היתר מעשה אבישג השונמית

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » א' יוני 16, 2013 3:08 am

תחילת מלכים-ב', שאבישג שכבה בחיק דוד וחיממה אותו, אע"פ שלא נשאה.

וצ"ב ההיתר בזה, ונראה שהוא היתר מיוחד למלך כדוד, או לצדיק כדוד, ויל"ע.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 16, 2013 3:11 am

גמרת לעיין בכל מפרשי התנ"ך שאתה מעלה שאלה כזאת לפה על דוד המלך?

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » א' יוני 16, 2013 8:46 am

תגידו, מה קורה כאן לאחרונה?
כל שאלה הכי פשוטה, בשיא התמימות, הצידקות והרצון לבירור, עם הצעת אפשרות, זוכה להערות ציניות וחשדניות!
[טוב, הגזמתי עם מילת "כל"]

אולי זה השפעת הלחץ מפרשת הגיוס [או החרדקים...]?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' יוני 16, 2013 8:55 am

למה אתה מקבל שאלה פשוטה כחשדנות?
גם אני מתפלא כששואלים כאן דברים שאפשר לעיין במפרשים על הדף.

גאולה בקרוב

וזאת עוד תגובה כזאת שקיבלתי כעת באימל:
"אבל זה באמת משונה קצת שאתה מעלה שאלה 'רגישה' כ"כ בלי לחפש מעט במפרשים, אינני מאמין שזו 'בעיה חדשה'."

א. ריבונו של עולם, מי אמר שאני בכלל מעלה איזו "בעיה"? כל שאלה ובירור, נהפך להיות "בעיה"?
ב. מי אמר שלא פתחתי פרשנים על הדף? יש פה נביאים?...
ג. והעיקר: מי שיש לו תשובה, שיגיד. אני הצעתי שאולי הוא קשור ל"מלכות", או ל"צדיקות" וכידוע ההיתר לאלו שבדרגת "דמין כקאקי חיורי" או "ככשורא", ובטח בזקנותו סמוך לפטירתו.
ד. לפי כל האוירה המשונה הזאת, נראה עוד מה יגידו על מאמרי בהמעין הקרוב. מאמר באמת באמת מאד נחמד וישר, אבל לך תדע...
ה. האמת, לא צריך להיות אכפת לי "מה יגידו", ואני בתומי אלך.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' יוני 16, 2013 10:26 am

זה נראה לך הגיוני לאנשים כמונו לשאול, להתבונן ולהתעמק בשאלה כזו ועוד ע"ג הרשת? לדון במעשה דוד המלך באינט' ועוד בדבר כזה? אין קצת רגש וכבוד?
ועוד צריך הסבר...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 16, 2013 11:34 am

הרב גאולה בקרוב התכוון כמובן בתמימות וכנראה התכוון לדון על השאלה ההלכתית .
כי את מעשי דוד המלך אנו יכולים לשפוט רק לפי כללי התורה, כלומר אם הכוונה לשאול איך זה מותר מבחינה הלכתית, ולדון שהרי היה זה כבר אחר שגזרו ייחוד בפנויה, וממילא לדון איך מותר גם מסיבות צורך רפואי כמו לדוד לעבור על איסור ייחוד וכולי, (אגב ע"ז לכאורה יש להוכיח שיש מקום להתיר ממעשה דתספר עמו אחרי הגדר, שאילו היתה פנויה לכאורה היה מותר אי לאו משום שלא יהיו בנות ישראל וכאן הרי הסיבה היא שונה ולא שייך לגזור). או לדון האם ולא ייחם לו היינו פיקוח נפש או סתם צורך וממילא לדון ולחלק בדבר ולשאול אם יש להוכיח מזה לעניינים רפואיים דומים, כל זה ראוי שיידון.
ברור שאם השאלה היא סוג של הסתכלות "בגובה העינים" אבל הפוך, אנחנו הרי לא היינו עושים דבר כזה ואפילו קל שבקלים לא, א"כ איך עשה את זה דוד המלך? ע"ז התשובה היא כללית גבהו מעשי דוד המלך ממעשינו בכל עניין ואין לנו לדמותו אלינו בשום צד וכל מה שניתן לנו לדון אחר מעשיו הוא רק מצד ההלכה שזה מדרכי התורה ועיקרן לדון אם יש מקום להוציא מזה הלכות ודינים, אבל חוץ מזה ואין צורך לחפש בכל דבר טעם נפרד. כנלענ"ד פשוט.

