חיס כתב:מצאתי עוד הסכמה ממנו משנת תקצ"ג על אבות דרבי נתן <שני אליהו, בן אברהם> בעיר סיסלעווויץ.
זאגער ישן כתב:מוזר שבספר יזכור לסויסלוץ לא ידעו על רבנותו בעיירתם.
חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]
מחולת המחנים כתב:חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]
תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.
חיס כתב:מחולת המחנים כתב:חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]
תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.
לא מצאתי תשובה זו בדברי חיים רק בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן ס"ט אות ג'
אבל לענ"ד בשנת תקצ"ד אולי חתמו החונה פה בלא תואר אב"ד
חיס כתב:מחולת המחנים כתב:חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]
תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.
לא מצאתי תשובה זו בדברי חיים רק בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן ס"ט אות ג'
מיללער כתב:בעיר ביאליסטאק היה גם מגיד מישרים בשם רבי אליקים געציל שחיבר ספר מחזה עינים, בה"ב ציינו שם המחבר כ 'ר' אליקים געציל מאיר לעוויטאן' האם צדקו בזה? והאם היה בן משפחה או נכד נשוא האשכול?
ר' אליקים געציל הזה שימש מקודם כמ"מ בעיר דווינסק, בה חיבר ספרו רמת שמואל, הספד על ר' שמואל מוהליבר.
מיללער כתב:בעיר ביאליסטאק היה גם מגיד מישרים בשם רבי אליקים געציל שחיבר ספר מחזה עינים, בה"ב ציינו שם המחבר כ 'ר' אליקים געציל מאיר לעוויטאן' האם צדקו בזה?
חיס כתב:צריך לבדוק במהד’ החדשה, מהודרת, מנוקדת ומפוסקת מחדש ובתוספת כמה מאות מראה מקומות ומפתח מפורט, מהד’ ד. ירושלים תש"ס בתחילת הספר נוסף החיבור: תולדות המחבר.
מיללער כתב:ר' אליקים געציל הזה שימש מקודם כמ"מ בעיר דווינסק, בה חיבר ספרו רמת שמואל, הספד על ר' שמואל מוהליבר.
מחולת המחנים כתב:אני מעונין בפרטים אודות רבי אליקום געציל מאיר ב"ר יצחק פאדראביניק זצ"ל אב"ד ור"מ ביאליסטאק, בעל בית אליקום ותורת אליקום, נלב"ע בשנת תר"י.
כיהן ברבנות ביאליסטאק ככל הנראה אחרי רבי משה זאב יעב"ץ בעל מראות הצובאות.
תלמידו של מי היה ועוד פרטים.
יש היום משפחה בשם פודרביניק, האם הם מצאצאיו.
ספריו בהיברו בוקס
בית אליקום http://www.hebrewbooks.org/22106
תורת אליקום http://www.hebrewbooks.org/1967
אגב באוצר ראיתי שסימנו (כנראה בטעות) את ספרו תורת אליקום בשם בית אליקום ח"ב, כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9437&
http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 352 אורחים