ובחנוני נא בזאת-עשירות ממעשרות בזמן הזה

איש יהודה · הודעהעל ידי **איש יהודה** » ג' יוני 04, 2013 3:45 pm

סח לי איזה גביר אחד, שאם דבר זה היה מתקיים, אין לו בעיה להפריש מעשר או חומש, וממילא יהיה יותר עשיר, אבל לא ראה מי שמתעשר, וצ"ע דהרי בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמז סעיף ד כתב הרמ"א ואסור לנסות הקדוש ברוך הוא כי אם בדבר זה, שנאמר: ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג, י). (טור מגמרא פ"ק דתענית). וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקדוש ברוך הוא, אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם). וחשבתי אולי שבזה"ז שיש הסתר פנים אז גם זה לא זוכים לראות,דבר זה שמתעשרים ע"י המעשרות,
האם יש למאן דהוא ידיעה בעניין, אשמח מאוד, או שמעולם אף אחד מהעשירים לא נתנו מעשר, אבל האברכים הרי באמת חלקם נותנים ולא ראינו שמתעשרים אתמהה?

בברכה המשולשת

כמדומני שיש שיטות שזה הבטחה גמורה דווקא במעשר דגן ירוש ויצהר ולא במעשר כספים

מזמור שיר · הודעהעל ידי **מזמור שיר** » ד' יוני 05, 2013 5:00 pm

אני באופן אישי מכיר כמה שמפרישים חומש, והם מספרים שראו מכך ישועות גדולות בעניני ממון.
זכור לי, שבדרך אמונה כתוב, או במקום אחר, שהגם שיש הבטחה, מ"מ לפעמים יש דברים שמעכבים את הברכה מלחול.

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' יוני 05, 2013 5:43 pm

מזמור שיר כתב:אני באופן אישי מכיר כמה שמפרישים חומש, והם מספרים שראו מכך ישועות גדולות בעניני ממון.
זכור לי, שבדרך אמונה כתוב, או במקום אחר, שהגם שיש הבטחה, מ"מ לפעמים יש דברים שמעכבים את הברכה מלחול.

אם יש דברים המעכבים, מה שייך "ובחנוני נא בזאת"?

בראנסוויל · הודעהעל ידי **בראנסוויל** » ד' יוני 05, 2013 11:04 pm

תאמר נא לאותו גביר דביש עניים מצויים מחויב לפזר יותר מחומש.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' יוני 05, 2013 11:21 pm

שמעתי (ואשמח למקור) שאם נותן 'מעשר' לא יפסיד ואם נותן 'חומש' ירוויח-יעשיר.

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ה' יוני 06, 2013 12:01 am

יאיר כתב:שמעתי (ואשמח למקור) שאם נותן 'מעשר' לא יפסיד ואם נותן 'חומש' ירוויח-יעשיר.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' יוני 06, 2013 12:21 am

יישר כח!

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ה' יוני 06, 2013 1:01 am

יאיר כתב:שמעתי (ואשמח למקור) שאם נותן 'מעשר' לא יפסיד ואם נותן 'חומש' ירוויח-יעשיר.

ראה בספר ארחות חיים <כתר ראש> בשם רבינו הגר"א

מזמור שיר · הודעהעל ידי **מזמור שיר** » ה' יוני 06, 2013 2:31 am

חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ה' יוני 06, 2013 10:00 am

מזמור שיר כתב:חפשתי קלות בדרך אמונה ולא מצאתי מש"כ בשמו לעיל, אבל מצאתי בציון ההלכה שמביא בשם המטה משה, שאם לא נתעשר, כנראה שטוב לו יותר לא להיות עשיר..

עדיין צ"ע, דא"כ איך שייך "ובחנוני נא בזאת" אם ניתן תמיד לפרש את זה בסיבות אחרות?

