האם יש מקור לעשיית ביהכ"נ באופן שהאורך יותר מהרוחב

[מאירי]

ראיתי היום בשבט הלוי (ח"י סי' ל"ג, והוא מכתב שכתב לבית הכנסת זכרון משה בק"ס, ונדפס גם בקובץ זכרון משה עמ' ס"ה, יש באוצר), באות א' שם כותב:
"בענין צורת בית הכנסת, להתרחק מאד מצורה מודרנית, שרשה ברפורם ועע"ז, רק לעשות בית הכנסת מרובע ארכה יותר על רחבה,", (הכוונה למלבן, ו'מרובע' הוא לאפוקי משושה או עגול).
השאלה אם יש לזה מקור בהלכה, היינו אם הוזכר ענין זה בהדיא של אורך וכו', או שזה סתם בכלל הדברים שנהגו לא לשנות מהצורה המקובלת. לתומי סברתי שהיות וביהכ"נ בדומה להיכל ביהמ"ק כמבואר בפוסקים א"כ יש לזה מקור מסיבה זו, דוגמת ההיכל, האם ידוע למישהו אם הוזכר כן בספרי הפוסקים והאחרונים.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שעסקו בזה בשו"ת מחולת המחנים (לא הניק...)

[עשוי לנחת]

מוזכר מנהגים כאלו:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 22_320.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 16_567.pdf

[זרע הארץ]

יש להעיר דמצד עובר להתפלל נח יותר כשהרוחב הוא הגדול.

[מאן דהו]

ולענ"ד נראה דעיקר טעם שיש לעשותו ארוך כנ"ל משום שיש ענין בהלכה שיתפללו כנגד הארון, ואילו כשהוא רחב אותם שבצדדים יצטרכו לצדד לכיוון הארון, משא"כ כשהוא ארוך.

[לייטנר]

"בענין צורת בית הכנסת, להתרחק מאד מצורה מודרנית, שרשה ברפורם ועע"ז, רק לעשות בית הכנסת מרובע ארכה יותר על רחבה,", (הכוונה למלבן, ו'מרובע' הוא לאפוקי משושה או עגול).

מרובע הוא מצולע בן 4 צלעות. הגדרה זו כוללת בתוכה: ריבוע, מלבן, דלתון, טרפז ומעוין.
ריבוע הוא מצולע שארבע צלעותיו שוות באורכן וכל זוויותיו הן 90 מעלות.

אני משער שבוודאי יהיה מי שימצא ויחפש מקורות שההגדרה הנ"ל אינה מכסה, אך היא בוודאי תואמת לשיטת שבה"ל ואין צורך להסביר ש'הוא התכוון למלבן, אע"פ שאין הדבר נראה מהכתוב'.

[מאירי]

"בענין צורת בית הכנסת, להתרחק מאד מצורה מודרנית, שרשה ברפורם ועע"ז, רק לעשות בית הכנסת מרובע ארכה יותר על רחבה,", (הכוונה למלבן, ו'מרובע' הוא לאפוקי משושה או עגול).

מרובע הוא מצולע בן 4 צלעות. הגדרה זו כוללת בתוכה: ריבוע, מלבן, דלתון, טרפז ומעוין.
ריבוע הוא מצולע שארבע צלעותיו שוות באורכן וכל זוויותיו הן 90 מעלות.

אני משער שבוודאי יהיה מי שימצא ויחפש מקורות שההגדרה הנ"ל אינה מכסה, אך היא בוודאי תואמת לשיטת שבה"ל ואין צורך להסביר ש'הוא התכוון למלבן, אע"פ שאין הדבר נראה מהכתוב'.

לא הבנתי, כשהאורך יותר על הרוחב זה לא 'מלבן'? אז למה זה לא 'נראה מהכתוב', סליחה על הבורות.

[לייטנר]

קרא שוב את ההגדרה:

מרובע הוא מצולע בן ארבע צלעות, וגם מלבן נכלל בהגדרה זו.
מלבן לא נכלל בהגדרת ריבוע.

[מאיר סובל]

אכן יש תשובה בחתם סופר חלק או"ח להשוות צורת בית כנסת לקודש שבבית המקדש.

הלא היא בתשובה כ"ח בענין מקום הבימה, וז"ל: לדמותו לביהמ"ק בכל האפשרי ואין לשנות בבית מקדש מעט שלנו.

[לייטנר]

מזל שהחת"ס והשבה"ל כתבו דבריהם אחרי שכבר נבנו בתי הכנסת בבית אלפא, סוסיא, וכו'...

[אוצר החכמה]

כמו שמזל שהתורה אסרה מצבה אחרי שאבות כבר הקימו מצבות.

[לייטנר]

אם ההשוואה נראית בעיניך דומה, יערב לך.

[אוצר החכמה]

אכן ערב לי, כי סביר שמה שהניע את החת"ס בעניין הוא המחדשים.

[בברכה המשולשת]

פשיטא שזה מה שהניע את החת"ס בעניין- ויעויין באלה דברי הברית