אגב לא הבנתי מה שכתב על זיקנה שהרי חז"ל דורשים על קראו לי לבת שבע שבשלוש עשרה מפות קינחה.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 11:47 am

יתכן דכוונתו דכ"ש בזקנותו הגיע לדרגת "דמיין כקאקי חיורי/כשורא".
אבל גם לפי הבנתך, י"ג מפות הוא רק להראות כוחו אבל ודאי דבטל יצריה טפי בזקנותו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 16, 2013 11:55 am

אולי גם בילדותו, הלנו לשפוט את תכונותיו של דוד המלך? אין לנו שום דרך ומחשבה לתפוס באפיו ותכונותיו ואין לזה שום מקום, כל מה שאנו יכולים הוא לדון על מה שהתורה אומרת ותו לא.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 11:57 am

מסכים.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' יוני 16, 2013 1:12 pm

לא על דוד המלך אנו דנים, אלא על עצמינו, האם בדור שבו אנו חיים, אנו אמורים לדון בשאלה כזאת בפרהסיא.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » א' יוני 16, 2013 1:21 pm

כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?156574&$201306161216796&page=113

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 16, 2013 1:28 pm

תוכן כתב:לא על דוד המלך אנו דנים, אלא על עצמינו, האם בדור שבו אנו חיים, אנו אמורים לדון בשאלה כזאת בפרהסיא.

על הצד ההלכתי ברור שמותר כדרך כל התורה כולה, ומצד אחר כאמור אין מה לדון בכלל, ומה שהביאו מהאהל שדן בהלכה אבל לא מצד היתר בריאותי אלא ע"פ דברי הערוך לנר, וודאי לפלפולא דאורייתא ראוי שיכתוב את זה, ובאופן מעשי לא נראה לי שמישהו מעלה בדעתו שיש בדור הזה מישהו שיאמר זיכיתי לבי להכנס לחשש איסור כדי להוכיח את גבורתו נגד יצרו, ואדרבה מי שנכשל וודאי צריך להוסיף משמרת למשרתו, ואין זה צריך לפנים.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 16, 2013 1:35 pm

אגב גם מהצד הבריאותי, אין היום דברים ממש דומים מבחינת סוג האיסור, כי אין דרך הרופאים היום להציע כאלה רפואות, גם לא מהסוג של תספר עמו, וודאי כל דור תלוי בדרכי הרפואה שלו. הדבר היחיד שיש לדון הוא על שימוש החולה בדיקות רופאים וטיפולים שאין עניינם קורבה רק אי אפשר לעשותם בלא נגיעה, וע"ז כבר האריכו הרבה בשו"ע והמפרשים ובפוסקים.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » א' יוני 16, 2013 3:08 pm

נבואה חשבון לגוף הענין [ורק אציין, שהשאלה עלתה בשבת ע"י בני הקטן נ"י, שלומד מלכים, ובתמימות בא לשאול את אביו על מעשה שלא מובן לו. אבל גם מבוגר שקורא מעשה באשה שמחממת גבר, ויודע מדבור בצדיק יסוד עולם, ושבמקרה זה אין ספר ואין חז"ל באים בביקורת כלשהי, ממילא דוקא ככל שהוא יותר "חרד לדבר השם" מתעוררת אצלו תמיה עצומה וחשק רב להבין בשכלו ע"פ הגדרות תורניות מה בעצם עיניו רואות, גם בלי שום נפק"מ לדינא. וחבל חבל על כל המלל המיותר מקודם]:

דוד אסור היה לישא אותה, מצד איסור מעל י"ח נשים למלך.
לרמב"ם בהל' מלכים, הי"ח כולל גם פילגשים [ולראב"ד שם פילגש מותר, אך אין שום מקור בפסוק לומר שהיתה פילגשו, וראיתי מביאים בשם הר"ן שלא רצתה להיות פילגשו]

אבישג היתה פנויה, ולפחות כשאינה נדה אינה ערוה.
הנגיעה היתה כמובן לא "נגיעה של חיבה", שהיא עיקר האיסור, אע"פ שגם נגיעה שאינה של חיבה אסורה.