משה בן עמרם · הודעהעל ידי **משה בן עמרם** » ה' יוני 06, 2013 12:56 pm

אני זוכר שבספר אעלה בתמר מראש הישיבה הרב שטיינמן שליט"א
הביא שכיום יש הסתר ולא רואים עשירות אם נותנים מעשר

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' יוני 06, 2013 7:04 pm

עיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?163674&$201306061800687&page=26

ערבי פסחים · הודעהעל ידי **ערבי פסחים** » ו' יוני 07, 2013 2:41 pm

שו"ע או"ח סימן קנח ס"י:

אעפ"י (לז) ששיעורם ברביעית, (פירוש רביעית הלוג, דהיינו שיעור ביצה וחצי), יוסיף ליטול בשפע, דאמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפני מיא, ויהבו לי (לח) מלא חפני טיבותא

ובמ"ב "מלא חפני טיבותא - מ"מ לכתחלה טוב יותר שלא יעשה בשביל זה דהוא ע"מ לקבל פרס אלא [מ] יעשה הכל לכבוד הש"י והשכר ממילא יבוא. ומי שזהיר בזה ואינו מתעשר הוא מפני שמעשיו מעכבין [אחרונים]:

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' ינואר 24, 2021 10:31 pm

משה בן עמרם כתב:אני זוכר שבספר אעלה בתמר מראש הישיבה הרב שטיינמן שליט"א
הביא שכיום יש הסתר ולא רואים עשירות אם נותנים מעשר

איש-אחד כתב:עדיין צ"ע, דא"כ איך שייך "ובחנוני נא בזאת" אם ניתן תמיד לפרש את זה בסיבות אחרות?

תלמיד חוישב

איש יהודה כתב:סח לי איזה גביר אחד, שאם דבר זה היה מתקיים, אין לו בעיה להפריש מעשר או חומש, וממילא יהיה יותר עשיר, אבל לא ראה מי שמתעשר, וצ"ע דהרי בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמז סעיף ד כתב הרמ"א ואסור לנסות הקדוש ברוך הוא כי אם בדבר זה, שנאמר: ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג, י). (טור מגמרא פ"ק דתענית). וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקדוש ברוך הוא, אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם). וחשבתי אולי שבזה"ז שיש הסתר פנים אז גם זה לא זוכים לראות,דבר זה שמתעשרים ע"י המעשרות,
האם יש למאן דהוא ידיעה בעניין, אשמח מאוד, או שמעולם אף אחד מהעשירים לא נתנו מעשר, אבל האברכים הרי באמת חלקם נותנים ולא ראינו שמתעשרים אתמהה?

זה מתחיל הפוך קודם כל נותנים ואז מתברכים, וזה בדוק ומנוסה בלי שום ספק ואני יודע מבפנים על כאלו שניסו גם כשהיה מאד קשה וב"ה זכו להבטחה, אבל זה לא עובד כמו שמשמע בדברי הגביר שקודם יקבל,

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ב' ינואר 25, 2021 10:38 am

פולסברג כתב:
איש-אחד כתב:עדיין צ"ע, דא"כ איך שייך "ובחנוני נא בזאת" אם ניתן תמיד לפרש את זה בסיבות אחרות?

viewtopic.php?f=17&t=34134&hilit=%D7%94%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94#p369556

ביליצר · הודעהעל ידי **ביליצר** » ב' ינואר 25, 2021 3:31 pm

ספר שלם "בשביל שתתעשר" יש גם באוצר
https://beta.hebrewbooks.org/43729

לעולם יהיה אדם

מזה שנים אני תמה מהו הביטוי "ובחנוני",
בחינה משמעה לבדוק.
נניח שאני בוחן מכונית, אם הביצועים שלה לא טובים, אני לא קונה אותה.

כשאדם מנסה את הקב"ה, הרי אין צד שהקב"ה לא ימלא את הבטחתו,
ואם נראה שאדם לא קיבל עשירות נתרץ איזה תירוץ, אבל וודאי לא נסיק מסקנות אחרות רח"ל.

אז מה פירוש "ובחנוני נא בזאת"?

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' ינואר 25, 2021 4:09 pm

הקב"ה הבטיח עוד כמה דברים, כמו שכר ועונש, בחירה, וכיוצא. כשיש הבטחה מול הבטחה, על הבורא להחליט איזה מהם יקיים.

