בתחילת עמוד ב מסיקה הגמרא: 'אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה כל היכא דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה'.
האם אחד מהחכמים כאן יודע להיכן כוונת הגמרא, שכשהלשון הנקיה והלשון המגונה שוים באורכם נקט הכתוב לשון נקיה.
לכאו' הוא דבר שכמעט שאינו בנמצא, כיון שלשון נקיה היא בדרך כלל שלילת המגונה כדוגמת 'לא טהור' במקום 'טמא' [מלבד 'יושבת' במקום 'רוכבת' שהגמ' מקשה ממנה בסמוך].