ברכת רמ"מ - למי פתרונים?

[בינה נא זאת!]

כתב המג"א סימן רכג ס"ק ה:

אבל בברכת רמ"מ כתב לברך על ספרים.

באיזה ספר מדובר?
בשו"ע מכון ירושלים, לא פתחו את ראשי התיבות, אבל הוסיפו ציון:

[סדר ברכות הלכות ברכת הגשמים].

אבל עדיין אין אנו יודעים "ברכת רמ"מ" מהו.

במהדורה החדשה של זית רענן (הנמצאת גם בפרוייקט השו"ת), עלי זית לסי' ג, המצטט את המג"א הנז', פתחו המהדירים: "ברכת רבינו מאיר מרוטנבורג",
בתוספת הציון שבשו"ע מכון ירושלים".

אבל, עדיין לא מצאנו את המקור!
ישנו אמנם ספר "ברכות מהר"ם" למהר"ם מרוטנבורג - אך שם אין לא "סדר ברכות" (כולו עוסק בברכות המזון והריח בלבד) ולא "הלכות ברכת הגשמים".

[בינה נא זאת!]

שוב עלה בדעתי שכוונתו לסדר ברכות לר' מיכל מארפטשיק, קראקא שמ"ב, ואכן נמצא שם ב'ברכת הגשמים'. בדפוס זכרון אהרן עמ' יב: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?151442&&page=15

אבל תמוה שלא פותחים ר"ת כזה!

אבל מעתה תמוה יותר מעשיהם של מהדירי מכון 'חכמה שלמה' שההדירו את הספר בשני כרכים, ירושלים תשס"א. וכך נאמר שם בשו"ת זית רענן כרך ב סימן ג הערה ה:

דאין לברך שהחיינו על הכשר מצוה. ועיין במג"א [סי' רכ"ג סק"ה] דעל קניית ספרים אין לברך שהחיינו משום מצוות לאו להנות ניתנו ואינו בא מזמן לזמן, ואפילו לדברי ברכת רבינו מאיר מרוטנבורג [סדר ברכות הל' ברכת הגשמים] שם שכתב לברך על ספרים, אין סתירה לכאן, דהתם הוי גוף המצוה כמ"ש בש"ע יו"ד [סי' ע"ר ס"ב] ובש"ך שם [סק"ה], וגם הב"י והב"ח מובא שם בש"ך, מ"מ מודים דקניית הספרים הוי ענף המצוה, מעין [דברים לא, יט] ועתה כתבו לכם וגו', משא"כ בית הכנסת דהוי רק הכשר מצוה. וגם אין להקשות ממצות כיסוי דמבואר במדרש רבה סדר נשא [פרשה ט אות טו] דהוי הכשר מצוה, ואפ"ה יש אומרים שמברך שהחיינו בפעם הראשון שמכסה, ביו"ד [סי' כ"ח ס"ב] והש"ך שם [סק"ה] חולק מטעם דאינו מזמן לזמן. אך דברי המדרש הם הם הדברים המפורשים בש"ס חולין [דף פ"ח ע"ב] וכתב רש"י שם [ד"ה הנאה ליכא] דעיקר החילוק הוא משום שאינו נהנה במצות כיסוי אבל לעולם הוי גוף המצוה.

הם פענחו מדמיונם את שם הספר, בלי לברר אם קיים כזה ספר, ואת ציון המקור "גנבו" משו"ע מכון ירושלים!!!

[חכם באשי]

לא פתחו כי לא הם לא ידעו!...

[חיס]

שוב עלה בדעתי שכוונתו לסדר ברכות לר' מיכל מארפטשיק, קראקא שמ"ב, ואכן נמצא שם ב'ברכת הגשמים'. בדפוס זכרון אהרן עמ' יב: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?151442&&page=15

אבל תמוה שלא פותחים ר"ת כזה!

ברוך השם שכוונת ...כמו שכבר כתב המוציא לאור בהקדמת הספר סדר ברכות מהדורת פפד"מ שנת עת"ר

[החזן]

ובספר 'סדר ברכות' עצמו דוגמה מאלפת לפתיחת ר"ת שאינה צריכה.
כך נאמר שם בפיסקה האחרונה של הספר ד"ה ויזהר:

לפי שראשי התיבות של על נטילת ידים הוא על נטילת ידים רחמנא ליצלן.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?151442&page=33

רחמנא ליצלן.

[היא שיחתי]

ישנו אמנם ספר "ברכות מהר"ם" למהר"ם מרוטנבורג - אך שם אין לא "סדר ברכות" (כולו עוסק בברכות המזון והריח בלבד) ולא "הלכות ברכת הגשמים".

ראה

מג"א סימן רב לג אין מברך - וה"ה גלגי"ן וציטו"א (ברכות רמ"מ בשם ברכות מהר"מ):

הרי חזינן דב' ספרים הם, אם כי אין צריך לזה ראיה..

[איש אשכולות]

לא פתחו כי לא הם לא ידעו!...

מי לא ידע? הרי ציינו את המקור המדוייק בתוך הספר.

[משה מ]

במשנ"ב עוז והדר נפתח הר"ת

[תולעת-ספרים]

באמת עדיף לא לפתוח כאשר לא בטוחים, כי לפעמים פותחים ר"ת והם בטוחים שפתחו נכונה ולבסוף מתברר שזה לא נכון.
לדוגמא ב'דעת קדושים' (בוטשאטש) בהל' שבת (אינו תח"י כעת) היה כתוב 'כדאיתא בסה"ק', באו חכמי מכון י"ם ודע"ק שנדפס בשו"ע מכו"י פתחו 'ספרים הקדושים', לכאורה הכל בסדר, אלא שמתברר שלא! הכוונה לספר הקנה, שרק שם הובא מה שהגה"ק מבוטשאטש כותב בשם סה"ק, ולא בשום ספרים קדושים אחרים.

[הסרפד]

באמת עדיף לא לפתוח כאשר לא בטוחים, כי לפעמים פותחים ר"ת והם בטוחים שפתחו נכונה ולבסוף מתברר שזה לא נכון.
לדוגמא ב'דעת קדושים' (בוטשאטש) בהל' שבת (אינו תח"י כעת) היה כתוב 'כדאיתא בסה"ק', באו חכמי מכון י"ם ודע"ק שנדפס בשו"ע מכו"י פתחו 'ספרים הקדושים', לכאורה הכל בסדר, אלא שמתברר שלא! הכוונה לספר הקנה, שרק שם הובא מה שהגה"ק מבוטשאטש כותב בשם סה"ק, ולא בשום ספרים קדושים אחרים.

אפילו אם יהיה כדבריך יתכן שנכון פענחו. הרגיל בלשון הרה"ק מבוטשאטש יכיר שהביטוי 'ספרים הקדושים' רגיל מאוד אצלו, וזה מסתבר יותר משירמוז לספר הקנה בר"ת.

[תולעת-ספרים]

אם היו עושים עבודה כמו שצריך, אז היו מחפשים את המראי-מקום המדוייק לאיזה סה"ק התכוון ושמים אותו בסוגריים, ואז הכל היה בסדר גם אם לא היו פותחים את הראשי תיבות, אבל כיון שלא עשו זאת והשאירו כך בלי מ"מ, נשארנו קרח מכאן ומכאן.