ליטוואק פון בודאפעסט

שו"ת הרשב"א חלק א סימן צח

שאלת בהמה שנמצאת יתרת אבר באותן אברים שהיא נטרפת בהן ובמקום שנטרפת בו. ונתברר שעברו עליה שנים עשר חודש. מי נימא כיון שעברו עליה י"ב חודש בודאי אינה נטרפת ונכשירנה דטרפה אינה חיה שנים עשר חודש /חולין נ"ח/ ואף על פי שראיתי ושמעתי מי שמכשיר ומיקל בדבר אני רוצה לעמוד על דעתך.

תשובה אם ראית ושמעת מי שמיקל ומכשיר ביתרת או בכל מה שמנו חכמים מכלל הטרפיות אל תשמע לו ולא תאבה אליו ולא תהיה כזאת בישראל. וכל מי שמכשיר זה נראה בעיני כמוציא לעז על דברי חכמים. והריני מאריך עמך בדבר זה כדי שיהא לך ולכל ירא וחרד בדבר השם גדר בנויה. ולא יעשו דברי חכמי ישראל המקודשים כגדר הדחויה ועלה שועל ופרץ.
………..
וכיון שכן אפילו יצאו כמה ויאמרו כך ראינו אנו מכחישין אותן. כדי שיהא דברי חכמים קיימים ולא נוציא לעז על דברי חכמים ונקיים דברים של אלו. וכיוצא בדברים אלו אמרו בההיא אתתא דאמרה ליה לרב אסי אני שהיתי לאחר בעלי עשר שנים וילדתי. אמר לה בתי אל תוציאי לעז על דברי חכמים וחזרה ואמרה היא רבי לגוי נבעלתי. וכן בכרות שפכה שנקבו ביציו שאמרו שהוליד. ואמר להם רב צא וחזר על בניו מאין הם ולומר שאי אפשר שיהיו דברי חכמים בטלים. וכיוצא באלו אני אומר כאן בבקשה מכם אל תוציאו לעז על דברי חכמים. בכל מה שמנו חכמים בטרפיות הודאין ולא עשאום ספק טריפה. ואם יש מי שלבו נוקפו ויאמר שמא לא דברו חכמים אלא על הרוב. ורוב בעלי חיים שנטרפו באחד מן הטרפיות שמנו חכמים אינן חיין. אבל אפשר שמקצתן חיין חזק גופם וטבעם. אם כן כבר בטלת כלל משנתנו שאמרה שאין כמוה חיה. שכל מה שמנו חכמים לדעת תנא דמתניתין אי אפשר לחיות שכן אמרו דרך כלל טריפה אינה חיה. ואם כן זה שראינוה שחיתה מעידה שאין זה טרפות. ולא על עצמה לבד היא מעידה אלא מטהרת עצמה ומטהרת חברותיה.
………..
וכן בכאן אנו שואלין אותו שמעיד מאין אתה יודע ששהתה זו. שמא שכחת או שמא טעית או שמא נתחלף לך בזמן או שמא נתחלפה לך בהמה זו באחרת. שאי אפשר להעיד שתהא בהמה זו בין עיניו כל שנים עשר חודש. ואם יתחזק בטעותו ויאמר לא כי אהבתי דברים זרים והם אשר ראו עיניהם ואחריהם אלך. נאמר אליו להוציא לעז על דברי חכמים אי אפשר. ויבטל המעיד ואלף כיוצא בו ואל תבטל נקודה אחת ממה שהסכימו בו חכמי ישראל הקדושים הנביאים ובני נביאים ודברים שנאמרו למשה מסיני.
………………
וסוף דבר מוטב נחזור אחר הטענות כדי לקיים דבריהם ולא שנדחה דבריהם המקודשים האמתיים המקויימים ונעמד ונקיים דברים בטלים של אלו. וכמה צריכים בעלי הנפש והחיל אשר נגע אלהים בלבם להשמר ולהתרחק מן המקילין מתוך הפטפוטין. שאין הכל בקיאין בתשובות השאלות והדברים שעוקרין את התחומין אשר גבלו ראשונים. אלא צריכין הכל לשמור העיקרין המסורים בידן של ישראל. ואפילו באין כל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותן ממקומם. ואין מן הראוי לשמוע ממי שבא להורות במה אשר לא שערום האבות הראשונים והמכשלה את הרבים. וכל שכן אם לא היה המתיר חכם גדול וירא אלהים ושאין לבו גס בהוראה.

ובאמת כאן אין אנו צריכים לזה. הראית בן אדם המקפיד לתת מעשה מכל הכנסותיו, ולא שנתן הרבה צדקה, אלא מעשר. ונתן אותו למקומות הרואיים לתת מעשר, ומת מתוך עוני? אם אתה עונה כן, אז אענה לך 'שקר בפיך' ואי אפשר לשום בן אדם לדעת מה בכיסו של חבירו.
והבחירה החופשית במקומה עומדת, משום שבני אדם טח עיניהם מראות.
לא צריכים לבטל את זה עם תירוצים של 'היינט איז אנדערש' וכדו'.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ב' ינואר 25, 2021 5:55 pm

ספר חסידים:
גדול הפרשת מעשר שאמר הקב''ה ובחנוני... אותו המעשר הוא מעשר עני לעניים מכל אשר ירוויח הן בריבית הן להשכיר עצמו הן מכל...

רבינו יונה:
ובמעשרות אל תרפה ידיך הן כסף הן זהב... כי את אשר אסר הבורא בכל דבר לנסותו התיר במעשר
כנ''ל כתב גם ר' מנחם תלמיד ר''י בן הרא''ש,

ר''מ מפערמסלא תלמיד המהרש''ל [וי''א שהיה חותנו] :
ואם לחשך אדם לומר הרי אמר הקב''ה עשר תעשר והבטיח... ואנו רואים כמה בנ''א הנזהרים במעשר ולא יגיע להם מזה שום עושר... אף אתה אמור לו מי שלבו נוקפו אומר זה...

וכעין זה כתב תלמיד אחר של מהרש''ל, ר' משה היילפרין מלובלין:
אשיב דשאני מעשר דכ' ... וכ' בסמ''ג דהא דכ' לא תנסו חוץ מזו, וביאר מורי המאה''ג מהרש''ל שאין כאן נסיון דאין שייך לומר שאם לא יהיה הדבר מתחרט, דודאי הקב''ה מעשירו.
וכ''כ ר' שעפטיל בן השל''ה,
וכ''כ רח''ו בשם הגר''א שאם כל ישראל יתנו חומש יקויים בהם אפס כי לא יהיה בך אביון

מועתק מפורום אחר

כולל יונגערמאן

מי שעובד לפרנסתו אצל בעה"ב עם סכום קצוב הרי זה כדבר המנוי והמדוד שא"א לברכה שתחול

בכלל כל המדובר בכאן זה בבחינת לא תוסיפו בשביל שלא תגרעו. במקור זה נאמר על מעשר של תורה שחייבים ליתן, ואם יש ראשונים או מחברים שהוסיפו שזה שייך גם על מעשר כספים הזה שלא נזכר בש"ס ולפי רוב השיטות אינו אלא מנהג, אז ניתן להקשות עליהם מהמציאות, לא על הכתוב. מסתבר שלא קאי על תרו"מ דרבנן וכמו שההבטחה של וציויתי את ברכתי לא נאמר בזמן שכל עיקרה של שביעית אינו אלא מדרבנן, ומי שמתעקש שנאמר גם על זה ושוב יש לו קשיות על הפסוקים גם זה בבחינה הנ"ל של לא תוסיפו בשביל שלא תגרעו

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ב' ינואר 25, 2021 9:37 pm

כולל יונגערמאן כתב:מי שעובד לפרנסתו אצל בעה"ב עם סכום קצוב הרי זה כדבר המנוי והמדוד שא"א לברכה שתחול

בכלל כל המדובר בכאן זה בבחינת לא תוסיפו בשביל שלא תגרעו. במקור זה נאמר על מעשר של תורה שחייבים ליתן, ואם יש ראשונים או מחברים שהוסיפו שזה שייך גם על מעשר כספים הזה שלא נזכר בש"ס ולפי רוב השיטות אינו אלא מנהג, אז ניתן להקשות עליהם מהמציאות, לא על הכתוב. מסתבר שלא קאי על תרו"מ דרבנן וכמו שההבטחה של וציויתי את ברכתי לא נאמר בזמן שכל עיקרה של שביעית אינו אלא מדרבנן, ומי שמתעקש שנאמר גם על זה ושוב יש לו קשיות על הפסוקים גם זה בבחינה הנ"ל של לא תוסיפו בשביל שלא תגרעו

אולי תפרט על מי אתה חולק, על רבינו יונה, המהרש''ל, על מי?

ואיפה המקור שבדבר המנוי לא מועיל מעשר להתעשר?

כולל יונגערמאן

אני חולק על התנסחות המקשן

הקושיא - אם יש - זה לא קושיא יסודית ב"אמונה", זה לא איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה. זה קושי בשיטת הראשונים / אחרונים שנקטו שההבטחה קאי גם על מעשר כספים, מהמציאות דהרי חזינן דלאו הכי, והקושיא באמת מרפסין איגרא שהרי הכתוב עומד וצווח ובחנוני נא בזאת דחייב להיות באופן מוחשי

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ג' ינואר 26, 2021 6:32 pm

כולל יונגערמאן כתב:אני חולק על התנסחות המקשן

הקושיא - אם יש - זה לא קושיא יסודית ב"אמונה", זה לא איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה. זה קושי בשיטת הראשונים / אחרונים שנקטו שההבטחה קאי גם על מעשר כספים, מהמציאות דהרי חזינן דלאו הכי, והקושיא באמת מרפסין איגרא שהרי הכתוב עומד וצווח ובחנוני נא בזאת דחייב להיות באופן מוחשי

ומכיון שזו אינה שיטת יחידאה, אלא המהלך הפשוט המקובל אצל הראשונים והאחרונים, אזי זה בהחלט כן 'איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה'.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ג' ינואר 26, 2021 6:58 pm

מה נקרא עשירות? בגמרא יש דעות שמי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו נקרא עשיר. ולעניננו, לכאורה פשוט שאין הכוונה להיות אילון מאסק. בפרט שעל פי המקראות כסף מיותר אינו דבר מבורך.

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ג' ינואר 26, 2021 7:33 pm

כולל יונגערמאן כתב:אני חולק על התנסחות המקשן

הקושיא - אם יש - זה לא קושיא יסודית ב"אמונה", זה לא איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה. זה קושי בשיטת הראשונים / אחרונים שנקטו שההבטחה קאי גם על מעשר כספים, מהמציאות דהרי חזינן דלאו הכי, והקושיא באמת מרפסין איגרא שהרי הכתוב עומד וצווח ובחנוני נא בזאת דחייב להיות באופן מוחשי

צודק. ויש להוסיף שהקושיא על שיטה זו אינה רק מהמציאות אלא גם מסברא, הרי הפסוק נאמר על מעשר תבואה שהוא מדאו', ומנין לנו לומר דה"ה במצות צדקה שהיא מצוה אחרת לגמרי או מעשר כספים שאינו אלא מנהג בעלמא? ולכן הכריעו האחרונים שנאמר רק על מעשר תבואה.

כולל יונגערמאן

חיימשה כתב:
כולל יונגערמאן כתב:אני חולק על התנסחות המקשן

הקושיא - אם יש - זה לא קושיא יסודית ב"אמונה", זה לא איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה. זה קושי בשיטת הראשונים / אחרונים שנקטו שההבטחה קאי גם על מעשר כספים, מהמציאות דהרי חזינן דלאו הכי, והקושיא באמת מרפסין איגרא שהרי הכתוב עומד וצווח ובחנוני נא בזאת דחייב להיות באופן מוחשי

ומכיון שזו אינה שיטת יחידאה, אלא המהלך הפשוט המקובל אצל הראשונים והאחרונים, אזי זה בהחלט כן 'איזה סתירה שהמאמין חייב לטפל עמה'.

המהלך הפשוט והמקובל הוא שמעשר כספים אינו אלא מנהג. אז איך שייך שהפסוק מדבר מזה?

לעולם יהיה אדם

כולל יונגערמאן כתב:המהלך הפשוט והמקובל הוא שמעשר כספים אינו אלא מנהג.

שו"ע סי' רמט ס"א
שיעור נתינתה: אם ידו משגת – יתן כפי צורך העניים, שיתבאר בסימן ר"ן. ואם אין ידו משגת כל כך – יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר. ואחד מעשרה – מידה בינונית. פחות מכאן – עין רעה.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ד' ינואר 27, 2021 4:08 pm

מקדש מלך כתב:מה נקרא עשירות? בגמרא יש דעות שמי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו נקרא עשיר. ולעניננו, לכאורה פשוט שאין הכוונה להיות אילון מאסק. בפרט שעל פי המקראות כסף מיותר אינו דבר מבורך.

לא מסכים עם גישתך.
עשיר הוא עשיר. בית הכסא הוא סימן למינימום הנדרש לעשירות.
עשיר הוא מי שאם נכשל במחשבה זרה מביא פר לעולה בשווי עשרת אלפים ש''ח.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' ינואר 27, 2021 4:57 pm

התירוץ שלך לדברי הגמרא הנ"ל אינו סביר בעיני (לפו"ר, ולא עיינתי).

ומה תגיד על "איזהו עשיר השמח בחלקו" ?

ובכלל, הרי צרכי האדם תלויים לפי יצר התחרותיות שלו. לפי הזמן והמקום, וכי לפני 70 שנה היתה ברכה אחרת? איזו מן ברכה היא שכל ענינה שיהיה לו יותר מאחרים במקומו ובזמנו לפי קנאת איש מרעהו (ואיך תוכל הברכה להתקיים אם כולם ישמרו את המצווה)? ואם התנ"ך וחז"ל מגנים עשירות (מסוג מסוים) בהרבה מקומות, איך יתכן שהקב"ה יבטיח על כך.
ועל כרחך לפום ריהטא העניין הוא שפע וברכה, שמחה והרווחה, די מחסורו אשר יחסר לו, ולא בהכרח מרצדס ווילה שלוש קומות, או סכומים מיותרים בבנק.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ד' ינואר 27, 2021 5:42 pm

מקדש מלך כתב:התירוץ שלך לדברי הגמרא הנ"ל אינו סביר בעיני (לפו"ר, ולא עיינתי).

ומה תגיד על "איזהו עשיר השמח בחלקו" ?

ובכלל, הרי צרכי האדם תלויים לפי יצר התחרותיות שלו. לפי הזמן והמקום, וכי לפני 70 שנה היתה ברכה אחרת? איזו מן ברכה היא שכל ענינה שיהיה לו יותר מאחרים במקומו ובזמנו לפי קנאת איש מרעהו (ואיך תוכל הברכה להתקיים אם כולם ישמרו את המצווה)? ואם התנ"ך וחז"ל מגנים עשירות (מסוג מסוים) בהרבה מקומות, איך יתכן שהקב"ה יבטיח על כך.
ועל כרחך לפום ריהטא העניין הוא שפע וברכה, שמחה והרווחה, די מחסורו אשר יחסר לו, ולא בהכרח מרצדס ווילה שלוש קומות, או סכומים מיותרים בבנק.

אז לפי דבריך ייתכן שההבטחה לנותן מעשר היא שיהיה שמח בחלקו?

למנצח · הודעהעל ידי **למנצח** » ד' ינואר 27, 2021 6:47 pm

א. זכור לי שראיתי לענין תפילה שהסדר של הודאה לאחר הבקשה(ללא התיחסות לשים שלום-שזה מענין אחר) בתפילת י"ח זה משום שכשהאדם מבקש מהקב"ה מיד נענה ולכן מיד אחר הבקשה אנו מודים. עכ"פ הרי אנו לא רואים שנעננו מיד -וראיתי שעונים שנכון עכשו קיבל מה' רפואה אך לפני זה כבר חייב לקב"ה רפואה א"כ ה' מקזז ולכן אין אנו רואים את הרפואה (אין אנו יודעים חשבונות שמים אך זה פשוט שהרי לא יודע מה היה מצבו לולי הברכה )
לפי"ז אולי כן במעשרות שאע"פ שקיבל עשירות אך כבר נגזר עליו עניות (מובא בספרים כמה וכמה דברים המביאים לידי עניות)וא"כ סגולת העשירות גורמת שלא יהיה עני אך לא גורם שיתעשר. ומסתמא זה כוונת האחרונים "מפני שמעשיו מעכבין".

ב. עוד א"ל -שכמדומני שמעתי שהטעם לברכה זו משום שזו ניסיון מאד קשה וכבר סיפר לי אחד שהלך פעם לאברכים (כולל מפורסם אך לא הגיד שמו מהסיבה המובנת)ואמר מי שמתחייב לי למשך שנה שמפריש חומש אני מכסה לו את המינוס בבנק ולא היה אחד שהסכים (דוקא חומש כמובא בר"ח בשם הגר"א).וא"כ א"ל שהרי אדם שיודע שודאי יתעשר אין ספק שלא יפריש חומש ולכא' א"כ מה הניסיון? עד היום היה לי תי' שזה שלא רואה את הברכה מיד, זה הניסיון כי כבר חושב שבאמת ה' לא נותן ברכה [ולפי"ז גם מתורץ עיקר השאלה שנידונה כאן] אך מהמעשה של הגביר שממנו נפתח נושא יתישב לי בעוד אופן שהרי הגביר טוען שלא מכיר שום אדם שהתעשר בגלל זה

איש יהודה כתב:סח לי איזה גביר אחד, שאם דבר זה היה מתקיים, אין לו בעיה להפריש מעשר או חומש, וממילא יהיה יותר עשיר, אבל לא ראה מי שמתעשר,

וא"כ אולי זה בדיוק הניסיון שלו (שיתן לו את הברכה) שלא הכיר שום אדם שהתעשר מחומש.

ג. לגבי "איזהו עשיר השמח בחלקו" אולי יש איזו סברא שתאמר שכיון שנותן חומש מגיע לשמוח בחלקו (אני חשבתי שאולי שכיוןשנותן מתחיל להבין שכל הממון שייך להקב"ה ואין לו מה לרדוף אחר ממון ובהכרח מגיע לשמוח בחלקו. אולי יש למישהו סברא בענין)

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » ד' ינואר 27, 2021 9:36 pm

למנצח כתב:
ג. לגבי "איזהו עשיר השמח בחלקו" אולי יש איזו סברא שתאמר שכיון שנותן חומש מגיע לשמוח בחלקו (אני חשבתי שאולי שכיוןשנותן מתחיל להבין שכל הממון שייך להקב"ה ואין לו מה לרדוף אחר ממון ובהכרח מגיע לשמוח בחלקו. אולי יש למישהו סברא בענין)

גם אם הפשט נכון ויפה, א''צ לזה.
כשהקב''ה מבטיח עשירות זה כפשוטו, ברכה עד בלי די, כולל כל מה שנכלל בזה.

כשחז''ל אמרו איזהו עשיר השמח בחלקו לא עלה בדעתם לאפוקי מהפשט הפשוט. ברור שבעומק הדברים זו העשירות האמיתית, אבל גם ברור שלא ע''ז נאמר ובחנוני נא בזאת.

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ה' ינואר 28, 2021 6:19 am

הרמב"ם בח' פרקים באמת מפרש ש"עשיר" הנזכר בגמרא כא' מתנאי הנבואה קאי על מעלת ההסתפקות.

אמנם מובן שקשה מאוד להלום פירוש זה בפשט הגמרא שכולן ממשה כו' (והמעיין בנו"כ הרמב"ם ריש פ"ז מהל' יסוה"ת יופתע קצת מכך שאינם מפרשים את כוונתו שם לאור דבריו המפורשים הנ"ל).

למנצח · הודעהעל ידי **למנצח** » ה' ינואר 28, 2021 9:47 am

למנצח כתב:
א. ... לפי"ז אולי כן במעשרות שאע"פ שקיבל עשירות אך כבר נגזר עליו עניות (מובא בספרים כמה וכמה דברים המביאים לידי עניות)וא"כ סגולת העשירות גורמת שלא יהיה עני אך לא גורם שיתעשר. ומסתמא זה כוונת האחרונים "מפני שמעשיו מעכבין".

ב"ה עכשו מצאתי שכתב כן הח"ח באהבת חסד ח"ב פי"ט סעי' ב' בהערה.

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=152389&width=-17&scroll=0&udid=16118188986996982&pagenum=216

למנצח · הודעהעל ידי **למנצח** » ה' ינואר 28, 2021 5:56 pm

למנצח כתב:ג. לגבי "איזהו עשיר השמח בחלקו" אולי יש איזו סברא שתאמר שכיון שנותן חומש מגיע לשמוח בחלקו

גם זה -ב"ה אחר חיפוש ב"אוצר" ראיתי שכן כתוב בתורת מהרא"ל (למהרא"ל מינץ) פ"ג מי"ג (וכן בפ"ב מ"ז) עי"ש שכתב באריכות לבאר ש"בשביל שתתעשר" כוונתו לגרום לאדם להסתפק במועט ולהיות שמח בחלקו ועי' שם בהערה 121 שהביא שכן כתוב במאור עינים פ' ראה.

https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=142038&width=-17&scroll=0&udid=16118188986996982&pagenum=154

ליטוואק פון בודאפעסט

נתעוררתי מדברי ההפטרה, דהנה מלאכי חי אחרי עידן סנחירב, ואז לא היו רוב יושביה על ארץ ישראל, ואין תרומות ומעשרות אלא מדרבנן. והנה ברד"ק כתב על הפסוק 'וקרבתי אליכם למשפט' שהמשפט יהיה עם אלו שיחיו בעת הגאולה, ואלו שימותו כבר ידונו בעוה"ב, ועל הדין ההוא אמרינן היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי, דהיינו שידון אותם על מה שלא הפרישו תרומות ומעשרות, וע"ז כתיב הברכה של ובחנוני. נמצא שמהנביא יש לנו ראיה לאחד משני דברים, א. קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, או ב. שהברכה וההבטחה קיימת אף בתרו"מ מדרבנן.

אמנם זה ברור שהדבר הוא דבר הניתן לבחינה, ואם היינו צריכים להאמין ש'לא צריכים עשירות' וכדו', לא היה בזה שום בחינה. לכן לא הבנתי כל התירוצים שנאמרו בענין.

יואש · הודעהעל ידי **יואש** » א' אפריל 10, 2022 2:42 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נתעוררתי מדברי ההפטרה, דהנה מלאכי חי אחרי עידן סנחירב, ואז לא היו רוב יושביה על ארץ ישראל, ואין תרומות ומעשרות אלא מדרבנן. והנה ברד"ק כתב על הפסוק 'וקרבתי אליכם למשפט' שהמשפט יהיה עם אלו שיחיו בעת הגאולה, ואלו שימותו כבר ידונו בעוה"ב, ועל הדין ההוא אמרינן היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי, דהיינו שידון אותם על מה שלא הפרישו תרומות ומעשרות, וע"ז כתיב הברכה של ובחנוני. נמצא שמהנביא יש לנו ראיה לאחד משני דברים, א. קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, או ב. שהברכה וההבטחה קיימת אף בתרו"מ מדרבנן.

אמנם זה ברור שהדבר הוא דבר הניתן לבחינה, ואם היינו צריכים להאמין ש'לא צריכים עשירות' וכדו', לא היה בזה שום בחינה. לכן לא הבנתי כל התירוצים שנאמרו בענין.

באמת חשבתי דאפשר דהכוונה על מעשר בהמה ותרומת השקלים דהיו מדאוריתא גם בבית שני לכו"ע. ולפי"ז יהי' כוונת המילים "ויהי טרף בביתי". כפשוטו דהיינו קרבנות. אבל התרגום הוא "ויהי פרנוס לדמשמשין בבית מקדשי. וגם רש"י כתב "ויהי טרף" - יהי מזון מצוי לשמשי. דהיינו תרו"מ הנאכל לכהנים ולווים.

ולעצם הענין לכאורה יש להביא ראי' דההבטחה הוא גם על תרומה דרבנן מדברי המשנה ב'ידים פ"ד וז"ד. בו ביום אמרו, עמון ומואב מה הן בשביעית. גזר רבי טרפון, מעשר עני. וגזר רבי אלעזר בן עזריה, מעשר שני וכ'. אמר רבי טרפון, מצרים שהיא קרובה, עשאוה מעשר עני, שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית, אף עמון ומואב שהם קרובים, נעשים מעשר עני, שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, הרי אתה כמהנן ממון, ואין אתה אלא כמפסיד נפשות, קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר, שנאמר (מלאכי ג) "היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה".והנה המדובר שם הוא ממעשר דרבנן. וראב"ע מביא את הפסוקים ממלאכי. ואם העונש הוא על מעשר דרבנן למה יגרע ההבטחה לטובה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר