות בכל יום, ראוי שגם יקפיד שלא לשתות לפני התפילה בשבת, ביו"ט, ובראש השנה.

[יאיר]

א.היום מותר לשתות גם קפה עם סוכר (דהיום אין בזה משום גאות ומסתמא אתה יודע את זה).

ב.יכול לשתות מים.

[לייטנר]

לא אמרתי שהדבר אסור, אלא לא ראוי, ובהחלט ראויות 100 ברכות ביום לא להסתמך על קולא כזו או אחרת.

[רחמים]

100 Broches.pdf

יישר כח!
אגב, יש הנוהגים לומר ברכת המפיל ללא שם ומלכות באופן קבוע עיין בבן איש חי, ובהלכה ברורה האריך בזה.

[אוהב אוצר]

אדם שמקפיד על 100 ברכות בכל יום, ראוי שגם יקפיד שלא לשתות לפני התפילה בשבת, ביו"ט, ובראש השנה.

מה הקשר פה בדיוק? אתה יודע כמה דברים יש שאנשים עוברים עליהם שמתגמדים לעומת שתיה לפני התפילה שיש לה מתירים?
רק לפני מס' דקות קראתי במועד לכל חי דבר מבהיל שכותב שם שאלו שמביאים מנגנים לברית מילה זה גורם לעיכוב המשיח ושמדות?
אנשים הולכים היום להופעות של זמרים [חרדים! בהפרדה!] ללא שום היתר על חורבן בית המקדש ואתה מעיר פה על שתיה בבוקר?

[רחמים]

רק לפני מס' דקות קראתי במועד לכל חי דבר מבהיל שכותב שם שאלו שמביאים מנגנים לברית מילה זה גורם לעיכוב המשיח ושמדות?

על מה הוא דיבר? על כל השנה או רק על בין המצרים?

[יאיר]

מביא בהלכות ט"ב:
http://www.otzar.org/aspcrops/101108_17 ... 472013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/101108_17 ... 472013.asp

[הליכות עולמים]

א.היום מותר לשתות גם קפה עם סוכר (דהיום אין בזה משום גאות ומסתמא אתה יודע את זה).

ב.יכול לשתות מים.

עד כמה שידוע לי, ההיתר לגבי קפה/תה עם סוכר, אינו מוסכם על כל הפוסקים ורבים אוסרים, לא זוכר את הסיבה. בכל מקרה למי שיודע בעצמו שללא זה ואף ללא אכילה מסוימת לא יתפלל כראוי, מותר לו אף לאכול לדעת פוסקים רבים, אם לא כולם.

[הליכות עולמים]

ב"ה

בלוח נכתב שב"פסח ליכא מזונות". זה נכון לדעת אלו שאינם אוכלים לא שרויה ונמנעים מעוגות ועוגיות מקמח מצה ולא עוגות ועוגיות מצה עשירה המיוצרות ממי פרות בלבד (למשל יין או מיץ ענבים טבעי) ללא מים כלל.
אך האשכנזים שאינם חסידים אוכלים שרויה, ועודות המזרח והספרדים ואוכלים מצה עשירה, כך שאצלם יכולה להיות גם ברכת "מזונות" (ו"על המחיה" - אמנם "ברכת מעין שלוש" יכולה להיות כמובן אצל כולם גם ללא "על המחיה").

[רחמים]

מביא בהלכות ט"ב:
http://www.otzar.org/aspcrops/101108_17 ... 472013.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/101108_17 ... 472013.asp

אכן הובא בהלכות חודש אב אבל משמע מדבריו שבכל השנה אסור לנגן בסעודת ברית ובקושי התירו בחתונה.

[אוהב אוצר]

אמת.
מכאן ילמדו כל הציבור היקר שבית המקדש חשוב לו, להדיר רגליהם מכל המופעים העתידים להיות שאין להם שום היתר בהלכה.

[רחמים]

אמת.
מכאן ילמדו כל הציבור היקר שבית המקדש חשוב לו, להדיר רגליהם מכל המופעים העתידים להיות שאין להם שום היתר בהלכה.

אם זה מופע שיש בו חששות של תערובת ופריצות ברור שאסור גם ללא כלי נגינה, אבל אם זה רק לגברים וכדומה אין פוסקים שמתירים?

[בברכה המשולשת]

יש לומדים בדעת הרמ"א שמותר

[שחר קמתי]

שמעתי מחכם אחד שבת"ב [וכן ביו"כ] ממתין עם ברכת המזון של סעודת המפסקת עד חשיכה, ואז מברך, ועי"ז יש לו עוד ד' ברכות לחשבון מאה ברכות

[הכהן]

שמעתי מחכם אחד שבת"ב [וכן ביו"כ] ממתין עם ברכת המזון של סעודת המפסקת עד חשיכה, ואז מברך, ועי"ז יש לו עוד ד' ברכות לחשבון מאה ברכות

ביוה"כ זה פחות מעשי בגלל כל נדרי.

[שחר קמתי]

א"ל החכם, שאחר גמר סעודת המפסקת נוטל עמו קצת פת לביהמ"ד, ואוכלו שם קודם שקה"ח, ואח"כ מברך שם ברהמ"ז בביהמ"ד

[ויש לומר]

אך יש בזה מבוכה, עי' הליכות שלמה להגרשז"א פכ"ב הע' מ"ב , שיש להסתפק כשמברך ברכה ביה"ש אם מצטרף ליום שעבר או ליום הבא וצ"ע

[כותב בדמע]

א"ל החכם, שאחר גמר סעודת המפסקת נוטל עמו קצת פת לביהמ"ד, ואוכלו שם קודם שקה"ח, ואח"כ מברך שם ברהמ"ז בביהמ"ד

יצא שכרו בהפסדו, שלכתחילה אין לעקור מן המקום בו התחיל הסעודה, בדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומן.

[רחמים]

וז''ל הבן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת בלק
ודע דאף על גב דכל הברכות אנשי כנסת הגדולה שהם עזרא הסופר ובית דינו תיקנום, אל תסבור לומר דמימות משה רבינו עליו השלום עד כנסת הגדולה לא היו מברכים כלל, דדבר זה לא יתכן מכמה טעמי תריצי, אך הענין הוא כמו שהיה בתפילה, דקודם אנשי כנסת הגדולה, היה כל אחד מסדר תפילתו כפי צחות לשונו, עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ותקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר, שיהיו ערוכות בפי הכל בשוה, וכן היה ענין הברכות שהיה כל אחד ואחד מברך ומסדר ברכותיו כפי צחות לשונו, ובאו אנשי כנסת הגדולה ותקנו נוסח כל הברכות, שיהיו ערוכות בפי הכל בשוה, וכמו שכתב הרב ידי אליהו גאליפפה ז"ל דף ב', יעוין שם, וקודם דאתא דוד המלך ע"ה לא היו מדקדקים לברך כל אחד ואחד מאה ברכות, כפי צחות לשונו, הן בדרך תפילתו, והן על פי הנאותיו, אלא כאשר יזדמן, יש מברך עשרים ברכות, יש ארבעים, יש ששים או יותר, עד שבא דוד המלך ע"ה, ותקן לברך כל אחד ואחד מאה ברכות בכל יום, אך עדיין אין הנוסח שוה, ואתו כנסת הגדולה ותקנו נוסח שוה לכ

לכאורא מבואר שכדי להשלים מאה ברכות לא חייבים דווקא לאכול ולברך אלא כל אחד יכול להתפלל כפי צחות לשונו וכל הודאה והודאה תעלה להשלים מנין המאה ברכות. וזה פתרון טוב לשבתות וימי צום וכדומה.

[הכהן]

כ"כ גם המ"ב בסי' תרכב סק"ה דביוה"כ א"א אין כאלהינו לפי שבשבת אומרים כן כדי למלאות החסר ממאה ברכות בכל יום וביוה"כ איכא הרבה שבחים וא"צ למלאות בזה. אלא דדבר זה צ"ע טובא, דא"כ נפל בבירא כל ההקפדה אמאה ברכות כבסי' רפד ס"ג וסי' רצ ס"א ועוד, דהא גם בש"ק איכא הרבה שבחים בפס"ד.

[צדק תרדוף]

100 Broches.pdf

יישר כוח ענק על צירוף הלוח כקובץ!

[תוכן]

האם החיוב הוא מהבוקר כשהוא קם, עד שהוא הולך לישון בלילה, או אם החיוב הוא בכל יום דאורייתא, מערב עד ערב? ואם החיוב הוא מהרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון, מה דינו של אחד שלא ישן ב' ימים רצופים, מתי מתחילה הספירה של היום השני?

[לעומקו של דבר]

האם החיוב הוא מהבוקר כשהוא קם, עד שהוא הולך לישון בלילה, או אם החיוב הוא בכל יום דאורייתא, מערב עד ערב? ואם החיוב הוא מהרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון, מה דינו של אחד שלא ישן ב' ימים רצופים, מתי מתחילה הספירה של היום השני?

אצלי פשיטא יום של תורה מערב עד ערב

[החתן סופר]

גם אצלי פשיטא, יעויין בנו״כ לאו״ח סי׳ מו׳ ס״ג שמנו מהלילה עד הלילה

[מה שנכון נכון]

יש באוצר החכמה לפחות שלושה ספרים מיוחדים לענין זה, יעו"ש.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143960&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50371&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?60481&

[עדיאל ברויאר]

האם החיוב הוא מהבוקר כשהוא קם, עד שהוא הולך לישון בלילה, או אם החיוב הוא בכל יום דאורייתא, מערב עד ערב? ואם החיוב הוא מהרגע שהוא קם עד שהוא הולך לישון, מה דינו של אחד שלא ישן ב' ימים רצופים, מתי מתחילה הספירה של היום השני?

viewtopic.php?f=17&t=24337&p=243773&hilit=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA#p243773

[עושה חדשות]

אולי אפשר לצרף את זה לקולא:
דעת זקנים מבעלי התוספות פרשת עקב -

אנו אומרים מודים ולא משתחוים לפי שעולה בגימטריא מודי"ם מאה לומר שכל האומר מודים כהוגן כאלו קיים מאה ברכות

[נהר שלום]

יש"כ אבל רוב הספרים נוהגים שלא לומר ברכה על ההלל

[עושה חדשות]

על חשבונו של הרמב"ם במאה ברכות, ראיתי כמה דברים נפלאים מהגרר"י רייכמן, אצרפם כאן.

הגר''ר רייכמן - מאה ברכות.PDF

(923.78 KiB) הורד 416 פעמים

[עץ תמר]

נסתפקו היום בבהמ"ד. אדם שאכל שיעור על המחיה,על העץ,על הגפן,
האם נחשבת לו ברכה זו לג' ברכות במנין מאה ברכות? יש ראיה מרב פעלים בח"ב חיו"ד סימן ב', שהביא
פלתי סימן י"ט שאם אדם שחט מאה עופות ,ובא אחד וכיסה כל המאה חייב לשלם לו כנגד מאה,אמנם הרב פעלים חולק
על דברי הפלתי,אשמח לשמוע דעת החברים