המצב היחסית קל הזה [פנויה,לא של חיבה], יכול להתיר עבור מלך ישראל [שצורכו הוא צורך הכלל, וכידוע שיטת הראשונים שנזק רבים הרי הוא כפיקו"נ] דבר כזה, ובודאי כשנדמה בעיניו ככשורא, בדרגת אדוננו דוד המלך, וכש"כ לעת זקנותו.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » א' יוני 16, 2013 3:10 pm

גאולה בקרוב כתב:אע"פ שגם נגיעה שאינה של חיבה אסורה.

ממתי?

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » א' יוני 16, 2013 3:34 pm

ידוע הדיון על לחיצת ידים של כבוד, ורובא ככולא של יר"ש נמנעים.
[מסתמא מר שמע על זה, אז נא יפרש שאלתו...]

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » א' יוני 16, 2013 3:38 pm

גאולה בקרוב כתב:ידוע הדיון על לחיצת ידים של כבוד, ורובא ככולא של יר"ש נמנעים.
[מסתמא מר שמע על זה, אז נא יפרש שאלתו...]

שם לא מפרשים דהוי בכ"ז כנגיעת חיבה?

מ"מ ודאי שבענין השונמית הוי נגיעה אסורה בסתם מקרה.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » א' יוני 16, 2013 3:54 pm

גאולה בקרוב כתב: וכידוע שיטת הראשונים שנזק רבים הרי הוא כפיקו"נ] .

א' היכן כתוב כן בראשונים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' יוני 16, 2013 4:36 pm

יש ראשונים שסוברים כך לגבי קוץ ברה"ר בשבת. אע"פ שאיני יודע אם צורך הכלל ונזק רבים זה אותו עניין. ולעניין גלות לא התירו למי שהכל צריכים לו כיואב בן צרויה שלא לגלות, ואם הווי פיקוח נפש הרי אין דבר העומד בפני פיקוח נפש, ואולי יש לדחות וצ"ע.

בברכה המשולשת

גילוי כתב:
גאולה בקרוב כתב: וכידוע שיטת הראשונים שנזק רבים הרי הוא כפיקו"נ] .

א' היכן כתוב כן בראשונים

שבת מב ע"א ברמב"ן, רשב"א ור"ן ויעויין גם בגליוני הש"ס שם

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ב' יוני 17, 2013 12:37 am

בברכה המשולשת כתב:שבת מב ע"א ברמב"ן, רשב"א ור"ן ויעויין גם בגליוני הש"ס שם

אבל בנידון דשם אין ההלכה כן.

יאיר כתב:מ"מ ודאי שבענין השונמית הוי נגיעה אסורה בסתם מקרה.

ודאי שאין מדובר לאנשים כמונו אבל דוד המלך היה לצורך רפואה ולא דרך חיבה ודמיא עליו ככשורא כמו שהזכירו כאן.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יוני 17, 2013 1:50 am

דניאל כתב:
יאיר כתב:מ"מ ודאי שבענין השונמית הוי נגיעה אסורה בסתם מקרה.

ודאי שאין מדובר לאנשים כמונו אבל דוד המלך היה לצורך רפואה ולא דרך חיבה ודמיא עליו ככשורא כמו שהזכירו כאן.

יפה. ולכן נגיעה כזו כיום אסורה אפילו אם נאמר 'שאינה של חיבה'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 17, 2013 8:30 am

בברכה המשולשת כתב:שבת מב ע"א ברמב"ן, רשב"א ור"ן ויעויין גם בגליוני הש"ס שם

אבל בנידון דשם אין ההלכה כן.

הטענה שאין אנו פוסקים כן אינה טענה מכל מקום, כי הרי לא התכוון להוציא דין למעשה אלא לבאר את העניין וע"ז כתב דלאלו הראשונים יש לו לדעתו ביאור.

לענ"ד כמ"ש למעלה אין לזה כ"כ קשר להיזק דרבים. ובכלל העניין צ"ב דאם מיקרי עריות ממש צ"ע אם התירו משום פיקוח נפש בכלל או שכל אביזרייהו לא התירו ואם תלוי בהא דעולא והאריכו בזה בפוסקים, ולצד שאסור כיוון שהיא פנויה טהורה לכאורה לא מיקרי עריות ממש וכמו שכתבתי לעיל דמוכח ממעשה דתשב עמו אחרי הגדר, ואם לא מיקרי עריות ממש, אי משום הא או משום שלא הוי של חיבה, או משום כעין הריטב"א בריש פ"ב דכתובות גבי דדמיא עליו ככשורא, א"כ לא צריך בכלל לפיקוח נפש אלא אפילו אם יש בזה צורך כבר מותר.

ובכלל איני מבין הרי כל העניין הוא דרבנן כמבואר בשו"ע בפירוש, והיה מקום לטעון שלא גזרו ע"ז כלל אז, וא"כ אין כלל שאלה, רק כיוון שגזרו על ייחוד דפנויה ממעשה דאמנון ותמר הכל נאסר כמבואר בפוסקים, וא"כ יש להשיב בתרתי או שאע"פ הוא ממעשה דאמנון ותמר אולי לא היה מייד אחר המעשה אלא אחר מיתת דוד או אחר שלקח כבר לאבישג ואז לא גזרו ע"ז כעין קתלי דחזירא וכמ"ש הפוסקים בזה לגבי חרם. ומ"מ אפילו גזרו כבר איסור דרבנן כזה הותר לצורך חולה.

אגב יש גם ציור כזה למעשה היום (באופן עקרוני כמובן ולא מצוי) אם אדם נמצא במקום קר מאד כסיביר, וחולה או נחלש מאד, ואין דרך לחממו כי אין אש, ויש אשה שיכולה לחממו ע"י שתחזיק בו עד שיינצלו או להיפך שהאשה נחלשה. ולענ"ד פשוט שמותר והיינו ממש הגמרא בסוטה בחסיד שוטה שרואה אשה טובעת בנהר.

גאולה בקרוב

אציין שכל דברינו מצד גדרי ההלכה, שניתן לבאר די בפשטות, אבל עדיין הוא מילתא דתמיהא לסתם אדם,
ואכן ברלב"ג במלכים שם כתב שהשתדלו להסתיר הדבר:
" ... כשיבוא ההכרח לעשות דבר יגיע ממנו בושת ראוי שיעשוהו באופן שיסור הבושת וישאר התועלת, ולזה תמצא כי כשהביא ההכרח אל שיתחמם המלך דוד בשכיבת אבישג בחיקו והיה בזה מן הבושת לה ולו כי יודע שהיא נכנסת לישכב בחיקו, הנה הערימו ושמו אותה סוכנת כי בזה יעלם ענין הכנסה שם על מה ועל מה היה, כי יחשבו הרואים שהיא נכנסת לעיין בדבר המנוי אשר שם אותה המלך עליו"

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ב' יוני 17, 2013 10:48 am

אני מבין שכל אחד פה יוכל לעמוד אחרי 120 שלו מול דוד המלך ויהיה לו הסבר מדוע הוא דן במעשיו...

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' יוני 17, 2013 11:56 am

גאולה בקרוב כתב:ורק אציין, שהשאלה עלתה בשבת ע"י בני הקטן נ"י, שלומד מלכים, ובתמימות בא לשאול את אביו על מעשה שלא מובן לו...

לענ"ד התשובה הנכונה לבנך הקטן נ"י היא, שהקושיא היא אכן קושיא טובה אם מדובר באדם מן השורה, אבל מכיון שמדובר בדוד מלך ישראל שהוא מרכבה ומושב והיכל ה', אין לנו שום מושג והבנה כלפי מעשיו, ואי אפשר לנו לדון על מעשיו כלל.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 17, 2013 11:58 am

צודק תוכן. ואוהב אוצר וגאולה בקרוב שניכם הולכים כאן בדרך אחת, שדוד המלך נהג שלא כהוגן, רק הויכוח הוא אם זה ראוי לדון בזה או לא. ואני חוזר וטוען דוד המלך צדיק בכל מעשיו ואין במעשיו אף פעם דבר שאינו הגון מבחינתינו, רק מה שאמרה תורה או חז"ל שלזה אנו מחוייבים. וכל מה שאנחנו יכולים ורשאים לדון הוא בגדרי ההלכה וזה לא כי הותר לנו לדון על מעשיו של דוד, אלא כי זו דרכה של תורה שכל הנכתב בה נעשה על מנת שילמדו ממנו וידונו בו. במילים אחרות עצם הרעיון של הדיון כאן מתחיל מהמחשבה איך אני הייתי נוהג כך ואם אני איני נוהג כך איך ייתכן שדוד המלך עשה את זה. אבל האמת היא שאין שום יחס בינינו לבין דוד המלך ואין אנו יכולים להעריך ולהבין מעשיו ומחשבותיו בשום אופן, ואין הוא חבר שלנו ללהעריך את מעשיו כערכנו. לכן כל עוד שאנו דנים בדברי תורה אע"פ שאין אנו מבינים כלום בכוונותיו של דוד המלך, אבל התורה התירה לנו לדון, מעבר לזה אין מה לדון!

