חכם באשי כתב:ויש מן הדין ללנקק גם לאשכול הכיתובים המוזרים שע"ג מצבות, שכמה מהן הוקדשו להולכי ארבע.
פלתי כתב:איני מבין על שום מה הלעג.
הא אמרו במכילתא משפטים אהא דכתיב גבי טריפה לכלב תשליכון אותו, ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו.
חכם באשי כתב:חכם אחד הפנני לקטע המשעשע הזה, המופיע בסוף הקדמתו של אחד מחוקרי התלמוד:
חכם באשי כתב:יפת א'לקים ליפת, יפיפותו של יאפי תשכון באהלי שם"....
חכם באשי כתב:פלתי כתב:איני מבין על שום מה הלעג.
הא אמרו במכילתא משפטים אהא דכתיב גבי טריפה לכלב תשליכון אותו, ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו.
הלעג הוא, בעיקר, על שום שמצא אותו אדם לקבוע את הדברים בראש ספרו!
פלתי כתב:חכם באשי כתב:פלתי כתב:איני מבין על שום מה הלעג.
הא אמרו במכילתא משפטים אהא דכתיב גבי טריפה לכלב תשליכון אותו, ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו.
הלעג הוא, בעיקר, על שום שמצא אותו אדם לקבוע את הדברים בראש ספרו!
רק בשביל להבין, א"כ למה אתה לא לועג לתורה שכתבה לכלב תשליכון אותו? משום שזה לא כתוב בפרשת בראשית?
איש_ספר כתב:החוקר מתגרה בקוראיו, הרי ברור שהכלב לא תרם לו דבר, ואת המזכירה של המלחתה שלקחה ממנו את התיק הוא כמובן לא יזכיר, וגם לא את המנקה שניקתה אחריו גם לא, כך שלא מדובר כאן באיזה בעל מוסר,אלא באיש בזוי ונאלח הראוי לחברת כלב. ופלתי כמובן מיתמם עם צופיו. ודי בזה
איש_ספר כתב:החוקר מתגרה בקוראיו, הרי ברור שהכלב לא תרם לו דבר, ואת המזכירה של המלחתה שלקחה ממנו את התיק הוא כמובן לא יזכיר, וגם לא את המנקה שניקתה אחריו גם לא, כך שלא מדובר כאן באיזה בעל מוסר,אלא באיש בזוי ונאלח הראוי לחברת כלב. ופלתי כמובן מיתמם עם צופיו. ודי בזה
יאיר כתב:אם אפשר לשאול מה שם הספר ובמה עוסק.
יאיר כתב:יאיר כתב:אם אפשר לשאול מה שם הספר ובמה עוסק.
חכם באשי אפשר [בבקשה] תשובה?
איש_ספר כתב:החוקר מתגרה בקוראיו, הרי ברור שהכלב לא תרם לו דבר, ואת המזכירה של המלחתה שלקחה ממנו את התיק הוא כמובן לא יזכיר, וגם לא את המנקה שניקתה אחריו גם לא, כך שלא מדובר כאן באיזה בעל מוסר,אלא באיש בזוי ונאלח הראוי לחברת כלב. ופלתי כמובן מיתמם עם צופיו. ודי בזה
זאגער ישן כתב:המילה חבירו משמש גם ככינוי של דבר שני, כמו בין בית לחבירו וכיו', אבל רעהו מתפרש כפשוטו - רֵע וידיד.
מיללער כתב:זאגער ישן כתב:המילה חבירו משמש גם ככינוי של דבר שני, כמו בין בית לחבירו וכיו', אבל רעהו מתפרש כפשוטו - רֵע וידיד.
וזה פשוט
הרחקת ממנו אוהב וריע, ריע מסמן את ידידות, חבר הוא מל' חיבור וצוותא
לייטנר כתב:מיללער כתב:זאגער ישן כתב:המילה חבירו משמש גם ככינוי של דבר שני, כמו בין בית לחבירו וכיו', אבל רעהו מתפרש כפשוטו - רֵע וידיד.
וזה פשוט
הרחקת ממנו אוהב וריע, ריע מסמן את ידידות, חבר הוא מל' חיבור וצוותא
ובשים לב כיצד פירש ראב"ע את המילה 'רעו' באיוב לו לג (בשונה מרש"י למשל המפרש שֶלאֵד יש רֵע)
מיללער כתב:זאגער ישן כתב:המילה חבירו משמש גם ככינוי של דבר שני, כמו בין בית לחבירו וכיו', אבל רעהו מתפרש כפשוטו - רֵע וידיד.
וזה פשוט
הרחקת ממנו אוהב וריע, ריע מסמן את ידידות, חבר הוא מל' חיבור וצוותא
לא באתי רק לחזק את דברי הגאון מזאגער
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים ו־ 92 אורחים