לענ"ד הרלב"ג לא קשור לעניין בכל מקרה יש בעניין גנאי ולאו דווקא מצד האיסור שבדבר.

(אני קצת לא מבין מה נזכרתם כאן, את יוסף ואחיו אתם מבינים, את שאול המלך אתם מבינים את דוד בדבר אוריה גם אחרי התוכחה אתם מבינים, לא כי אין הם אנשים בערכנו לדון באופן הזה.)

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ב' יוני 17, 2013 12:24 pm

אוצר החכמה כתב:ואוהב אוצר וגאולה בקרוב שניכם הולכים כאן בדרך אחת, שדוד המלך נהג שלא כהוגן,

אני סובר שדוד המלך נהג שלא כהוגן? אמרתי את דעתי כאן? חס ושלום.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ב' יוני 17, 2013 2:11 pm

כעת מצטרף לאוהב אוצר...
אני אמרתי ח"ו שנהג שלא כהוגן?
אני שכל המהלך כאן הסברתי בדיוק למה המעשה מובן מאד- מקבל השמצה ועלילה נוראה כזאת?
משהו כאן, מהתחלה עד עכשיו, עובר מבחינתי כל גבול, בחוסר הבנה מוחלט!!!!

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יוני 17, 2013 2:17 pm

נ"ל דט"ס/'פליטת מקש' היא זו וצ"ל "נהג כהוגן".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 17, 2013 2:58 pm

לא מדובר בפליטת קולמוס אלא בביטוי לא ברור. לא התכוונתי לומר שכוונתם לומר שבאמת בסופו של דבר נהג שלא כהוגן. כוונתי היתה ששניכם מניחים שיש מקום בכלל לדון אם נהג כהוגן או לא. ואנו צריכים לחפש הסברים מדוע נהג כהוגן. וע"ז כתבתי שנקודת המוצא היא שאין בכלל מה לדון אם נהג כהוגן רק מבחינה תורנית והלכתית אבל לא מבחינה ששמה אותו כערכנו.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' יוני 17, 2013 3:10 pm

אוצר החכמה כתב:לא מדובר בפליטת קולמוס אלא בביטוי לא ברור. לא התכוונתי לומר שכוונתם לומר שבאמת בסופו של דבר נהג שלא כהוגן. כוונתי היתה ששניכם מניחים שיש מקום בכלל לדון אם נהג כהוגן או לא. ואנו צריכים לחפש הסברים מדוע נהג כהוגן. וע"ז כתבתי שנקודת המוצא היא שאין בכלל מה לדון אם נהג כהוגן רק מבחינה תורנית והלכתית אבל לא מבחינה ששמה אותו כערכנו.

זו היתה ההשערה השניה שלי...

:)

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 1:20 am

אוצר החכמה כתב:כוונתי היתה ששניכם מניחים שיש מקום בכלל לדון אם נהג כהוגן או לא. ואנו צריכים לחפש הסברים מדוע נהג כהוגן.

ריבונו דכולא עלמא, איך הבנת זאת מדברי????
מהתחלה היתה כוונתי שאשכול זה היה צריך להמחק מיד [כהמנהג פה בקודש]

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' יוני 18, 2013 1:24 am

בקיצור ר' אוצר הסיבות כאן הם אחרות לגמרי. ועיין היטב כאן:

viewtopic.php?f=17&t=13861#p129427
viewtopic.php?f=17&t=13861#p129452

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 18, 2013 2:21 am

ביודעי ומכירי את הרב גאולה בקרוב שהוא ירא"ש צנוע ומעלי, והוא בתומו הלך. ואם למישהו צרם העיסוק בכיו"ב היה עליו לפנות מאחורי הקלעים לו או למנהלי המקום ולא להתעולל עליו בחינם כאילו פגע בכבוד דוד מלכא משיחא ח"ו. ולא זו הדרך ולא זו העיר. ואחר ששמעתי שסגנון הדברים כאן היסב לו צער ועוגמת נפש, ראיתי חובה לבקש את מחילתו בשם באי המקום. ישמיענו סלחתי, כי לכל העם בשגגה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 2:29 am

כמו שהוא בעצמו העלה את הנושא למקום שהוא רשות הרבים הנקרא פורום ולוקחים בחשבון את תגובות המשתתפים ולא עוד אלא שהרי מחפשים זאת,
עליו לקחת בחשבון שכשם שפרצופיהם וכו' והוא עלול לספוג תגובות בכל מיני צורות.
וכמו שהוא צנוע ומעלי, כך יש אחרים שהרגש פועם בהם יותר מאחרים ולכן מגיבים כך, ושוב, שהרי הוא בחר לעלות את תמיהתו פה לעיני מאות משתתפים ולא לחברותא שלו בכוילל.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 2:32 am

נראה לי שצריך לדעת שמטרת הפורום פה לא נועדה שלכל מי שעולה איזה הגיג ורחש לב להעלותו מיד הנה, זמנם של החברים כאן די יקר.
מי שהוא ברמה כזאת לחשוב על שאלה מסוג זה, יש לו מספיק ראש לעיין קצת במפרשים לפני שיעלה את תמיהתו לעיני כל. [וזאת לא אמרתי בציניות]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 18, 2013 2:49 am

אוהב אוצר, כמדומה שכבר אוצר החכמה רמז לך שדוד המלך אינו יתום קטן שצריך לרחם עליו, מותר לשאול שאלות כדרכה של תורה גם בפורום, כשזה נעשה מתוך בקשת האמת וידיעת קדושת דוד המלך. ואילו התגובות הנחפזות שלך יוצרות תחושה מביכה שאולי יש כאן משהו לא נעים שצריך להסתיר. ולא היא כמובן.
----
אתה כותב למה צריך לשאול דבר שמופיע במפרשים. לא הסתכלתי כעת בעיון אבל לע"ע לא מצאתי התייחסות לשאלה ברד"ק, במלבי"ם, במצודות, ברש"י וברלב"ג וכמדומה שגם לא באלשיך.
----
ואם באנו למחוק כל שאלה "פשוטה" כאן בפורום, אין אנו מספיקין ואין אנו מפסיקין.

---
ועוד, אחרי שהובהר לך שהרב גאולה נפגע מהשיח שבכאן, האין ראוי לבקש את סליחתו? או שמא כת"ר רואה עצמו כגואל הדם של דוד?

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 2:59 am

איש_ספר כתב:אוהב אוצר, כמדומה שכבר אוצר החכמה רמז לך שדוד המלך אינו יתום קטן שצריך לרחם עליו, מותר לשאול שאלות כדרכה של תורה גם בפורום, כשזה נעשה מתוך בקשת האמת וידיעת קדושת דוד המלך. ואילו התגובות הנחפזות שלך יוצרות תחושה מביכה שאולי יש כאן משהו לא נעים שצריך להסתיר. ולא היא כמובן.

אדרבא, פותח האשכול הוא זה שמיד ניסה למצוא 'היתרים' לדוד המלך ולא השאיר את השאלה באויר.

איש_ספר כתב:אתה כותב למה צריך לשאול דבר שמופיע במפרשים. לא הסתכלתי כעת בעיון אבל לע"ע לא מצאתי התייחסות לשאלה ברד"ק, במלבי"ם, במצודות, ברש"י וברלב"ג וכמדומה שגם לא באלשיך.

אם גדולי עולם אלו לא ראו בזה מקום לדיון אנו נבוא ונדון???

איש_ספר כתב:ואם באנו למחוק כל שאלה "פשוטה" כאן בפורום, אין אנו מספיקין ואין אנו מפסיקין.

ממאי נפשך או שמוחקים או שלא ימחקו כלל.

איש_ספר כתב:ועוד, אחרי שהובהר לך שהרב גאולה נפגע מהשיח שבכאן, האין ראוי לבקש את סליחתו? או שמא כת"ר רואה עצמו כגואל הדם של דוד?

ממש לא וכמו האמור בתגובתי לעיל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר